loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

התורה התירה לעשות שימוש בבעלי החיים לצורך האדם, ובלבד שיאכלו מבעלי החיים המותרים ובאופן הנכון. עם זאת, יש לשמור על תנאי קיום נאותים עבור החיות ולהימנע מהתעללות כחלק ממצוות "צער בעלי חיים"

כיצד התורה שאמורה להיות מוסרית לא מצווה להגן על חייהם של בעלי החיים?

בעיני הרבים התורה אמורה לייצג את הקול המוסרי של האנושות, והרי "דרך ארץ קדמה לתורה". אם כך, כיצד התורה מתירה הרג חיות לצורך אכילה? האם אין בכך פגם מוסרי וצער בעלי-חיים? והאם במציאות אוטופית בה היו נמנעים מאכילת בשר - האנושות הייתה מרוממת יותר? 

תופעת הצמחונות והטבעונות הולכת ומתפשטת בדורנו, ורבים מבקשים לדעת האם היהדות מחייבת את הצמחונות, תומכת בה או מתנגדת לה. וכן, האם זה מוסרי מבחינה יהודית לאכול בשר?

בבריאת העולם המתוארת בספר בראשית נברא האדם בסוף היום השישי, לאחר כל הכוכבים, הצמחים ושאר בעלי החיים. במקורות נאמר כי האדם, שניחן בנשמה, בשכל וביכולת דיבור, הוא היצור שמעלתו היא הגבוהה ביותר מבין היצורים החיים. מכיוון שכך, רווחתו קודמת לרווחת החיות. האדם הוא נזר הבריאה, למענו כל הבריאה עצמה נבראה ולכן תפקיד כל הבריאה לשמש לצורכו באופן הראוי והמותר אותו הגדירה התורה.

התורה מצווה אותנו על מצוות "צער בעלי חיים", האוסרת לפגוע בבעלי חיים שלא לצורך. מסיבה זו אסור לפגוע בחיות ולהזיקן, אולם אם הדבר נועד לתועלת האדם – מותר.

צער בעלי חיים

טענה שנשמעת בזמננו היא שאסור לאכול בשר מצד "צער בעלי חיים", בין היתר בגלל התנאים הגרועים שבעלי החיים חווים במהלך גידולם לשם אכילה. הדוגלים בזכויות בעלי החיים טוענים כי משום שהחיות עוברות התעללות, יש בכך כדי לפגוע בהיתר ההלכתי והמוסרי של אכילת בעלי החיים.

איסור צער בעלי חיים הוא איסור חמור ביותר בתורה, ואין שום היתר להתעלל בחיה. יחד עם זאת, כאשר השימוש בבעלי החיים הוא למטרות חיוניות – מותר הדבר, ואין תנאי המחייה פוגעים בכשרותה של החיה. אכן גידול בע"ח שלא ע"פ ההלכה מהווים עבירה חמורה של 'איסור צער בע"ח', אך כאמור אין זה משפיע על כשרותה של החיה.
חשוב לדעת כי דווקא השחיטה הכשרה לא מהווה צער לבע"ח שאינו חש בכאב ולו רגע אחד. השחיטה הכשרה מביאה לכך שלחץ הדם בראש החיה יצנח ברגע, וכך היא לא חשה כאב.

על פי התפיסה היהודית האדם נברא כ"נזר הבריאה", וניתנה לו הרשות לשלוט על כל החי, הצומח והדומם שבכדור הארץ לצרכיו החיוניים: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, כח). אמנם, שליטה זו אסור שתיעשה מטעמים אגואיסטיים ורודניים. היא אמורה להיעשות לתועלת, ולתועלת בלבד. כאשר האדם מממש את התכלית שנועדה לו על ידי הבורא, כל חלקי הבריאה שמסייעים לו בכך מממשים גם הם את חלקם בתיקון הבריאה. הפרה אולי מוגבלת בכוחה לתקן את העולם – אחרי הכול, היא כבולה לשדה המרעה שהיא חיה בו ולשכלה המצומצם שאינו יכול להתפתח, להמציא ולהתעלות רוחנית – אך כשהיא מספקת את האנרגיה לגופו של מי שעסוק בתיקון העולם, יש לה חלק ממשי בפעולה זו. 

המסקנה היא אפוא שמותר לאכול בשר, תוך צמצום הפגיעה בבעלי החיים למינימום, אך ראוי שהאדם לא יצרוך בשר רק מתוך רצון לספק את תאוותו אלא ישתמש באנרגיה שהוא מקבל ממנו, כמו מכל מאכל, לצרכים ראויים.

תתאים את הדרישה למי שאני

בתחילה, הצטווה אדם הראשון לאכול בגן עדן רק מפרי עץ הגן, ולא הותרה לו אכילת בשר, כפי שמשתמע מן הפסוקים:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה" (בראשית א, כט-ל)

האדם הצטווה לאכול מן הצומח בלבד, משום שדרגתו הרוחנית הייתה גבוהה ביותר, אך עם הידרדרותה של האנושות הותרה לו אכילה מן החי. כדאי גם לשים לב לעובדה שלא רק האדם, אלא גם החיות 'מצטוות' כביכול על אכילת מזון מן הצומח ("ולכל חיית הארץ"). כל הבריאה בראשיתה הייתה קדושה ונשגבת מהמוכר לנו, המציאות הייתה אחרת. 

בדור המבול, בימי נוח, האנושות ירדה ברמתה המוסרית ופשעה במעשי רצח אדם וגניבה. לכן, מיד לאחר המבול, הותרה לאנושות אכילת בשר:

"וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי – לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל" (בראשית ט, ב-ג)

מדוע הותרה אכילת בשר רק לאחר המבול? נסביר בדרך משל: האם יהיה זה הוגן לדרוש מילד בעל קשיי ריכוז לשבת בהרצאה ארוכה בת שעתיים, לא להציץ בפלאפון, לא לחלום בהקיץ, וכמובן לא לפטפט את החבר ליד? דרישות אלה לא תואמות לטבעו ולאופיו. את הדרישות צריך להתאים לטבע האדם, ליכולותיו ולצרכיו.
האין זה אבסורד לדרוש מאנושות שהידרדרה בדור המבול לזילות בחיי אדם ולרצח – לא לאכול בשר מן החי?! 
אומנם, בימינו רצח נתפס כדבר שלא יעשה, אך לצערנו הרב נתקלים אנו שוב ושוב בידיעות על מעשים נפשעים מעין אלו, ולמרות המוסריות הקיימת במרביתה המכרעת של האנושות – עדיין היא פחותה משהייתה בימי בראשית, ואין זה עוד מהדרישות המחייבות שלא לאכול מן החי.

התורה התירה לנו אכילת בשר מפני שקפיצה מהירה מדי על פני ההתפתחות האנושית, שאמורה לקרות באופן טבעי, עלולה להביא לעיוות מוסרי גדול אף יותר מאשר חוסר המוסריות שבאכילת בשר. כלומר, כל זמן שמערכת היחסים בין בני האדם לא תוקנה, עדיין יש מלחמות, תחרויות ושנאה – לא שייך לעסוק באידאליים רוחניים בסדר גודל כ"כ נשגב. על דרך המשל, יהיה מגוחך שאדם המתכנן לרכוש קרקע ולבנות בו בניין יתחיל להתעסק בצבע הקרמיקה שהוא ישים בחדר המקלחת…  

יוצרים חציצה 

בעולם בו אין בידול מוחלט בין חיי האדם למול חיי בע"ח (בעולם בו קטיעת חיים של שניהם אסורה), עלולה האנושות לזלזל בחיי האדם בדיוק כפי שקרה בדור המבול.
ההיתר שניתן לאכול בשר בימיו של נוח נועד ליצור הבדלה בין האדם ובין בעלי החיים. אחת הסיבות למבול הייתה ערבוב בלתי רצוי בין בני האדם לבין בעלי החיים (מסכת סנהדרין, דף קח). האדם, להבדיל מבעלי החיים, הוא בעל נשמה רוחנית שמאפשרת לו להתעלות מעל השיוך לעולם החי ולאמץ אידיאלים וערכים שאינם קיימים בטבע. כאשר האדם חווה את עצמו רק כבעל חיים, הוא עלול להידרדר לירידה מוסרית שתפגע לא רק בו אלא בכל הבריאה. אחת הדרכים ליצור חיץ זה הוא ע"י אכילת בעלי החיים – באופן זה נוצר גבול ברור בין קטגוריית האדם, "המדבר", לבין ה"חי".

לאנושות יש "אנרגיה מוסרית" מוגבלת, ועדיף להפנות אותה כלפי תיקון היחסים בין בני האדם, גם אם הדבר גורר את אכילה מן החי. רק כאשר התיקון יושלם, תוכל האנושות להיות כלי קיבול למוסריות שהינה בתכלית השלמות המוחלטת.  

המשך קריאה ↓

1

"צער בעלי חיים" מניין?

זהו איסור מן התורה לגרום צער לבעלי החיים. במהלך השנים עמלו חכמי ישראל לאתר יותר מעשרה מקורות שונים שמהם אפשר ללמוד על מצוות צער בעלי חיים. למשל, יש שלמדו זאת ממצוות פריקה וטעינה. כאשר אדם רואה חמור נושא משאות שכורע ליפול, יש לסייע לפרוק (או לטעון) את הסחורה גם אם החמור שייך לאדם שאינך מחבב – וזאת בכלל הדאגה לרווחת החיה. היו שלמדו זאת ממצוות "לא תחסום שור בדישו" – כאשר בהמה דשה תבואה, מטבעה היא רוצה לאכול את החציר שמונח מול עיניה. יש שלמדו זאת מבלעם – אותו מכשף שביקש לקלל את ישראל. הקב"ה שלח מלאך מן השמיים שבא בתרעומת בשם ה' אל בלעם, "על מה היכית את אתונך זה שלוש רגלים?" (במדבר כב, לב), ומכאן שאם נשלח מלאך רק לצורך זה – כמובן שהדבר אסור. היו שלמדו זאת מן הפסוק בתהלים (קמה, ט): "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", וישנם עוד מקורות נוספים.

המשך קריאה ↓

4

הפן המיסטי שבאכילת בשר

אכילת בשר נוגעת לעניין רוחני גבוה ביותר – 'עבודת הבירורים'. על פי תורת הקבלה, בכל דבר בבריאה טמון יסוד רוחני גנוז, 'ניצוץ'. רק האדם, בכוונתו הרוחנית, יכול להוציא ניצוץ זה ולהשיבו למקורו העליון. אחת הפעולות המשמעותיות ביותר לבירור הניצוצות היא האכילה – כאשר אדם משקיע את הכוונה הראויה והגבוהה בעת האכילה, וכן מברך 'ברכת הנהנין' על המזון, הוא מברר את הגרעין הרוחני הטמון במאכל ומחבר אותו לשורשו – לאידיאל גבוה. כאשר מתייחסים בדרך זו אל האכילה, לא זו בלבד שאין היא גורמת ירידה רוחנית לאדם, אלא להיפך, על-ידי כך מצליחים להתחבר לנקודה רוחנית גבוהה ולרומם איתנו את העולם כולו.

המשך קריאה ↓

2

ללא כאב

 מחקר מקיף שביצע ד"ר ישראל מאיר לוינגר ("השחיטה וצער בעלי חיים"), מצא שהשחיטה היהודית היא השיטה שבה נגרם הכי פחות סבל לבעל החיים. העורק שמספק את מירב הדם למוח עובר דרך מקום השחיטה, וכך מיד לאחר השחיטה אין יותר אספקת דם למוח, וממילא אין הרגשת כאב. בנוסף, השחיטה חייבת להיעשות בסכין חדה וחלקה, תוך תנועה מהירה, באופן שתחושת הכאב כמעט ואינה מורגשת. למרות ממצאים אלה, במדינות שונות בעולם מוטלות מגבלות על השחיטה היהודית מחמת "חוסר מוסריות", בזמן שהאמת רחוקה מכך, ודווקא בשיטות האחרות נגרם סבל רב יותר לבהמה.

המשך קריאה ↓

5

העדפת בעלי חיים על בני אדם – מעשה מוסרי?

הראי"ה קוק כתב כי כאשר האנושות מתמקדת ביחס החיובי לבעלי חיים לפני שהגיעה לתיקונה המוסרי השלם, התוצאה עלולה להיות נזק מוסרי גדול יותר. בחברות אנושיות שבהן מעדיפים את בעלי החיים על פני בני אדם, הדבר מעיד על דרגה מוסרית נמוכה. דוגמה מצערת לכך היא הנאצים ימ"ש, שהצטיינו בדאגה לזכויות בעלי החיים, אך הרבה פחות מכך לזכויות בני האדם. היטלר ימ"ש עצמו היה ידוע כחובב כלבים ואף הצטלם פעמים רבות עם כלבתו האהובה בלונדי, שנחשבה לידידתו הטובה ביותר. הוא דאג לקבל דיווחים יומיים על מצבה, והאכיל אותה בעצמו מצלחתו. בכיר נאצי העיד כי "היה לו קל יותר לחתום על גזר דין מוות לקצין בצבא מאשר לעכל ידיעה שלילית על מצבה של הכלבה". בסוף המלחמה חשש כי הכלבה תיפול לידי הכוחות הסובייטים, ועל מנת שלא תיפגע הוא האכיל אותה בכמוסות ציאניד כדי שתמות מוות הירואי. אחת מעוזרותיו ציינה כי מותה של הכלבה ערער אותו יותר מאשר מותה של בת זוגו אווה בראון. יחסו הנעלה לבעלי חיים עמד ביחס הפוך ליחסו ליהודים ועמים אחרים שראה אותם כתת-אדם וזכויותיהם לא היו קיימות כלל… כמובן, אין זה אומר חלילה שכל חובבי החיות אינם מוסריים, אך הראי"ה התכוון שיש לבדוק היטב שהמניע מאחורי אהבת החי אינו השקטת המצפון ביחס כלפי בני האדם.
דוגמה נוספת, להבדיל, הייתה בעת העקירה מגוש קטיף ("ההתנתקות") בשנת 2005. ארגוני בעלי חיים הגישו עתירה לבג"ץ כדי לעצור את הנסיגה, וזאת מדוע? מפני שבישובים העומדים בפני פינוי חיים חתולים עזובים, ויש למצוא להם פתרון קודם העקירה, אחרת לא יוכלו להתקיים. למותר לציין שארגונים אלה לא ציינו את הצורך לדאוג לבני האדם העומדים בפני פינוי מביתם…

המשך קריאה ↓

3

"רחמיו על כל מעשיו"

בתלמוד (מסכת בבא מציעא, דף פה) מסופר על רבי יהודה הנשיא שראה יום אחד עגל שמוליכים לשחיטה. העגל ברח ותלה את ראשו תחת כנפי בגדו של רבי יהודה ובכה. רבי יהודה אמר לו: "לֵךְ, הרי לכך נוצרת". אף שזוהי האמת, בשמיים לא אהבו תגובה זו, ואמרו: הואיל ורבי יהודה אינו מרחם על הבריות, יבואו עליו ייסורים, והוא נתקף במחלת מעיים קשה. שנים רבות סבל, עד שיום אחד המשרתת ניקתה את הבית. היא מצאה גורי חולדה וטאטאה אותם החוצה. אמר לה רבי יהודה: עזבי אותם, שהרי כתוב (תהלים קמה, ט) – 'וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו'! באותו רגע אמרו בשמיים: "הואיל והוא מרחם, נרחם עליו", והתרפא רבי יהודה מחוליו.

המשך קריאה ↓

1

"צער בעלי חיים" מניין?

זהו איסור מן התורה לגרום צער לבעלי החיים. במהלך השנים עמלו חכמי ישראל לאתר יותר מעשרה מקורות שונים שמהם אפשר ללמוד על מצוות צער בעלי חיים. למשל, יש שלמדו זאת ממצוות פריקה וטעינה. כאשר אדם רואה חמור נושא משאות שכורע ליפול, יש לסייע לפרוק (או לטעון) את הסחורה גם אם החמור שייך לאדם שאינך מחבב – וזאת בכלל הדאגה לרווחת החיה. היו שלמדו זאת ממצוות "לא תחסום שור בדישו" – כאשר בהמה דשה תבואה, מטבעה היא רוצה לאכול את החציר שמונח מול עיניה. יש שלמדו זאת מבלעם – אותו מכשף שביקש לקלל את ישראל. הקב"ה שלח מלאך מן השמיים שבא בתרעומת בשם ה' אל בלעם, "על מה היכית את אתונך זה שלוש רגלים?" (במדבר כב, לב), ומכאן שאם נשלח מלאך רק לצורך זה – כמובן שהדבר אסור. היו שלמדו זאת מן הפסוק בתהלים (קמה, ט): "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", וישנם עוד מקורות נוספים.

המשך קריאה ↓

2

ללא כאב

 מחקר מקיף שביצע ד"ר ישראל מאיר לוינגר ("השחיטה וצער בעלי חיים"), מצא שהשחיטה היהודית היא השיטה שבה נגרם הכי פחות סבל לבעל החיים. העורק שמספק את מירב הדם למוח עובר דרך מקום השחיטה, וכך מיד לאחר השחיטה אין יותר אספקת דם למוח, וממילא אין הרגשת כאב. בנוסף, השחיטה חייבת להיעשות בסכין חדה וחלקה, תוך תנועה מהירה, באופן שתחושת הכאב כמעט ואינה מורגשת. למרות ממצאים אלה, במדינות שונות בעולם מוטלות מגבלות על השחיטה היהודית מחמת "חוסר מוסריות", בזמן שהאמת רחוקה מכך, ודווקא בשיטות האחרות נגרם סבל רב יותר לבהמה.

המשך קריאה ↓

3

"רחמיו על כל מעשיו"

בתלמוד (מסכת בבא מציעא, דף פה) מסופר על רבי יהודה הנשיא שראה יום אחד עגל שמוליכים לשחיטה. העגל ברח ותלה את ראשו תחת כנפי בגדו של רבי יהודה ובכה. רבי יהודה אמר לו: "לֵךְ, הרי לכך נוצרת". אף שזוהי האמת, בשמיים לא אהבו תגובה זו, ואמרו: הואיל ורבי יהודה אינו מרחם על הבריות, יבואו עליו ייסורים, והוא נתקף במחלת מעיים קשה. שנים רבות סבל, עד שיום אחד המשרתת ניקתה את הבית. היא מצאה גורי חולדה וטאטאה אותם החוצה. אמר לה רבי יהודה: עזבי אותם, שהרי כתוב (תהלים קמה, ט) – 'וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו'! באותו רגע אמרו בשמיים: "הואיל והוא מרחם, נרחם עליו", והתרפא רבי יהודה מחוליו.

המשך קריאה ↓

4

הפן המיסטי שבאכילת בשר

אכילת בשר נוגעת לעניין רוחני גבוה ביותר – 'עבודת הבירורים'. על פי תורת הקבלה, בכל דבר בבריאה טמון יסוד רוחני גנוז, 'ניצוץ'. רק האדם, בכוונתו הרוחנית, יכול להוציא ניצוץ זה ולהשיבו למקורו העליון. אחת הפעולות המשמעותיות ביותר לבירור הניצוצות היא האכילה – כאשר אדם משקיע את הכוונה הראויה והגבוהה בעת האכילה, וכן מברך 'ברכת הנהנין' על המזון, הוא מברר את הגרעין הרוחני הטמון במאכל ומחבר אותו לשורשו – לאידיאל גבוה. כאשר מתייחסים בדרך זו אל האכילה, לא זו בלבד שאין היא גורמת ירידה רוחנית לאדם, אלא להיפך, על-ידי כך מצליחים להתחבר לנקודה רוחנית גבוהה ולרומם איתנו את העולם כולו.

המשך קריאה ↓

5

העדפת בעלי חיים על בני אדם – מעשה מוסרי?

הראי"ה קוק כתב כי כאשר האנושות מתמקדת ביחס החיובי לבעלי חיים לפני שהגיעה לתיקונה המוסרי השלם, התוצאה עלולה להיות נזק מוסרי גדול יותר. בחברות אנושיות שבהן מעדיפים את בעלי החיים על פני בני אדם, הדבר מעיד על דרגה מוסרית נמוכה. דוגמה מצערת לכך היא הנאצים ימ"ש, שהצטיינו בדאגה לזכויות בעלי החיים, אך הרבה פחות מכך לזכויות בני האדם. היטלר ימ"ש עצמו היה ידוע כחובב כלבים ואף הצטלם פעמים רבות עם כלבתו האהובה בלונדי, שנחשבה לידידתו הטובה ביותר. הוא דאג לקבל דיווחים יומיים על מצבה, והאכיל אותה בעצמו מצלחתו. בכיר נאצי העיד כי "היה לו קל יותר לחתום על גזר דין מוות לקצין בצבא מאשר לעכל ידיעה שלילית על מצבה של הכלבה". בסוף המלחמה חשש כי הכלבה תיפול לידי הכוחות הסובייטים, ועל מנת שלא תיפגע הוא האכיל אותה בכמוסות ציאניד כדי שתמות מוות הירואי. אחת מעוזרותיו ציינה כי מותה של הכלבה ערער אותו יותר מאשר מותה של בת זוגו אווה בראון. יחסו הנעלה לבעלי חיים עמד ביחס הפוך ליחסו ליהודים ועמים אחרים שראה אותם כתת-אדם וזכויותיהם לא היו קיימות כלל… כמובן, אין זה אומר חלילה שכל חובבי החיות אינם מוסריים, אך הראי"ה התכוון שיש לבדוק היטב שהמניע מאחורי אהבת החי אינו השקטת המצפון ביחס כלפי בני האדם.
דוגמה נוספת, להבדיל, הייתה בעת העקירה מגוש קטיף ("ההתנתקות") בשנת 2005. ארגוני בעלי חיים הגישו עתירה לבג"ץ כדי לעצור את הנסיגה, וזאת מדוע? מפני שבישובים העומדים בפני פינוי חיים חתולים עזובים, ויש למצוא להם פתרון קודם העקירה, אחרת לא יוכלו להתקיים. למותר לציין שארגונים אלה לא ציינו את הצורך לדאוג לבני האדם העומדים בפני פינוי מביתם…

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

האם בשחיטה יהודית יש צער בע"ח?
צער בעלי חיים בהיבט היהודי
האם ניתן להסתכל בשלילה על מי שלא צמחוני?
על צמחונות וטבעונות עם הרב משה קרני
הרב שניאור אשכנזי על צמחונות ביהדות

"כשאתם הרבנים רוצים לכפות משהו על הציבור אתם יודעים"

באמצע שיחה רגישה בין אביגדור לרב, הטונים הפכו להיות לא נעימים...

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

הצמחונית המושבעת: "הגעתי למבוי סתום"

ישנם הטוענים כי האנושות יכולה להסתדר ללא מוצרים מן החי, ובפרט בימינו שמצויים מזונות חלופיים רבים. אולם מבלי לנקוט עמדה בשאלה אם הדבר נחוץ או לא, מסתבר שלא לכולם תזונה כזו מתאימה - יש אנשים שחוו בעיות בריאותיות של ממש ללא אכילת מוצרים מן החי

גלי ה., יועצת תזונה, החלה להיות צמחונית כבר בגיל שתים עשרה, לאחר שראתה איך מכינים קציצות. התזונה שלה כללה המון ירקות, פירות, דגנים, מוצרי חלב והרבה מידי מסטיקים ודיאט קולה. "בגיל שלושים עברתי לארה"ב, שם הכול היה נראה לי נוראי" היא מספרת. "אולי כתגובת נגד הפכתי לטבעונית עם דגש על תזונה בריאה. ניסיתי כמעט כל ז'אנר: טבעונות קלאסית, טבעונות Raw, השריות, הנבטות, ייבוש מזון ומה לא". 

אולם מתברר כי לתזונה הבריאה הייתה השפעה לא טובה עליה: "אחרי שנה בתוך התהליך התחלתי לחשוד שכאבי הבטן שהיו חלק בלתי נפרד מחיי קשורים לגלוטן והסרתי גם אותו. היה לי קר כל הזמן, גם בקיץ. הדופק שלי צנח פלאים, לחץ הדם הנמוך ממילא המשיך לרדת בהדרגה, הייתי חיוורת, צנומה וחלשה מאד, מערכת העיכול שלי מיררה את חיי, הייתי מדוכאת ועצובה רוב הזמן ועד היום אני לא מבינה איך בכלל תפקדתי". 

בהברקה פתאומית חייה השתנו: "אני לא יכולה להצביע בדיוק על רגע של הארה, אבל באחד מימיי כסטודנטית לתזונה, נפל לי ה'אסימון' – הבנתי שהגעתי למבוי סתום. עשרים ושתיים (!) שנה של צמחונות וטבעונות לא הביאו אותי למקום הנכון. עשיתי את כל הדברים הבריאים והמומלצים, אבל הייתי רחוקה שנות אור מלהרגיש ולהיות בריאה. בתוך תוכי שמעתי קול חלש שאמר שאולי נסחפתי אחר נטיית הלב, המצפון והמוסר תוך התעלמות מוחלטת מהאיתותים של הגוף. באחד השיעורים בביה"ס שוחחנו על "ניסוי חלבונים" ­ הוספה או הפחתה מדורגת של חלבונים מן החי ובדיקת ההשפעה על הגוף. החלטתי לתת לזה צ'אנס: התחלתי לאט לאט להוסיף, ביצים, דגי-ים, עוף ואז נשאר לי האתגר האמיתי: בשר. התחלתי בכמויות קטנות, מידי פעם. הראש והמצפון שלי לא ממש רצו להאמין לגוף אבל הייתי הרבה פחות חיוורת, הרבה יותר שבעה, וחזקה יותר…. 

"כל הסימנים הראו שעליי לאכול חלבון מן החי. אבל איך אוכל לעשות זאת בעודי מהרהרת בשאלות של מצפון ומוסר על גידול ושחיטה של חיות לצורך מאכל? החלטתי לצאת למסע, שכולל שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות כדי לשפר את הבריאות וגם יאפשר לי לישון בלילה. קראתי אין ספור ספרים, מחקרים ומאמרים, ביליתי בכל האתרים ושאלתי את כל השאלות שבעולם. אחרי התלבטויות שונות פיתחתי לי דרך ביניים: את הבסיס הבאתי מעקרונות ה­plant based diet (דיאטה מבוססת צומח) ולזה הוספתי את גישת "איכותי אבל פחות" ­ צריכה מבוקרת של חלבון מן החי, טרי ומובחר ככל הניתן, בכמות מועטה… כשיצאתי למסע ביקשתי להתחזק פיזית, אבל בתהליך נדרשתי להתבגר, לשנות אמונות ודפוסי חשיבה, לאמץ גישה מתונה יותר ואדוקה פחות, לתרגל גמישות, להקשיב לאיתותי הגוף וללמוד לשנות בהתאם".

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

האם להיות צמחוני זה יותר מוסרי?
יחס ההלכה לצער בע"ח בתעשיית הבשר
למה התורה מתירה לאכול בשר?
צער בע"ח – לא בכשרויות למהדרין
האם יש סתירה בין יהדות לבין טבעונות?
יחס התורה לצמחונות וטבעונות
מדוע התורה אינה מצווה על צמחונות?
מדוע היהדות מאפשרת הרג של בע"ח? יצאנו לבדוק