1
עיקר עיקרי
נצחיות התורה היא העיקר התשיעי מבין 13 עיקרי האמונה שכתב הרמב"ם: "זאת התורה לא תהא מחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת ה'". עקרון זה קובע כי התורה אינה משתנה, אי אפשר להוסיף לה או להחסיר ממנה פרט כלשהו.
אפילו אם יופיע אדם שיעשה אותות, ניסים ומופתים מעל הטבע, ויצהיר כי אלוהים שלח אותו עם בשורה לעם כי יש לבטל מצווה אחת מהתורה או להוסיף מצווה אחת מהתורה – יש לדעת בוודאות שמדובר באיש של שקר.
4
"ירידת הדורות"
מהו היחס הנכון לדורות שקדמו לנו? מצד אחד, הידע הטכני שלנו על העולם התרחב, אבל בכל מה שקשור להבנת המהות של תופעות רוחניות – רק התרחקנו. חכמינו מכנים זאת "כגמדים על כתפי ענקים" – הגמד שרוכב על כתפי הענק אולי רואה למרחוק, אבל אסור לשכוח מי כאן הענק ומי הגמד…
בימינו, התקדמות המדע והטכנולוגיה עלולה לגרום לזחיחות דעת ביחס לדורות קודמים, אך דווקא אז, בדורות קודמים, אנשים היו בעלי מעלות רוחניות ונפשיות שאין אנו יכולים לשער. נביאים היו בישראל, חכמים שיכלו להמית ולהחיות בהבל פיהם ע"פ סודות הנסתר, וילדים קטנים שהיו בקיאים בכל התורה שבכתב ובע"פ בדרגות שכל אדם בוגר בישראל שומר תורה ומצוות רק מייחל אליהן.
2
שבת וינפש
השבת היא ברית בין העם היהודי לאלוהים, והשומר את השבת מעיד על אמונתו באלוהי ישראל. מלבד המשמעות העמוקה של מצווה זו, יש לשבת יתרונות נפשיים וערכיים רבים. בחיים המודרניים, המאופיינים במרוץ בלתי פוסק, מגיע יום אחד בשבוע שבו מתנתקים מהעולם. דווקא הניתוק מהחוץ הוא זה שמביא את האדם לחיבור עם עצמו ולחיבור עם בני ביתו.
הזמר רמי קלינשטיין אמר בראיון שהעניק ל'ידיעות אחרונות': "עם הזמן התחלתי להרגיש שבשבת אני מעדיף להיות בשקט, עם המשפחה".
הזמר אליעד נחום כותב בשירו 'סוף השבוע': "אוהב את השבת כשהיא נכנסת, קיוויתי שיבוא היום הזה שבו אוכל לנשום".
השחקן אביב אלוש סיפר בראיון למגזין 'מנטה' על ההתקרבות ליהדות: "אני מניח תפילין בבוקר, כלומר אני קושר את עצמי לבורא עולם. אני הולך לבית הכנסת בערב שבת, בשבת בבוקר עושה קידוש, שומר כשרות, ולפני כמה חודשים התחלנו לשמור שבת, כל המשפחה, וזה מדהים. קודם כל, אין טלפון בשבת, כי המכשיר הזה שואב אותנו מבן הזוג ומהמשפחה. כרגע טוב לנו עם זה".
5
חיים של משמעות
גישת חיים אחת טוענת: "תיהנה כל עוד אתה חי. תעשה חיים, תטייל, תאכל במסעדות. הרי בשביל מה אנחנו חיים?". אולם היהדות אומרת: "חייה חיים של משמעות עמוקה ונצחית – רק כך תקבל הנאה, סיפוק ואושר שאינם חולפים, אלא תמידיים".
אופרה ווינפרי, מנחת תוכנית אירוח אמריקאית ידועה, התארחה לפני כמה שנים בבתים יהודיים-תורניים בברוקלין, ניו יורק. בראיון מיוחד על החשיפה לאורח החיים התורני היא מספרת: "מרגע שנכנסתי לבית משפחת גינזבורג, הרגשתי רצויה ומקובלת. חשתי תחושה של חום, משפחתיות, נוחות וערכים הנובעים מתוך האמת הפנימית שלהם. התחברתי לזה, כי כך גם אני חושבת על החיים. אמנם אין לי מסורת כזו, אין לי שבת שמתחילה ביום שישי עד שבת בלילה, אך אני מאמינה בהרבה מהערכים והעקרונות שלהם…
"בלב של כל אחד מבני המשפחה ששוחחתי עמו הייתה אמונה חזקה באלוהים, ושכולנו כאן כדי להיות נאמנים לרצון האלוהים. זה היה הערך העליון לא רק אצל המבוגרים, אלא אפילו אצל הילדים שמדברים על חיים עם משמעות".
"מה היית אומרת ליהודי לא-דתי או לא-מסורתי שסקרן לחקור את המורשת היהודית?", שאל אותה המראיין. ווינפרי השיבה: "כל אחד צריך לבחון את עצמו. מה שאני מקווה שייצא מכל הסיקור והחוויה הזו זה שכל מי שיצפה בזה ישאל את עצמו: מה זה אומר עבורי?… מה שאני מנסה תמיד לעשות זה לגרום לאנשים להסתכל בתוכם ולגלות משם את המסלול שמוביל לאלוהים… החיים הם מסע רוחני".
(ניתן לצפות כאן בראיון המלא)
3
אסור מותר, מותר אסור
עקרונות המוסר משתנים מדור לדור, ומה שהיה ראוי לפני שלושים שנה נחשב היום כבלתי ראוי, ולהיפך. אולם התורה קובעת ערכים מוחלטים שנכונים לכל זמן ולכל תקופה. הסיפור הבא ממחיש זאת: בזמן השואה ביקשו כמה יהודים בגטו לקיים את מצוות ציצית, אותו בגד יהודי מיוחד ובו ארבע כנפות שלובשים בדרך כלל מתחת לבגדים. לצורך כך הם היו זקוקים לצמר, אבל איפה משיגים צמר בגטו? רק במקום אחד היה: מחסניהם של הגרמנים היו מלאים וגדושים ברכוש יהודי שנשדד ונבזז. למרות הסכנה שבדבר, עובדי המחסנים יכלו תמיד 'לארגן' משהו. לפיכך הופנתה אל רב הגטו שאלה: האם מותר לגנוב צמר מביזת הגרמנים, ולהשתמש בו לעשיית ציציות, או שמא יש בכך גזל? מדהים שאפילו בתוך התופת ביקשו היהודים לשמור על המוסר האלוהי והלכו לברר האם מותר לגנוב מן המרצחים כדי לקיים את מצוות התורה, כי התורה היא המצפן המכוון את הערכים המוסריים בכל זמן ובכל עת.
