loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

רצון האלוהים הוא להטיב לנו. הדרך היחידה שבה יוטב לנו בחיינו הנוכחיים ובעולמנו הנצחי היא ע"י יצירת קשר קרוב עם אלוהים. איך יוצרים קשר קרוב עם אלוהים? הוא כבר את הסביר לנו זאת במפורש בתורה – ספר ההנחיות אותו קיבלנו במעמד הר סיני: קשר קירבה עם אלוהים נוצר אך ורק ע"פ הדרכתו שהיא נאמנות לתורה והמצוות

למה שיהיה משנה לאלוהים הגדול והאינסופי אם אני עושה מצוות או לא? ומהי המטרה של מערכת המצוות?

אם ה' הוא מושלם מצד עצמו, מדוע הוא צריך שנקיים את הכתוב בתורה? האם לאלוהים האינסופי והנצחי באמת משנה מה אנו עושים בחיינו? מהי הסיבה שה' קבע מערכת מצוות, וכיצד הן משפיעות עלינו? על מצוות, אלוהים והרבה אהבה...

ב"שיר השירים", אחד החלקים הידועים ביותר של התנ"ך, מתואר סיפור האהבה הגדול של כל הזמנים – כן, אפילו יותר מזה של טיטאניק, או של מייגן מרקל והנסיך הארי. גיבוריו הם אהוב ואהובה שמחזרים זה אחרי זה במשך זמן רב ומנסים להיפגש, אולם ללא הצלחה. כל מה שנשאר ביניהם זה חיזור תמידי. אך העובדה שהם אינם מצליחים לממש את הקשר לא מורידה כהוא זה מעוצמת אהבתם, ואפילו להיפך – היא רק הולכת ומשביחה עם הזמן.
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" הוא אחד מביטויי האהבה בשיר השירים המתארים את עוצמת האהבה בין שני גיבוריו.

מה הקשר של סיפור אהבה לספר הספרים – התנ"ך? שיר השירים הוא לא סתם שיר אהבה, אלא משל על מערכת היחסים המיוחדת שבין עם ישראל לקב"ה. אנחנו בתפקיד הכלה, והוא החתן. לאורך ההיסטוריה הקשר שלנו ידע הרבה עליות וירידות, רגעי קירבה וריחוק, אך תמיד נשאר חזק.

הקשר בין ישראל לה' תואר כקשר אהבה כבר פעמים רבות קודם לכן. כך למשל אומר משה רבנו לעם ישראל מדוע ה' בחר בנו: "לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים: כי מאהבת ה' אתכם" (דברים ז, ז), וכן אומר הנביא מלאכי: "אהבתי אתכם אמר  ה'" (מלאכי, א, ב). במקום אחר הנביא ירמיהו מכריז בנבואתו על אהבתו הנצחית של ה' כלפינו "מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך" (ירמיהו לא, ב), וכן הנביא הושע אומר: "בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה" (הושע יא, ד), ועוד.

אהבתו של ה' אלינו מתוארת בחלק מן התיאורים כאהבת אב לבנו: "כה אמר ה' בני בכרי ישראל" (שמות ד, כב), וכן "הבן יקיר לי אפרים [כינוי לעם ישראל],  אם ילד שעשעים, כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד; על כן המו מעי לו, רחם א‍רחמנו נאם ה'" (ירמיה לא, יט), "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד, א), ועוד מקומות רבים שבהם קורא לנו בורא עולם, כמו אב שאוהב את בנו היקר.

בורא עולם מכריז על אהבתו אלינו פעם אחר פעם ומגלה לנו עד כמה אנו יקרים בעיניו.

תכלית חיינו ממבט של אוהב

ה' שאוהב אותנו, ברא אותנו ומחייה אותנו רגע רגע, ייעד עבור חיינו עלי אדמות תכלית עליונה. אז מהי התכלית, וכיצד היא קשורה לאהבת ה' אותנו?

אם יוצאים מנקודת הנחה שהחיים הם לא דבר אקראי, אלא תוכננו ע"י מישהו שהעניק להם משמעות, וודאי שניתן להסיק שהוא לא יצפה שנצטרך לנסות לפענח אותה כחידה עלומה, אלא יעניק לנו הדרכה והסבר מהו היעד של עצם החיים וכיצד עלינו לפעול בחיינו שלנו על מנת להשיג אותו.
אותה הדרכה ניתנה במעמד הר-סיני והיא – התורה. איך יודעים שהתורה באמת ניתנה ע"י אלוהים? על זה כבר נדבר במאמר אחר… (על שאלת אמיתות התורה ניתן לקרוא בשאלה: איך אפשר להיות בטוחים שהתורה היא המצאה?).
ע"פ תורת ישראל כל מטרת בריאת האדם הינה רצון אלוהים במתן הטבה. אותה הטבה תתקיים באופן נצחי ומושלם, ללא פגם, כאב או סבל. אבל איך מגיעים לשם? ה' הוריד את הנשמה שלנו לתוך גוף וחיים ארציים בהם יהא עלינו לעבור מסלול שבו עליות וירידות, קשיים והצלחות, צער ושמחה. באותו מסלול יהא עלינו לבחור בין הטוב לבין הרע, בין קירבת ה' לבין הפניית עורף אליו. רצון ה' הוא שניצמד ל"מדריך" הכתוב בתורה הניתן לנו וננהג בחיינו ע"פ אמות המידה שאותן היא הגדירה. ככל שהאדם יחייה בצורה יותר נאמנה להדרכה המקורית של בורא האדם, כך הוא יתקרב יותר ויותר אל עבר ייעדו. 

אלוהים לא נתן לנשמות באופן ישיר את ההטבה מכיוון שאז ההטבה שהנשמה תרגיש לא תהיה מושלמת, אלא ההטבה תהיה שלמה רק אם היא תעמול על מנת להרוויח את שכר העונג. לשם כך אלוהים יצר מערכת בריאה של עולם עם אדם כשיש בו 'קלקול' מסוים ועל האדם לתקן את אותו קלקול ע"י כך שהוא בוחר בטוב. הבחירה בטוב מתקנת את אותו פגם של רוע, של טומאה, של העדר קדושה ושלמות.
האדם הראשון חטא, ומאז האנושות כולה, שהיא נשמות המורכבות מנשמת האדם הראשון, מנסה לעשות את אותו 'תיקון עולם ואדם'. 

כאשר האדם מצליח לבחור בטוב ע"י היצמדות לתורת ישראל, ולהגיע לתיקון המושלם הוא זוכה בעולמות הבאים לעונג רוחני נצחי שאינו בר השגה או בר תיאור במושגנו שלנו. (לא מדובר רק בגן-עדן שהינו תחנה זמנית לנשמות שהצליחו להגיע ליעדן, אלא גם במצבו הבא של עולמנו לאחר תחיית המתים – התמזגות גן עדן עם העולם הזה, גן עדן עלי אדמות). מה יהיה בעולמו הרוחני ומהי דרגת ההנאה שתהיה לו שם נקבעת ע"פ רמת הרוחניות שהוא יצר ובנה במהלך חייו. קשר קרוב יותר לה' במהלך חייו יעניק לו "ממלכה מפוארת" לנצח נצחים. 

מלבד הזכייה בחיי נצח, האדם המגשים את תכלית חייו חש כבר בימי חייו הנוכחיים עונג וסיפוק, שכן הנשמה שבו מרגישה שהיא ממלאת את תפקידה ומתקרבת לזה שברא אותה, שאין עונג גדול מזה. כאשר אדם ממלא את הייעוד האמיתי והמקורי לו הוא חש תחושת שלמות, שלווה, סיפוק ושמחה ששום הנאה חולפת, שהעולם הזה מציע, יכולה לתת.
התורה והמצוות מותאמות לנשמות יהודיות שהן נשמות גבוהות יותר משאר נשמות אומות העולם, והדרך היחידה לספק לנשמה יהודית את הצורך האמיתי שלה היא ע"י התעלות רוחנית אמיתית במסלול התואם לה. נשמה יהודית לעולם לא תוכל למצוא סיפוק, אושר ושמחה אמיתיים בהנאות רגעיות של טיולים, מסעדות וסרטים. היא צריכה משהו נעלה יותר.
התורה היא ההדרכה הרוחנית הניתנת ליהודי המסבירה לו מהי צורת החיים המתאימה לנשמתו הגבוהה. 

מצוות של אהבה

מטרת המצוות, אם כן, היא להטיב עם היהודי הן בעולם הזה והן בעולם הבא לנצח נצחים. ע"י קיום המצוות אנו מזדככים, מתעלים ויוצרים קשר וחיבור עם בוראנו שזהו המפתח להטבה אותה ה' חפץ בעבורנו.

הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שאלוהים לא זקוק באמת למצוות שלנו. אלוהים הוא אינסופי, מושלם ואינו חסר דבר, אבל יש לו רצון. רצון אלוהי אינו כרצון אנושי המעיד על חסרון. אלוהים לא צריך את המצוות שלנו, אבל יש לו רצון והוא – טובתנו.
אלוהים נתן לנו את המצוות כדי להטיב לנו, לתועלתנו ולטובתנו כפי שמבואר בתורה עצמה: 

"וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה" (דברים ו, כד), "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם… לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – לְטוֹב לָךְ" (דברים י, יב-יג(, וכן "שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יב, כח). 

המצוות נועדו בשבילנו כפי שמסבירים חכמי ישראל "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות" ( מסכת מכות, דף כג).

ביטוי למקורן של מתן המצוות באהבת ה' אלינו מופיע גם בתפילה. פעמיים ביום אומרים את הפסוקים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", בבוקר ובערב. בפסוקים אלה מכוונים לקבל עול מלכות שמיים, כלומר לחוש שאנו תלויים לחלוטין בריבונו של עולם שהוא המציאות היחידה ושאנו צריכים לעשות את רצונו. לכאורה אפשר להבין כאילו אנו מבטלים את עצמנו לפניו, ועלולים להרגיש יצורים חסרי ערך ש'ממלאים את רצון הבוס'. לכן בהקדמה לקריאת שמע אנו מזכירים את אהבת ה' אלינו. בבוקר אנו אומרים "אהבת עולם אהבתנו… ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה", ובערב אנו אומרים "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת… ברוך אתה ה' אוהב את עמו ישראל" (מתוך התפילה). כך אנו מזכירים לעצמינו שכל המצוות שניתנו לנו באו מתוך אהבה עצומה, ושהקשר שלנו עם ה' מתבסס על אהבה הדדית. 

מצוות של חיבור לבורא

אלוהים קבע כי הדרך היחידה להיות קרוב אליו היא ע" קיום התורה והמצוות, ולא ע"י פרי דמיון אישי של האדם עצמו שמחליט כי הוא קרוב לה' בדרכו האישית שהוא קבע לעצמו.
הרי אם אלוהים נתן את התורה כספר הנחייה לאדם וקבע שדרכה ניתן יהיה ליצור עמו קשר, סתירת הדבר פירושה חוסר נאמנות לרצונו האמיתי של אלוהים. 

שמירת המצוות משמשת לחיבור בינינו. הוא מחכה לתפילה, לבקשה, לדיבור. להכרה שאנחנו תלויים בו, זקוקים לו, רוצים בו, מכירים במלכותו, ורוצים להיות קרובים אליו.
אין הרבה דברים שאנחנו יכולים לתת לו, אך לעשות את רצונו באופן העמוק ביותר רק אנחנו יכולים. רק כשאנחנו נותנים משהו מאיתנו, יכול להיווצר קשר עמוק. רק כך הדוד והרעיה מ"שיר השירים" יכולים סוף סוף להיפגש. הסיבה אם כן שה' יצר את מערכת המצוות הזו היא עבורנו. את המצוות חובה לקיים והדרך הרצויה לקיימן הוא ממקום אוהב ומאמין, ולא מתוך עול.

אז האם לה' אכפת ממה שאנו עושים? בוודאי.
אכפת לו, כי איזו משמעות יש לאהבה בלי אכפתיות?
אכפת לו מהמצוות שלנו, כי קודם כל אכפת לו מאתנו.

 

המשך קריאה ↓

1

מעלת האדם

התורה רואה כל אחד ואחת מעם ישראל כעולם שלם, ועל כן נאמר במשנה (סנהדרין ד, ה) "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא… לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר – בשבילי נברא העולם". כלומר, כפי שכל האנושות כולה מקורה באדם יחיד, האדם הראשון, כך התורה רואה בכל אחד ואחד כעולם ומלואו, ועל כן, כל אדם בישראל צריך להכיר בחשיבותו ולהרגיש ש'בשבילי נברא העולם'. אין אף אחד בעולם שיכול להחליף את ייעודו ומקומו של יהודי בעיני ה', כמו שאף בן לא יכול לשמש כחלופה עבור בן אחר בעיני הוריו. כמו שעבור הורה כל אחד מילדיו הוא כל עולמו, כך אצל ה' כל יהודי הוא עבורו עולם ומלואו.
רבי שמחה בונים מפשיסחא היה אומר שאדם צריך ללכת עם שני פתקים, אחד בכל כיס. בפתק אחד כתוב משפט שאמר אברהם אבינו, "ואנכי עפר ואפר" (בראשית יח, כז), המדגיש את מעמדו וקטנותו לעומת ה'. בפתק השני כתוב "בשבילי נברא העולם" (מסכת סנהדרין, דף לז), המזכיר לו את חשיבותו בעיני ה'. תפקידו של האדם הוא, להבין באיזה מהם להשתמש בכל פעם…

המשך קריאה ↓

4

טעמי המצוות

ישנן דרכים שונות לסווג את המצוות: אחת מהן היא החלוקה למשפטים, עדוֹת וחוקים. "משפטים" הן מצוות שאפשר להבין בשכל, כך שגם אם הן לא היו כתובות בתורה היינו יכולים לחשוב עליהן בעצמנו, כמו כיבוד הורים, לא לגנוב וכדומה. "עדוֹת" הן מצוות שאולי לא היינו חושבים עליהן בעצמנו, אבל אפשר להבין את ההיגיון שבהן, למשל שמירת שבת. אין זה טבעי לאדם לעצור את כל עיסוקיו למשך יום אחד בשבוע ולעסוק בקודש, אבל לאחר שהשבת נכתבה בתורה אפשר לראות את החוכמה והיופי שעומדות מאחוריה. כך גם מצוות מזוזה, שמזכירה לאדם את האמונה בבורא עולם בכל פעם שהוא עובר בדלת, או מצוות ציצית, שהיא תזכורת תמידית לכל המצוות. "חוקים", לעומת זאת, הם מצוות שאין להן הסבר מובן. למה אסור לאכול בשר עם חלב? מה ההיגיון לא ללבוש שעטנז (בגד שעשוי משילוב של צמר ופשתן)? איננו יכולים להסביר. חכמי ישראל מסבירים שלמרות שניתנו סיבות וטעמים למצוות אלו, קיים עבורן הסבר שורשי שהינו עליון ונשגב מבינתנו. 

המשך קריאה ↓

2

נשמה שנתת בי – טהורה

על פי המסורת, הנשמה ניטלת מאיתנו כל לילה וחוזרת אלינו בבוקר. כחלק מהברכות שנאמרות מדי בוקר, אומרים את המילים הבאות: "אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת…" במילים אלו אנו מכריזים על ידיעתנו שהנשמה היא מהותנו האמיתית והטהורה, וכשה' מחזיר אותה אלינו מדי בוקר, סימן שהוא חפץ ורוצה בנו לעוד יום של חיים – כי הוא מאמין שנבחר בטוב, וכי הוא אוהב אותנו

המשך קריאה ↓

5

בלי טעם

הניסיון לתת טעמים למצוות נתקל גם בהתנגדות מסוימת. אם המצוות הן רצונו וחוכמתו של אלוהים, שאותו איננו מסוגלים להשיג בשכל, כיצד אפשר להתיימר להסביר אותן ולתת להן טעם? וכך כתב המהר"ל מפראג: "כי המצווה גזירה עלינו, ולא הביט השם יתברך מה שהמקבל חפץ ורוצה, רק הכל גזירה" (תפארת ישראל, פרק ו). כלומר, גם הטעמים שאנו מביאים למצווה נועדו רק כדי לסבר את האוזן, אך בפועל איננו יודעים באמת מהי מהותן האמיתית. בנוסף, היו שסברו שהכרת הטעם למצווה עלולה לפגוע בקיומה – כאשר הטעם מרגיש פחות רלוונטי, גם הרצון לקיים את המצווה נחלש. אם אדם סבור (בטעות) שהתורה אוסרת להדליק אש בשבת כדי שלא נתאמץ – הוא עלול לחשוב שמא בזמננו, כשאפשר להדליק אש בלחיצת כפתור קלה, יהיה מותר לעשות זאת. לכן, טענו המתנגדים לטעמי המצוות שעלינו לקיים את המצוות מסיבה אחת בלבד – משום שכך ציוונו הבורא.

המשך קריאה ↓

3

כי בנו בחרת

ביטוי לתחושת האהבה של ה' אלינו מופיע בתפילה. פעמיים ביום, בבוקר ובערב, אנו אומרים את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". אמירה זו מכונה 'קבלת עול מלכות שמיים', כלומר התחושה שאנו תלויים לחלוטין בריבונו של עולם, שהוא המציאות היחידה שקיימת ושאנו צריכים לעשות את רצונו. אך כהקדמה לקריאת שמע אומרים בבוקר "אַהֲבַת עולָם אֲהַבְתָּנוּ … בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוחֵר בְּעַמּו יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה", ובערב "אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַבְתָּ… בָּרוּךְ אַתָּה ה', אוהֵב אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל". כך אנו מזכירים לעצמנו שכל המצוות שניתנו לנו באו מתוך אהבה עצומה, ושהקשר שלנו עם ה' מתבסס על אהבה הדדית. 

המשך קריאה ↓

1

מעלת האדם

התורה רואה כל אחד ואחת מעם ישראל כעולם שלם, ועל כן נאמר במשנה (סנהדרין ד, ה) "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא… לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר – בשבילי נברא העולם". כלומר, כפי שכל האנושות כולה מקורה באדם יחיד, האדם הראשון, כך התורה רואה בכל אחד ואחד כעולם ומלואו, ועל כן, כל אדם בישראל צריך להכיר בחשיבותו ולהרגיש ש'בשבילי נברא העולם'. אין אף אחד בעולם שיכול להחליף את ייעודו ומקומו של יהודי בעיני ה', כמו שאף בן לא יכול לשמש כחלופה עבור בן אחר בעיני הוריו. כמו שעבור הורה כל אחד מילדיו הוא כל עולמו, כך אצל ה' כל יהודי הוא עבורו עולם ומלואו.
רבי שמחה בונים מפשיסחא היה אומר שאדם צריך ללכת עם שני פתקים, אחד בכל כיס. בפתק אחד כתוב משפט שאמר אברהם אבינו, "ואנכי עפר ואפר" (בראשית יח, כז), המדגיש את מעמדו וקטנותו לעומת ה'. בפתק השני כתוב "בשבילי נברא העולם" (מסכת סנהדרין, דף לז), המזכיר לו את חשיבותו בעיני ה'. תפקידו של האדם הוא, להבין באיזה מהם להשתמש בכל פעם…

המשך קריאה ↓

2

נשמה שנתת בי – טהורה

על פי המסורת, הנשמה ניטלת מאיתנו כל לילה וחוזרת אלינו בבוקר. כחלק מהברכות שנאמרות מדי בוקר, אומרים את המילים הבאות: "אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת…" במילים אלו אנו מכריזים על ידיעתנו שהנשמה היא מהותנו האמיתית והטהורה, וכשה' מחזיר אותה אלינו מדי בוקר, סימן שהוא חפץ ורוצה בנו לעוד יום של חיים – כי הוא מאמין שנבחר בטוב, וכי הוא אוהב אותנו

המשך קריאה ↓

3

כי בנו בחרת

ביטוי לתחושת האהבה של ה' אלינו מופיע בתפילה. פעמיים ביום, בבוקר ובערב, אנו אומרים את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". אמירה זו מכונה 'קבלת עול מלכות שמיים', כלומר התחושה שאנו תלויים לחלוטין בריבונו של עולם, שהוא המציאות היחידה שקיימת ושאנו צריכים לעשות את רצונו. אך כהקדמה לקריאת שמע אומרים בבוקר "אַהֲבַת עולָם אֲהַבְתָּנוּ … בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוחֵר בְּעַמּו יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה", ובערב "אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַבְתָּ… בָּרוּךְ אַתָּה ה', אוהֵב אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל". כך אנו מזכירים לעצמנו שכל המצוות שניתנו לנו באו מתוך אהבה עצומה, ושהקשר שלנו עם ה' מתבסס על אהבה הדדית. 

המשך קריאה ↓

4

טעמי המצוות

ישנן דרכים שונות לסווג את המצוות: אחת מהן היא החלוקה למשפטים, עדוֹת וחוקים. "משפטים" הן מצוות שאפשר להבין בשכל, כך שגם אם הן לא היו כתובות בתורה היינו יכולים לחשוב עליהן בעצמנו, כמו כיבוד הורים, לא לגנוב וכדומה. "עדוֹת" הן מצוות שאולי לא היינו חושבים עליהן בעצמנו, אבל אפשר להבין את ההיגיון שבהן, למשל שמירת שבת. אין זה טבעי לאדם לעצור את כל עיסוקיו למשך יום אחד בשבוע ולעסוק בקודש, אבל לאחר שהשבת נכתבה בתורה אפשר לראות את החוכמה והיופי שעומדות מאחוריה. כך גם מצוות מזוזה, שמזכירה לאדם את האמונה בבורא עולם בכל פעם שהוא עובר בדלת, או מצוות ציצית, שהיא תזכורת תמידית לכל המצוות. "חוקים", לעומת זאת, הם מצוות שאין להן הסבר מובן. למה אסור לאכול בשר עם חלב? מה ההיגיון לא ללבוש שעטנז (בגד שעשוי משילוב של צמר ופשתן)? איננו יכולים להסביר. חכמי ישראל מסבירים שלמרות שניתנו סיבות וטעמים למצוות אלו, קיים עבורן הסבר שורשי שהינו עליון ונשגב מבינתנו. 

המשך קריאה ↓

5

בלי טעם

הניסיון לתת טעמים למצוות נתקל גם בהתנגדות מסוימת. אם המצוות הן רצונו וחוכמתו של אלוהים, שאותו איננו מסוגלים להשיג בשכל, כיצד אפשר להתיימר להסביר אותן ולתת להן טעם? וכך כתב המהר"ל מפראג: "כי המצווה גזירה עלינו, ולא הביט השם יתברך מה שהמקבל חפץ ורוצה, רק הכל גזירה" (תפארת ישראל, פרק ו). כלומר, גם הטעמים שאנו מביאים למצווה נועדו רק כדי לסבר את האוזן, אך בפועל איננו יודעים באמת מהי מהותן האמיתית. בנוסף, היו שסברו שהכרת הטעם למצווה עלולה לפגוע בקיומה – כאשר הטעם מרגיש פחות רלוונטי, גם הרצון לקיים את המצווה נחלש. אם אדם סבור (בטעות) שהתורה אוסרת להדליק אש בשבת כדי שלא נתאמץ – הוא עלול לחשוב שמא בזמננו, כשאפשר להדליק אש בלחיצת כפתור קלה, יהיה מותר לעשות זאת. לכן, טענו המתנגדים לטעמי המצוות שעלינו לקיים את המצוות מסיבה אחת בלבד – משום שכך ציוונו הבורא.

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

למה לקיים מצוות לא מובנות?
עוצמתי: מה קורה כשעושים מצווה?
ה' מחכה לך כל בוקר
מה ההיגיון בקיום המצוות, ומה הקשר להנאה?
למה אין שני בני אדם זהים?
מהי משמעות קיום המצוות בזמננו?
מצוות בעידן המודרני על קצה המזלג
למה צריך לקיים מצוות, ומה הקשר לאהבה?
פטור מהמצוות – הקלה או הפסד?
המטרה שעבורה ה' שלח אותנו לעולם
מהי הדרך למיצוי אישי?
למה לי להיות דתי?!
אבא שבשמים אוהב אותך
מרגש: השיר "בוא תכיר את אבא, ילד"

"למה הנסיך בחר דווקא בה מכל הנסיכות?"

לפעמים סיפור ילדים על נסיך ונסיכה יכול להמחיש בצורה הכי פשוטה שבשביל אלוהים - אין לנו תחליף

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

מה הקשר בין הסרט "קראטה קיד" לבין מצוות?

כיצד הסרט האמריקאי "קראטה קיד" מלמד אותנו על תנועות הנפש שמתחוללות בנו ע"י קיום תורה ומצוות, ואיך זה בדיוק פועל?

הסרט "קראטה קיד" מספר על צעיר אמריקאי בשם דניאל שנקלע לצרות בעקבות מפגש עם חבורת בריונים, ולכן הוא מחליט ללמוד קראטה. הוא מגלה כי שכנו, קשיש יפני בשם מיסטר מיאגי, יוכל ללמדו, אך מיאגי מתנה בפניו תנאי: הוא נדרש לבצע כל מה שיאמר לו בלי שאלות. בלי יותר מדי ברירה דניאל מסכים לקבל את התנאי.

כשדניאל מגיע אליו, במקום ללמדו קראטה מר מיאגי מטיל עליו משימות שונות – הוא מבקש ממנו לרחוץ את מכוניתו, ומדריך אותו כיצד לעשות זאת בתנועות מריחה מעגליות. כמו כן, הוא דורש ממנו לצבוע את הגדר בתנועות אורכיות של צביעה למעלה ולמטה, ולבסוף הוא מבקש שישייף את רצפת העץ בביתו. דניאל מבצע את המשימות ומצפה שמר מיאגי יקיים במקביל את ההסכם, אולם מר מיאגי מתחמק.

דניאל מרגיש מנוצל. השניים עשו הסכם, אך במקום ללמוד קראטה הוא רק צבע, ניקה ושיפשף. ברגע של תסכול הוא מחליט לעזוב, אך מר מיאגי קורא לו לשוב.

מיסטר מיאגי מבקש ממנו להראות את התנועות שבהן ביצע את המשימות – מריחת ווקס, צביעת הגדר ושיוף הרצפה בתנועות רחבות. תוך כדי ביצוע התנועות מר מיאגי מראה לו שאלו הן למעשה תנועות הקראטה. דניאל לפתע מבין שכל הזמן הזה, מבלי שידע, הוא כן למד קראטה.

* * *

הייחודיות של שיטת לימוד זו טמונה בהפנמת התנועה. תרגול חזרתי וארוך של אותה תנועה הופכת בסופו של דבר להיות לחלק מהאדם עצמו. אין דומה אימון של שעה בשבוע לשעות ארוכות שבו 'חיים' את התרגול, שאז מה שתורגל נטמע לחלוטין באדם.
שיטה זו לא הומצאה על ידי מיסטר מיאגי – עם ישראל מכיר אותה כבר יותר משלושת אלפים שנה: מערכת המצוות.

העם היהודי כרת ברית עם הקדוש ברוך הוא בהר סיני. הוא מצידו הבטיח שיעשה אותנו "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו), ואנחנו התחייבנו שנקיים את התורה ומצוותיה – "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז). אז נתן לנו הקדוש ברוך הוא מערכת שלמה של כללי התנהגויות: מה כן לעשות ומה לא, כיצד לעשות, איך ומתי. אבל כמו דניאל, גם אנחנו לא תמיד מבינים איך בדיוק אותה מערכת מצוות מביאה אותנו אל היעד…

אלא אם כן מבינים שהמצוות פועלות עלינו, ובעולם בכלל, גם בדרך בלתי מודעת. באמצעות המצוות והתרגול היומיומי לדבר ה', הן ברובד של מחשבה, דיבור ומעשה – משהו בנו משתנה מבלי שאנו שמים לב, מתרחשות בנו תנועות רוחניות. זהו אינו לימוד פורמלי או אקדמי שנכנס דרך השכל, אלא לימוד רוחני-מהותי שנכנס דרך הנשמה ומשנה אותה.

מערכת המצוות מלווה אותנו מבוקר ועד ערב, מקיפה את היום ואת הלילה, ופועלת עלינו באופן תמידי כך שנממש את ההבטחה שניתנה לנו בהר סיני – להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". 

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

האם איכפת לה' אם הנחתי תפילין או שמרתי שבת?
כיצד לומדים מהתורה שה' אוהב אותנו?
מהי המעלה בלהיות יהודי?
כשזה מגיע לתורה ומצוות: "אני עושה מה שאני יכול"
מהי חשיבותו של האדם ביקום כ"כ גדול?
האם לאלוהים באמת אכפת ממעשי האדם?
איך אדע שה' מתעניין בי?
האם ה' אוהב אותי באמת?
יחסו האישי של הבורא לכל אחד
מדוע אנחנו מקיימים מצוות לא הגיוניות?
מטרת בריאת האדם