loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

התורה, דבר ה' לאנושות, היא אמת נצחית ובלתי משתנה, ומשום כך רלוונטית מאוד בכל דור ודור. ערכים באים ומתחלפים, אומות עולות ונופלות, תאוריות מתגלות ומופרכות, אך דבר אחד נשאר קבוע – תכלית האדם

האם התורה שניתנה לפני אלפי שנים מתאימה לחיינו בעידן המודרני, וכיצד?

העולם עובר תהפוכות ושינויים מהפכניים בקצב מסחרחר, ונראה כי פער תהומי קיים בין דורנו לבין אנשים שנולדו לפני שני דורות בלבד - השפה, המנטליות, החשיבה ולמעשה כמעט בכל תחום. אם כך, כיצד התורה, שניתנה ע"פ המסורת לפני כ-3,300 שנה, יכולה להתאים עבורנו לאחר כ"כ הרבה שנים?!

חוקים מסוימים בתורה נראים כשייכים לתקופה עתיקה – קורבנות, מצוות חקלאיות, בית המקדש, מעמד הכהנים ועוד. מאחר שהאנושות התקדמה הרבה מאז שניתנה התורה, מתעוררת השאלה: למה שהתורה לא תתאים את עצמה לעידן המודרני?

ראשית עלינו לזכור, שגם לפני שלושת-אלפים שנה התורה "לא התאימה" למושגים שרוְוחו בעולם. כך למשל היא דיברה על שביתה ממלאכה ביום השבת, בשעה שהעולם כולו עבד שבעה ימים בשבוע; היא אסרה עבודה זרה בתקופה שעבודת האלילים היתה דבר ברור מאליו; היא דיברה על ערך חיי אדם כשבתרבויות "המפותחות" ביותר בעולם, כמו יוון ורומא, היה מקובל להרוג צאצאים שלא "התאימו" לסדר החברתי. עלינו לזכור כל זאת כשנראה כאילו התורה "לא מתאימה" לעידן המודרני.

לאן אני אמור לטוס?

ברובד עמוק יותר, ישנו עניין מהותי בכך שהתורה אינה גמישה ודינמית כפי שאולי היינו רוצים. אנחנו חיים בעידן שבו הכל משתנה: הטכנולוגיה, התחבורה, האינטרנט, המדע, החוק. הכל זז בקצב מהיר, מקבל צורה ופושט צורה, אך דבר אחד לא משתנה – טבע האדם. נפש האדם נשארה כפי שהייתה: מלאת תאוות ורודפת אחר הנאות, סובלת מעצלות וחוסר רצון להתאמץ, נוטה לזיוף האמת, מלאה בעיסוקים קטנוניים בעצמנו, בפחדים, חרדות ורתיעה מכל מה שאינו מוּכּר – ממש כמו שהיינו לפני אלפי שנים. אך לצד זאת, כאז כך גם היום, יש בנו גם שאיפה לנשגב, תשוקה להתרוממות רוח, אהבה ליופי, רצון להיטיב ולעשיית חסד. השאלות הקיומיות שמטרידות את בני האדם נשארו כשהיו: מי אני? מהי תכלית החיים? לאן אני הולך, ומה יקרה לי לאחר מותי? כיצד ראוי לחיות, והכי חשוב: לשם מה

העולם שבו אנו חיים הוא סופר-טכנולוגי, ששונה מאוד מזה של תקופת אבותינו. אך עלינו לזכור שהטכנולוגיה היא רק אמצעי ולא מטרה. המדע יכול להציב לנו תמונת ראי של מה שקיים, אך אינו יכול לספק תשובה לשאלות הקיום. ממש כשם שטכנאי תעופה יכול לומר באיזו מהירות מקסימלית יכול המטוס לטוס ולאיזה טווח יספיק לו הדלק, אך הוא לעולם לא יוכל לדעת על סמך הנתונים הללו מהו היעד של המטוס. היעד קשור לערכים, וקביעת ערכים היא תפקידה של הדת והאמונה. התורה מספקת לאדם מענה על שאלות החיים הגדולות ומדריכה אותו כיצד לחיות, ואלה נשארים רלוונטיים מאוד בכל תקופה. 

התעדכנתם בשיטת הדיאטה החדשה?

ספר התורה אינו אוסף של חוקים ונורמות חברתיות המותאמות לרוח התקופה ששררה בעת מתן תורה, אלא מדובר בהנחיות מדויקות שנועדו להוביל את האדם למצבו השלם והמתוקן. תכלית האדם והדרך המובילה ליעד זה נשארו קבועים ואינם מותנים ברוח הזמן.
בתרבויות זרות – היעדים והאידיאלים משתנים, ובהתאם גם סגנון החיים, האמונות ואופן ההתנהלות. לעומת זאת, היהדות לא משתנה ולא מתאימה את עצמה לרוח האופנה העכשווית של העולם, אלא עומדת איתנה ויציבה כנגד כל השפעות זרות. התורה היא ספר שמיימי ונצחי, ואיננה מושפעת ממהלכי הטבע והאנוש המתרחשים בעולמנו.

התורה אוצרת בתוכה סודות טמירים ונעלים על סודות הבריאה, על עולמות עליונים ותחתונים, ועל כוחות רוחניים הקיימים בעולמנו. אלוהים שברא את העולם קבע בתורה חוקים נצחיים שהם היחידים המסוגלים להביא את היהודי ואת העולם בכללו לתיקונם המושלם. התורה היא מעין מפה המנווטת אותנו בדרך ליעד, ואם הנוף מסביבנו משתנה ומתחלף וודאי שאין זה ישפיע עלינו להחליט לשנות את המסלול לכיוון הנגדי.
לכל אחת מ-613 המצוות קיים שורש רוחני שיוצר השפעה על העולם כולו, ולכן לתורה ולמצוות אין "תאריך תפוגה" רק משום שהתפאורה מסביב השתנתה.

לכן, כמו שלפני אלף שנה הצטווה היהודי להניח תפילין, להתפלל ולברך על האוכל טרם הנאתו ממנו, כך גם היום חי היהודי בדיוק נחרץ על פי אותה דרך. ביהדות היעד הוא קבוע ונצחי, וכן הדרך להשגת התכלית הינה קבועה ונצחית. וכאשר האדם חי ומתנהל ברוח התורה – רק אז יוכל להגיע ליעדו הנצחי והעליון.

התורה הציבה אידיאל שאליו יהודי צריך לשאוף, והאופן שבו מתגשם אותו אידיאל עליון הוא קבוע ואינו מושפע או תלוי בהתפתחות התרבות והטכנולוגיה. גם לחוקים שנראים לעתים כמיושנים ולא תואמים את העידן המודרני, ישנה חשיבות עצומה שלא תמיד אנו מבינים את השפעתה הרוחנית.

לסיכום: בעולם של בלבול, רעש בלתי פוסק וזהות משתנה, תורת ישראל היא עמוד שדרה יציב שמחבר אותנו עם העבר ומקשר אותנו אל העתיד. דווקא בעידן ה"פוסט מודרני" שבו טוענים כי אין אמת אחת, אפשר לראות עד כמה הקרקע היציבה שמעניקה התורה נדרשת כל כך. כי רק מי שיודע מהיכן הוא מגיע, יודע גם לאן הוא אמור ללכת…

גם אם העולם משתנה, הטכנולוגיה משתכללת, התרבות מתעדכנת, והמדע מתפתח  – מהות ותכלית האדם נשארו כפי שהיו. התורה באה לתקן את האדם ולהוציא מתוכו את הטוב הגנוז בו. אך לשם כך צריך להתאמץ ולעמול, להתגבר על עצלות ועל דמיונות שווא, לתקן את אישיותו, להתגבר על דחפים, לעמול בלימוד התורה ובקיום המצוות, ולהתאמן בטיפוח האמונה שבו. מסיבות אלה, גם בדורות הבאים התורה תישאר רלוונטית ביותר.

המשך קריאה ↓

1

עיקר עיקרי

נצחיות התורה היא העיקר התשיעי מבין 13 עיקרי האמונה שכתב הרמב"ם: "זאת התורה לא תהא מחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת ה'". עקרון זה קובע כי התורה אינה משתנה, אי אפשר להוסיף לה או להחסיר ממנה פרט כלשהו.
אפילו אם יופיע אדם שיעשה אותות, ניסים ומופתים מעל הטבע, ויצהיר כי אלוהים שלח אותו עם בשורה לעם כי יש לבטל מצווה אחת מהתורה או להוסיף מצווה אחת מהתורה – יש לדעת בוודאות שמדובר באיש של שקר.

המשך קריאה ↓

4

"ירידת הדורות"

מהו היחס הנכון לדורות שקדמו לנו? מצד אחד הידע הטכני שלנו על העולם התרחב, אבל בכל מה שקשור להבנת המהות של תופעות רוחניות – רק התרחקנו. חכמינו מכנים זאת "כגמדים על כתפי ענקים" –  הגמד שרוכב על כתפי הענק אולי רואה למרחוק, אבל אסור לשכוח מי כאן הענק ומי הגמד…
בימינו, התקדמות המדע והטכנולוגיה עלולה לגרום לזחיחות דעת ביחס לדורות קודמים, אך דווקא אז בדורות קודמים אנשים היו בעלי מעלות רוחניות ונפשיות שאין אנו יכולים לשער. נביאים היו בישראל, חכמים שיכלו להמית ולהחיות בהבל פיהם ע"פ סודות הנסתר, וילדים קטנים שהיו בקיאים בכל התורה שבכתב ובע"פ בדרגות שכל אדם בוגר בישראל שומר תורה ומצוות רק מייחל אליהן.

המשך קריאה ↓

2

שבת וינפש

השבת היא ברית בין העם היהודי לאלוהים, והשומר את השבת מעיד על אמונתו באלוהי ישראל. מלבד המשמעות העמוקה של מצווה זו, יש לשבת יתרונות נפשיים וערכיים רבים. בחיים המודרניים המאופיינים במרוץ בלתי פוסק, מגיע יום אחד בשבוע שבו מתנתקים מהעולם. דווקא הניתוק מהחוץ הוא זה שמביא את האדם לחיבור עם עצמו ולחיבור עם בני ביתו.
הזמר רמי קלינשטיין אמר בראיון שהעניק ל'ידיעות אחרונות': "עם הזמן התחלתי להרגיש שבשבת אני מעדיף להיות בשקט, עם המשפחה".
הזמר אליעד נחום כותב בשירו 'סוף השבוע': "אוהב את השבת כשהיא נכנסת, קיוויתי שיבוא היום הזה שבו אוכל לנשום".
השחקן אביב אלוש סיפר בראיון למגזין 'מנטה' על ההתקרבות ליהדות: "אני מניח תפילין בבוקר, כלומר אני קושר את עצמי לבורא עולם. אני הולך לבית הכנסת בערב שבת, בשבת בבוקר עושה קידוש, שומר כשרות, ולפני כמה חודשים התחלנו לשמור שבת, כל המשפחה, וזה מדהים. קודם כל, אין טלפון בשבת, כי המכשיר הזה שואב אותנו מבן הזוג ומהמשפחה. כרגע טוב לנו עם זה".

המשך קריאה ↓

5

חיים של משמעות

גישת חיים אחת טוענת: "תהנה כל עוד אתה חי. תעשה חיים, תטייל, תאכל במסעדות. הרי בשביל מה אנחנו חיים?". אולם היהדות אומרת: "חייה חיים של משמעות עמוקה ונצחית – רק כך תקבל הנאה, סיפוק ואושר שאינם חולפים, אלא תמידיים". 

אופרה ווינפרי, מנחת תוכנית אירוח אמריקאית ידועה, התארחה לפני כמה שנים בבתים יהודיים-תורניים בברוקלין, ניו יורק. בראיון מיוחד על החשיפה לאורח החיים התורני היא מספרת: "מרגע שנכנסתי לבית משפחת גינזבורג הרגשתי רצויה ומקובלת. חשתי תחושה של חום, משפחתיות, נוחות, וערכים הנובעים מתוך האמת הפנימית שלהם. התחברתי לזה, כי כך גם אני חושבת על החיים. אמנם אין לי מסורת כזו, אין לי שבת שמתחילה ביום שישי עד שבת בלילה, אך אני מאמינה בהרבה מהערכים והעקרונות שלהם… 

בלב של כל אחד מבני המשפחה ששוחחתי עמו הייתה אמונה חזקה באלוהים, ושכולנו כאן כדי להיות נאמנים לרצון האלוהים. זה היה הערך העליון לא רק אצל המבוגרים, אלא אפילו אצל הילדים שמדברים על חיים עם משמעות".
"מה היית אומרת ליהודי לא-דתי או לא-מסורתי שסקרן לחקור את המורשת היהודית?" שאל אותה המראיין. ווינפרי השיבה: "כל אחד צריך לבחון את עצמו. מה שאני מקווה שייצא מכל הסיקור והחוויה הזו זה שכל מי שיצפה בזה ישאל את עצמו: מה זה אומר עבורי?… מה שאני מנסה תמיד לעשות זה לגרום לאנשים להסתכל בתוכם ולגלות משם את המסלול שמוביל לאלוהים… החיים הם מסע רוחני".
(ניתן לצפות כאן בראיון המלא)

המשך קריאה ↓

3

אסור מותר, מותר אסור

עקרונות המוסר משתנים מדור לדור, ומה שהיה ראוי לפני שלושים שנה נחשב היום כבלתי ראוי, ולהיפך. אולם התורה קובעת ערכים מוחלטים שנכונים לכל זמן ולכל תקופה. הסיפור הבא ממחיש זאת: בזמן השואה ביקשו כמה יהודים בגטו לקיים את מצוות ציצית, אותו בגד יהודי מיוחד ובו ארבע כנפות שלובשים בדרך כלל מתחת לבגדים. לצורך כך הם היו זקוקים לצמר, אבל איפה משיגים צמר בגטו? רק במקום אחד היה: מחסניהם של הגרמנים היו מלאים וגדושים ברכוש יהודי שנשדד ונבזז. למרות הסכנה שבדבר, עובדי המחסנים תמיד יכלו "לארגן" משהו. לפיכך הופנתה אל רב הגטו שאלה: האם מותר לגנוב צמר מביזת הגרמנים ולהשתמש בו לעשיית ציציות, או שמא יש בכך גזל? מדהים שאפילו בתוך התופת ביקשו היהודים לשמור על המוסר האלוהי והלכו לברר האם מותר לגנוב מן המרצחים כדי לקיים את מצוות התורה, כי התורה היא המצפן המכוון את הערכים המוסריים בכל זמן ובכל עת.

המשך קריאה ↓

1

עיקר עיקרי

נצחיות התורה היא העיקר התשיעי מבין 13 עיקרי האמונה שכתב הרמב"ם: "זאת התורה לא תהא מחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת ה'". עקרון זה קובע כי התורה אינה משתנה, אי אפשר להוסיף לה או להחסיר ממנה פרט כלשהו.
אפילו אם יופיע אדם שיעשה אותות, ניסים ומופתים מעל הטבע, ויצהיר כי אלוהים שלח אותו עם בשורה לעם כי יש לבטל מצווה אחת מהתורה או להוסיף מצווה אחת מהתורה – יש לדעת בוודאות שמדובר באיש של שקר.

המשך קריאה ↓

2

שבת וינפש

השבת היא ברית בין העם היהודי לאלוהים, והשומר את השבת מעיד על אמונתו באלוהי ישראל. מלבד המשמעות העמוקה של מצווה זו, יש לשבת יתרונות נפשיים וערכיים רבים. בחיים המודרניים המאופיינים במרוץ בלתי פוסק, מגיע יום אחד בשבוע שבו מתנתקים מהעולם. דווקא הניתוק מהחוץ הוא זה שמביא את האדם לחיבור עם עצמו ולחיבור עם בני ביתו.
הזמר רמי קלינשטיין אמר בראיון שהעניק ל'ידיעות אחרונות': "עם הזמן התחלתי להרגיש שבשבת אני מעדיף להיות בשקט, עם המשפחה".
הזמר אליעד נחום כותב בשירו 'סוף השבוע': "אוהב את השבת כשהיא נכנסת, קיוויתי שיבוא היום הזה שבו אוכל לנשום".
השחקן אביב אלוש סיפר בראיון למגזין 'מנטה' על ההתקרבות ליהדות: "אני מניח תפילין בבוקר, כלומר אני קושר את עצמי לבורא עולם. אני הולך לבית הכנסת בערב שבת, בשבת בבוקר עושה קידוש, שומר כשרות, ולפני כמה חודשים התחלנו לשמור שבת, כל המשפחה, וזה מדהים. קודם כל, אין טלפון בשבת, כי המכשיר הזה שואב אותנו מבן הזוג ומהמשפחה. כרגע טוב לנו עם זה".

המשך קריאה ↓

3

אסור מותר, מותר אסור

עקרונות המוסר משתנים מדור לדור, ומה שהיה ראוי לפני שלושים שנה נחשב היום כבלתי ראוי, ולהיפך. אולם התורה קובעת ערכים מוחלטים שנכונים לכל זמן ולכל תקופה. הסיפור הבא ממחיש זאת: בזמן השואה ביקשו כמה יהודים בגטו לקיים את מצוות ציצית, אותו בגד יהודי מיוחד ובו ארבע כנפות שלובשים בדרך כלל מתחת לבגדים. לצורך כך הם היו זקוקים לצמר, אבל איפה משיגים צמר בגטו? רק במקום אחד היה: מחסניהם של הגרמנים היו מלאים וגדושים ברכוש יהודי שנשדד ונבזז. למרות הסכנה שבדבר, עובדי המחסנים תמיד יכלו "לארגן" משהו. לפיכך הופנתה אל רב הגטו שאלה: האם מותר לגנוב צמר מביזת הגרמנים ולהשתמש בו לעשיית ציציות, או שמא יש בכך גזל? מדהים שאפילו בתוך התופת ביקשו היהודים לשמור על המוסר האלוהי והלכו לברר האם מותר לגנוב מן המרצחים כדי לקיים את מצוות התורה, כי התורה היא המצפן המכוון את הערכים המוסריים בכל זמן ובכל עת.

המשך קריאה ↓

4

"ירידת הדורות"

מהו היחס הנכון לדורות שקדמו לנו? מצד אחד הידע הטכני שלנו על העולם התרחב, אבל בכל מה שקשור להבנת המהות של תופעות רוחניות – רק התרחקנו. חכמינו מכנים זאת "כגמדים על כתפי ענקים" –  הגמד שרוכב על כתפי הענק אולי רואה למרחוק, אבל אסור לשכוח מי כאן הענק ומי הגמד…
בימינו, התקדמות המדע והטכנולוגיה עלולה לגרום לזחיחות דעת ביחס לדורות קודמים, אך דווקא אז בדורות קודמים אנשים היו בעלי מעלות רוחניות ונפשיות שאין אנו יכולים לשער. נביאים היו בישראל, חכמים שיכלו להמית ולהחיות בהבל פיהם ע"פ סודות הנסתר, וילדים קטנים שהיו בקיאים בכל התורה שבכתב ובע"פ בדרגות שכל אדם בוגר בישראל שומר תורה ומצוות רק מייחל אליהן.

המשך קריאה ↓

5

חיים של משמעות

גישת חיים אחת טוענת: "תהנה כל עוד אתה חי. תעשה חיים, תטייל, תאכל במסעדות. הרי בשביל מה אנחנו חיים?". אולם היהדות אומרת: "חייה חיים של משמעות עמוקה ונצחית – רק כך תקבל הנאה, סיפוק ואושר שאינם חולפים, אלא תמידיים". 

אופרה ווינפרי, מנחת תוכנית אירוח אמריקאית ידועה, התארחה לפני כמה שנים בבתים יהודיים-תורניים בברוקלין, ניו יורק. בראיון מיוחד על החשיפה לאורח החיים התורני היא מספרת: "מרגע שנכנסתי לבית משפחת גינזבורג הרגשתי רצויה ומקובלת. חשתי תחושה של חום, משפחתיות, נוחות, וערכים הנובעים מתוך האמת הפנימית שלהם. התחברתי לזה, כי כך גם אני חושבת על החיים. אמנם אין לי מסורת כזו, אין לי שבת שמתחילה ביום שישי עד שבת בלילה, אך אני מאמינה בהרבה מהערכים והעקרונות שלהם… 

בלב של כל אחד מבני המשפחה ששוחחתי עמו הייתה אמונה חזקה באלוהים, ושכולנו כאן כדי להיות נאמנים לרצון האלוהים. זה היה הערך העליון לא רק אצל המבוגרים, אלא אפילו אצל הילדים שמדברים על חיים עם משמעות".
"מה היית אומרת ליהודי לא-דתי או לא-מסורתי שסקרן לחקור את המורשת היהודית?" שאל אותה המראיין. ווינפרי השיבה: "כל אחד צריך לבחון את עצמו. מה שאני מקווה שייצא מכל הסיקור והחוויה הזו זה שכל מי שיצפה בזה ישאל את עצמו: מה זה אומר עבורי?… מה שאני מנסה תמיד לעשות זה לגרום לאנשים להסתכל בתוכם ולגלות משם את המסלול שמוביל לאלוהים… החיים הם מסע רוחני".
(ניתן לצפות כאן בראיון המלא)

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

מהי משמעות קיום המצוות בזמננו?
מצוות בעידן המודרני על קצה המזלג
מדוע בימינו יש לערוך ברית מילה?
מה ההיגיון בקיום המצוות, ומה הקשר להנאה?

"הבית שלי הולך להיות יצירת אמנות"

עם כל הרצון הטוב לעדכן את הישן ולהתאימו לימינו - יש דברים שלא תמיד אפשר לשנות

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

שני אחים בשני מסלולים

היא נשבתה בקסמי חיי המנזר בהודו, ודווקא שם גילתה כיצד התורה שנמסרה לפני אלפי שנים מדריכה אותנו לחיי מוסר ומקנה לנו את המסלול לדרך חיים נכונה ויפה, גם בימינו אנו

שני צעירים, אח ואחות, ארזו תרמילים ויצאו למסע בהודו. האחות נקלעה למנזר הודי, בראשות גורו כריזמטי, שהכביר דברים על הוויה קוסמית ועל זרימת אנרגיות… הסתפחה היא לעדת מעריציו והייתה לחברה בכת.
אחיה, לעומתה, נקלע ל"בית היהודי" שהתנהל במקום. דווקא שם, בהודו הרחוקה, התוודע ליהדותו, השתתף בהרצאות, חווה שבתות, הניח תפילין, קרא ספרי מחשבה מעמיקים, שמע קלטות – וחזר בתשובה. הוא ניסה לעניין את אחותו בחזרה לדת, אך זו, שבויה בעולמה, מאנה לשמוע.

האח ביקש לחלץ את אחותו מהבועה שבה הוקפה. הוא עבד קשה וחסך כסף לכרטיס טיסה, ואמר לה: "קחי כרטיס הלוך ושובי לביקור מולדת, לבקר את ההורים". אך התנה תנאי אחד: שבהיותה בארץ, תשתתף בהרצאה – הרצאה אחת בלבד.

הוא חשב כי בכך יתפוס "שתי ציפורים במכה אחת": ראשית, עצם הטיסה והביקור יפוגגו אצלה ולו במעט את אווירת הקסם של הכת. שנית, הוא קיווה שההרצאה תפקח את עיניה לעולם היהדות. לשם כך, בירר איזו הרצאה מטעם ארגון קירוב מוכר תיערך בחיפה, עיר מגורי ההורים, באותו מועד, ושמח לשמוע שמרצה ידוע, בעל כושר הבעה והשפעה, עומד להשמיע את דבריו. האחות הסכימה. קמה ונסעה והגיעה לביקור מולדת.

אך מהר מאוד התבדו שתי תקוותיו של האח. הביקור הקצר לא עמעם את השפעת הכת, ואף ההרצאה הניבה אכזבה עצומה: אמנם האחות כיבדה את התחייבותה והלכה לשמוע את ההרצאה, אך לאחר שעה ארוכה של ציפייה דרוכה והתמרמרות עצורה, עלה המארגן לבימה והודיע שהמרצה התקשר מהדרך ובישר שאירע תקר במכוניתו. "פטור בלא כלום אי אפשר", לפיכך, אף שאינו איש דברים וגם לא התכוון לשאת הרצאה, יכול הוא להשמיע את הדברים שלמד היום בשיעור הגמרא… החל המארגן מפלפל בדיני חיוב השבת אבידה לפי סימניה, במסכת בבא מציעא. הוא לא ריתק את הקהל, בלשון המעטה, רק הסביר בהרחבה על המצווה להשיב אבדה לבעליה, את הסימנים שעל פיהם יודעים למי שייכת האבידה ועוד פרטים כהנה וכהנה. והאחות – כמעט ונרדמה… מכל מקום, היא את שלה עשתה ו"שילמה" לאחיה בעבור "דמי הנסיעה".

כשחזרה וסיפרה לאחיה את שאירע, לא היה סוף לתסכולו ולמפח נפשו, אך מה יכול היה לעשות? הוא מילא את חובת השתדלותו, ועשה את שלו. האח חזר ארצה, לישיבה לבעלי תשובה, והאחות שבה להודו, לגורו ולכת.

לא עבר זמן רב, ואחיה הוזעק מבית המדרש: "מחפשים אותך בחוץ". יצא, והופתע לראות את אחותו.

"מה את עושה כאן?" תמה.

"בבקשה ממך, מצא בעבורי מדרשיה לבעלות תשובה" ביקשה.

הוא נדהם. מה קרה? איזו טראומה עברה עליה?

"שום דבר לא קרה" הרגיעה אותו. ואז סיפרה: ימים ספורים קודם לכן התלוותה אל הגורו הנערץ, בדרכו לעיר ורנסי, הקדושה להינדים. לפתע עצר וגחן, הרים ארנק תפוח שנשמט מאחד הזרים הגודשים את העיר, פתחו, ולצד תכריך שטרות הכסף היה הדרכון. בשלווה מאופקת טמן את הארנק בחיקו.

"מה בכוונתך לעשות בו?" שאלה. השם היה כתוב בבירור בדרכון. קל לאתר את בעליו, ניתן למסרו לתחנת המשטרה או לקונסוליה הקרובה. הן היא שמעה מפיו כה רבות על אהבת האדם באשר הוא אדם, על החובה לגרום אושר לבריות, על כך שאסור לפגוע בזבוב, שצריך לפנות דרך לפרה… וכאן – אדם איבד את כל כספו, אפשר להחזיר לו את אושרו ואת עושרו בין רגע. 

בתשובה, קיבלה הרצאה סבוכה על אודות 'המרחב הקוסמי ואיחוד נשמות', על 'האנרגיות הפועלות', שתיעלו את הארנק אליו, כנציגו-תאומו, ממלא מקומו של בעל הדרכון… 

האחות היתה המומה. נוכחה לראות, כי ברגע של מבחן – לא רק שלא פרחו כל התיאוריות היפות, אלא אף גויסו כדי להצדיק עושק בוטה, עוול נורא.

ואז נזכרה באברך בחיפה, שעלה לזכות אותם בדבר תורה, והסביר איך מאתרים בוודאות את בעל האבידה, ואם אין מאתרים אותו – "יהא מונח", והמוצא הופך ל"שומר אבידה". ההבדל היה חד כל כך, זועק כל כך, עד שהיא צררה את חפציה ונרשמה לטיסה הראשונה לארץ.

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

הוראות יצרן נצחיות
האם איכפת לה' אם הנחתי תפילין או שמרתי שבת?
עשרת הדיברות – אין רלוונטי מהם
משימת התורה
השפעת היהדות על התרבות העולמית