1
אושר - דווקא פה
בעוד שסיבת המעבר לחו"ל הינה כדי להעניק לעצמנו חיים קלים ונוחים ביותר, במטרה לחוש נחת ואושר, המחקרים מראים שדווקא האושר נמצא פה בארצנו הקטנה.
מכון המחקר 'גאלופ' ערך סקר הבוחן את מידת שביעות הרצון העולמית של התושבים ב־135 מדינות. הסקר שיכלל את מידת שביעות הרצון ע"פ חמישה קריטריונים: מטרה – תחושת חיבור לפעילות העשייה בחייהם, חברה – קיומן של מערכות יחסים תומכות ואוהבות, כלכלה – תחושת ביטחון פיננסי, קהילה – חיבור למקום בו הם חיים, בריאות – תחושת חיוניות ובריאות פיזית.
בסקר זה נמצא כי בהיבט הפיננסי ישראל נמצאה עם ציון של תחושת שביעות רצון הגבוה ב-42% יותר מאשר במדינות רבות אחרות (שחלקן עשירות יותר מישראל) ב־ OECD כולל ארצות הברית (!) שעמדה על ציון הגבוה ב-39% יותר מאשר הציון הממוצע. ובאופן כללי, רמת שביעות הרצון הכללית של הישראלים עמדה על-25% מעל לממוצע העולמי.
בסקר שערך ארגון ה- OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) לבדיקת שביעות הרצון, ישראל הגיעה במדד האושר למקום מכובד ולציון של 85. פרופ' יצחק הרפז, דיקן ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה, מסביר "נראה שהקשר בין מדדי אושר לבין שגשוג כלכלי אינו חזק".
4
קצת מספרים
מאז קום המדינה ועד סוף שנת 2017 כ-732,000 ישראלים יצאו ולא חזרו לאחר שהייה ממושכת בחו"ל (שנה ויותר); כ-54% מהיוצאים היו גברים, וכ-46% היו נשים; גילם החציוני של כלל הגברים היוצאים עמד על 27, ואילו גילן החציוני של כלל הנשים היוצאות עמד על 30; מחצית (51%) מהגברים היוצאים היו רווקים, לעומת 38% נשואים. בקרב הנשים, 51% היו נשואות וכ-32% היו רווקות. אחוזי הגרושים/ות היו דומים.
ע"פ הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים האחרונות חלה מהפכה במגמה והייתה ירידה משמעותית במס' היורדים מהארץ. כנראה שיותר ויותר מרגישים שאחרי הכול ולמרות הכול – אין כמו בבית.
2
בריחת המוחות
ע"פ מחקרם של אריק גולד, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באונ' העברית בירושלים, ועומר מואב, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באונ' העברית בירושלים ועמית בכיר במכון הכלכלי-חברתי ב'מרכז שלם', בנושא עזיבת ישראלים את הארץ נמצא כי מרבית היורדים מהארץ הם בעלי השכלה גבוהה של תואר בוגר ומעלה לעומת בעלי השכלה נמוכה. עוד נמצא כי "האוכ' של המוכשרים יותר או בעלי הנכונות להתאמץ המתקשים להתקדם מקצועית ולשפר שכרם, תהיה מאופיינת בשיעורי ירידה גבוהים. לדוגמה, אנשי הסגל האקדמי הבכיר בארץ או רופאים צפויים לירידה מהארץ בהיקף גבוה יותר ממדענים או מהנדסים במגזר הפרטי, שבו השכר נקבע באופן תחרותי, או ממורים ועובדים בתחום הבניין, שלרוב לא יכולים לעסוק במקצועם בחו"ל בפרט ביעד ההגירה המרכזי, ארה"ב". במחקרם הם מציגים את תופעת 'בריחת המוחות' כנושא בוער שיש לטפל בו על מנת למנוע את המשך התפשטותו.
לפי מחקרו של פרופ' דן בן דוד, נשיא מכון שורש למחקר כלכלי חברתי, עולה כי מבוגרי האוניברסיטאות בתחומי הנדסה ומדעים מדויקים 9% בוחרים לעזוב את הארץ. הוא מסביר כי סיבת העזיבה נעוצה בהזדמנויות עבודה טובות יותר בתחומים אלו הקיימות בחו"ל, וכן כי קיימים הבדלי שכר משמעותיים.
כולנו מסכימים כי רווח כלכלי הוא חשוב ונצרך, אך השאלה הגדולה הנשאלת היא: במידה וכבר קיים רווח כלכלי – האם משכורת שמנה עוד יותר תעשה אותנו בהכרח שמחים יותר? במחקר שמימן ארגון הבריאות הלאומי נמצא כי דווקא ארה"ב, מקום מושבו של החלום האמריקאי, עומדת בראש המדינות בעלות השיעור הגבוה ביותר של הלוקים בדיכאון. אז אולי בכל זאת המסקנה המתבקשת היא ש…
Money Can't Buy Happiness.
5
רילוקשיין כושל
מבדיקה שערכה חברת 'רילוקשיין סורס' העוסקת בהשמה בשוק הגלובלי, עולה כי הסיבה המרכזית לכישלון הרילוקשיין היא אי התאמה מקצועית של העובד. הסיבה השנייה הינה פער תרבותי, והגורם השלישי הוא קשיי הסתגלות של המשפחה. גליה אלינסקי, מנכ"לית 'רילוקיישן סורס', מסבירה כי בני הזוג שוויתרו על קריירה בארץ עלולים להתקשות במציאת עבודה חדשה, וכן הילדים סובלים מקשיי הסתגלות חברתיים וקשיי השתלבות במסגרות החינוכיות.
3
כשההתלהבות נגמרת
מיכל רביד עזבה את הארץ בשנת 2003 לטובת אהבה, ואחרי ניסיון ארוך היא משתפת בראיון לאתר 'מוטקה' "בהתחלה זה כמו מלכודת דבש, החיים בארה"ב עם כל הקושי הם הרבה יותר קלים… עם הזמן אחרי שמסיימים להתלהב מהחומריות, מתחילים להרגיש את הריקנות בשבתות ובחגים. יש חברים אבל לא כמו בארץ. החומריות כאן היא ערך עליון". היא משתפת על הגעגוע לבת ולנכדים שנמצאים בארץ "אני בקשר יום יומי עם הבת שלי ועם הנכדים, אבל זה לא פשוט, אני מוצאת את עצמי לא פעם בוהה בתמונות ובוכה".