1
הפרופסור שלא קיבל את ממצאיו
פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א חפר החל מ-1981 באתר שילֹה המקראית. בפרסום המדעי של ממצאי החפירה הוא קובע כי אין ספק באשר לזיהוי האתר, זמנו וממצאיו עם שילֹה, המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. אולם כיום טוען פרופ' פינקלשטיין כי אין לקבל את התיאור המקראי לגבי אופי וצורת ההתנחלות הישראלית ובכלל את אמינותו ההיסטורית של המקרא. נשאלת השאלה: מה עלינו לקבל כמסקנה – האם את הממצאים המדעיים של החפירה הארכיאולוגית הברורים מאליהם, או שמא את השקפתו הנוכחית של החוקר?
הארכיאולוג פרופ' עמיחי מזר אמר בנאומו ביום העיון שנערך באונ' ת"א: "י' פינקלשטיין פרסם בשנת 1996 את ספרו 'הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים' שבו באה לידי ביטוי השקפה פוזיטיביסטית על ההתנחלות הישראלית בחבלי ההר של ארץ-ישראל… אולם החל משנת 1991 חזר בו פינקלשטיין מחלק גדול ממסקנותיו בספר זה ועתה הוא טוען כי אין ביכולתנו לקבוע זהות אתנית למתנחלים בחבל ההר.
נדב נאמן (פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב), העלה השערה בחיבורים שונים בשנות השמונים כי חלוקת הטריטוריות השבטיות בספר יהושע משקפת במידה רבה את החלוקה הטריטוריאלית של ערי המדינה הכנעניות בתקופת הברונזה המאוחרת, וכי התיאורים השונים בספר יהושע ובהם רשימות גבולות הארץ ונחלות השבטים בספר יהושע מבוססים על חיבור מקיף בימי הממלכה המאוחדת המשקף את המצב בתקופה זו… ואילו בשנת 1998 הוא כותב: 'עתה ברור כי תיאור נחלות השבטים הוא חיבור מאוחר, לא היסטורי ונכתב מאות שנים לאחר התמוטטות מערכת ערי המדינה הכנעניות, ולפיכך אני חוזר בי מכל השחזורים הקודמים שהצעתי בדבר גבולות ערי המדינה הכנעניות המבוססים על תיאורי נחלות השבטים". שינוי בדעותיהם של חוקרים במהלך שנות עבודתם מקובל ואף רצוי, שכן הוא מעיד על רעננות מחשבתית ועל פתיחות לרעיונות חדשים. עם זאת, רצוי ששינויים כאלו יהיו מבוססים גם על נתונים חדשים, אולם לי אינם מוכרים גילויים חדשים המצדיקים שינוי כה דרמתי בהשקפות. מה גרם אפוא לחוקרים כמו פינקלשטיין ונאמן לשנות את דעתם בצורה כה קיצונית במשך השנים האחרונות? נראה לי כי ההסבר נעוץ בתחום הסוציולוגיה של המחקר יותר מאשר בתוכן התעודות והמקורות הארכאולוגיים עצמם. אנו עדים כאן ככל הנראה להשפעת גל המחקרים שפורסמו באירופה ובארצות הברית, וכן להשפעת הלכי רוח הנובעים מאופי התקופה – מה שנקרא 'דה-קונסטרוקציה' (Zeitgeist), אופנה מקובלת בתחומים רבים במחקר ובחיים האינטלקטואליים בשנים האחרונות. דומה בעיניי כי גישתה של האסכולה המינימליסטית האירופית במחקר ההיסטוריה המקראית נפלה כפרי בשל על מצע חברתי-אינטלקטואלי הדומה לזה שעליו צמחה תופעת 'ההיסטוריונים החדשים' בהיסטוריה המודרנית של הציונות".
4
עדויות על מבול נח
בתורה מתואר כי לפני שנים רבות, בערך בשנת 2104 לפסה"נ, התרחשה קטסטרופה עולמית כשירד מבול חזק ובמקביל נפתחו מעיינות התהום עד שכדור הארץ כוסה כולו במים. האירוע מופיע בקרב למעלה מ-217 תרבויות סביב העולם, אולם נחשב על ידי חוקרים שונים למיתוס קדום שאין בו ממש אלא רק כמטאפורה לכך שהעולם נברא בצורה לא מושלמת וכי הבורא 'נאלץ' לשנות את בריאתו. למרות זאת, אחת ההוכחות המדעיות לתיאור המקרא שבדור המבול כדור הארץ היה מכוסה כולו במים התגלתה בשנת 2016 בקידוח המלאכותי העמוק ביותר בעולם, שנמצא בחצי האי קולה שברוסיה. להפתעת החוקרים, בעומקו של הבור המלאכותי לא נמצאו שכבות יבשות, מוצקות ומסולעות, אלא הרבה מאוד מים. לדבריהם מדובר בהוכחה לכך שמבנה כדור הארץ לא מורכב רק מציפוי, מעטפת וליבה כפי שנהוג היה לחשוב. "מים לא יכולים להסתנן דרך סלעים", נאמר בסרטון וידאו שפרסמה קבוצת החוקרים, "מה שמחזק את התיאוריה שכדור הארץ היה מכוסה כולו במים – אחרת אי אפשר להסביר את הימצאותם שם". קידוח קולה הוא הבור המלאכותי העמוק ביותר בעולם – העבודה עליו החלה בשנת 1970, כאשר ברית המועצות החליטה על פרויקט קידוח מדעי שמטרתו להגיע אל ליבת כדור הארץ וללמוד על השכבות מהן הוא עשוי. אולם בשנת 1992 הופסק הקידוח מכיוון שהעומק – למעלה מ-12.5 ק"מ – ייצר תנאי עבודה בלתי אפשריים, כשהטמפרטורה בתוך הבור עמדה על 300 מעלות – מה שלא איפשר למקדח לפעול.
2
אימות לבית דוד
העדות החוץ-תנ"כית העתיקה ביותר לקיומה של שושלת בית דוד נמצאה בשנת 1993 בחפירות תל דן. זוהי כתובת ארמית המתוארכת לתקופת בית ראשון, והיא נמצאה על מצבת ניצחון ארמית שהקים אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל. הכתובת מזכירה את יהורם בן אחאב מלך ישראל וכנראה אף את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה, המכונה בכתובת כ'בית דוד'. מלכים אלו מוזכרים בספר מלכים, וציונו של יהורם כממשיך שושלת בית דוד היא עדות חומרית לקיומה של השושלת.
5
הארכיון היהודי הראשון
העיר אֶבְּלָה שבשטחי סוריה של ימינו ידועה מעדויות רבות כעיר ממלכה חשובה לאורך האלף השלישי לפנה"ס ועד קרוב לאמצע האלף השני לפנה"ס. בחפירות שנערכו בה בשנות ה-70' של המאה העשרים נמצא ארכיון ובו למעלה מ-20,000 לוחות-חימר ועליהן כתובות בכתב היתדות, בשפה השומרית ובשפה נוספת, ייחודית לאתר. בין שלל הממצאים נמצאו השמות עבר-אום (המזכיר את שמו של עבר, מצאצאיו של נוח), אב-ר-אום (דומה מאוד לאברהם), איס-ר-איל (=ישראל), א-ס-או (=עשו), וכן שמות של אתרים גאוגרפיים המוכרים מן המקרא: כנען, חרן, גבל, חצור ועוד. על סמך ממצאים אלו, הציע החוקר זאב ארליך השערה כי המרכז הלימודי באבלה הוא המקום המכונה על ידי חז"ל "בית המדרש של שֵם ועֵבֵר". השערה זו משתלבת עם השערותיו של בן-ציון לוריא, ממייסדי החוג לחקר המקרא, על יישוב עברי קדום באזור סוריה, וכן עם ההשערה ולפיה עֵבֵר היה "אב רוחני" לתלמידיו ממשיכי דרכו.
3
הצצה לחיים מפעם
כתבים ייחודיים, הכתובים בכתב יתדות על לוחות טיט, שנמצאו באזור דום עיראק מתארים את קורותיהם של גולי בבל – אותם יהודים שגורשו מארץ ישראל ונשלחו לבבל הרחוקה על ידי נבוכדנצאר מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס. הם שופכים אור מרתק על אורח חייהם הנסתר מן העין: כיצד חיו וכיצד נישאו, כיצד זרעו שעורים וכיצד היבול עלה יפה, כיצד נערך גדיד התמרים המשובח וכיצד התבצע הדיג על תעלות הנהר.
