האמירה שרוב המדענים אינם אנשים מאמינים היא סוג של 'מנטרה' שנוהגים לחזור עליה שוב ושוב, עד שהפכה ל'אמת'. רוב האנשים שטוענים זאת מסתמכים על תחושות בטן, אולם יש אנשים שלא התעצלו, ובאמת הלכו לברר זאת. אחת מהן היא פרופסור איליין אקלנד (Elaine Howard Ecklund), סוציולוגית של המדע מאוניברסיטת רייס בארה"ב. יחד עם צוותי מחקר מהאוניברסיטאות המובילות בעולם היא בדקה עד כמה רווחת האמונה בקרב אנשי מדע. ומה היו התשובות?
רובם המוחלט של המדענים אינם אתאיסטים
רק 34% מהמדענים הגדירו את עצמם כאתאיסטים (כאשר 12% מתוכם הגדירו עצמם כ"רוחניים" – מה זה אומר בדיוק? איננו יודעים). 36% מהמדענים מאמינים באלוהים או בקיומו של כוח עליון מסוים, ו-30% מהמדענים הודו שאינם יודעים אם אלוהים קיים, כיוון שלטענתם לא קיימת דרך להוכיח זאת.
וכן, בסקר שנערך נמצא שיותר מ-70% מהמדענים סבורים שהמדע והדת משלימים זה את זה, ומייצגים אספקטים שונים של המציאות.
במחקר מקיף יותר שערך הצוות על מדענים ברחבי העולם, הובאו ארבע מסקנות חשובות:
א) יש יותר מדענים מאמינים ממה שאנחנו חושבים;
ב) דת ומדע נמצאו פעמים רבות חופפים זה לזה במהלך העבודה המדעית;
ג) מדענים רבים, ואפילו מדענים אתאיסטים, חושבים שיש רוחניות במדע;
ד) הרעיון שדת ומדע מתנגשים זה עם זה הוא בעיקר המצאה של העולם המערבי.
במחקר אחר נמצא ש-76% מהרופאים בארה"ב הם אנשים מאמינים, וכן יש עוד ועוד פרסומים ומחקרים שמראים כי הקונפליקט איננו חד כל כך כפי שנראה. אז איך זה שמעולם לא שמעתם על כך?
הסוד שמנסים להסתיר מאיתנו
ראשית, עלינו לדעת שלמרות הדימוי שיצא להם, מדענים הם אנשים מקובעים למדי. כך למשל כותב פרופ' זאב בכלר, פילוסוף של המדע:
"הדעות הקדומות וההתנגדות האטומה להתקדמות המדע באו לעתים קרובות ביותר בתולדות המדע מצד אנשי המדע של הממסד עצמו, יותר מאשר מוסדות שמחוץ למדע, כגון הכנסייה או ההמונים הנבערים מדעת. תמונת המדע כמפעל רציונלי מתקדם ואמפירי – הלכה וטושטשה במהירות".
בהמשך דבריו מוסיף בכלר ומבאר את הסיבה לגישה השמרנית והסגורה של המדע:
"תיאוריה מדעית נולדת בדרך כלל בעוד חלק קטן בלבד מן העובדות הטעונות הסבר תואם אותה. רוב העובדות של התחום שאותו היא באה לבאר – או שאינן מתיישבות עם התיאוריה, או שהן זרות לה… שום איש מדע לא יכול היה לפעול ולקדם את היצירה המדעית שלו בתנאים כאלה. להיפך, הוא חייב להתעלם מן העובדות המפריכות, ולהיצמד אל התיאוריה שלו… ההתעלמות מעובדות מפריכות היא מעשה רציונלי לחלוטין, למעשה זהו המעשה הרציונלי היחיד האפשרי בתנאים אלה, בדיוק משום שהוא שרירותי. להיות רציונלי פירושו להישאר בחיים, ואם הישארות בחיים דורשת החלטות שרירותיות כגון התעלמות מהפרכות, אז שרירותיות היא מעשה רציונלי" (פילוסופיה של המדע, 1979, האוניברסיטה המשודרת).
למרות שיצא לממסד המדעי שם של אובייקטיביות, בפועל הוא נוטה לקיבעון מחשבתי המשמר הנחות יסוד קודמות, ושולל או מתעלם ממה שעלול להפריכן. פרופ' ברנרד כהן מאונ' הרווארד, היסטוריון של המדע, אמר בנאום הפתיחה של כנס "האגודה האמריקאית לפילוסופיה":
"מתוך קורות המדע רואים שרוב התיאוריות המהפכניות הגדולות במדע… נתקלו בעוינות מצד אלה שהעדיפו לדבוק בדרכי החשיבה הקיימות. נדמה כי תכונה זו הינה חלק מתכונה כללית של המין האנושי, כלומר אינרציה של המחשבה או התנגדות לשינוי, או מעין אורתודוקסיה מדעית… אפילו המהפכנים הגדולים ביותר במדע נצמדים לאורתודוקסיות" (מתוך תקציר ההרצאה, שנדפס ב'לפני עלות השחר', ת"א תשנ"ה, עמ' 18).
הממסד המדעי אינו נטול הטיות ושיקולים זרים. לרוב, אין הכוונה לזיוף ולהסתרת נתונים בצורה בוטה, אף על פי שגם זה קורה, כמו בפרשיית "איש פילטדאון", כאשר ארכיאולוג חובב בשם צ'ארלס דוסון מצא חלק מגולגולת, שהייתה מאנטומיה השייכת לבני אדם, ועצם לסת שהייתה שייכת לאנטומיה של קוף. הוא "שיחזר" את הגולגולת השלמה וטען שהיא שייכת לאדם הקדמון, שחציו אדם וחציו קוף. מדענים במוזיאון הבריטי החליטו לערוך בדיקות מדעיות בגולגולת המשוחזרת, וגילו כי גיל הגולגולת עתיק ביותר, בעוד גיל הלסת מוערך בכמה עשרות שנים בלבד. עוד נמצא כי הלסת נצבעה בחומרים כימיים במטרה לשוות לה מראה עתיק, וכן שהיא הושחזה כדי להתאימה לגולגולת.
בדרך כלל, ההטיות מתבצעות במעשים קטנים, במילים זעירות, בהחדרת מסרים בלתי מורגשת שאפילו לא תשימו לב אליה, אך היא נועדה להטמיע בקרב הציבור השקפת עולם נטולת אמונה. הסביר זאת יפה מתמטיקאי ישראלי בכיר בעל שם, פרופ' אליהו ריפס:
"אין טעות גדולה יותר מן המחשבה שהמדע כולו הוא אובייקטיבי. יש לדעת שבתוך עולם המדע מצויה המון תעמולה משתלחת, אשר הניצבים מאחוריה הם אנשים אנטי-דתיים המוזנים ב'להט דתי' משלהם – כמלחמה נגד הדת… כיום בכל תחום כלשהו לא ניתן לסמוך על הקונצנזוס המדעי. הטוב ביותר הוא לבדוק, להבין ולבחון באמצעות שפיטה שקולה. ואם הנך נטול כוח שיפוט – לפחות תדע שאינך יודע דבר. הקונצנזוס הוא כלום. מבחינתנו, יהיה זה נאיבי להמשיך להאמין בתמימות לכל מה שריח מדעי נודף ממנו. עליכם להבין – כמו שלאדם דתי יש דברים שאסור לו לחשוב עליהם, כך לאדם חילוני יש דברים שאסור לחשוב עליהם! אדם יכול להיות משוכנע כל ימיו שדעות מסוימות שלו הן נטו לוגיקה ושכל, כאשר האמת היא שדעותיו הן מוסכמות שנרכשו בגן הילדים, ומני אז לא היו לו סיבה, אפשרות או מצב לבדוק אותן".
החברה הליברלית טוענת כי היא שואפת לחנך לערכים של חופש הדעה, חשיבה ביקורתית ןפתיחות מחשבתית, אך מתברר שבפועל, הדברים רחוקים מכך. יש תעמולה נרחבת מצד אנשי מדע, אקדמיה, מערכת החינוך, תקשורת, ואנשי תרבות שרוצים לטשטש את הראיות למציאות האלוהית בעולם.
לצערנו, גם במדע ישנה השתקה, סילוף ודוֹגמטיות, לא פחות מאשר בקבוצות חשוכות. בקהילה המדעית בימינו יש רעיונות שאסור להגיד בקול רם, ואפילו לא לחשוב אותם, גם אם יש להם הוכחה מדעית. ומהי הסיבה? הם 'לא מקובלים', ולא עולים בקנה אחד עם המודלים המחשבתיים שמנסים לכפות עלינו.
'החופש המדעי' לא באמת מאפשר לדבר על הכול
כיום ישנם נושאים שעליהם יש 'קונצנזוס' של עולם המדע, שנוצר לא פעם בגלל קבוצות לחץ בעלות אג'נדה ברורה. מדען שינסה להיות נאמן להשקפתו האמיתית ולטעון אחרת, ימצא את עצמו מחוץ למעגל האקדמי ויסכן את מקור פרנסתו.
אחת הדוגמאות לכך, מתקופתנו, היא פרשייתו של ד"ר ירוחם לוי, מרצה באחת האוניברסיטאות בארץ לאתיקה רפואית, שהודח מתפקידו בשל התבטאות לא מקובלת בעולם האקדמיה. על כך התבטא ואמר כי פיטוריו מהווים פגיעה חמורה בזכויות יסוד, בזכות לכבוד, בחופש האקדמי ובחופש הביטוי.
דוגמא נוספת הינה פרשייתו של ד"ר גבי אביטל, המדען הראשי של משרד החינוך, שפוטר מתפקידו בשל התבטאויות שונות שנוגדות את הקונצנזוס המדעי.
דוגמא נוספת, מבין רבות, להשתקת דעות מסוימת, היא פנייתה של ועידת האקלים בקונגרס האמריקאי, בראשות קאתי קסטו, לגוגל, בתחילת שנת 2020, בתביעה לצנזר סרטונים שחולקים על תאוריית התחממות האקלים.
החופש המדעי פתוח לכולם, חוץ מאשר לדעות שאסור להגיד.
להאמין מתוך הבנה מדעית
בהקשר של אמונה, חלקם של המדענים הגדולים ביותר יודעים כי יש לשמור על ענווה אינטלקטואלית כשעומדים מול סודות הבריאה. הם יודעים שאיננו יכולים להבין אותם באמת, הגם שאנו יכולים ומוזמנים להשתמש בשכלנו כדי להציץ אליהם.
פרופ' דורון אורבך, כימאי בעל שם עולמי עטור פרסים, חזר בתשובה בעקבות המפגש עם עולם הכימיה. בראיון שנערך עמו ל-Ynet הוא אמר:
"האקדמיה מפשלת בחקר העבר, בדברים שאי אפשר להוכיח. רוב האנשים בביולוגיה מתוכנתים להאמין בסיפורי דרווין, וזו אמונה כמעט דתית. אתה תתחיל לדון איתם בנושא הזה, והם נכנסים לוויברציות. סיפורי דרווין הם לא מדע… מדובר באוסף של ספקולציות. אין שום הוכחה מדעית אמיתית לכך שהחיים התפתחו מפרימיטיבי למשוכלל…
מבחינת השקפת היהדות, אין שום סיבה לשלול על הסף אפשרות של שלבי בריאה התפתחותיים, אך חייבת להיות התערבות אלוהית כדי שבעלי חיים פרימיטיביים ישתכללו. זה לא יכול לקרות דרך תאונות גנטיות ממוינות-סביבה. הבעיה היא שמה שבפועל מלמדים ומעבירים בנושא 'תורת האבולוציה', הוא: תולדות החיים על פני האדמה כהתפתחות מקרית ללא שום תכנון תבוני וללא כוח עליון כל יכול מכוון. את האפשרות הזו אני שולל לחלוטין כמדען.
אני יכול להגיד שרוב רובם של עמיתי בחו"ל מאמינים בריבונו של עולם. הם מאמינים בכוח עליון מתוך ההבנה המדעית שלהם".
נסיים בציטוט מתוך שיחה שנערכה בין גדול המדענים, אלברט איינשטיין, לבין אחותו:
"רק הדת מסוגלת לתת משמעות כלשהי לחיים. הסתכלי סביב וראי כמה הכול מושלם: ההרים מסביב, העצים, הגשם, הרוח, השמים והכוכבים. מי אם לא כוח עליון מפעיל את כל הכוחות הללו? הטבע הוא ממש פלא, יופי מלכותי, ואני מלא הערצה ומלא התפעלות מן הדרך שבה הוא פועל. יש סדר בדברים, הכול מתוכנן ופועל ממש כמו מכונה, וכל חלק במכונה הזאת יודע בדיוק מה תפקידו ומתי עליו להיכנס לפעולה. זה ממש מדהים" (מתוך הספר 'סיפורו של גאון' / רות ירדני-כץ).
