loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

מחקרים מוכיחים כי רבים מקרב אנשי המדע, הגם שאינם אנשים דתיים, מאמינים בכוח עליון מסוים, וכי רבים מהם תופסים את הקונפליקט בין דת למדע כפחות חמוּר מאשר מצטייר מבחוץ. שנית, המתודה המדעית והמבנה של העולם האקדמי בימינו אינם מטפחים אנשים ששואלים שאלות גדולות על מהות החיים

אם קיים כח עליון שמנהיג את העולם, כיצד ייתכן שאנשים רציונליים ואינטלקטואליים אינם מאמינים בכך?

לרוב, אמונה דתית נתפסת כאמונה טפלה ומיסטית, השייכת לפשוטי העם המסרבים לקבל את התפתחותה של הציוויליזציה. כהוכחה להסתכלות זו, מובאת האתאיסטיות של המדענים, המייצגים את הקול האינטלקטואלי של החברה. אך מה הממסד המדעי מנסה להסתיר מאיתנו? כל האמת עכשיו נחשפת

האמירה שרוב המדענים אינם אנשים מאמינים היא סוג של "מנטרה" שנוהגים לחזור עליה שוב ושוב עד שהפכה ל'אמת'. רוב האנשים שטוענים זאת מסתמכים על תחושות בטן, אולם  יש אנשים שלא התעצלו ובאמת הלכו לברר זאת. אחת מהן היא פרופסור איליין אקלנד (Elaine Howard Ecklund), סוציולוגית של המדע מאוניברסיטת רייס בארה"ב. יחד עם צוותי מחקר מהאוניברסיטאות המובילות בעולם היא בדקה עד כמה רווחת האמונה בקרב אנשי מדע. ומה היו התשובות? 

רובם המוחלט של המדענים אינם אתאיסטים

רק 34% מהמדענים הגדירו את עצמם כאתאיסטים (כאשר 12% מתוכם הגדירו עצמם כ"רוחניים" – מה זה אומר בדיוק? איננו יודעים). 36% מהמדענים מאמינים באלוהים או בקיומו של כוח עליון מסוים. ו-30% מהמדענים הודו שאינם יודעים אם אלוהים קיים, מכיוון שלטענתם לא קיימת דרך להוכיח זאת.
וכן, בסקר שנערך נמצא שיותר מ-70% מהמדענים סבורים שהמדע והדת משלימים זה את זה, ומייצגים אספקטים שונים של המציאות. 

במחקר מקיף יותר שערך הצוות על מדענים ברחבי העולם הובאו ארבע מסקנות חשובות: 

א) יש יותר מדענים מאמינים ממה שאנחנו חושבים; 

ב) דת ומדע נמצאו פעמים רבות חופפים זה לזה במהלך העבודה המדעית; 

ג) מדענים רבים, ואפילו מדענים אתאיסטים, חושבים שיש רוחניות במדע; 

ד) הרעיון שדת ומדע מתנגשים זה עם זה הוא בעיקר המצאה של העולם המערבי. 

במחקר אחר נמצא ש-76% מהרופאים בארה"ב הם אנשים מאמינים, וכן יש עוד ועוד פרסומים ומחקרים שמראים כי הקונפליקט איננו חד כל כך כפי שנראה. אז איך זה שמעולם לא שמעתם על כך?

הסוד שמנסים להסתיר מאיתנו

ראשית, עלינו לדעת שלמרות הדימוי שיצא להם, מדענים הם אנשים מקובעים למדי. כך למשל כותב פרופ' זאב בכלר, פילוסוף של המדע: 

"הדעות הקדומות וההתנגדות האטומה להתקדמות המדע באו לעתים קרובות ביותר בתולדות המדע מצד אנשי המדע של הממסד עצמו, יותר מאשר מוסדות שמחוץ למדע, כגון הכנסייה או ההמונים הנבערים מדעת. תמונת המדע כמפעל רציונלי מתקדם ואמפירי – הלכה וטושטשה במהירות". 

בהמשך דבריו בכלר מוסיף ומבאר את הסיבה לגישה השמרנית והסגורה של המדע: 

"תיאוריה מדעית נולדת בדרך כלל בעוד חלק קטן בלבד מן העובדות הטעונות הסבר תואם אותה. רוב העובדות של התחום שאותו היא באה לבאר – או שאינן מתיישבות עם התיאוריה או שהן זרות לה… שום איש מדע לא יכול היה לפעול ולקדם את היצירה המדעית שלו בתנאים כאלה. להיפך, הוא חייב להתעלם מן העובדות המפריכות ולהיצמד אל התיאוריה שלו… ההתעלמות מעובדות מפריכות היא מעשה רציונלי לחלוטין, למעשה זהו המעשה הרציונלי היחיד האפשרי בתנאים אלה, בדיוק משום שהוא שרירותי. להיות רציונלי פירושו להישאר בחיים, ואם הישארות בחיים דורשת החלטות שרירותיות כגון התעלמות מהפרכות, אז שרירותיות היא מעשה רציונלי". (פילוסופיה של המדע, 1979, האוניברסיטה המשודרת)

למרות שיצא לממסד המדעי שם של אובייקטיביות, בפועל הוא נוטה לקיבעון מחשבתי המשמר הנחות יסוד קודמות, ושולל או מתעלם ממה שעלול להפריכן. פרופ' ברנרד כהן מאונ' הרווארד, היסטוריון של המדע, אמר בנאום הפתיחה של כנס "האגודה האמריקאית לפילוסופיה": 

"מתוך קורות המדע רואים שרוב התיאוריות המהפכניות הגדולות במדע… נתקלו בעוינות מצד אלה שהעדיפו לדבוק בדרכי החשיבה הקיימות. נדמה כי תכונה זו הינה חלק מתכונה כללית של המין האנושי, כלומר אינרציה של המחשבה או התנגדות לשינוי, או מעין אורתודוקסיה מדעית… אפילו המהפכנים הגדולים ביותר במדע נצמדים לאורתודוקסיות". (מתוך תקציר ההרצאה, שנדפס ב"לפני עלות השחר", ת"א תשנה', עמ' 18)

הממסד המדעי אינו נטול הטיות ושיקולים זרים. לרוב, אין הכוונה לזיוף ולהסתרת נתונים בצורה בוטה, למרות שגם זה קורה כמו בפרשיית "איש פילטדאון", כאשר ארכיאולוג חובב בשם צ'ארלס דוסון מצא חלק מגולגולת, שהייתה מאנטומיה השייכת לבני אדם, ועצם לסת, שהייתה שייכת לאנטומיה של קוף. הוא "שיחזר" את הגולגולת השלמה וטען שהיא שייכת לאדם הקדמון שחציו אדם וחציו קוף. מדענים במוזיאון הבריטי החליטו לערוך בדיקות מדעיות בגולגולת המשוחזרת וגילו כי גיל הגולגולת עתיק ביותר, בעוד גיל הלסת מוערך בכמה עשרות שנים בלבד. עוד נמצא כי הלסת נצבעה בחומרים כימיים במטרה לשוות לה מראה עתיק, וכן שהיא הושחזה כדי להתאימה לגולגולת. 

בדרך כלל ההטיות מתבצעות במעשים קטנים, במילים זעירות, בהחדרת מסרים בלתי מורגשת שאפילו לא תשימו לב אליה, אך היא נועדה להטמיע בקרב הציבור השקפת עולם נטולת אמונה. הסביר זאת יפה מתמטיקאי ישראלי בכיר בעל שם, פרופ' אליהו ריפס: 

"אין טעות גדולה יותר מן המחשבה שהמדע כולו הוא אובייקטיבי. יש לדעת שבתוך עולם המדע מצויה המון תעמולה משתלחת, אשר הניצבים מאחוריה הם אנשים אנטי-דתיים המוזנים ב'להט דתי' משלהם – כמלחמה נגד הדת… כיום בכל תחום כלשהו לא ניתן לסמוך על הקונצנזוס המדעי. הטוב ביותר הוא לבדוק, להבין ולבחון באמצעות שפיטה שקולה. ואם הנך נטול כוח שיפוט – לפחות תדע שאינך יודע דבר. הקונצנזוס הוא כלום. מבחינתנו, יהיה זה נאיבי להמשיך להאמין בתמימות לכל מה שריח מדעי נודף ממנו. עליכם להבין – כמו שלאדם דתי יש דברים שאסור לו לחשוב עליהם, כך לאדם חילוני יש דברים שאסור לחשוב עליהם! אדם יכול להיות משוכנע כל ימיו שדעות מסוימות שלו הן נטו לוגיקה ושכל, כאשר האמת היא שדעותיו הן מוסכמות שנרכשו בגן הילדים ומני אז לא היו לו סיבה, אפשרות או מצב לבדוק אותן".

מסתבר שהחברה הליברלית טוענת כי היא שואפת לחנך לערכים של חופש הדעה, חשיבה ביקורתית, פתיחות מחשבתית, אך מסתבר שבפועל הדברים רחוקים מכך. יש תעמולה נרחבת מצד אנשי מדע, אקדמיה, מערכת החינוך, תקשורת, ואנשי תרבות שרוצים לטשטש את הראיות למציאות האלוהית בעולם. 

לצערנו גם במדע ישנה השתקה, סילוף ודוֹגמטיות לא פחות מאשר בקבוצות חשוכות. בקהילה המדעית בימינו יש רעיונות שאסור להגיד בקול רם, ואפילו לא לחשוב אותם, גם אם יש להם הוכחה מדעית. ומהי הסיבה? הם 'לא מקובלים' ולא עולים בקנה אחד עם המודלים המחשבתיים שמנסים לכפות עלינו. 

'החופש המדעי' לא באמת מאפשר לדבר על הכול

כיום ישנם נושאים שעליהם יש 'קונצנזוס' של עולם המדע שנוצר לא פעם בגלל קבוצות לחץ בעלות אג'נדה ברורה. מדען שינסה להיות נאמן להשקפתו האמיתית ולטעון אחרת ימצא את עצמו מחוץ למעגל האקדמי ויסכן את מקור פרנסתו.
אחת הדוגמאות לכך, מתקופתנו, היא פרשייתו של ד"ר ירוחם לוי, מרצה באחת האוניברסיטאות בארץ לאתיקה רפואית, שהודח מתפקידו בשל התבטאות לא מקובלת בעולם האקדמיה. על כך התבטא ואמר כי פיטוריו מהווים פגיעה חמורה בזכויות יסוד, בזכות לכבוד, בחופש האקדמי ובחופש הביטוי.
דוגמא נוספת הינה פרשייתו של ד"ר גבי אביטל, המדען הראשי של משרד החינוך, שפוטר מתפקידו בשל התבטאויות שונות הנוגדות לקונצנזוס המדעי.

דוגמא נוספת, מבין רבות, להשתקת דעות מסוימת היא פנייתה של ועידת האקלים בקונגרס האמריקאי, בראשות קאתי קסטו, בתחילת שנת 2020 לגוגל בתביעה לצנזר סרטונים שחולקים על תאוריית התחממות האקלים. 

החופש המדעי פתוח לכולם, חוץ לדעות שאסור להגיד. 

להאמין מתוך הבנה מדעית

בהקשר של אמונה, חלקם של המדענים הגדולים ביותר יודעים כי יש לשמור על ענווה אינטלקטואלית כשעומדים מול סודות הבריאה. הם יודעים שאיננו באמת יכולים להבין אותם, הגם שאנו יכולים ומוזמנים להשתמש בשכלנו כדי להציץ אליהם. 

פרופ' דורון אורבך, כימאי בעל שם עולמי עטור פרסים, חזר בתשובה בעקבות המפגש עם עולם הכימיה. בראיון שנערך עמו ל-Ynet הוא אמר:

"האקדמיה מפשלת בחקר העבר, בדברים שאי אפשר להוכיח. רוב האנשים בביולוגיה מתוכנתים להאמין בסיפורי דרווין וזו אמונה כמעט דתית. אתה תתחיל לדון איתם בנושא הזה, והם נכנסים לוויברציות. סיפורי דרווין הם לא מדע… מדובר באוסף של ספקולציות. אין שום הוכחה מדעית אמיתית לכך שהחיים התפתחו מפרימיטיבי למשוכלל…
מבחינת השקפת היהדות, אין שום סיבה לשלול על הסף אפשרות של שלבי בריאה התפתחותיים, אך חייבת להיות התערבות אלוהית כדי שבעלי חיים פרימיטיביים ישתכללו. זה לא יכול לקרות דרך תאונות גנטיות ממוינות-סביבה. הבעיה היא שמה שבפועל מלמדים ומעבירים בנושא 'תורת האבולוציה', הוא: תולדות החיים על פני האדמה כהתפתחות מקרית ללא שום תכנון תבוני וללא כוח עליון כל יכול מכוון. את האפשרות הזו אני שולל לחלוטין כמדען.
אני יכול להגיד שרוב רובם של עמיתי בחו"ל מאמינים בריבונו של עולם. הם מאמינים בכוח עליון מתוך ההבנה המדעית שלהם".

נסיים בציטוט מתוך שיחה שנערכה בין גדול המדענים, אלברט איינשטיין, לבין אחותו: 

"רק הדת מסוגלת לתת משמעות כלשהי לחיים. הסתכלי סביב וראי כמה הכול מושלם: ההרים מסביב, העצים, הגשם, הרוח, השמים והכוכבים. מי אם לא כוח עליון מפעיל את כל הכוחות הללו? הטבע הוא ממש פלא, יופי מלכותי, ואני מלא הערצה ומלא התפעלות מן הדרך שבה הוא פועל. יש סדר בדברים, הכול מתוכנן ופועל ממש כמו מכונה, וכל חלק במכונה הזאת יודע בדיוק מה תפקידו ומתי עליו להיכנס לפעולה. זה ממש מדהים". (מתוך הספר 'סיפורו של גאון'/רות ירדני-כץ)

המשך קריאה ↓

1

בלי קונפליקטים

אחד האחראים הבולטים ביותר לפער שבין המדע לאמונה הוא הכנסייה הנוצרית. במשך מאות שנים אסור היה לפרסם שום רעיון שנוגד את אמונות היסוד של הנצרות. לכן, למשל, גלילאו גליליי נרדף בגלל השערותיו האסטרונומיות שכדור הארץ מקיף את השמש ולא להיפך, הסותרות את הנאמר בכתבי הקודש הנוצריים. הגישה המרכזית ביהדות, לעומת זאת, לא הטילה צנזורה על מחקר מדעי, אך לא קיבלה מדע שכל מגמתו לקעקע את יסודי האמונה ולא להגיע לחקר האמת.

המשך קריאה ↓

4

מי משחק בקוביות?

הוויכוח המדעי המפורסם ביותר סביב מכניקת הקוונטים התנהל בין שני מדענים דגולים: אלברט איינשטיין ונילס בוהר (גם הוא ממוצא יהודי). איינשטיין לא קיבל את המימד ה'אקראי' כביכול שיש בתאוריה כי הוא נשמע לא מספיק 'מדעי'. הוא האמין שלכל תהליך בטבע קיימת תוצאה אפשרית אחת בלבד, הנקבעת על פי חוקי הפיזיקה. זאת בעוד מכניקת הקוונטים מוכיחה אחרת. על כך איינשטיין טען כי "אלוהים לא משחק בקוביות", ובוהר ענה לו בתגובה: "איינשטיין, תפסיק לומר לאלוהים מה לעשות…".

המשך קריאה ↓

2

בית המקדש של ניוטון

אייזיק ניוטון , אבי המדע המודרני, הפך לאחד האישים הנערצים ביותר בבריטניה עד ימינו. לצד העבודות המדעיות שלו, הוא השאיר אחריו אוסף מרשים של כתבים תאולוגיים העוסקים בין היתר ב… יהדות! במהלך חייו כתב פרשנות על כתבי הקודש, קבלה, בית המקדש, אמונה ועוד. מסתבר שניוטון התייחס ברצינות רבה למחקר הדתי שלו לא פחות מאשר למחקר המדעי. אוסף כתבי היד שלו נמצא כיום בספרייה הלאומית בירושלים.

המשך קריאה ↓

5

התחלה או מסקנה?

למקס פלנק, מהמדענים המובילים בתקופתו וזוכה פרס נובל לפיזיקה (1918, על גילוי רכיב מהותי ב'מכניקת הקוונטים'), הייתה השקפה מיוחדת על אמונה. בהרצאה בכנס מדעי הוא אמר: "גם הדת וגם המדע מצריכים אמונה באלוהים. עבור המאמינים – אלוהים הוא ההתחלה, ועבור הפיזיקאים – הוא המסקנה…".

המשך קריאה ↓

3

לעבור דרך קירות

המאה ה-20 הייתה תקופת שיא בחקר הפיזיקה, סביב התפתחותן של תאוריות מבנה האטום ומכניקת הקוונטים. המסקנות שעלו מן התאוריה הזו היו מרחיקות לכת ולעיתים נשמעו מעבר לכל דמיון – אטום אחד יכול להימצא בשני מקומות בו זמנית, ישנה אפשרות לעבור דרך קירות, התודעה האנושית משפיעה על מדידות מדעיות, ועוד ועוד. כיום אלה הנחות מובנות מאליהן אצל רוב המדענים.

המשך קריאה ↓

1

בלי קונפליקטים

אחד האחראים הבולטים ביותר לפער שבין המדע לאמונה הוא הכנסייה הנוצרית. במשך מאות שנים אסור היה לפרסם שום רעיון שנוגד את אמונות היסוד של הנצרות. לכן, למשל, גלילאו גליליי נרדף בגלל השערותיו האסטרונומיות שכדור הארץ מקיף את השמש ולא להיפך, הסותרות את הנאמר בכתבי הקודש הנוצריים. הגישה המרכזית ביהדות, לעומת זאת, לא הטילה צנזורה על מחקר מדעי, אך לא קיבלה מדע שכל מגמתו לקעקע את יסודי האמונה ולא להגיע לחקר האמת.

המשך קריאה ↓

2

בית המקדש של ניוטון

אייזיק ניוטון , אבי המדע המודרני, הפך לאחד האישים הנערצים ביותר בבריטניה עד ימינו. לצד העבודות המדעיות שלו, הוא השאיר אחריו אוסף מרשים של כתבים תאולוגיים העוסקים בין היתר ב… יהדות! במהלך חייו כתב פרשנות על כתבי הקודש, קבלה, בית המקדש, אמונה ועוד. מסתבר שניוטון התייחס ברצינות רבה למחקר הדתי שלו לא פחות מאשר למחקר המדעי. אוסף כתבי היד שלו נמצא כיום בספרייה הלאומית בירושלים.

המשך קריאה ↓

3

לעבור דרך קירות

המאה ה-20 הייתה תקופת שיא בחקר הפיזיקה, סביב התפתחותן של תאוריות מבנה האטום ומכניקת הקוונטים. המסקנות שעלו מן התאוריה הזו היו מרחיקות לכת ולעיתים נשמעו מעבר לכל דמיון – אטום אחד יכול להימצא בשני מקומות בו זמנית, ישנה אפשרות לעבור דרך קירות, התודעה האנושית משפיעה על מדידות מדעיות, ועוד ועוד. כיום אלה הנחות מובנות מאליהן אצל רוב המדענים.

המשך קריאה ↓

4

מי משחק בקוביות?

הוויכוח המדעי המפורסם ביותר סביב מכניקת הקוונטים התנהל בין שני מדענים דגולים: אלברט איינשטיין ונילס בוהר (גם הוא ממוצא יהודי). איינשטיין לא קיבל את המימד ה'אקראי' כביכול שיש בתאוריה כי הוא נשמע לא מספיק 'מדעי'. הוא האמין שלכל תהליך בטבע קיימת תוצאה אפשרית אחת בלבד, הנקבעת על פי חוקי הפיזיקה. זאת בעוד מכניקת הקוונטים מוכיחה אחרת. על כך איינשטיין טען כי "אלוהים לא משחק בקוביות", ובוהר ענה לו בתגובה: "איינשטיין, תפסיק לומר לאלוהים מה לעשות…".

המשך קריאה ↓

5

התחלה או מסקנה?

למקס פלנק, מהמדענים המובילים בתקופתו וזוכה פרס נובל לפיזיקה (1918, על גילוי רכיב מהותי ב'מכניקת הקוונטים'), הייתה השקפה מיוחדת על אמונה. בהרצאה בכנס מדעי הוא אמר: "גם הדת וגם המדע מצריכים אמונה באלוהים. עבור המאמינים – אלוהים הוא ההתחלה, ועבור הפיזיקאים – הוא המסקנה…".

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

המדענים כבר הבינו - יש בורא לעולם
מדע או אמונה? מקבץ ראיונות
מה אומרים המדענים על אמונה באלוהים?
תורה ומדע
שיחה עם הפרופ' שמצא את ה' בתוך הכימיה
הרב זמיר כהן על העימות שבין המדע לדת
הפרופ' מספר כיצד המדע הוכיח את קיום ה'
מכניסים את היסוד הרוחני למחקר המדעי

לגלות את הפלא שבתוכנו

אברי מספר בקבוצת הצ'ט של משפחת בן-חיים על המסקנה מהביקור אצל הרופא: להתבונן ולהתפעל

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

הולך נגד הרוח: הד"ר שפוטר בגלל דעותיו

ד"ר גבי אביטל פוטר מתפקידו כמדען הראשי של משרד החינוך בעקבות התבטאויות שלא תואמות ל"קונצנזוס". בראיון שנעשה עמו בעיתון 'מקור ראשון' הוא חושף את הצד שלו מאחורי הפרשייה

ד"ר גבי אביטל, מרצה באקדמיה לטיס של חיל האוויר וד"ר להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, מונה בשנת 2009 לתפקיד המדען הראשי של משרד החינוך. ד"ר אביטל התנגד להוראת תורת האבולוציה בבתי הספר מבלי שיוצגו במקביל לתלמידים גם את ההתנגדויות לתורת האבולוציה. בעקבות התבטאויות אלה ואחרות הנוגדות את ה"קונצנזוס", כגון ההתנגדות לרעיון ההתחממות הגלובלית בעקבות פעילות אנוש או תרומת המחזור לאיכות הסביבה –  פוטר ד"ר אביטל מתפקידו ע"י שר החינוך דאז.

ד"ר אביטל טוען כי תנועות מסוימות בעלות אג'נדה מנוגדות לשלו החלו במסע תקשורתי שהוביל להדחתו. על כך הוא מסביר: "אמרתי שדרווין היה מדען גדול, אבל כמה מממשיכיו הלכו רחוק מדי בשימושים החברתיים של התיאוריה, ובפרט תורת הגזע. ציטטתי בין השאר את פרופ' יעקב טלמון שכתב שהדרוויניזם הסיר את המחסום האחרון בפני האיסור 'לא תרצח'.
משם המשכנו לכיוון הירוקים – אמרתי שזה הפך לדת קנאית. שאלו אותי בהלצה מה אני עושה עם בקבוקי הפלסטיק, ואמרתי שאני לוקח אותם אחר כבוד לפח כי עולה פי שלושה לייצר מוצר ממוחזר, ונעשה לשם כך שימוש בחומרים מזהמים.

"אחד הכתבים בעיתונים הנחשבים בארץ קיבל את החומר הזה ופנה אליי. הוא שאל אותי: "אתה עומד מאחורי הדברים?". אמרתי "בוודאי". הוא שאל לגבי האבולוציה, ואמרתי שהייתי שמח שילדי ישראל ייחשפו לדעות נוספות, כי יש בתורה הזו חורים.

"בדברים שנלמדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות כאמת בלעדית יש לפעמים פגמים בסיסיים מבחינה מדעית, ויש להתמודד עם זה. לא ביקשתי שיהיה פה כמו בקנזס ובקליפורניה, שהחוק קובע שיש ללמוד את תורת האבולוציה ותורת הבריאה זו לצד זו. רק ביקשתי שישמיעו קולות נוספים.
יש באקדמיה המון אנשים שסוכרים את פיהם כי הם חוששים. בעולם האקדמי יש שמרנות מקובעת ואג'נדות שצריך כוח עליון כדי לפרוץ אותם. במדעי הסביבה בפרט; אין שום סיכוי שמאמר מדעי שאומר שהתחממות כדור הארץ, אם היא קיימת, אינה מעשה ידי אדם – יעבור לסקירה בכתב עת מדעי חשוב".

לדעתו של ד"ר אביטל הניאו-דרוויניזם אינו עונה על השאלה שדרווין עצמו הציב כמבחן עליון לתורתו, מדוע לא מוצאים שרידים לחוליות-הביניים של ההתפתחות.
"איך העופות התפתחו מהזוחלים? אז מסבירים שהזוחלים היו מטפסים מעץ לעץ עד שצמחו להם כנפיים. זה מעליב את האינטליגנציה. המבנה הפנימי של כנף ציפור שונה בתכלית בתכנונו מכל מבנה של זוחל ויונק. לקשר ביניהם דרך אבולוציה מקרית זה פתרון קל מדי" אומר ד"ר אביטל.

"הבריחה מהתמודדות היא של הביולוגים: כל דבר לא מובן אומרים 'זו התפתחות'. הבריחה מהמציאות היא שכל מנגנון שלא מצליחים להסביר אומרים 'זו התפתחות', 'זו ברירה טבעית', 'זו הישרדות'. אני רוצה מחקר מדעי טהור לטובת האנושות, אבל אם אתה מסביר הכול בהסבר אחד, לאן תגיע? אני רוצה שהדברים ייפתחו, שידברו באופן חופשי, למה יש סתירות מהותיות בנושא המאובנים, למה היו צריכים לזייף גולגולות כדי להוכיח דברים. לכן אני חושד בהם עד הסוף".

בנושא ההתחממות הגלובלית אומר ד"ר אביטל: "עובדת כאן שיטת ההפחדה. סביב שנת 2000 ראש המכון הטכנולוגי הבריטי MET כתב שעד סוף העשור הבריטים ישכחו איך נראה שלג, ואל גור אמר שהקרחונים יפשירו וגובה פני הים יעלה בשישה מטרים. העשור נגמר, כידוע, אחרת".

אביטל פורס נתונים וגרפים מכאן ועד להודעה חדשה: מחקר חדש המוכיח שרוב הקרחונים בהימלאיה כלל אינם נמסים, או גרף של הטמפרטורה הממוצעת בעולם במהלך שלושים שנה, מ-1960 עד 1990, שצורתו זיגזגית אך אין בו מגמה כללית של עלייה או ירידה, גרף המראה שבין השנים 1940 ו-1970 ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה עלה בהתמדה, אך, בסתירה משוועת לתיאוריה המקובלת – הטמפרטורה לא עלתה ואף ירדה מעט.

ג'ים הנסון, מדען מנאס"א, הוא מהבולטים במדעני האקלים בעולם ומראשי המקדמים של תיאוריית ההתחממות בחצי היובל האחרון. עליו ד"ר אביטל אומר: "יש הסכמה על כך שהנסון נתפס בשקרים שלוש פעמים. הוא שינה את העקומה כך שתהיה ירידה חדה יותר מ-1940 עד 1970 כדי שהעלייה תיראה חדה יותר. באוקטובר 2008 למשל הוא אמר ששנת 2007 הייתה השנה החמה ביותר בארצות הברית. ואז הסתכלו אחורה וראו שהיו חמות ממנה, 1934 ו-1998".

על ההתמודדות והחיכוכים מול המערכת הוא משתף: "מרגע כניסתי הייתי צריך להתמודד עם חשדנות. החזיקו אותי בתור 'הוא סתם מהנדס, מה הוא עושה פה'. ואני בא גם מהאקדמיה, גם מהתעשייה וגם מהחינוך. אינטלקטואל ודתי וימני זה יותר מדי בשבילם. ואז לנגוע בקודש הקודשים שנקרא אבולוציה! חשבתי שיתווכחו, ידונו, הרי החובה לחקור היא מהות המדע. בא מדען ראשי שמבקש להתסיס את המערכת, לעורר דיון, מחשבה, להציע דעות אחרות שקיימות בקהילייה המדעית. אז אומרים לי 'אתה מוגבל, אתה לא יכול לדבר'. משגעת אותי הצביעות הזאת".

מתוך מוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון', פורסם ב-11.2.2011

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

מדוע החכמים שבעולם לא רואים את האמת?
מדוע רוב המדענים כיום לא מאמינים בקב"ה?
ציטוטיהם של מדענים שהאמינו בה' ולא חששו לפרסם זאת
פרופ' אורבך: "מצאתי את אלוהים במעבדה"
מה המדע חושב על אלוהים?
ד"ר גבי אביטל "הלא מאמינים ניכסו את המדע לעצמם"
כיצד המדע מגלה את המציאות האלוהית בפרטים הקטנים?
סיפורו האישי והמלא של פרופ' אורבך
המדע כאידיאולוגיה
מדענות – אמונה טפלה מצויה
המילים של המדע: "אין לנו מושג... עדיין"
אלברט איינשטיין ויהדותו