loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

מספרם היחסי של דתיים שמתנהגים בצורה לא מוסרית הוא זניח. בפרספקטיבה חברתית רחבה, רואים שכציבור – אנשים יראי שמיים מפגינים יותר מודעות מוסרית מאשר לא דתיים. עם זאת, אמונה בתורה המכוונת את האדם לבחור בטוב אינה מתכון מיידי לביטול הדחפים השליליים באדם, אלא נדרש עמל עצמי של פיתוח האישיות מצדו של האדם

אם אדם דתי אמור לנהוג על-פי המוסר של התורה, כיצד ייתכן שישנם דתיים שעושים פשעים חמורים?

לא פעם שומעים בתקשורת על רב עטור זקן ארוך שעשה מעשים נפשעים, או רואים אדם אזוק המלווה בשוטרים מצדדיו כשכיפה מונחת על ראשו. כיצד ייתכן שאדם המאמין שיש לנהוג על פי חוקי התורה, הכוללים מצוות רבות של בין אדם לחברו, ינהג באופן כל כך סותר למה שהתורה מורה?

לצערנו, ישנה סטיגמה שלילית לפיה ישנם דתיים וחרדים לא מעטים המבצעים מעשים לא ראויים. אחת הסיבות לכך היא סיקור תקשורתי מופרז – למשל, לעתים קרובות מדווחים בתקשורת בהבלטה על אדם חובש כיפה שמואשם במשפט או נכנס לכלא, בעוד שבפועל, אחוז האסירים הדתיים והחרדיים בבתי הכלא בישראל עומד על אחוז אחד בלבד – פי 25 פחות משיעורם באוכלוסייה (!). דווקא בגלל שאנשים יראי שמיים מסתבכים פחות בפשעים, הסיטואציה הזו היא יוצאת דופן, ולכן גם מתפרסמת יותר בתקשורת, בהתאם לכלל העיתונאי: "כלב נשך אדם – לא מעניין, אדם נשך כלב – מעניין מאוד!". 

כך לדוגמה, בתחום ההתנדבות בקהילה – סימן מובהק לאלטרואיזם ונתינה לזולת – אחוז הדתיים והחרדים גבוה לאין ערוך מאלה שלא. בשנת 2016 פרסם הלמ"ס כי הציבור החרדי הוא בעל אחוזי ההתנדבות הגבוהים ביותר באוכלוסייה – 39 אחוזים, ו-33 אחוזים מהציבור הדתי, דהיינו סך הכול 72 אחוז מהציבור שומר תורה ומצוות, לעומת 20 אחוז בלבד מהציבור החילוני שמתנדבים. כשמדובר על ציבור כל כך גדול, מדובר על מאות אלפי בני אדם שמתנדבים בבתי חולים, בארגוני הצלה למיניהם, בחלוקת מזון ועוד. 

אחת הדוגמאות לנתינה שמאפיינת את הציבור התורני היא תרומות כליה אלטרואיסטיות, שבהן אין קשר או היכרות מוקדמת בין התורם לנתרם וללא קבלת תגמול, שוודאי מצביעות על רמה מוסרית גבוהה של נתינה. ב-4 באפריל 2021 התקיימה בישראל השתלת הכליה ה-1,000 דרך עמותת "מתנת חיים", שהוקמה על ידי הרב ישעיהו הבר ז"ל – הישג לאומי מרשים, שהציב את ישראל במקום הראשון בעולם בתרומות כליה אלטרואיסטיות. 98% מהתורמים דרך הארגון הם דתיים וחרדים. על ה"טרנד" הזה שמעתם בתקשורת?  

נתונים מסוג זה אינם מפורסמים בהבלטה כמו קבוצה מזערית של נערים חרדים מתפרעים. הסקורים החדשותיים אינם מסוקרים על פי שיקולי פרופורציה והצגת המציאות האמתית, אלא על פי שיקולי עניין ורייטינג. למעשה, כאשר אדם חילוני מתנהג בצורה לא מוסרית, איש אינו מדגיש את חילוניותו; ואילו כאשר אדם דתי עושה זאת, העובדה שהוא דתי מיד מקבלת פרסום. כל עבירה שעושה אדם דתי מקבלת תהודה ונפח גדול פי כמה מאשר האדם החילוני. 

עדיין לא מלאך

הסיבה שבגללה אנשים דתיים וחרדים כל כך מחשיבים את ערכי הנתינה והעזרה לזולת, היא דתית. התורה מלאה מצוות בין אדם לחברו, שהבולטת בהן היא "ואהבת לרעך כמוך". אך יש עוד מצוות רבות כגון איסור לשקר, לגנוב, לרצוח, להונות את הזולת, השבת אבידה ועוד, שמקוימות בהידור רב על ידי יראי שמיים גם אם לא מתפרסמות על כך ידיעות.

ובכל זאת, כל אחד שמע על אנשים דתיים שהתנהגו בצורה פסולה מבחינה מוסרית – יהיו אלה אישי ציבור, מנהיגים ואפילו רבנים. נשאלת השאלה, איך זה ייתכן שאדם ירא שמיים יתנהג כך?

צריך לזכור שלפי התפיסה היהודית, כל אדם נברא עם קול פנימי טוב, עם קול פנימי שדוחף אותו אל הפיתויים והרצונות הנמוכים יותר, ועם בחירה חופשית להחליט ביניהם. אין בחיים הדתיים הבטחה לנצח את הדחפים השליליים, אלא שאיפה ומשאת נפש שצריך לעמול עליה בכל עת. אמונה בתורה אינה מבטלת כבלחיצת כפתור את הרע שטמון באדם, ובכל אחד מאתנו קיים צד פחות חיובי, במידה כזו או אחרת. זו טעות לחשוב שאנשים דתיים חסינים מפני שגיאות, תאוות ויצרים; הגמרא מסבירה כי "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו… ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, אין יכול לו" (מסכת קידושין, דף ל, עמ' ב). יצר לב האדם רע מנעוריו, והוא נמצא בתוכנו כל הזמן. אלא שהבורא דורש מהאדם לעבוד על עצמו, להתגבר עליו כפי יכולתו ולהגיע למצב שבו הוא אינו נכנע למאווים שליליים שתוקפים אותו. 

העובדה שאדם לובש ציצית וכיפה אינה הופכת אותו למלאך. התורה מציבה בפני האדם דרישה מוסרית גבוהה ומעודדת אותו לשאוף לשם, אך כדי להגיע לכך נדרשת מצדו של האדם לעבודה פנימית ותמידית.

חילול השם

כאשר אדם ירא שמיים מתנהג בצורה לא מוסרית, זו עבירה דתית חמורה ביותר המכונה "חילול השם", שאין עליה כפרה. כך למשל מתואר בגמרא כי היו חכמים שנמנעו לקנות בשר בהקפה ("על החשבון", ולשלם אחר כך) כדי שלא יאמרו שהרב מספק כשרות למקום על מנת לקבל בחינם (שוחד). 

מדוע חילול השם נחשב לעבירה כל כך חמורה? מכיוון שלעם ישראל יש תפקיד – לפרסם את קדושתו של הבורא בעולם, כדברי הפסוק "עם זו יצרתי לי – תהלתי יספרו" (ישעיהו מג, כא). כאשר יהודי מתנהג בצורה שגורמת לסובבים אותו לזלזל בתורה ובמערכת הדתית, הוא פוגע בתכלית שלשמה נוצר עם ישראל. הגמרא מפרשת את הפסוק "ואהבת את ה' אלוהיך" – "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" (מסכת יומא, דף פו, עמ' א), כלומר שלכל יהודי יש שליחות לחיות בצורה כזו שמעשיו יגרמו גם לאחרים לאהוב את ה' ואת התורה ולומדיה. לא שזו הסיבה היחידה שבגללה אנו מתנהגים כך, אבל הדימוי הנקי הוא בהחלט עניין חשוב ביהדות, כפי שנאמר לבני ישראל במדבר "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב, כב). מעבר לכך, אדם צריך להיזהר שלא להכניס את עצמו למצב של חשד. כך גם נפסק בהלכה שגבאי צדקה האוספים כספי צדקה לעולם לא ינהלו את החשבונות לבד אלא רק בזוג (ובמקרים מסוימים בשלושה), כדי שלא ידבק בהם חשד מהם גם אם הם אנשים נאמנים וישרים.  

דתי בכאילו

דבר נוסף שחשוב לדעת הוא שלצערנו, לא כל אדם חובש כיפה שנראה דתי הוא אכן ירא שמיים. כאן המקום להבחין בין 'דתי' ו'חרדי' לבין 'ירא שמיים'. ישנם אנשים שמבחינה חיצונית נראים ומתנהגים באופן מסוים ואף משתייכים לציבור מסוים, אך בתוך תוכם הם אינם יראי שמיים. אדם כזה חי את הדתיות רק בצד החיצוני של הדבר, מתוך נורמות חברתיות אליהן גדל או מתוך שיקולים חיצוניים כאלה ואחרים, אך ברור שאדם כזה אינו באמת ירא שמיים החרד מלעבור על דבר ה'.

אנשים בטעותם קוראים לאדם דתי שנמצא גונב בכינוי "דתי גנב", וכן בביצוע פשעים ועברות שונות. אך האם מי שעובר על איסור מפורש בעשרת הדיברות עדיין יכול להיות מכונה ירא שמיים? זו רק אשליה שיכול להיות אדם שביצע גנבה או כל עברה חמורה אחרת שיהא גם ירא שמיים.

המשך קריאה ↓

1

תרומות כליה

תרומת איברים אלטרואיסטית היא תופעה נדירה בעולם, מסביר פרופ' איתן מור, מנהל יחידת ההשתלות בבי"ח שיבא ומראשוני המשתילים בארץ, אך בישראל היא הופכת לחיזיון נפוץ יותר ויותר. אנשים נותנים חלק מגופם לאדם שהם אינם מכירים. "המספרים מהעולם אפילו לא מתקרבים למספרים שלנו. כך למשל בריטניה, עם אוכלוסייה של 60 מיליון איש, רשמה 130 השתלות אלטרואיסטיות במשך שמונה שנים. באותו זמן בארץ, עם אוכלוסייה של תשעה מיליון, היו לנו כבר למעלה מ-500 תרומות" מציין הפרופ'. עובדה נוספת שהפרופ' מציין היא כי 98% מתורמי הכליה האלטרואיסטים בארץ הם שומרי תורה ומצוות…
כשהפרופ' נשאל בראיון אם יש לו הסבר להיענות של הציבור התורני בנושא, הוא משיב: "לדעתי זה נובע מחינוך לנתינה ולחשיבה על הזולת מגיל אפס ממש. כל ה-DNA היהודי החרדי מושתת על אלטרואיזם".

המשך קריאה ↓

4

אלוהים שלי, רציתי שתדע

פרופ' שלמה קניאל, פסיכולוג העוסק בין היתר במחקר דתות, כותב על הקשר שבין דת לבין מוסר כי "מכיוון שאנו מוקפים בקשיי החיים ובפיתויים מוסריים, נוכחות תמידית של האל בתודעה שלנו תכוון אותנו כל הזמן לעשיית הישר והטוב". בסיכום מאמר שכתב בנושא הוא מציע תפילה קצרה מדי בוקר שתסייע לאדם להיות מוסרי יותר: "ה', עד עכשיו הכול בסדר ולא עשיתי שום דבר רע. לא ריכלתי ולא כעסתי, שלטתי על עצמי ולא עצבנתי אף אחד, דאגתי לאחרים במקום לעצמי ואני גאה על המוסריות שלי עד עתה. אולם, בעוד מספר דקות אני עומד לצאת מהמיטה, ומשם והלאה אזדקק לעזרתך הרבה". (שלמה קניאל, "היבטים המשפיעים על התנהגותם המוסרית של אנשים דתיים", מתוך אתר 'בטיפולנט')

המשך קריאה ↓

2

רציונלי מאוד ולא במקרה

"לרוב האנשים יש יכולת לרמות קצת ולהרגיש טוב", מסביר פרופ' דן אריאלי – מומחה לכלכלה התנהגותית ומחברו של רב המכר הבינלאומי 'לא רציונלי ולא במקרה'. צוותו ערך ניסוי שמטרתו להזכיר לאנשים דברים מוסריים. "הלכנו לאוניברסיטה בלוס אנג'לס וביקשנו מהמשתתפים להיזכר בעשרת הדיברות". הדבר המעניין ביותר היה שאחרי התזכורת הזאת, למרות שאף אחד לא זכר את כל העשרה, פתאום אף אחד לא רימה. מדובר לא רק באנשים שהגדירו את עצמם קרובים לדת, אלא כולם ממש. עצם התזכורת שישנו קוד מוסרי בעולם ושצריך לציית לו, גרמה לכולם ללא יוצא מן הכלל להפסיק לרמות, אפילו אתאיסטים". סיכם פרופ' אריאלי: "אני חושב שכל הדברים ביהדות (הלבוש המיוחד של הציצית והכיפה או המזוזה) מזכירים לנו כל הזמן את הדרך שבה צריך להתנהג… אם אנחנו מבינים שזו תזכורת לאמונה שלנו ולדרך שבה אנחנו רוצים לחיות, אנחנו רואים שזה עובד וזה חשוב".

המשך קריאה ↓

5

התקשורת – אמת או עיוות?

התקשורת באופן מגמתי יוצרת לציבור החרדי תדמית מאוסה, כשלמעשה מדובר בעיוותים גורפים ושקריים. את הצד היפה שיש בציבור התורני התקשורת דואגת להסתיר, כמו עצם העובדה שהציבור החרדי הקים עמותות רבות של עזרה וסיוע לזולת, הפועלות למען כל אזרחי מדינת ישראל, כגון:
'יד שרה' – העוסקת במתן ציוד רפואי;
'מרכז עזרה למרפא' –  המעניקה ייעוץ רפואי, טיפול רפואי, מפעילה מרכז שיקומי לבעלי נכויות ועוד;
ארגוני 'מאיר פנים', 'כרמי העיר', 'חסדי נעמי' ו'יד עזרא ושולמית' – מהווים בתי תמחוי המחלקים סלי מזון לנזקקים;
'זק"א' – העוסקת בשמירת כבוד הנפטרים;
'איחוד הצלה' – המעניקה שירותי עזרה ראשונה;
'יד אליעזר' – המסייעת למשפחות נזקקות;
ועוד.
אותן עמותות הוקמו ע"י חרדים ומופעלות ברובן ע"י מתנדבים חרדים מתוך הציווי "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (ויקרא כה, לה). וכך, אגב, גם נחסכים מקופת המדינה מיליארדי שקלים מדי שנה.

המשך קריאה ↓

3

שלא יראני אדם

מחקרים מראים כי האמצעי הטוב ביותר למנוע נהיגה במהירות מופרזת הוא… ניידת משטרה. מסיבה זו יש מקומות בעולם בהם מציבים ניידת דמה מקרטון או עמוד תאורה עם אורות כחולים-אדומים רק כדי לגרום לנהגים להאט. השאלה הנשאלת היא: האם איננו יכולים לנהוג כחוק רק מתוך מוסר פנימי, וללא הפחד להיתפס? התשובה לכך נמצאת בגמרא. הגמרא (מסכת ברכות, דף כח, עמ' ב) מספרת על רבי יוחנן בן זכאי, מנהיג הדור, ששכב על ערש דווי. תלמידיו נכנסו לבקרו וביקשו ממנו ברכה. רבי יוחנן הפתיע אותם ואמר להם: "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם", כלומר – שתפחדו מה' כמו שאתם מפחדים מבני אדם. התלמידים לא הבינו למה כוונתו, שהרי לפחד מה' כמו שמפחדים מבן אדם נראה כיראה בדרגה פחותה. אז רבי יוחנן הוסיף: "תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם". כלומר, כשאדם עובר על עבירה, הוא אינו חושב על הפן המוסרי או על האידיאליים הגבוהים שהוא מאמין בהם, אלא הדבר היחיד שהוא חושב עליו באותו רגע זה התקווה שאף אחד לא יתפוס אותו על חם. באופן טבעי, הפחד מפני בשר ודם חזק ומוחשי יותר מהפחד מפני בורא עולם, ולכן רבי יוחנן מדגיש שמוטל עלינו להתחזק ביראת שמיים ללא הפסק.

המשך קריאה ↓

1

תרומות כליה

תרומת איברים אלטרואיסטית היא תופעה נדירה בעולם, מסביר פרופ' איתן מור, מנהל יחידת ההשתלות בבי"ח שיבא ומראשוני המשתילים בארץ, אך בישראל היא הופכת לחיזיון נפוץ יותר ויותר. אנשים נותנים חלק מגופם לאדם שהם אינם מכירים. "המספרים מהעולם אפילו לא מתקרבים למספרים שלנו. כך למשל בריטניה, עם אוכלוסייה של 60 מיליון איש, רשמה 130 השתלות אלטרואיסטיות במשך שמונה שנים. באותו זמן בארץ, עם אוכלוסייה של תשעה מיליון, היו לנו כבר למעלה מ-500 תרומות" מציין הפרופ'. עובדה נוספת שהפרופ' מציין היא כי 98% מתורמי הכליה האלטרואיסטים בארץ הם שומרי תורה ומצוות…
כשהפרופ' נשאל בראיון אם יש לו הסבר להיענות של הציבור התורני בנושא, הוא משיב: "לדעתי זה נובע מחינוך לנתינה ולחשיבה על הזולת מגיל אפס ממש. כל ה-DNA היהודי החרדי מושתת על אלטרואיזם".

המשך קריאה ↓

2

רציונלי מאוד ולא במקרה

"לרוב האנשים יש יכולת לרמות קצת ולהרגיש טוב", מסביר פרופ' דן אריאלי – מומחה לכלכלה התנהגותית ומחברו של רב המכר הבינלאומי 'לא רציונלי ולא במקרה'. צוותו ערך ניסוי שמטרתו להזכיר לאנשים דברים מוסריים. "הלכנו לאוניברסיטה בלוס אנג'לס וביקשנו מהמשתתפים להיזכר בעשרת הדיברות". הדבר המעניין ביותר היה שאחרי התזכורת הזאת, למרות שאף אחד לא זכר את כל העשרה, פתאום אף אחד לא רימה. מדובר לא רק באנשים שהגדירו את עצמם קרובים לדת, אלא כולם ממש. עצם התזכורת שישנו קוד מוסרי בעולם ושצריך לציית לו, גרמה לכולם ללא יוצא מן הכלל להפסיק לרמות, אפילו אתאיסטים". סיכם פרופ' אריאלי: "אני חושב שכל הדברים ביהדות (הלבוש המיוחד של הציצית והכיפה או המזוזה) מזכירים לנו כל הזמן את הדרך שבה צריך להתנהג… אם אנחנו מבינים שזו תזכורת לאמונה שלנו ולדרך שבה אנחנו רוצים לחיות, אנחנו רואים שזה עובד וזה חשוב".

המשך קריאה ↓

3

שלא יראני אדם

מחקרים מראים כי האמצעי הטוב ביותר למנוע נהיגה במהירות מופרזת הוא… ניידת משטרה. מסיבה זו יש מקומות בעולם בהם מציבים ניידת דמה מקרטון או עמוד תאורה עם אורות כחולים-אדומים רק כדי לגרום לנהגים להאט. השאלה הנשאלת היא: האם איננו יכולים לנהוג כחוק רק מתוך מוסר פנימי, וללא הפחד להיתפס? התשובה לכך נמצאת בגמרא. הגמרא (מסכת ברכות, דף כח, עמ' ב) מספרת על רבי יוחנן בן זכאי, מנהיג הדור, ששכב על ערש דווי. תלמידיו נכנסו לבקרו וביקשו ממנו ברכה. רבי יוחנן הפתיע אותם ואמר להם: "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם", כלומר – שתפחדו מה' כמו שאתם מפחדים מבני אדם. התלמידים לא הבינו למה כוונתו, שהרי לפחד מה' כמו שמפחדים מבן אדם נראה כיראה בדרגה פחותה. אז רבי יוחנן הוסיף: "תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם". כלומר, כשאדם עובר על עבירה, הוא אינו חושב על הפן המוסרי או על האידיאליים הגבוהים שהוא מאמין בהם, אלא הדבר היחיד שהוא חושב עליו באותו רגע זה התקווה שאף אחד לא יתפוס אותו על חם. באופן טבעי, הפחד מפני בשר ודם חזק ומוחשי יותר מהפחד מפני בורא עולם, ולכן רבי יוחנן מדגיש שמוטל עלינו להתחזק ביראת שמיים ללא הפסק.

המשך קריאה ↓

4

אלוהים שלי, רציתי שתדע

פרופ' שלמה קניאל, פסיכולוג העוסק בין היתר במחקר דתות, כותב על הקשר שבין דת לבין מוסר כי "מכיוון שאנו מוקפים בקשיי החיים ובפיתויים מוסריים, נוכחות תמידית של האל בתודעה שלנו תכוון אותנו כל הזמן לעשיית הישר והטוב". בסיכום מאמר שכתב בנושא הוא מציע תפילה קצרה מדי בוקר שתסייע לאדם להיות מוסרי יותר: "ה', עד עכשיו הכול בסדר ולא עשיתי שום דבר רע. לא ריכלתי ולא כעסתי, שלטתי על עצמי ולא עצבנתי אף אחד, דאגתי לאחרים במקום לעצמי ואני גאה על המוסריות שלי עד עתה. אולם, בעוד מספר דקות אני עומד לצאת מהמיטה, ומשם והלאה אזדקק לעזרתך הרבה". (שלמה קניאל, "היבטים המשפיעים על התנהגותם המוסרית של אנשים דתיים", מתוך אתר 'בטיפולנט')

המשך קריאה ↓

5

התקשורת – אמת או עיוות?

התקשורת באופן מגמתי יוצרת לציבור החרדי תדמית מאוסה, כשלמעשה מדובר בעיוותים גורפים ושקריים. את הצד היפה שיש בציבור התורני התקשורת דואגת להסתיר, כמו עצם העובדה שהציבור החרדי הקים עמותות רבות של עזרה וסיוע לזולת, הפועלות למען כל אזרחי מדינת ישראל, כגון:
'יד שרה' – העוסקת במתן ציוד רפואי;
'מרכז עזרה למרפא' –  המעניקה ייעוץ רפואי, טיפול רפואי, מפעילה מרכז שיקומי לבעלי נכויות ועוד;
ארגוני 'מאיר פנים', 'כרמי העיר', 'חסדי נעמי' ו'יד עזרא ושולמית' – מהווים בתי תמחוי המחלקים סלי מזון לנזקקים;
'זק"א' – העוסקת בשמירת כבוד הנפטרים;
'איחוד הצלה' – המעניקה שירותי עזרה ראשונה;
'יד אליעזר' – המסייעת למשפחות נזקקות;
ועוד.
אותן עמותות הוקמו ע"י חרדים ומופעלות ברובן ע"י מתנדבים חרדים מתוך הציווי "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (ויקרא כה, לה). וכך, אגב, גם נחסכים מקופת המדינה מיליארדי שקלים מדי שנה.

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

איך להתמודד כשמגלים על "רב" שסרח?
נראים כמו חרדים ומתנהגים הפוך לדרך התורה
כיצד יש דתיים שעושים מעשים פסולים?
מה ניסו למכור לנו עשרות שנים? לא תאמינו
מדוע יש אלימות בהפגנות חרדיות?
"הצל" חושף את האמת על החרדים בתקשורת
כל האמת על החרדים

"תגיד לי, זו התנהגות של בן אדם דתי? ככה מדברים?"

אבי פונה לדוד כעוס וזעוף לאחר המפגש עם נהג האוטובוס החצוף וה... דתי

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

המפגש עם החרדי "החצוף" בשדה התעופה

"לתדהמתה שלח האברך את ידו ואכל גם הוא מחבילת הוופלות. איזו מין התנהגות! רגזה. 'האם אין זו מינימום של דרך ארץ לא לאכול ממאכליו של אדם אחר בלי לבקש רשות? החרדי הזה לא למד שדרך ארץ קדמה לתורה?!', חשבה"

זה קרה לפני כמה שנים. אישה אחת טסה לארצות הברית בשעת בוקר מוקדמת. קודם יציאתה מן הבית לעבר שדה התעופה הניחה בתיקה חבילת ופלים כצידה לדרך, ובשעות הארוכות שבהן המתינה למועד הטיסה בנמל התעופה התיישבה לנוח קצת ולהתרענן. בסמוך עליה התיישב בחור חרדי שנראה חביב.

היא הניחה את חבילת הוופלים על הכיסא שביניהם ונדרכה כי חשבה ששמעה ברמקול על קריאה לנוסעים לעלות למטוס. לבסוף הבינה שהקריאה היא לטיסה אחרת, והתחילה לאכול מהוופלים. אך לפתע קרה דבר מוזר. האברך החרדי הושיט גם הוא את ידו לעבר חבילת הוופלים שלה, ומבלי לבקש רשות לקח לו ופל, והכניס לפה…

אולי הוא רעב מאד? חשבה האישה, ואכלה עוד ופל. לתדהמתה שלח האברך את ידו ואכל גם הוא ופל נוסף.

איזו מין התנהגות! רגזה. 'האם אין זו מינימום של דרך ארץ לא לאכול ממאכליו של אדם אחר בלי לבקש רשות? החרדי הזה לא למד שדרך ארץ קדמה לתורה, ושטוב תלמוד תורה עם דרך ארץ?!', חשבה.

וכך היא אוכלת ופל, והאברך אוכל לסירוגין. כל הזמן הזה היא לא אומרת לו דבר. בתחילה רצתה להעיר לו, אך לבסוף אמרה בליבה: בשביל כמה ופלים לא אבזה אותו, אוותר ואמחל לו.

החבילה הוסיפה להתרוקן, ולבסוף נשאר בה ופל אחרון. נראה מה הוא יעשה כעת, תהתה האישה בלבה. לנגד עיניה לקח האברך את הופל האחרון, חצה אותו לשנים, אכל חצי והשאיר על הספסל את החצי האחרון.

חוצפה! – נשכה האישה את שפתיה – את כל החבילה אכל, לכל הפחות את הופלה האחרון יכול היה להשאיר לבעלת החבילה!

הגיע מועד הטיסה. השניים עלו למטוס, וכל אחד ישב במקומו. האישה הייתה נסערת מאד מצורת ההתנהגות של האברך, וכשהגיע תורה להתייצב לפני הדיילת, פתחה את התיק שלה כדי להוציא את הדרכון. אך כשגיששה ידה בתוך התיק, נדהמה לגלות שם את חבילת הוופלים שלה סגורה ושלמה…

היא הריצה הכל לאחור. לפתע נזכרה שמרוב התרגשות ולחץ מן הטיסה היא כלל לא פתחה את התיק כשישבה על הספסל. הוופלים שמהם התכבדה בנדיבות היו – של האברך שישב לצידה! לא הוא אכל משלה, אלא היא אכלה משלו, ופל אחרי ופל… אותו אברך בהחלט היה בעל דרך ארץ, כי לא רק שלא העיר לה בעדינות אלא התנהג בנדיבות מופלגת, כשגם את הוופל האחרון חצה לשניים…

* * *

אחת ממצוות עשה שנצטווינו בהן היא לדון לכף זכות כל אדם, שנאמר "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו), ומכאן אמרו רבותינו (אבות א, ו): "והווי דן את כל האדם לכף זכות". כלומר, מוטל עלינו לא לשפוט לשלילה את האחר, אלא לנסות למצוא את הסיבות והמניעים למעשיו, אף כאשר ישנו צד רחוק מאוד לכך. עלינו לנסות להסתכל על האחר בעין חיובית, טובה וחומלת.

מי שעושה כן, זוכה שמן השמים דנים גם אותו לזכות, כמאמר רבותינו: "במידה שאדם מודד – מודדין לו" (מסכת סנהדרין, דף ק, עמ' א), וכן "הדן חבירו לכף זכות – דנין אותו לזכות" (מסכת שבת, דף קכז, עמ' ב). דהיינו, כפי שאדם מסתכל על אחרים, כך מסתכלים עליו משמים. אם האדם שופט לשלילה ודן לחובה את חברו, כך משמים ידונו וישפטו אותו על מעשיו. מאידך, אם האדם מוותר על טעויותיו של האחר, מנסה להבין אותו ומוותר, כך גם משמים יחמלו על טעויותיו שלו.

ה"בעל שם טוב" הקדוש זצ"ל מסביר זאת מן הפסוק: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ" (דברים טז, יח) – אתה הוא זה שנותן לעצמך את השופטים, בהתאם לאופן שבו הנך שופט ודן את חבריך. אדם ששופט בני אדם לרעה גורם לעצמו שכך ישפטוהו, ולהפך – אם ישפוט את הבריות לטובה ולכף זכות, יזכה שכך גם ישפטוהו מן השמים.

 

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

האם יכול להיות חרדי רוצח?!
כך מציגה התקשורת את החרדים
חרדופוביה: מדוע זכו החרדים לתדמית כל כך שלילית?
בלי מצוות של בין אדם לחברו אי אפשר להיות דתי
מה עדיף להיות - דתי או מוסרי?
"יש הרבה דתיים צבועים"
דתיים גונבים?!