loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

גיור הינו תהליך נפשי-רוחני שדומה למעין לידה מחדש. התורה קובעת כי לכל בריה בעולם יש תפקיד וייעוד השייכים לה, וכן דרישות התואמות לה. מי שבכל זאת מעוניין להצטרף לעם היהודי, צריך להוכיח כי הוא מבין כי מזה השייך ל"עם הבחירה" ישנן דרישות גבוהות, וכי הוא מוכן לקבל את אורח החיים היהודי ואת אמונותינו

מה הבעיה לאפשר לכל מי שרוצה להיות חלק מהעם היהודי להצטרף בקלות ובמהירות?

ידוע שמי שרוצה להתגייר נתקל בקשיים רבים וארוכים מצד הרבנות. למה לא לצרף אלינו את כל מי שמעוניין בכך? מה הסיבה לסחבת הקשיים שמערימה היהדות על המתגיירים, ומה ההבדל בין גיור לבין כל תהליך בירוקרטי אחר?

העם היהודי הוא קודם כל משפחה גדולה – יעקב אבינו ושניים עשר בניו הם הבסיס שממנו יצא בהמשך "עם ישראל". זו הסיבה שהתורה משתמשת פעמים רבות בביטוי "אחיך" כדי לתאר יהודי אחר – אין זו מליצה בלבד, אלא מציאות גנאלוגית של ממש. מסיבה זו, כל מי שהוא בן לאם יהודייה הינו יהודי כשר.

ובכל זאת, העם היהודי מאפשר לאנשים שאינם יהודיים להצטרף אליו. עם זאת, היהדות מעולם לא הייתה דת מיסיונרית שניסתה לגייס אליה מאמינים. אדרבה: המקורות העתיקים ביותר שלנו מצביעים על כך שכאשר אדם מבקש להתגייר, לא מקבלים אותו מיד ואף מזהירים אותו בדבר חובותיו של היהודי בעוד שהנוכרי פטור מהן. כך למשל מתואר בתלמוד: 

"גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטורפין, ויסורין באין עליהם?
אם אומר: יודע אני ואיני כדאי [=אני מסכים], מקבלין אותו מיד. ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות… ומודיעין אותו עונשן של מצוות, אומרים לו: הווי יודע, שעד שלא באת למידה זו, אכלת חֵלב – אי אתה ענוש כרת, חיללת שבת – אי אתה ענוש סקילה. ועכשיו, אכלת חלב – ענוש כרת, חללת שבת – ענוש סקילה" (מסכת יבמות, דף מז)

ממקור זה עולה, וכך נוהגים מאז ומעולם בעם ישראל, שכאשר אדם מגיע להתגייר – לא ממהרים לקבלו. להיות יהודי פירושו להיות חלק מאומה שכרתה ברית עם ה'. בית הדין, כנציגו של העם היהודי, נדרש לברר עד כמה הגר רציני בכוונותיו. לכן קודם כל דוחים אותו, ובכך בין היתר בודקים את רצינותו. מודיעים לו עד כמה קשה להיות יהודי, כמה דרישות וחובות כלולים בכך, ורק אם יתברר כי הוא באמת ובתמים מעוניין להתגייר ומוכן להתאמץ לשם כך, בית הדין יקבל אותו לחיק העם היהודי. 

הסיבה היחידה לגיור צריכה להיות האמונה בה', בתורה ובקדושת עם ישראל. סיבות אחרות, כגון גיור לשם נישואין או כל אינטרס אחר אינו מאפשר גיור כהלכתו.
ההלכה מגדירה שלושה שלבים לגיור: טבילה, ברית מילה (לגברים) וקבלת עול מצוות, אולם קבלת עול מצוות היא עיקר הגיור.

אין 'פטנט' לגיור מהיר

בימינו נשמעים קולות המבקשים 'להקל' את הגיור ולהפעיל "גיור מהיר" או 'פטנטים' נוספים, שיאפשרו להמוני לא-יהודים להיקרא בשם "יהודים", לפחות מבחינת החוק. אולם בקולות הללו טמונה סכנה גדולה לעתידו של העם היהודי.

הגיור אינו הליך פורמלי שבסופו מתקבלת "תעודת גיור", אלא תהליך דתי-רוחני עמוק שהגר אמור לעבור עם עצמו. בימינו מרבים להדגיש את היסוד הלאומי של הגיור, אולם ראוי לציין כי המקורות היהודיים תמיד הדגישו את המהפך הפנימי שעובר המתגייר. לא בכדי קבעו חז"ל כי "גר שנתגייר – כקטן שנולד" (מסכת יבמות, דף צז), במובן זה שהוא נולד מחדש, משיל מעליו את קליפות עברו ומגיח אל העולם מחדש כיהודי שומר מצוות הנהנה מקרבת האל.

גם אם בעם ישראל כיום ישנו ציבור הדורש אחרת, אין זה אומר כי תהליך הגיור ההלכתי ישתנה. כמו שכל יהודי מלידה הוא בעל זהות יהודית רק מתוקף חוקי התורה, שקבעו כי יהודי הוא בן לאם יהודייה, כך גם כל גר יוכל להיות יהודי רק מתוקף חוקי התורה.  

"עמך עמי", אך גם "אלוהיך – אלוהי"

חשוב לזכור שבמשך שנים רבות, האטרקטיביות של הגיור הייתה נמוכה ביותר. לא היה כל הגיון בהצטרפות לעם מדוכא ונרדף תוך נטילת סיכון של ממש. במדינות רבות היה אסור להתגייר על פי חוק, ומי שעשה זאת ונתפס – שילם בחייו. רק מתי מעט שהחליטו לקבל על עצמם במסירות נפש את היהדות, זכו והתגיירו. כמובן שבמצב כזה, שבו נשקפת סכנה לחייהם של המתגיירים ולמעשה לא היה להם שום רווח מעשי מהגיור, אפשר היה לנהוג דיני גיור מקילים יחסית משום שרצונם להתגייר בעתות אלו הצביע על אמונה אמיתית נטולת אינטרסים אישיים. 

הנחת היסוד היא שמיד עם גיור הגר יצטרף לקהילה יהודית וימשיך את ההתקדמות בחייו היהודיים באופן מעשי. מעולם לא הייתה ולא תהיה אפשרות שאדם יתגייר בכוונה לחיות אורח חיים חילוני, שהרי ההצטרפות לעם היהודי כוללת בהכרח גם את קיום המצוות, שכן אמונה בתורת ישראל אמורה להיות המניע הבלעדי להליך הגיור. כמו שרות המואביה אמרה לנעמי, חמותה, במגילת רות: "עמך – עמי", אך גם "אלוהיך – אלוהי". הצטרפות לעם היהודי מותנת בקיומה של התורה – דבר ה' לעם היהודי.

תפקידו של בית הדין – לזהות את כוונת המתגייר

שורש הגיור טמון בשמירת המצוות, כפי שאמר רבי סעדיה גאון: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה".
בית הדין שאחראי על הגיור חייב לוודא לפני הגיור שהמצטרף החדש ימשיך לקיים את אורח החיים היהודי גם לאחר הגיור. ייתכן שהמתגייר עדיין לא מסוגל לשמור את כולן, או שהוא עדיין זקוק לתהליך הדרגתי מסוים, אך כוונתו היא לקיימן את כולן.
בית הדין אמנם צריך לתבוע מן הגר קבלת מצוות מלאה, אולם זו אינה חייבת להיות מיידית. על הדיינים להפעיל שיקול דעת ולשאול את עצמם אם סביר שהגר ישמור, בסופו של דבר, את כלל המצוות. אם התשובה חיובית לדעתם, הם רשאים להמשיך בתהליך. כמובן שגם ההפך נכון: אם המועמד מצהיר על נכונותו לקבל על עצמו את כל המצוות ומיד, אך הדיינים אינם מאמינים לדבריו, אזי אסור להם לגיירו.

מאז הקמת מדינת ישראל, ובייחוד מאז גלי העלייה של שנות ה-90', לאזרחות ישראלית נלווים יתרונות רבים והיא הפכה ל'מוצר' נחשק. בעקבות "חוק השבות", שמאפשר לכל יהודי (או לכל בן או נכד של יהודי, אף אם הוא עצמו אינו יהודי) לעלות לארץ ולקבל אזרחות באופן אוטומטי, הוכחת היהדות הפכה לעניין מבוקש למדי, שמלווה גם בקבלת סל קליטה וביתרונות כלכליים אחרים. לכן כשאדם בא להתגייר כיום, צריך לבדוק מה המניע שלו להתגייר. האם הוא עושה זאת באמת ובתמים כי הוא חפץ להצטרף לעם היהודי, או שמא הוא רק מעוניין בהטבות מסוימות. 

השפעה נוספת שהביאה עמה "חוק השבות" היא עלייתם של נוכרים רבים לא"י משום קירבה משפחתית ליהודי, אף שהם עצמם אינם נחשבים כיהודים. משום רצונם להשתלב בחברה הישראלית, חפצים הם להיקרא "יהודים" אף כי אין הם מאמינים או מעוניינים לקיים את תורת ישראל. בנוסף, הם יודעים כי רוב הציבור היהודי בא"י, אף הלא-דתי, מעוניין להינשא ע"פ דת משה וישראל ליהודי. ועל מנת שחוסר יהדותם לא יהווה מחסום עבורם בקשרי זוגיות, ניגשים הם לתהליך גיור משיקולי נוחיות ואינטרס גרידא.
חשוב לדעת כי נוכרי העובר תהליך גיור ללא שום כוונה לקיים תורה ומצוות, אלא מתוך שיקולים זרים – לא נחשב ע"פ ההלכה כיהודי. 

 

המשך קריאה ↓

1

ואהבת את הגר

 36 פעמים חוזרת התורה על מצוות אהבת הגר והאיסור לצערו. התורה אינה מחייבת רק לנהוג בגר כבוד ולהימנע מלפגוע לו, אלא מחייבת גם לאהבו, כמופיע בחומש דברים: "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". חזרה זו על מצוות אהבת הגרים מורה שהיא מחויבת המציאות, שכן דבר מצוי הוא לנהוג בעליונות כלשהי כלפי החלש והזר. הגר הוא אדם שנתלש מעמו, מזהותו, ממשפחתו, רק בשל אמונתו בה', בתורה ובעם ישראל. דווקא בני ישראל, שהיו זרים במצרים, צריכים לחוש את תחושותיו והזדקקותו לתמיכה טוב מכולם. לכן מצווים כל ישראל – משפחתו החדשה – לקרבו, לחבבו ולסייע לו.

המשך קריאה ↓

4

גיור בימי קדם

היהדות אמנם אינה מטיפה לגיור בקרב עמים אחרים, אבל אין זה אומר שאין לה מימד אוניברסלי. בימים קדומים הייתה נהירה גדולה לעבר היהדות. כך למשל, בימי בית שני הגיעה תורת ישראל גם אל אומות העולם, ולא מעט מן הגויים התקרבו ליהדות. אנשים אלה נקראו "יראי שמיים" וקיבלו על עצמם שמירה של מצוות מסוימות. לצידם היו גם בעולם היווני והרומי רבים שאף התגיירו (המפורסם ביותר הינו אונקלוס הגר, מתרגם התורה לארמית), ובעיקר נשים – שכן הגברים חששו מברית המילה, שבין היתר נאסרה בחוק הרומאי. לא פלא שבקרב אותם המונים שהתקרבו ליהדות אך חששו להתגייר הצליחו הנוצרים הראשונים בתעמולתם, מפני שהציעו להם להם דת פשוטה וקלה, שלא דרשה מהם ויתורים או שינויים מהותיים באורחות החיים.

המשך קריאה ↓

2

"סעיף הנכד"

אין הרבה חוקים ששינוי של מילה אחת בהם מעורר וויכוח נוקב יותר מ-50 שנה, אבל "חוק השבות" הוא כזה. החוק קובע כי כל מי שהוא יהודי, או בן או נכד של יהודי (אף אם אינו יהודי לפי ההלכה), זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות ישראלית. החוק נועד כדי לעודד הגירה של יהודים מארצות הפזורה, אולם בשנים האחרונות עלו לישראל בחסות חוק זה מאות אלפי לא-יהודים על פי ההלכה, שהם זכאי חוק השבות. מרביתם נראים ומדברים כישראלים לכל דבר, משרתים בצבא ולומדים באקדמיה, ואף תופסים את עצמם כבעלי זהות יהודית, אך בפועל הם אינם יהודים.
לאחרונה עלתה בכנסת הצעת חוק שתמחוק את המילה "נכד" מחוק השבות ובכך תמנע את עלייתם ארצה. "מי שהיהדות שלהם היא מושג דתי עם ערך היסטורי עמוק" נכתב בהצעת החוק, "אלה שמרגישים אחריות כחלק משרשרת הדורות הארוכה של העם היהודי – חייבים להבין שהסעיף הזה מסכן את עתיד הלידה מחדש של העם היהודי בארצנו". התערות של יהודים ונוכרים זה בזה – היא המסכנת את עתיד העם היהודי בארצנו, אך מסתבר שלמרות ההיגיון הרב, יש מי שמתנגדים לכך.

המשך קריאה ↓

5

מה מברכים הגרים?

רבי עובדיה היה גר צדק ישמעאלי בימי הביניים. הוא שלח לרמב"ם את השאלה הבאה: האם גר יכול לומר בתפילה את המלים "אלוהינו ואלוהי אבותינו"? מצד אחד, זהו הנוסח שנקבע על ידי חכמינו, ומצד שני – אבותיו של הגר אינם יהודים. האם הוא אינו משקר בכך? הרמב"ם ענה לו כי אברהם אבינו היה היהודי הראשון, והוא ציווה את בניו ואת בני בניו אחריו לשמור את דרך התורה. לכן, כל מי שהתגייר וכל המייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כמו שהוא כתוב בתורה – מתלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום. "מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלווית אליו, אין כאן הפרש [הבדל] בינינו ובינך לכל דבר, וּודאי יש לך לברך… שכבר בחר בך הבורא והבדילך מן האומות ונתן לך התורה – שהתורה לנו ולגרים ניתנה" (תשובות הרמב"ם, קנז).

המשך קריאה ↓

3

ערכו של גיור שלא על פי ההלכה

בשל הדרישות הגבוהות מהמתגיירים, המציאו זרמים ליברליים ביהדות שיטת "גיור" קלה שאינה דורשת מהמתגייר לשנות באופן עמוק את אורחות חייו. תחת הכותרת "להתגייר בלי לשקר" מציעה התנועה הרפורמית, שאינה רואה עצמה מחויבת למסורת היהודית שנשמרה במשך אלפי שנים, תהליך "גיור" שבעקבותיו מתקרא האדם "יהודי". בפועל, היות ואין בגיור זה קבלת עול מצוות, אין לו שום תוקף הלכתי, ומי שמציע אותו – מוליך אנשים שולל ומשקר להם שהם יהודים. 

הנה דבריה של ח"כ במליאת הכנסת המציגים בצורה מיטבית את חוסר הבנתה במשמעות הרוחנית הקיימת בהליך הגיור: "אנחנו יודעים שיש 300,000 איש שנמצאים כאן ואינם יהודים. הם עלו לכאן על-פי חוק השבות או מכוח חוקים אחרים, או הם נשואים ליהודים או נכדים של יהודים, ואינם יהודים. אנחנו צריכים לאפשר להם להתחבר לעם היהודי בצורה כזאת שהם יוכלו להתחבר. גיור אורתודוקסי לא בא בחשבון מבחינת כל האוכלוסיות האלה. הוא קשה מדי, הוא מעלה דרישות לקיום מצוות, שהם אינם יכולים לקיים אותן. אנחנו צריכים לפנות לגיור רפורמי, לגיור קונסרבטיבי".
מצדו האחר של המתרס, הגיבה חברת כנסת אחרת במהלך הדיון הנוגע לגיור הרפורמי ואמרה: "החלטה זו פותחת את הדלת בפני גיור סיטוני של אלפי עובדים זרים ושל עשרות אלפי פלסטינים ומסכנת את אופייה היהודי של המדינה. שערו בנפשכם מצב שבו כל מי שמעוניין לשפר את תנאי חייו יפנה לאותם ארגונים רפורמיים, יעבור הליך גיור מזורז, והנה אנו ניתן לו סל קליטה, נדאג לו לדיור, לתעסוקה, לביטוח בריאות ולכל אותן הטבות נוספות ששמורות לכל אותם יהודים שבחרו להקים בית בישראל".
וכן אמר ח"כ נוסף: "כדאי שנדע שחלק גדול מההתבוללות הגדולה בגולה הוא באשמת אותם רפורמים, שגרמו לכך שרבים מהאנשים נכנסו בדלת אחת כגויים ויצאו מהדלת האחרת כ"יהודים".
זה יהיה האסון הגדול שלנו אם נקבל אותם גיורים גם בארץ. לפחות עד היום ידענו כולנו שמי שרוצה להשיא את בנו או את בתו ליהודי – אם הוא מתחתן פה, בארץ, אין לנו הבעיה הזאת. אם חלילה נגלוש בעניין הזה, אל נתפלא שכ-300,000 עובדים זרים שיש לנו היום יעמדו בפתח של אותם בתי-דין רפורמיים ויבקשו להתגייר…
אני רוצה להגיד לך, בין העותרים היה פלסטיני. הוא נכנס לארץ באשרה זמנית, שניתנה לו על-פי חוק הכניסה לישראל, התגורר כאן כמה שנים ואז ביקש להתגייר. בזמן ששהה בארץ למד יהדות. הוא נסע לגיור בחוץ-לארץ, עבר שם גיור רפורמי – מזורז, כמובן, של כמה ימים – וכששב לארץ ביקש, לא פחות ולא יותר, מעמד של עולה מכוח חוק השבות". (מתוך פרוטוקול הישיבה ה-137 של הכנסת ה-16, 02/06/2004)

המשך קריאה ↓

1

ואהבת את הגר

 36 פעמים חוזרת התורה על מצוות אהבת הגר והאיסור לצערו. התורה אינה מחייבת רק לנהוג בגר כבוד ולהימנע מלפגוע לו, אלא מחייבת גם לאהבו, כמופיע בחומש דברים: "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". חזרה זו על מצוות אהבת הגרים מורה שהיא מחויבת המציאות, שכן דבר מצוי הוא לנהוג בעליונות כלשהי כלפי החלש והזר. הגר הוא אדם שנתלש מעמו, מזהותו, ממשפחתו, רק בשל אמונתו בה', בתורה ובעם ישראל. דווקא בני ישראל, שהיו זרים במצרים, צריכים לחוש את תחושותיו והזדקקותו לתמיכה טוב מכולם. לכן מצווים כל ישראל – משפחתו החדשה – לקרבו, לחבבו ולסייע לו.

המשך קריאה ↓

2

"סעיף הנכד"

אין הרבה חוקים ששינוי של מילה אחת בהם מעורר וויכוח נוקב יותר מ-50 שנה, אבל "חוק השבות" הוא כזה. החוק קובע כי כל מי שהוא יהודי, או בן או נכד של יהודי (אף אם אינו יהודי לפי ההלכה), זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות ישראלית. החוק נועד כדי לעודד הגירה של יהודים מארצות הפזורה, אולם בשנים האחרונות עלו לישראל בחסות חוק זה מאות אלפי לא-יהודים על פי ההלכה, שהם זכאי חוק השבות. מרביתם נראים ומדברים כישראלים לכל דבר, משרתים בצבא ולומדים באקדמיה, ואף תופסים את עצמם כבעלי זהות יהודית, אך בפועל הם אינם יהודים.
לאחרונה עלתה בכנסת הצעת חוק שתמחוק את המילה "נכד" מחוק השבות ובכך תמנע את עלייתם ארצה. "מי שהיהדות שלהם היא מושג דתי עם ערך היסטורי עמוק" נכתב בהצעת החוק, "אלה שמרגישים אחריות כחלק משרשרת הדורות הארוכה של העם היהודי – חייבים להבין שהסעיף הזה מסכן את עתיד הלידה מחדש של העם היהודי בארצנו". התערות של יהודים ונוכרים זה בזה – היא המסכנת את עתיד העם היהודי בארצנו, אך מסתבר שלמרות ההיגיון הרב, יש מי שמתנגדים לכך.

המשך קריאה ↓

3

ערכו של גיור שלא על פי ההלכה

בשל הדרישות הגבוהות מהמתגיירים, המציאו זרמים ליברליים ביהדות שיטת "גיור" קלה שאינה דורשת מהמתגייר לשנות באופן עמוק את אורחות חייו. תחת הכותרת "להתגייר בלי לשקר" מציעה התנועה הרפורמית, שאינה רואה עצמה מחויבת למסורת היהודית שנשמרה במשך אלפי שנים, תהליך "גיור" שבעקבותיו מתקרא האדם "יהודי". בפועל, היות ואין בגיור זה קבלת עול מצוות, אין לו שום תוקף הלכתי, ומי שמציע אותו – מוליך אנשים שולל ומשקר להם שהם יהודים. 

הנה דבריה של ח"כ במליאת הכנסת המציגים בצורה מיטבית את חוסר הבנתה במשמעות הרוחנית הקיימת בהליך הגיור: "אנחנו יודעים שיש 300,000 איש שנמצאים כאן ואינם יהודים. הם עלו לכאן על-פי חוק השבות או מכוח חוקים אחרים, או הם נשואים ליהודים או נכדים של יהודים, ואינם יהודים. אנחנו צריכים לאפשר להם להתחבר לעם היהודי בצורה כזאת שהם יוכלו להתחבר. גיור אורתודוקסי לא בא בחשבון מבחינת כל האוכלוסיות האלה. הוא קשה מדי, הוא מעלה דרישות לקיום מצוות, שהם אינם יכולים לקיים אותן. אנחנו צריכים לפנות לגיור רפורמי, לגיור קונסרבטיבי".
מצדו האחר של המתרס, הגיבה חברת כנסת אחרת במהלך הדיון הנוגע לגיור הרפורמי ואמרה: "החלטה זו פותחת את הדלת בפני גיור סיטוני של אלפי עובדים זרים ושל עשרות אלפי פלסטינים ומסכנת את אופייה היהודי של המדינה. שערו בנפשכם מצב שבו כל מי שמעוניין לשפר את תנאי חייו יפנה לאותם ארגונים רפורמיים, יעבור הליך גיור מזורז, והנה אנו ניתן לו סל קליטה, נדאג לו לדיור, לתעסוקה, לביטוח בריאות ולכל אותן הטבות נוספות ששמורות לכל אותם יהודים שבחרו להקים בית בישראל".
וכן אמר ח"כ נוסף: "כדאי שנדע שחלק גדול מההתבוללות הגדולה בגולה הוא באשמת אותם רפורמים, שגרמו לכך שרבים מהאנשים נכנסו בדלת אחת כגויים ויצאו מהדלת האחרת כ"יהודים".
זה יהיה האסון הגדול שלנו אם נקבל אותם גיורים גם בארץ. לפחות עד היום ידענו כולנו שמי שרוצה להשיא את בנו או את בתו ליהודי – אם הוא מתחתן פה, בארץ, אין לנו הבעיה הזאת. אם חלילה נגלוש בעניין הזה, אל נתפלא שכ-300,000 עובדים זרים שיש לנו היום יעמדו בפתח של אותם בתי-דין רפורמיים ויבקשו להתגייר…
אני רוצה להגיד לך, בין העותרים היה פלסטיני. הוא נכנס לארץ באשרה זמנית, שניתנה לו על-פי חוק הכניסה לישראל, התגורר כאן כמה שנים ואז ביקש להתגייר. בזמן ששהה בארץ למד יהדות. הוא נסע לגיור בחוץ-לארץ, עבר שם גיור רפורמי – מזורז, כמובן, של כמה ימים – וכששב לארץ ביקש, לא פחות ולא יותר, מעמד של עולה מכוח חוק השבות". (מתוך פרוטוקול הישיבה ה-137 של הכנסת ה-16, 02/06/2004)

המשך קריאה ↓

4

גיור בימי קדם

היהדות אמנם אינה מטיפה לגיור בקרב עמים אחרים, אבל אין זה אומר שאין לה מימד אוניברסלי. בימים קדומים הייתה נהירה גדולה לעבר היהדות. כך למשל, בימי בית שני הגיעה תורת ישראל גם אל אומות העולם, ולא מעט מן הגויים התקרבו ליהדות. אנשים אלה נקראו "יראי שמיים" וקיבלו על עצמם שמירה של מצוות מסוימות. לצידם היו גם בעולם היווני והרומי רבים שאף התגיירו (המפורסם ביותר הינו אונקלוס הגר, מתרגם התורה לארמית), ובעיקר נשים – שכן הגברים חששו מברית המילה, שבין היתר נאסרה בחוק הרומאי. לא פלא שבקרב אותם המונים שהתקרבו ליהדות אך חששו להתגייר הצליחו הנוצרים הראשונים בתעמולתם, מפני שהציעו להם להם דת פשוטה וקלה, שלא דרשה מהם ויתורים או שינויים מהותיים באורחות החיים.

המשך קריאה ↓

5

מה מברכים הגרים?

רבי עובדיה היה גר צדק ישמעאלי בימי הביניים. הוא שלח לרמב"ם את השאלה הבאה: האם גר יכול לומר בתפילה את המלים "אלוהינו ואלוהי אבותינו"? מצד אחד, זהו הנוסח שנקבע על ידי חכמינו, ומצד שני – אבותיו של הגר אינם יהודים. האם הוא אינו משקר בכך? הרמב"ם ענה לו כי אברהם אבינו היה היהודי הראשון, והוא ציווה את בניו ואת בני בניו אחריו לשמור את דרך התורה. לכן, כל מי שהתגייר וכל המייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כמו שהוא כתוב בתורה – מתלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום. "מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלווית אליו, אין כאן הפרש [הבדל] בינינו ובינך לכל דבר, וּודאי יש לך לברך… שכבר בחר בך הבורא והבדילך מן האומות ונתן לך התורה – שהתורה לנו ולגרים ניתנה" (תשובות הרמב"ם, קנז).

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

עוצמתי: קצין חיזבאללה שהתגייר
למה קל להתקבל לדתות אחרות?
ניסים בלאק: מהאסלאם והנצרות אל היהדות
המאבק על חוק הגיור הנוגד למסורת ישראל
"בסוף לא ישאר עם ישראל"
סיפורו האישי של גר הצדק יהודה פרץ
גר הצדק יהודה פרץ, כומר לשעבר, על יש”ו

"יש כאלה שעברו בחו"ל גיור קל וזריז. למה רק אצלנו זה כל כך קשה?!"

דוד, מדריך כיתת גיור, בשיחת מוטיבציה ליוסף הנמצא בתהליך גיור

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

בת לאבא יהודי - שהתגיירה

האב נוטש את היהדות ומתחתן עם נוכרייה, ודווקא הבת הגויה מתגיירת ומקרבת את אביה חזרה אל חיק היהדות

סיפור חייה של שרה (31) מתחיל דווקא בסיפור חייו של אביה – שמואל. שמואל נולד בצפון אפריקה בשנות החמישים, גדל בבית מסורתי ולמד בבית ספר דתי. משעלה בגיל 16 לארץ יחד עם משפחתו הוא גדל בקיבוץ השומר הצעיר, ושם איבד את מסורת בית אבא, ואף את הדברים הבסיסיים של היהדות. מכאן קצרה הדרך להתנתקותו הגדולה מהיהדות: שמואל הכיר בקיבוץ בחורה גויה שעלתה ארצה מאחת מערי אירופה, כדי להתנדב ולעזור למדינה הצעירה שזה עתה הוקמה. היא קסמה לו בגלל היותה נחמדה, מנומסת ויפה, והחליט להינשא לה. שמואל ואשתו לעתיד ירדו לעיר הולדתה אך ורק כדי לערוך שם את טקס הנישואין, ושבו לגור בארץ. 

החיים נמשכו, ולזוג נולדו בנים ובנות, כאשר אחת מהן היא שרה – גיבורת הסיפור שלפניכם. "כשהיינו קטנים", מספרת שרה, "אבא התחיל להתגעגע ליהדות, ראינו עליו שמשהו חסר לו. התחלנו לשמור מספר מצוות: עריכת קידוש בליל שבת, עריכת ליל הסדר, אכילת מצות בחג הפסח וצום יום הכיפורים. בזה הסתכמה היהדות במשפחה שלנו. זה גרם למריבות קטנות בין אבא לאמא, כי אמא לא הסכימה לשמור כל מצווה שאבא רצה להתחיל לשמור". שרה לא השלימה עם שמירת המצוות החלקית המוזרה הזו, וכל צורת החיים הזו גרמה לה בלבול גדול. "אמרתי לאבא שלי: 'למה לך מותר לעבוד ביום שבת, ולי אסור לצאת לבלות בליל שבת?".

רצון עז להתגייר

"כבר מגיל קטן ידעתי שאני רוצה להתגייר, לא היה לי ספק בכלל. תמיד האמנתי בהקב"ה ובתורה, למרות שלא ידעתי הרבה. וגם הייתי מאד מחוברת ל"צדיקים". זה בא מאבא שלי שלמרות הכול הוא תמיד כיבד מאד את הצדיקים. סוף סוף ספרדי, לא?". אומרת שרה בחיוך.

"כל חיי הייתי מקנאה באלו שנולדו כיהודים. הרגשתי שזה לא פֶייר, שהם יהודים מלידה, ואילו אני נולדתי לאבא יהודי ואמא גויה. אמרתי לה': 'למה אני לא?'. מגיל קטן הייתה לי ההרגשה שאני רוצה להיות חלק מהעם הנבחר, הרגשתי שלהיות יהודי זו זכות גדולה, ולא הייתי מוכנה לפספס את כל הטוב הזה! היה חבל לי לפספס את החיים. סתם לעשות מה שבא בראש?! חיים ללא תכלית, חיים ללא מטרה?! היהדות נותנת כל כך הרבה, זה כבר לא סתם חיים – זה חיים עם מטרה. קשה להסביר מה זה יהודי, קשה. רציתי להיות קרובה לה', וגם הרגשתי שה' רוצה אותי וקורא לי. זה בא מהלב, ורק לאחר שהתגיירתי והתחלתי ללמוד באה ההבנה השכלית, הבנתי כמה שהיהדות אמיתית".

שרה ומשפחתה עזבו את הארץ וירדו להתגורר בארץ מולדתה של אמה, צרפת.
באחד הימים הגיעה המשפחה כולה לביקור בירושלים, והנה, רב אחד "גייר" את כל משפחתה על דעת עצמו. כמובן שאין שום ערך לגיור זה, שהרי הם לא קיבלו על עצמם שמירת תורה ומצוות. לשרה יש 'בטן מלאה' על רבנים מסוג זה המגיירים סתם שלא על פי ההלכה: "זה כל כך מבלבל, ומעורר ספיקות רבות. לדוגמא, כשהגעתי ארצה וסיפרתי זאת לאחד הרבנים במהלך הגיור, אז הוא היה נבוך, ואמר "אולי רק אצלך הגיור תפס, בגלל שלך היו כוונות רציניות לקבלת מצוות? ולכן אולי לך אסור לחלל שבת במהלך הגיור?" (בניגוד לגרים אחרים המחויבים במהלך ההכנה לגיור לחלל שבת לפחות פעם אחת בכל שבת, שהרי אסור לגוי לשמור שבת)". על כל פנים, שרה ידעה שאין ערך לגיור זה.

ככל שהתבגרה כך היא הוסיפה עוד ועוד בשמירת המצוות. בגיל 16 היא החליטה שכבר הגיע הזמן ללכת להתגייר רשמית. היא ניגשה למשרד הרבנות שבעיר מולדתה בבקשה לגיירה. אמנם, ברבנות שם סירבו בשלב זה לגיירה, הרבנים הרגישו שהיא עדיין איננה בשלה להתגייר, וזאת מלבד ההלכה הדורשת להכביד על הגר בתחילה בבואו להתגייר.

לאחר ששרה יצאה מבית הרבנות היא הבינה שאכן היא עדיין איננה מוכנה מספיק לקראת הגיור, ועליה להמשיך ולהתחזק ביהדות ולהתכונן לגיור, ורק אחרי שתהא מוכנה תעלה לישראל ותתגייר.
"באתי לבית ואמרתי שאני רוצה לשמור כשרות, ומהיום אני אוכלת רק כשר. אבא שלי דווקא עזר לי, הוא היה נוסע אחת לכמה חודשים נסיעה ארוכה של 8 שעות עד לפריז שבצרפת, הוא היה קונה שם כמות גדולה של בשר כשר, היינו שומרים את זה במקפיא, ואני וכל המשפחה היינו אוכלים רק כשר. גם בגבינות הקפדנו לאכול רק גבינות כשרות. בשלב זה עדיין לא הייתי בדרגה של להתגייר, הייתי הולכת עם מכנסיים. הייתה לי אש מבפנים, אבל עדיין לא הייתי בשלה".

בתקופת ההמתנה לעלייה לישראל שרה למדה משפטים באוניברסיטה וקיבלה תואר שני. עתה היה עליה להתמחות במשך שלוש שנים, כדי שתוכל להתחיל ולעבוד כעורכת דין. אבל כאן עצרה שרה את שטף חייה, והחליטה שכדאי לה תחילה לעלות לישראל ולהתגייר, טרם תתחיל בקידום הקריירה.

"סוף סוף התגיירתי"

"באתי לארץ וגרתי בקיבוץ דתי. לפני שעליתי למטוס קניתי הרבה חצאיות, חשבתי שחייבים ללכת עם חצאיות בקיבוץ, אבל כשהגעתי ראיתי שזה לא ככה… למדתי חצי שנה ב"אולפן עברית", ועוד שנה ב"אולפן גיור". נגשתי לגיור בבית הדין של הרב דרוקמן שליט"א, וסוף סוף התגיירתי ברוך השם".

כיום שרה נשואה לבן תורה אמיתי ורווה נחת יהודי מילדיה החמודים. לפרנסתה היא עובדת כמשפטנית בחברת הוצאה לאור של ספרים ומגזינים העוסקים בתחום המשפטים בעיר מולדתה. 

שרה משתפת: "אין הרגשה יותר טובה מלהתקרב לה'. מי שלא שומר תורה ומצוות כדאי לו לעשות חשבון נפש, למה אני חי? בשביל מה אני הולך לעבודה? הרי בלעדי הקירבה לה' אין לחיים האלה שום תכלית. זה זכות גדולה לשמור תורה ומצוות. ה' נתן את זה אך ורק ליהודים. חבל כל כך לפספס את זה. הרי זה כל כך נפלא להרגיש את השבת, ואת חיי היהדות שהם חיים מלאים".

כשרה נשאלת מה יש לה לומר ליהודי ששוקל להינשא לגויה, היא משיבה: "אם תשאלו את אבא שלי, הוא ימליץ שלא כדאי לעשות את זה. קשה מאד להתעורר אחרי זמן ולראות: 'ואוו, אני יהודי, אבל אשתי והילדים הם גויים'. ובקשר לילדים זה דבר שאי אפשר לתקן. אבא שלי כל כך שמח שהתגיירתי, אבל מה עם כל בני המשפחה האחרים שנשארו גויים..? וגם מהצד שלי אני אומרת שזה מאד לא מומלץ! הילדים מאד מבולבלים, וזה מאד קשה לילדים לחיות בבית חצוי ומבולבל".

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

גיור – עניין של מהות, לא טקס
גיור - למה זה כל כך מסובך?
חוק הגיור - הקלה ברוכה או חורבן טראגי?
"חיפשתי את האמת ומצאתי אותה ביהדות"
"להתגייר ולחיות כמו גוי - מה עשינו בזה?"
המסע של חנה יעל מאפריקה לירושלים
מגרמניה לירושלים: דרכי הארוכה אל היהדות
הקהילה הנוצרית שעברה גיור המוני
לא יאמן: השבט האינדיאני שהתגייר
אם אקום עוד בוקר לא יהודייה – אמות