loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

המעבר לחו"ל נראה כשינוי קוסם ומצייר חיים קלים ונוחים יותר, אך במבט קרוב של אותם אלה המשתפים מתוך ניסיון אישי – לא הכול נוצץ. הבדלי מנטליות ותרבות, קשיי השתלבות מקצועית, בדידות וגעגוע למשפחה ולחברים הם חלק מרשימת קשיי ההסתגלות עמן מתמודדים היורדים מהארץ. רבים שבחרו לעזוב את הארץ מודים "אין כמו בבית"

אומרים שהחיים בחו"ל קלים וטובים יותר, אז למה לא לארוז את המזוודות ולעבור?

החיים בחו"ל מצטיירים כאידיאליים, קלים וטובים - פרנסה ברווח, אין בעיה של יוקר המחייה, המנטליות של האנשים רגועה ומנומסת, מיסים נמוכים, יש שקט ביטחוני, נופים ומרחבים, והרבה הרבה אפשרויות. אך האם החיים בחו"ל באמת כל כך נוצצים? מהם הקשיים בדרך, שלא תמיד מספרים לכם עליהם? ומה לאלו שמכירים מקרוב את הנושא יש לומר לכם? הכול על החלום האמריקאי

כל חודש אנו נתקלים בתלוש המשכורת במשבצת המבשרת בשמחה ובצהלה 'סה"כ תשלומים', ואז קצת מתחתיה אנו נתקלים במשבצת עם המבט המתנצל 'שכר נטו' המבשרת שלא יותר מדי ייכנס לעו"ש; כל כמה ימים שומעים על עוד אירוע טרור או ניסיון לפיגוע; כל הצצה ב-yad2 מדור נדל"ן מזכירה לנו שאפילו קורת גג הפך ליקר המציאות.

אחת הסיבות המרכזיות להחלטה לעזוב את הארץ היא יוקר המחייה. המיסים כמעט ומשתלטים על תלוש המשכורת; כשמגיעים לקופה בסופר לא מבינים איך הגענו לסכום הזה מכמה פריטים בודדים; וקניית דירה נראת לרבים כמו חלום רחוק.
מן המחקרים עולות סיבות נוספות להגירה מישראל והן מלחמות ומתח בטחוני, רצון בשינוי תעסוקתי ורצון בהרחבת אופקים. 

האדם הפרטי מעוניין באיכות ורווחת חיים הנמצאים לכאורה ביתר זמינות אי שם מעבר לים. בסופו של יום, כולנו רוצים שיהיה לנו טוב ומחפשים אחר האופציה המיטבית שתאפשר לנו לחיות טוב יותר. וחוץ מזה, למה לצמצם את עצמנו ולא לחיות בעולם הגדול שם ביבשת אמריקה או באירופה?!  

השאלה הגדולה היא האם באמת יהיה לנו שם טוב יותר? מה נמצא כשנגיע לשם? ועל מה נצטרך לוותר בדרך לשם?…

פרופ' אייל נווה, ראש החוג להיסטוריה באונ' ת"א, אמר בהרצאתו בנושא 'החלום האמריקאי': "היופי בחלום האמריקאי שהוא משקר לרוב האנשים רוב הזמן, אבל אף פעם לא לכל האנשים כל הזמן. וכל עוד הוא ימשיך לשקר לרוב האנשים רוב הזמן, גם לחלק מהאנשים זה יהיה אמת. מכיוון שהחלק הזה הוא החלק המצליח שנותן לגיטימציה למערכת, וההצלחה עוברת מאדם לאדם, אז כנראה שעדיין לא נס ליחו של החלום. ולכן זה סוג של מיתוס לא במובן שקר, אלא במובן של אופק ההשראה, האופק שמעורר השראה. עכשיו, האופק הזה חייב להיות בקשרים כלשהם עם המציאות. אם הוא שונה לחלוטין מהמציאות והופך להיות שקר מוחלט, אז בסוף הוא נופל והופך להיות פארסה. הוא אף פעם לא יכול להיות המציאות, כי אחרת לא היה חלום. אבל הוא צריך להיות בקשרים של מתח פורה עם המציאות… החלום הוא מתעתע, הוא לא תמיד מוקסם, לפעמים הוא הופך לסיוט, אבל לרוב הוא סוג של תעתוע".

בתוך הזוהר הנוצץ – בדידות קרה

הרעיון של ירידה מהארץ ומעבר לחו"ל יכול להיראות נוצץ לרובנו שהיו רוצים לטעום קצת מהחיים האמריקאים, אך לאמיתו של דבר כאשר מגשימים את החלום הוא עלול להיות בפועל הרבה פחות זוהר לאור תחושת הבדידות הנובעת מהמרחק מהמשפחה והחברים. לתחושת הגעגוע לקרובים מתווסף גם הקושי ביצירת קשרים חברתיים בסביבה המקומית החדשה, הנעוץ בהבדלי תרבות ומנטליות, ואלה תורמים את חלקם לתחושת הבדידות הקשה המאפיינת את תחושותיהם של מרבית היורדים מהארץ. 

דניאל הצליח מקצועית בחו"ל, אך לאחר 5 שנים של מגורים בארה"ב עם אשתו, הוא בחר לחזור לארץ ומסכם: "אנחנו לא אמריקאים ולעולם לא נהיה. תמיד נהיה זרים – במבטא, בדרך המחשבה, בצורת ההתנהלות ובתקשורת עם אנשים. קשרי החברות בארה"ב מרוחקים יותר ממה שרצינו ורמת הפשע שם חמורה יותר. הגורם העיקרי לרצון לשוב לארץ הוא חד משמעית – לחזור להיות בבית, עם המשפחה והחברים, במקום בו אני מכיר ויודע איך דברים מתנהלים ומה אנשים חושבים. מקום שבו אפשר להגיד מה שחושבים בלי להיות מנומס, ואולי הכי חשוב – לא רצינו לגדל ילדה אמריקאית שלא מכירה את המשפחה שלה ולא מכירה את התרבות שלה ואת הרקע שממנו היא באה". (מתוך אתר AllJobs)

לירן רוזנפלד, מנכ"ל שופ־אימיגריישן, חברת היי־טק המתמקדת בהגירה לארה״ב, מספר בראיון לאתר 'TheMarker' כי אלה שעושים רילוקיישן מתמודדים בפני אתגרים רבים: "ריחוק מהמשפחה, אוכל שלא מורגלים אליו וקושי למצוא חברים טובים — אלה דברים שאין ישראלי שלא מתלונן עליהם. כאשר משכירים דירה או עושים ליסינג לרכב, צריך קרדיט (אישור מחברת האשראי או הבנק כי בעל החשבון יכול לעמוד בהתחייבויותיו) דבר שלוקח לפחות חצי שנה. לרוב, הישראלים מגיעים ללא ביטוח לאומי אמריקאי, דבר שמוסיף קושי ביורוקרטי, וגם הביטוח הרפואי כאן יקר ולא תמיד מכוסה על ידי המעסיק".

רוזנפלד מוסיף ואומר כי ישנם גם קשיים תקשורתיים-תרבותיים עבור המהגרים הישראלים ״הרבה פעמים בעקבות קשיי תקשורת, יש נתק בין הישראלי לבין התרבות האמריקאית… נוצר מצב שבו הישראלים מנותקים מסביבתם וחיים בשלט רחוק עם הבית, כאשר בפועל הם בנתק מהמדינה ומהתרבות המקומית״.

נכדים לא יהודיים

הקהילות הישראליות בחו"ל מנסות להתמודד עם היחלשות הזהות הישראלית והיהודית בקרב הדור השני של המהגרים שנוטה להיטמע לחלוטין בסביבה החדשה בה גדלו, חונכו והושפעו תרבותית ומנטלית.
כאשר בני הדור השני למהגרים בחו"ל נטמעים בסביבתם ואינם בעלי זיקה יהודית אדוקה, אין יהיה מן הנמנע כי הם יבחרו בחיי זוגיות לצד מי שאינו יהודי.

במחקרו של אורי אלטמן 'הגירה מישראל: בעיה או הזדמנות?' הוא כותב כי "הקלות היחסית שבה ניתן להגר ממדינה למדינה במאה ה-21 יכולה גם לגרום להמרה במישור הזהות האישית. הזהות האישית והחברתית יכולה להתחלף באופן פשוט וקל יותר, והנאמנות לארץ המוצא או לקבוצת המוצא יכולה להתחלף בנקל בהזדהות עם קבוצת השתייכות אחרת, אף ללא נטישה מוחלטת של קבוצת ההזדהות מן העבר… אחד ההבדלים המשמעותיים בין ישראל לארה"ב מבחינתו של המהגר מישראל הוא מערכת החינוך אליה ישלח את ילדיו. במידה וקיים רצון לשמר את הזהות הישראלית של הדור הבא דרך מערכת החינוך, הבחירה שתהיה בידי משפחה ישראלית ממוצעת בתפוצה, ובארה"ב בפרט, תהיה בין שני קצוות. אפשרות אחת תהיה לשלוח את הילדים לחינוך אורתודוכסי, על אף שבישראל המשפחה ניהלה אורח חיים שאיננו דתי באופן מובהק. אפשרות שנייה תהיה לשלוח את הילדים לחינוך הציבורי  (Public school)ולהכניס לתוך הבית את התרבות המקומית על שלל מאפייניה, ובעיקר להסתכן בהיטמעותם המוחלטת של הילדים. ילד שאמנם גדל בבית ישראלי אך מגיל הגן נמצא בסביבה אמריקאית המקיפה את מירב המעגלים החברתיים שלו – יעבור באופן יחסית מהיר תהליך אמריקניזציה מבחינות רבות. אחד הביטויים לכך הוא נישואים לבן זוג שאיננו יהודי. על פי הערכות של ארגון ה-IAC (ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית), שיעור הישראלים שמתחתנים עם בן או בת זוג שאינם ישראלים או יהודים הוא 75%, זהו הנתון הגבוה ביותר של נישואים לבני זוג שאינם יהודים בעולם. לשם השוואה, ההערכה המקובלת בדבר שיעור נישואי התערובת בקרב יהודים בארה"ב היא 58%. כלומר, ההיטמעות של הישראלים בארה"ב לאחר דור אחד בלבד, לפחות על פי מדד הנישואים, היא הגבוהה ביותר אל מול כל קהילה יהודית אחרת בתפוצה… רבים מילדי הדור השני לישראלים בארה"ב גדלים ללא חיבור מינימאלי לחגי ישראל, ללוח השנה העברי או לתרבות הישראלית. הפסיביות של ההורים בכל הנוגע להבניית הזהות היהודית והישראלית הביאה לבורות ולניתוק רגשי ותרבותי של בני הדור השני מישראל ומהישראליות. מכאן, הדרך להיטמעות תרבותית מוחלטת ולהתבוללות בשיעורים גבוהים הייתה סלולה".

נתוני ההתבוללות ונישואי התערובת בעולם היהודי נמצאים בעלייה מתמדת. נכון לשנת 2008, בצרפת ובאנגליה אחוז ההתבוללות עמד על כ-40%, ברוסיה שיעור נישואי התערובת עומד על כ-75%, ובארה"ב 55% מנישואי היהודים הם נישואי תערובת, כאשר בסקר האוכ' היהודית בארה"ב נמצא כי מס' היהודים בארה"ב הולך וקטן בעקבות התבוללות היהודים.
פרופ' דוד פסיג, עתידן המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות, הצהיר ב"כנס לחשיבה פיננסית עתידית" נתונים הנוגעים לעתיד היהדות הנתמכים ע"י מחקר שבוצע  ב'טכניון'. מהמחקר שבוצע בנושא עולה כי אחוז ההתבוללות של היהודים בעולם עומד על 64%.

אחד השיקולים שצריכים להילקח בחשבון בפני זוג השוקל מעבר מגורים לחו"ל הינו הסיכוי הסביר שילדיו יבחרו בחיי זוגיות ובהקמת משפחה עם בני זוג שאינם יהודיים, ובכך להביא לניתוק שושלת הדורות היהודית של משפחתם. 

זוגיות מתמודדת  

ישראלים שהיגרו לחו"ל ושבו ארצה פותחים צוהר לחיים האמיתיים של הישראלים המהגרים לחו"ל, ומספרים על התמודדויות שונות שלא תמיד ערים להן עד שלא פוגשים אותם. הם מספרים כי במקרים רבים בהם זוג נשוי מחליט לעשות רילוקיישן לחו"ל בעקבות הזדמנות מקצועית של אחד מבני הזוג, השני מתקשה בהשתלבות מקצועית, ולעיתים אף נאלץ להסתפק בעבודה בעלת דרג מקצועי נמוך מזה שזכה לה בארץ. יש לקחת בחשבון שגם קבלת אישור עבודה אורכת זמן ויכולה להימשך מס' חודשים בהם בן או בת הזוג נותרים חסרי מעש.

לא רק התמודדות מקצועית נוחתת על בן/בת הזוג שלעיתים נאלץ לחשוב על אפיקים מקצועיים אלטרנטיביים, אלא אף קשיים נוספים מתווספים לסיטואציה החדשה שגורמים פעמים רבות לאחד מבני הזוג תחושת חוסר שביעות רצון, בין אם מדובר על תחושת זרות וחוסר שייכות, בין אם מדובר על געגוע למשפחה ולחברים שנותרו מאחור או כל קושי הסתגלותי אחר.
אילן גת, מנכ"ל חברת דיוויד שילד, שמתמחה בביטוח רפואי לישראלים בחו"ל, מספר בראיון לאתר Ynet על קשייהם של בני הזוג "בתקופה זו, קל מאוד לבני הזוג להיכנס לדיכאון. התרבות חדשה, השפה זרה, אין להם עדיין חברים, הם לא מצליחים למצוא עבודה ומרגישים חסרי תועלת – זאת בזמן שבן הזוג שקוע בעבודתו החדשה, בעיקר בחודשים הראשונים, בהם צריך לעבוד יותר קשה".

סיון אביהוד, בעלת חברת השמה בארה"ב, מספרת בראיון לאתר 'TheMarker' כי "במקרים רבים אחד מבני הזוג לא מרוצה מהרילוקיישן, ומה שמרחוק היה נראה כהתנסות נהדרת עם תוכניות נפלאות — מתנפץ ונהפך לאתגר רציני״. לדברי אביהוד, ההתמודדויות והאתגרים הכרוכים ברילוקיישן משפיעים לא אחת גם על היחסים שבין בני הזוג. "אם הזוגיות חזקה אז מתמודדים עם האתגר, אבל אם הזוגיות לא חזקה — המצב הזה מעכיר את היחסים".

אז אולי אחרי הכול צדקה דורותי מ'הקוסם בארץ עוץ', כשאמרה:
There's No Place Like Home…

המשך קריאה ↓

1

אושר - דווקא פה

בעוד שסיבת המעבר לחו"ל הינה כדי להעניק לעצמנו חיים קלים ונוחים ביותר, במטרה לחוש נחת ואושר, המחקרים מראים שדווקא האושר נמצא פה בארצנו הקטנה.
מכון המחקר 'גאלופ' ערך סקר הבוחן את מידת שביעות הרצון העולמית של התושבים ב־135 מדינות. הסקר שיכלל את מידת שביעות הרצון ע"פ חמישה קריטריונים: מטרה – תחושת חיבור לפעילות העשייה בחייהם, חברה – קיומן של מערכות יחסים תומכות ואוהבות, כלכלה – תחושת ביטחון פיננסי, קהילה – חיבור למקום בו הם חיים, בריאות – תחושת חיוניות ובריאות פיזית.
בסקר זה נמצא כי בהיבט הפיננסי ישראל נמצאה עם ציון של תחושת שביעות רצון הגבוה ב-42% יותר מאשר במדינות רבות אחרות (שחלקן עשירות יותר מישראל) ב־ OECD כולל ארצות הברית (!) שעמדה על ציון הגבוה ב-39% יותר מאשר הציון הממוצע. ובאופן כללי, רמת שביעות הרצון הכללית של הישראלים עמדה על-25% מעל לממוצע העולמי.
בסקר שערך ארגון ה- OECD ‏(הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי‏) לבדיקת שביעות הרצון, ישראל הגיעה במדד האושר למקום מכובד ולציון של 85. פרופ' יצחק הרפז, דיקן ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה, מסביר "נראה שהקשר בין מדדי אושר לבין שגשוג כלכלי אינו חזק".

המשך קריאה ↓

4

קצת מספרים

מאז קום המדינה ועד סוף שנת 2017 כ-732,000 ישראלים יצאו ולא חזרו לאחר שהייה ממושכת בחו"ל (שנה ויותר); כ-54% מהיוצאים היו גברים, וכ-46% היו נשים; גילם החציוני של כלל הגברים היוצאים עמד על 27, ואילו גילן החציוני של כלל הנשים היוצאות עמד על 30; מחצית (51%) מהגברים היוצאים היו רווקים, לעומת 38% נשואים. בקרב הנשים, 51% היו נשואות וכ-32% היו רווקות. אחוזי הגרושים/ות היו דומים.
ע"פ הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים האחרונות חלה מהפכה במגמה והייתה ירידה משמעותית במס' היורדים מהארץ. כנראה שיותר ויותר מרגישים שאחרי הכול ולמרות הכול – אין כמו בבית.

המשך קריאה ↓

2

בריחת המוחות

ע"פ מחקרם של אריק גולד, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באונ' העברית בירושלים, ועומר מואב, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באונ' העברית בירושלים ועמית בכיר במכון הכלכלי-חברתי ב'מרכז שלם', בנושא עזיבת ישראלים את הארץ נמצא כי מרבית היורדים מהארץ הם בעלי השכלה גבוהה של תואר בוגר ומעלה לעומת בעלי השכלה נמוכה. עוד נמצא כי "האוכ' של המוכשרים יותר או בעלי הנכונות להתאמץ המתקשים להתקדם מקצועית ולשפר שכרם, תהיה מאופיינת בשיעורי ירידה גבוהים. לדוגמה, אנשי הסגל האקדמי הבכיר בארץ או רופאים צפויים לירידה מהארץ בהיקף גבוה יותר ממדענים או מהנדסים במגזר הפרטי, שבו השכר נקבע באופן תחרותי, או ממורים ועובדים בתחום הבניין, שלרוב לא יכולים לעסוק במקצועם בחו"ל בפרט ביעד ההגירה המרכזי, ארה"ב". במחקרם הם מציגים את תופעת 'בריחת המוחות' כנושא בוער שיש לטפל בו על מנת למנוע את המשך התפשטותו.
לפי מחקרו של פרופ' דן בן דוד, נשיא מכון שורש למחקר כלכלי חברתי, עולה כי מבוגרי האוניברסיטאות בתחומי הנדסה ומדעים מדויקים 9% בוחרים לעזוב את הארץ. הוא מסביר כי סיבת העזיבה נעוצה בהזדמנויות עבודה טובות יותר בתחומים אלו הקיימות בחו"ל, וכן כי קיימים הבדלי שכר משמעותיים.
כולנו מסכימים כי רווח כלכלי הוא חשוב ונצרך, אך השאלה הגדולה הנשאלת היא: במידה וכבר קיים רווח כלכלי – האם משכורת שמנה עוד יותר תעשה אותנו בהכרח שמחים יותר? במחקר שמימן ארגון הבריאות הלאומי נמצא כי דווקא ארה"ב, מקום מושבו של החלום האמריקאי, עומדת בראש המדינות בעלות השיעור הגבוה ביותר של הלוקים בדיכאון. אז אולי בכל זאת המסקנה המתבקשת היא ש…
Money Can't Buy Happiness.

המשך קריאה ↓

5

רילוקשיין כושל

מבדיקה שערכה חברת 'רילוקשיין סורס' העוסקת בהשמה בשוק הגלובלי, עולה כי הסיבה המרכזית לכישלון הרילוקשיין היא אי התאמה מקצועית של העובד. הסיבה השנייה הינה פער תרבותי, והגורם השלישי הוא קשיי הסתגלות של המשפחה. גליה אלינסקי, מנכ"לית 'רילוקיישן סורס', מסבירה כי בני הזוג שוויתרו על קריירה בארץ עלולים להתקשות במציאת עבודה חדשה, וכן הילדים סובלים מקשיי הסתגלות חברתיים וקשיי השתלבות במסגרות החינוכיות.

המשך קריאה ↓

3

כשההתלהבות נגמרת

מיכל רביד עזבה את הארץ בשנת 2003 לטובת אהבה, ואחרי ניסיון ארוך היא משתפת בראיון לאתר 'מוטקה' "בהתחלה זה כמו מלכודת דבש, החיים בארה"ב עם כל הקושי הם הרבה יותר קלים… עם הזמן אחרי שמסיימים להתלהב מהחומריות, מתחילים להרגיש את הריקנות בשבתות ובחגים. יש חברים אבל לא כמו בארץ. החומריות כאן היא ערך עליון". היא משתפת על הגעגוע לבת ולנכדים שנמצאים בארץ "אני בקשר יום יומי עם הבת שלי ועם הנכדים, אבל זה לא פשוט, אני מוצאת את עצמי לא פעם בוהה בתמונות ובוכה".

המשך קריאה ↓

1

אושר - דווקא פה

בעוד שסיבת המעבר לחו"ל הינה כדי להעניק לעצמנו חיים קלים ונוחים ביותר, במטרה לחוש נחת ואושר, המחקרים מראים שדווקא האושר נמצא פה בארצנו הקטנה.
מכון המחקר 'גאלופ' ערך סקר הבוחן את מידת שביעות הרצון העולמית של התושבים ב־135 מדינות. הסקר שיכלל את מידת שביעות הרצון ע"פ חמישה קריטריונים: מטרה – תחושת חיבור לפעילות העשייה בחייהם, חברה – קיומן של מערכות יחסים תומכות ואוהבות, כלכלה – תחושת ביטחון פיננסי, קהילה – חיבור למקום בו הם חיים, בריאות – תחושת חיוניות ובריאות פיזית.
בסקר זה נמצא כי בהיבט הפיננסי ישראל נמצאה עם ציון של תחושת שביעות רצון הגבוה ב-42% יותר מאשר במדינות רבות אחרות (שחלקן עשירות יותר מישראל) ב־ OECD כולל ארצות הברית (!) שעמדה על ציון הגבוה ב-39% יותר מאשר הציון הממוצע. ובאופן כללי, רמת שביעות הרצון הכללית של הישראלים עמדה על-25% מעל לממוצע העולמי.
בסקר שערך ארגון ה- OECD ‏(הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי‏) לבדיקת שביעות הרצון, ישראל הגיעה במדד האושר למקום מכובד ולציון של 85. פרופ' יצחק הרפז, דיקן ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה, מסביר "נראה שהקשר בין מדדי אושר לבין שגשוג כלכלי אינו חזק".

המשך קריאה ↓

2

בריחת המוחות

ע"פ מחקרם של אריק גולד, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באונ' העברית בירושלים, ועומר מואב, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באונ' העברית בירושלים ועמית בכיר במכון הכלכלי-חברתי ב'מרכז שלם', בנושא עזיבת ישראלים את הארץ נמצא כי מרבית היורדים מהארץ הם בעלי השכלה גבוהה של תואר בוגר ומעלה לעומת בעלי השכלה נמוכה. עוד נמצא כי "האוכ' של המוכשרים יותר או בעלי הנכונות להתאמץ המתקשים להתקדם מקצועית ולשפר שכרם, תהיה מאופיינת בשיעורי ירידה גבוהים. לדוגמה, אנשי הסגל האקדמי הבכיר בארץ או רופאים צפויים לירידה מהארץ בהיקף גבוה יותר ממדענים או מהנדסים במגזר הפרטי, שבו השכר נקבע באופן תחרותי, או ממורים ועובדים בתחום הבניין, שלרוב לא יכולים לעסוק במקצועם בחו"ל בפרט ביעד ההגירה המרכזי, ארה"ב". במחקרם הם מציגים את תופעת 'בריחת המוחות' כנושא בוער שיש לטפל בו על מנת למנוע את המשך התפשטותו.
לפי מחקרו של פרופ' דן בן דוד, נשיא מכון שורש למחקר כלכלי חברתי, עולה כי מבוגרי האוניברסיטאות בתחומי הנדסה ומדעים מדויקים 9% בוחרים לעזוב את הארץ. הוא מסביר כי סיבת העזיבה נעוצה בהזדמנויות עבודה טובות יותר בתחומים אלו הקיימות בחו"ל, וכן כי קיימים הבדלי שכר משמעותיים.
כולנו מסכימים כי רווח כלכלי הוא חשוב ונצרך, אך השאלה הגדולה הנשאלת היא: במידה וכבר קיים רווח כלכלי – האם משכורת שמנה עוד יותר תעשה אותנו בהכרח שמחים יותר? במחקר שמימן ארגון הבריאות הלאומי נמצא כי דווקא ארה"ב, מקום מושבו של החלום האמריקאי, עומדת בראש המדינות בעלות השיעור הגבוה ביותר של הלוקים בדיכאון. אז אולי בכל זאת המסקנה המתבקשת היא ש…
Money Can't Buy Happiness.

המשך קריאה ↓

3

כשההתלהבות נגמרת

מיכל רביד עזבה את הארץ בשנת 2003 לטובת אהבה, ואחרי ניסיון ארוך היא משתפת בראיון לאתר 'מוטקה' "בהתחלה זה כמו מלכודת דבש, החיים בארה"ב עם כל הקושי הם הרבה יותר קלים… עם הזמן אחרי שמסיימים להתלהב מהחומריות, מתחילים להרגיש את הריקנות בשבתות ובחגים. יש חברים אבל לא כמו בארץ. החומריות כאן היא ערך עליון". היא משתפת על הגעגוע לבת ולנכדים שנמצאים בארץ "אני בקשר יום יומי עם הבת שלי ועם הנכדים, אבל זה לא פשוט, אני מוצאת את עצמי לא פעם בוהה בתמונות ובוכה".

המשך קריאה ↓

4

קצת מספרים

מאז קום המדינה ועד סוף שנת 2017 כ-732,000 ישראלים יצאו ולא חזרו לאחר שהייה ממושכת בחו"ל (שנה ויותר); כ-54% מהיוצאים היו גברים, וכ-46% היו נשים; גילם החציוני של כלל הגברים היוצאים עמד על 27, ואילו גילן החציוני של כלל הנשים היוצאות עמד על 30; מחצית (51%) מהגברים היוצאים היו רווקים, לעומת 38% נשואים. בקרב הנשים, 51% היו נשואות וכ-32% היו רווקות. אחוזי הגרושים/ות היו דומים.
ע"פ הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים האחרונות חלה מהפכה במגמה והייתה ירידה משמעותית במס' היורדים מהארץ. כנראה שיותר ויותר מרגישים שאחרי הכול ולמרות הכול – אין כמו בבית.

המשך קריאה ↓

5

רילוקשיין כושל

מבדיקה שערכה חברת 'רילוקשיין סורס' העוסקת בהשמה בשוק הגלובלי, עולה כי הסיבה המרכזית לכישלון הרילוקשיין היא אי התאמה מקצועית של העובד. הסיבה השנייה הינה פער תרבותי, והגורם השלישי הוא קשיי הסתגלות של המשפחה. גליה אלינסקי, מנכ"לית 'רילוקיישן סורס', מסבירה כי בני הזוג שוויתרו על קריירה בארץ עלולים להתקשות במציאת עבודה חדשה, וכן הילדים סובלים מקשיי הסתגלות חברתיים וקשיי השתלבות במסגרות החינוכיות.

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

דקה של עוצמה: אני ישראלי
למה צריך להתבדל ולהיות שונה מהגויים?
למה להתחתן דווקא עם יהודי/ה?
מסע וירטואלי בארץ
יהודי ונוכרייה - יחסנו לאן?

"אם הייתי יודע אז את מה שאני יודע היום"

השיחה בין נדב לאביו מקבלת תפנית כשנדב משתף במה שעובר עליו בעקבות המעבר לארה"ב

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

קר שם בחוץ: שיתופים אישיים של היורדים

הם עזבו את ישראל לטובת איכות חיים במחיר הגיוני וקיבלו בדידות, חורף אכזרי, בירוקרטיה אינסופית, ילדים שמכירים את סבתא מהסקייפ וחברים שלא גדלו על קישקשתא. 6 מונולוגים של אנשים שוויתרו על ישראל בשביל חיים טובים בחו"ל ומשלמים את יוקר המחייה של הנפש

בארנק שלי, בין כרטיס האשראי לכרטיס האויסטר ("רב-קו" של לונדון), יש פריט אחד, שתמיד מזכיר לי שכאן אני לא כמו כולם. זהו אישור השהייה שלי. כולה עמוד מנוילן שהנפיקה עבורי שוטרת משועממת בתחנת המשטרה של קיימברידג׳.
אני בוגרת ריאלי, שירתתי בדובר צה״ל, יש לי תואר ראשון, ערכתי תכניות בטלוויזיה, לבשתי את כל הבגדים הכי נכונים ויש לי תספורת א-סימטרית ומשקפיים גדולים – מה לי ולזה? אז זהו, ניוז פלאש: בבריטניה אני מהגרת מהזן הנמוך ביותר, אני פלנקטון. זוכרים כמה סבלנות הייתה לכם לעולה החדשה האחרונה שפגשתם? מתי נתתם לאחרונה צ׳אנס לעולה חדש עם מבטא? אז נכון, אנשים עומדים בתור לאוטובוס, המחירים בסופר מגוחכים (קילו כרעי עוף ב-13 שקל!) והפוליטיקאים מרגישים שהם חייבים לציבור – ולא להיפך, אבל החיים פה הם לא אותו הדבר. זהות חדשה נוצרת ובמסגרתה, אני כבר לא אני, אלא מהגרת.
איילת רוזן, קיימברידג', אנגליה

אני מעביר סופי שבוע שלמים לבד כמו כלב

אבינועם בן שושן, 38. אבא לנועה
מגורים: לונדון. בעבר התגורר גם בספרד, בהולנד ובשווייץ
בארץ: גדל בנתיב העשרה ונסע מיד אחרי הצבא
בלונדון: מנהל צוות בחברת מערכות מידע

"לפני שלוש שנים החלטתי לבנות בית בנתיב העשרה. כשאני מגיע לביקורים, אנשים מסתכלים על הבית הגדול שאני בונה ואומרים 'כמה כסף הוא עושה' – הם לא מבינים עד כמה המחיר הנפשי גדול. אז נכון, אני מרוויח פה הרבה יותר כסף, אבל היו לי לילות של דמעות, של געגועים וכאב לב, של אכזבה. לא פעם אני מעביר סופי שבוע שלמים לבד, כמו כלב, משישי בערב ועד שני בבוקר, שבמהלכם אני לא יוצא מפתח הדלת כי אין לי לאן ללכת".

אי אפשר להתרגל לקור הזה

בת אל ליברמן, 32. נשואה ואמא לשתי בנות, אריאל ואחינועם
מגורים: שיקגו
בארץ: מורה לחינוך מיוחד
בארצות הברית: מורה בחטיבת ביניים

"מזג האוויר פה קשה. החורף היו פה מינוס שלושים מעלות – לא חשבתי שטמפרטורות כאלה אפשריות בכלל וקשה להתרגל לקור הזה. בשלג הראשון נורא התלהבתי אבל אחרי שבוע ההתלהבות חלפה. את יכולה למצוא את עצמך תקועה בבית סוף שבוע שלם כי מזג האוויר קשה ואי אפשר לצאת. אנחנו באמצע אוקטובר והשבוע היו פה כבר 4 מעלות. גם ההתנהלות מול רופאים קשה לי: זה קשה כשאין לי מושג איך אומרים אדמדמת באנגלית ואני צריכה להיעזר בגוגל לפני שאני הולכת לרופא. אפילו שירי החגים הם לא מה שאני מכירה מהארץ אלא גרסאות אמריקניות.

הרבה יותר כדאי להיות בהריון בישראל מאשר כאן. החל בטיפולי ההפרייה, שאני יודעת מחברות שעולים עשרות אלפי דולרים ובארץ הם בסל הבריאות, ועד שמירת הריון – שבארץ משולמת ופה לא. בהריון הראשון הייתי בשמירת הריון תשעה שבועות וזו תקופה בה לא קיבלתי משכורת. עכשיו אני חוזרת לעבודה אחרי חופשת לידה של חודשיים – שגם היא ללא תשלום פה. את המשפחה בארץ אני רואה פעם בשנה. זה עולה הרבה כסף ואי אפשר כלכלית ששנינו נטוס, אז אני טסה, והכרטיס עולה והמשכורת יורדת, ובסוף את מקבלת טעימה כל כך קטנה מהארץ – שזה שובר לך את הלב. 

אמא שלי פה עכשיו כדי לעזור עם החזרה שלי לעבודה, אבל לפני כן הבת שלי ראתה את סבתא שלה 4 פעמים בסך הכול. אני רוצה לחזור לארץ אבל יודעת שאני לא אוכל להעניק לה את מה שאני מעניקה לה פה. בשורה התחתונה, אני כן מאמינה שנחזור ומרגישה שהמקום שלי הוא במושב בגליל".

1,600 דולר בחודש על ביטוח רפואי

גילי אלוש, 39. נשוי לאמריקאית ואב לשניים
מגורים: מיאמי, ארצות הברית
בארץ: סטאז'ר במשרד רואה חשבון
במיאמי: בעל משרד פרטי לייעוץ מס

"אני גר בבית מקסים על מרינה שיש בה יכאטות ואין בדל סיגריה על הרצפה, הכל מטופח ונקי ונראה כמו באגדות. אבל כדי לגור במקום כזה אני משלם ועד בית של 600 דולר בחודש. אני גר בבית ללא משכנתא, אבל ביטוח רפואי לזוג ושני ילדים עולה 1,600 דולר לחודש. ביקור אצל הרופא עולה 50 דולר ובדיקת דם – 100 דולר.  גם התשלומים על גני הילדים כבדים.

עוד נושא חשוב זו תחושת הביטחון האישית. כאן אמנם אין טילים, אבל יש מטורללים שחוטפים ילדים, או אנשים שנראים נורמליים אבל שוחטים מישהו ואוכלים אותו. אם אתה רב על חנייה עם מישהו כאן, הוא לגמרי מסוגל להוציא נשק ולדפוק לך כדור בראש. חו"ל זה לא מקום זוהר. בסופו של דבר, כשאני אומר 'הביתה', אני עדיין מתכוון לבית שבו גדלתי, בבאר שבע".

פעם ראשונה שראיתי את השנאה בעיניים

אייל זיו-קואז, 25
מגורים: קלן, גרמניה
בארץ: עבד בתחום התוכן השיווקי, השיווק באינטרנט והטלוויזיה
בגרמניה: עובד בפיתוח תוכן לערוץ טלוויזיה גרמני

"השינוי והטלטלה שהנפש עוברת במעבר כזה לא מתאימים לכל אחד. אפילו השם שלי, אייל, שבארץ הוא כל כך נפוץ, הפך להיות אוריינטלי ולא ברור. והגעגועים. הרגעים הקטנים האלה עם האהובים שלי שאני מפספס, והידיעה ששום סכום כסף שבעולם לא יחזיר לי אותם. כמה טובה שגרמניה תהיה, היא לעולם לא תהיה ישראל. כמו שכולנו אוהבים לקנות בגדים חדשים אבל בסופו של דבר לובשים רוב הזמן את החולצה המרופטת של סוף הטירונות. זה המוכר, הנוח, הנעים, והכי חשוב – זה שלנו.

בתקופת מבצע 'צוק איתן' היה לא נעים לצעוד ברחוב, כשמסביבך מחזיקים דגלי פלסטין. גם העובדה שפתאום לחברים החדשים שלך יש דעה על המדינה שלך, והיא לא תמיד חיובית בלשון המעטה, הייתה קשה. פתאום הבנתי כמה הביחד הזה שיש לנו בארץ, זה שלפעמים חונק, לפעמים מחבק ולפעמים מתלהם – חסר לי. כמה החום הזה, שבקלות אפשר לחטוף ממנו כוויה – הוא משהו שאין בכל מקום אחר בעולם. הדשא של השכן תמיד ירוק יותר והג'חנון של השכנה אולי מריח יותר טוב, אבל אסור לשכוח שגם בגרמניה יש אבטלה, קבצנים, גזענות ותחלואות חברתיות אחרות. גם פה תחום התקשורת לא יציב, הפקות קמות ונופלות ויש בירוקרטיה שלא נגמרת.

המלחמה על המילקי צודקת, בארץ באמת יקר. מה ששגוי זו הגישה. אין שום דבר רע בלהסתכל על מדינות אחרות וללמוד מהן דבר או שניים. אבל חשוב שנזכור שגם הן יכולות ללמוד מאיתנו לא מעט. ברגע שאסיים את ההתחייבויות שלי כאן אחזור לארץ. אולי בעוד שנתיים. אולי יותר. אבל אני בטוח אחזור, עם ראש מורם ועם הידיעה שאין לי ארץ אחרת".

ילדים ישראלים כאן לא יודעים מי זה רבין

סאלי ז', 42
מגורים: דאלאס, טקסס
עבודה בארץ: היי טק
בטקסס: עצמאית

"בישראל מקבלים את הרפואה הכי טובה שיש, שלא יהיה ספק. פה אנשים מתחזים למסכנים כדי שיכולו ללכת בחינם, אחרת את צריכה לשלם בין 20,000 ל-30,000 דולר רק כדי ללדת בבית חולים. לצד החינוך המצויין, יש גם הרבה חסרונות בלגדל ילדים כאן. ילדים ישראלים באמריקה לאט לאט שוכחים את הארץ, בגיל 8 הם מתחילים להיות אמריקאים לגמרי, אין להם מושג מי זה רבין, והם רחוקים מסבא ומסבתא ומהדודים. את חייבת לעשות להם הפעלות ישראליות ולתת להם להכין פרזנטציה על גיבורים ועל מורשת ישראל, אחרת הם פשוט לא יידעו.

שאף אחד לא יבלבל במוח: כולם פה הרי באים לעשות בוחטה ולחזור לארץ. כולם רוצים לחזור לישראל ומתגעגעים לאווירה ברחובות בשישי בצהריים. אני עובדת ממש קשה בלהעניק לילדים שלי את המורשת הישראלית, אבל מי שמוריד את היד מהדופק, מגלה שהילדים שלו כבר לא יודעים עברית".

לשאול אם יש חלב סויה זה משימה

תמר גליק, 33
מגורים: סין
עבודה בישראל: מעצבת
בסין: מעצבת תכשיטים לחברות מסחריות

"נפתחה בפני הזדמנות לעבוד בעיצוב תכשיטים בשוק של הגדולים. סין זה המגרש הכי גדול בתחום הזה. אני עושה עיצוב לחברות מסחריות וזה משהו שלא קיים בארץ, כי לא מייצרים בישראל את הכמויות האלה. 

כאן במיוחד יש את מכשול השפה שכמעט בלתי ניתן לגישור, והוא גורם לחיי היומיום הכי פשוטים להפוך להתמודדות. סתם להיכנס למונית ולהגיד לנהג לנסוע מנקודה א' לנקודה ב', או להיכנס לבית קפה ולשאול אם יש חלב סויה – כל זה הופך למשימה ממש מורכבת.

עוד עניין זה החברים, אני חיה פה כבר שנה וחצי, אבל הקשר שלי עם החברים בארץ מאוד הדוק, אני לא מצליחה לשחרר. את כל החופשות שיש לי אני בוחרת לעשות בישראל, למרות שאני יכולה לנסוע מסין לכל מקום בעולם.

חשבתי שזה מגניב לחיות בסין, וזו אכן הזדמנות מעולה בתחום הקריירה, אבל הבנתי שאני רוצה לחיות בישראל. החיים כאן מאוד נוחים ומלאי הרפתקאות, אבל זה לא הבית שלי. בישראל אמנם יש לי הרבה פחות אפשרויות מבחינה מקצועית, אבל כשאני אצטרך חבר שיקפיץ אותי לחדר מיון באמצע הלילה, או חברה שתבוא לשתות איתי וודקה כשנפרדתי מבן זוג, אני תמיד אמצא. בסוף ביקור בארץ, העלייה למטוס קשה מנשוא".

 

ערוך מתוך אתר 'MAKO'

 

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

דברים שיכולים לקרות רק בארץ
"בזמנו לא הבנתי את השערורייה שבהערת המורה אליי"
"עם כל מה שמציעה ארה"ב אני מתגעגעת עכשיו הביתה"
במה אנו הישראלים שונים?
50 דרכים לזהות ישראלים
64 סיבות לאהוב את ישראל
למה אנשים עוזבים הכל מאחוריהם ומגיעים לישראל?