loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

עצבות, ייאוש ודכאון מעולם לא היו כה נפוצות כמו בדורנו הנוכחי. במקום להילחם בהם ישירות, אפשר למצוא דרכים להאיר את הנפש: "חושך לא מגרשים במקלות אלא באור". נוכל לנצח את העצבות ע"י שנמלא את חיינו בדברים שגורמים לנו שמחה ואושר – מחשבות טובות, מערכות יחסים משמעותיות ומציאת משמעות בחיים

האם ניתן להשיג את מטרתה החמקמקה והנחשקת של האנושות - האושר? האם קיימת דרך להגיע לשמחה פנימית אמיתית?

דכדוך קל, חוסר סיפוק, העדר אנרגיה ואפרוריות הפכו להיות נחלת הכלל. אינספור ספרים שמבטיחים לחולל מהפך בחיינו יצאו לאור, אך פתרונות אמיתיים לא תמיד נמצאו. סוד האושר - האוצר הנסתר שמעסיק את כולנו: איך מגיעים אליו? האם ישנו מתכון אמיתי, וכזה שעובד, לסוד השמחה?

לפי דו"ח שפירסם ארגון הבריאות העולמי קרוב ל-350 מיליון אנשים בעולם לוקים בדיכאון, שזו עליה של 18% לעומת העשור הקודם. ד"ר דן צ'יזהולם (Dan Chisholm) מהמחלקה לבריאות הנפש בארגון הבריאות העולמי טוען כי ע"פ ההערכות הצוות שלו, ישנם עוד כ-250 מיליון בני אדם בעולם שסובלים מחרדות, מהתקפי פאניקה, מסוגים שונים של פוביות, מהתנהגויות טורדניות-אובססיביות ומהפרעות פוסט-טראומה.

המספרים מוכיחים כי האנושות מעולם לא הייתה מדוכאת יותר כמו בימינו: עשרות מיליונים בארה"ב בלבד נוטלים כדורים נגד חרדה ודיכאון; בבריטניה מונתה שרה לענייני בדידות; אינספור ספרי עזרה עצמית יוצאים לאור מדי שנה ומבטיחים להפוך את החיים שלנו לטובים יותר. הייאוש, שהפך למחלה השלישית בשכיחותה בעולם, מעולם לא היה שכיח כמו בזמננו. ואם נדמה שהוא מחלה השמורה לעולם המערבי בלבד – בדו"ח שפירסם ארגון הבריאות העולמי מסתבר שדווקא רבים מהסובלים מדיכאון הם גם תושבי דרום-מזרח אסיה. 

אחד מסימני המודרנה הוא רעיון הקידמה – ההבטחה לפיה המדע, הטכנולוגיה והשינויים החברתיים יעשו את העולם למקום טוב יותר, מאושר יותר, ופורה יותר. הבטיחו שמכשירי החשמל הביתיים יאפשרו לנו יותר זמן פנוי; שהטלפונים יעמיקו את הקשרים בינינו; שהמחשבים יהפכו תהליכים למהירים יותר. אין ספק שהטכנולוגיה שיפרה את איכות החיים שלנו בהרבה, אך כדאי לעצור ולבדוק: האם היא גם הביאה לנו יותר אושר?

הנתונים מלמדים שלא. ככל שהעולם נעשה מקום מתקדם יותר, כך אנשים נעשו לחוצים, עמוסים וחרדתיים יותר. הדיכאונות, הפחדים, הדאגות והעדר השמחה הם חלק בלתי נפרד מחייהם של רבים החיים את ה"קידמה". חיפוש האושר הוא כבר מזמן לא דבר השייך רק למחפשי רוחניות במזרח. יעידו על כך אינספור הסדנאות, הסמינרים והקואצ'רים הצצים כפטריות אחרי הגשם. האושר אפילו הפך לנושא אקדמי: "מדעי האושר" התפתחו מאוד בשנים האחרונות, וקורסים באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר מלמדים איך להפוך את החיים לשמחים יותר באמצעות "פסיכולוגיה חיובית".

אושר הוא עניין של גישה

הפסיכולוגיה החיובית מסבירה כי האושר הוא תוצאה של התמקדות בחוזקות שלנו, ברגשות חיוביים ובערך של החיים. כמובן, אין בכך לבטל את הקשיים והרגשות השליליים, אולם כאשר אנו מתמקדים במה שכן עובד בחיינו, אנחנו משפרים את הרווחה הנפשית שלנו, את יכולתנו להתמודד עם אתגרים ובסופו של דבר – נעשים יותר מאושרים.

ד"ר טל בן-שחר הוא אחד החוקרים הבולטים בתחום. לקורס שפתח באונ' הרווארד היוקרתית בשנת 2006 נרשמו למעלה מ-800 סטודנטים, מה שהפך אותו בין רגע לקורס הגדול ביותר באוניברסיטה. כולם מחפשים אושר, מסתבר.

בראיון איתו הסביר בן-שחר כי בני אדם מאושרים הם כאלה "שיש להם משמעות בחיים, בין אם במה שהם עושים בעבודה או עם המשפחה. הם דואגים לגוף כמו שהם דואגים לנפש בעזרת פעילות גופנית ואכילה בריאה. הם משקיעים במערכות היחסים שלהם עם בני משפחה או עם חברים, והם מבינים שהחיים הטובים מלאים גם בעליות וגם בירידות. הם מקבלים באופן מלא את רגשותיהם החיוביים והכואבים כאחד".

מהם הדברים שהכי גורמים לנו אושר?

מחקרים רבים נערכו על הגורמים לאושר. במקום הראשון ניצב הקריטריון הבא: מערכות יחסים קרובות. אנשים שדיווחו שהיו קרובים יותר למשפחה, לחברים, או לקהילה שלהם, נטו להיות יותר מאושרים ויותר בריאים מעמיתיהם הפחות חברותיים. הם גם נטו לחיות זמן רב יותר. אך לא די במערכות יחסים מרובות – צריך שהן תהיינה גם איכותיות. מעבר לכך, התברר שמערכות יחסים טובות לא מגינות רק על הגוף, אלא גם על המוח. 

הדבר הבולט ביותר שנמצא הוא שעושר, פרסום או כבוד אינם גורמים לאושר; איש לא הצטער בסוף ימיו על כך שלא בילה עוד שעות במשרד או רדף אחרי חוזה שמן כדי להרוויח יותר. לוקח שנים כדי להבין שמה שחשוב באמת הם האנשים בחיינו, וכן תחושת המשמעות והתכלית הפנימית שיש לנו. כמובן שגם הנאות בחיים, כשהן באות בתוך הקשר רחב יותר ואינן נעשות מטרה בפני עצמה, מאפשרות לנו ליהנות מהיחסים הקרובים ומשמחת המשמעות.

כמה עצות של מומחים:

  • פתחו מערכות יחסים איכותיות. "המנבא מספר אחת של אושר הוא זמן איכות עם האנשים שאוהבים אותנו ושאנחנו אוהבים אותם" מסביר ד"ר בן-שחר בראיון. "כשאני אומר זמן איכות אני מתכוון לזמן אמיתי, לא דרך הפייסבוק ולא כאשר אנחנו מדברים בטלפון תוך כדי השהות שלנו עם חברים. מדובר בזמן אמיתי, לא וירטואלי".
  • היו נדיבים. נתינה היא גורם רב עוצמה של אושר בחיים. חוקרים שבדקו יותר מ-400 זוגות נשואים מבוגרים מצאו כי אלו שסיפקו תמיכה רגשית לבני זוגם או תמיכה מעשית לאחרים – למשל, עזרו בהסעה ובטיפול בילדים של חברים וקרובי משפחה – הקטינו את הסיכויים שלהם למות בחמש השנים הבאות ב-40 עד 60 אחוזים! פרופ' יורם ברק, מנהל מחלקה בבית חולים אברבנאל, מסביר כי "לאנשים נדיבים יש יותר זיכרונות מאושרים והם חווים אושר גדול יותר".
  • הכירו תודה. ההודאה על מה שיש לנו ממקדת אותנו בדברים הטובים ומעלה את רמת האושר בחיים. "המחקר הפשוט ביותר מראה שהכרת תודה באופן קבוע מעלה את רמת האושר, הבריאות וההצלחה" אומר ד"ר בן שחר.
  • הקדישו זמן למחשבה על החיים. משמעות מעניקה לנו כיוון ויעד ברורים לצעוד לקראתם. כפי שאמר הפילוסוף פרידריך ניטשה, ״אדם שיש לו 'למה' יוכל לשאת כל 'איך'״. אלא שמציאת משמעות היא תהליך ארוך וסבוך, ואנשים רבים מחפשים אותה בדרכים שונות ומשונות. התחילו מלשאול את עצמכם אילו ערכים חשובים לכם, מהם הדברים המשמעותיים ביותר מבחינתכם, ומדוע אתם עושים את הדברים שאתם עושים היום. אל תפחדו מהשאלה הקריטית: "למה?".
  • שמרו על כושר אינטלקטואלי. מוחנו הוא האיבר החשוב ביותר בגוף, והחלק שהופך אותנו לבני אדם מפותחים. גם הוא זקוק למזון רוחני. העניקו לו 'תזונה' מתאימה שתאתגר ותאמץ אותו על ידי לימוד אינטלקטואלי הולם.
  • פתחו תחביבים ודאגו לרווחתכם הגופנית. הנפש והמוח הם אולי העיקר, אבל הגוף הוא האמצעי שמאפשר להם לפעול. דאגו לו על ידי תזונה מתאימה, פעילות גופנית, שינה ומנוחה מספיקים, וכן פתחו תחביבים שיאפשרו לכם לבטא חלקים נוספים באישיות שלכם.
  • מימוש הכישרונות במסלול של נתינה. ניתן לקבל תחושת סיפוק מעשייה שהינה שילוב של 2 גורמים: נתינה ומימוש הכישרונות הטמונים בנו.
    תחושת סיפוק מתרחשת כשאנו משפיעים על האחר, מעניקים, כשאנו מחוללים שינוי לטובה בחייהם של אחרים. בנוסף, כשאדם עושה שימוש בארגז הכלים של היכולות והכישורים הקיימים בו הוא מוציא את הגלום בו החוצה ומרגיש תחושת מימוש. כמובן רצוי שאלו יהיו כישורים שהאדם חש כלפיהם עניין, משיכה וחיבור.
    לכן, מומלץ לעסוק בפעילות המשלבת הענקה והשפעה לטובה על האחר דרך כישרונות ואהבות הטמונות בנפשנו. 
  • להתייעץ עם מומחים. כדורים ותרופות לדיכאון אינם צריכים להיות הפתרון הראשון, אבל במקרים קיצוניים של דיכאון משתק או חלילה נטיות אובדניות, חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי. 


היהדות והאושר

כשבוחנים את המלצות המומחים לאושר, מתברר כי אורח החיים היהודי כבר כולל בתוכו מרכיבים רבים של הדרך אל האושר.

בראש ובראשונה, החיים היהודיים מתבססים על אמונה. האמונה בבורא עולם שמשגיח על האדם, לצד תחושת הביטחון שאנו ילדיו האהובים, מעניקים לאדם שלווה ורוגע לאורך כל ימי חייו. הידיעה כי אין מקריות בעולם וכי הכול מושגח ומוכתב בהשגחה פרטית מדויקת עבור המסלול הייחודי לנו בחיינו מורידה את העול הכבד מהכתפיים, הלחצים והעומסים הנפשיים, שכן הכול מנוהל ע"י בורא עולם והפתח להצלה יכול להגיע ברגע אחד בהחלטתו. ידיעה זו גם נותנת כוחות להתמודדות עם משברים וקשיים בחיים. הסתכלות על חיים עם אמונה מדברת על כך שכל אתגר, קושי או משבר לא קרה כתוצאה מצירוף מקרים אומלל, אלא שעומד מאחורי זה חשבון מדויק ומדוקדק עם חשיבות רוחנית עליונה שלא תמיד אנו יכולים להבין או לראות אותה, אך עצם הידיעה שזה קרה בהשגחה ובהחלטתו של אב אוהב שעושה הכול למען טובתנו העליונה מעניקה הקלה וכוחות.
היהדות מעודדת את האדם לחשוב מחשבות חיוביות ולפרש את המציאות בדרך של "כל מה שעושה הקב"ה, הכל לטובה" (מסכת ברכות, דף ס). כמו כן, היא מנחה את האדם לחפש נקודות טובות בכל אדם, "הווי דן את כל האדם לכף זכות" (מסכת אבות א, ו). היהודי המורגל בקריאת ספר תהלים, המיוחס לדוד המלך שעבר חיים רצופי קשיים ומאבקים, חוזר שוב ושוב על פסוקים כגון "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי", "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי", "וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'" ועוד ועוד. פסוקים אלה מראים את כוחה של האמונה ביצירת אופק חיובי גם בעתות קשות. 

בנוסף, היהדות מדגישה מאוד את חשיבותה של המשפחה. בכל שבוע מוקדש יום שלם, השבת, שבו שוהים בני המשפחה יחד מתוך סעודות משותפות, דברי חוכמה ושירי-קודש (שמסתבר כדבר שמסייע אף הוא לגיבוש). ריבוי הילודה בעולם היהודי מעודד יחסים בין בני המשפחה המורחבת, ומספק מגוון אפשרויות לקשרים חברתיים חזקים.

אורח החיים היהודי מבוסס על מערכת קהילתית: בית כנסת, תפילות, לימוד משותף. הקהילה מספקת מפגש יומיומי של אירועים חברתיים על בסיס קבוע (כגון חתונות, ברית מילה, ועוד אירועים רבים המתלווים אליהן כגון "שבע ברכות" שעורכים בשבוע שאחרי החתונה, "שלום זכר" ו"ברית יצחק" לפני הברית, סעודת אירוסין). הקהילה היהודית מציעה גם תמיכה חברתית משמעותית, כמו למשל בימי ה"שבעה" שיושבים האבלים על קרוביהם. ומעבר לזה, יש כמובן חיבור חברתי חזק באמצעות תמיכה הדדית וגמילות חסדים.

היהדות מעודדת נתינה – בין בגמילות חסדים ובין בצדקה (סיוע כספי). על פי ההלכה, אפילו אדם שמתפרנס בעצמו מצדקה צריך לתת צדקה לאדם אחר. באופן זה אף הוא, הנזקק, מרגיש כי הוא נותן לאחר ומעצב לעצמו דמות אוטונומית שמתבססת על תחושת חירות. מי שנותן – סימן שיש לו מה.

היהדות מעודדת מאוד להכרת תודה. המילים הראשונות של יהודי בבוקר הן "מודה אני", וכן מודים לאורך כל היום בתפילות ובברכות על חסדים קטנים שנתפסים כטריוויאליים: כוס מים, תפקוד הגוף, פרוסת לחם, בגד חדש, נופים יפים ועוד. "המילה הראשונה שאדם יהודי, או לפחות יהודי דתי, אומר בבוקר היא 'מודה'", אומר ד"ר טל בן-שחר. "למה לא 'אני מודה'? אני חושב שמי שכתב את התפילה הזאת רצה שהמילה הראשונה ביום תהיה הודיה. יש ערך לתודה על הבריאות שלנו, על הסביבה, על העולם".

חלק מהותי ביהדות הוא חשבון נפש – זמן של התבוננות ומחשבה עצמית על החיים ועל עצמנו. בין בימות השבוע בזמניו האישיים של האדם, וכמובן – יום הכיפורים כזמן המיוחד לחשבון נפשי פרטי ולאומי. לימוד התורה בסוגיות שונות מעודד גם הוא שאלות מוסריות וקיומיות רבות, המעוררות באדם הזדמנות לחשוב על חייו ועל דרכו.

היהדות מקדישה זמן רב לעיסוק בנושאים של משמעות החיים, החיים שלאחר המוות, עבודת המידות, מוסר ועוד. לימוד התורה, מעבר להיותו מצווה גדולה וחשובה, הינו דרך בטוחה לפיתוח אינטלקטואלי עמוק של השכל ולחידוד צורת החשיבה.

ועוד נקודה חשובה לסיום, היהדות מדגישה את העובדה שבכולנו פועמת נשמה קדושה, אותו חלק רוחני שבנו. הייאוש, הרדיפה העצמית והדיכאון נובעים פעמים רבות מכך שאיננו מעניקים תשומת לב לחלק הרוחני הזה שבתוכנו ואיננו מאפשרים לו להתגלות. עיסוק בנושאים רוחניים כגון תפילה, קיום מצוות בכוונת הלב ולימוד תורה מאפשרים לנשמה להופיע ולהעלות איתה את כל האישיות למקום נעלה ומרומם ביותר, שמעניק שמחה עילאית ובלתי מוגבלת.
הנשמה הקדושה שבנו היא החלק הרוחני באדם, המורכב מגוף ומנשמה. הנשמה צריכה את "המזון הרוחני" שלה שהוא עשיית טוב, התגברות על דחפים או רצונות אנוכיים, לימוד תורה, קיום מצוות, וכל בחירה בטוב. הנשמה הקדושה זוכרת את הייעוד שלמענה היא הגיעה לעולם והוא התקרבות לבורא עולם. כל עוד הנשמה לא מקבלת את שהיא דורשת, תחושת חוסר-סיפוק ושמחה תנקר באדם לרוב, בדיוק כמו אדם רעב שלא אכל זמן רב והבטן מקרקרת ודורשת את שלה. האדם יוכל להרגיש שלם ושמח רק כאשר הוא יספק לנשמתו הרוחנית את מה שהיא מבקשת – מילוי תפקידה בעולם שלמענו הגיעה אנה. 

עצם האמונה היהודית כי יש משמעות לחיים שהינה נצחית מעל מימד הזמן והמקום מחדירה באדם אהבת חיים, שכן הוא חש שיש לו תפקיד נשגב בעל חשיבות גדולה. האדם המאמין חש סיפוק עצמי מקיום מצוות ולימוד תורה, במתן צדקה או מתן עידוד לאחר. הוא יודע שכל בחירה בטוב מקרבת אותו לבוראו, ובכך הוא מקיים את רצונו ואת הייעוד הרוחני והנשגב לו (להרחבה, קראו את השאלה: למה אלוהים ברא אותי? האם יש משמעות לחיים?).  

המשך קריאה ↓

1

האושר גר כאן - העולם

מדד האושר העולמי הוא דו"ח שעורך מדי שנה מערך הפיתוח בר-קיימא של האו"ם ובו הוא מדרג את 156 המדינות מבחינת מדד האושר של האזרחים. כך למשל הוא בוחן בטחון סוציאלי, אמון חברתי, ממשלות אמינות, סביבה בטוחה וחיים בריאים. ארבעה מהגורמים המרכזיים לקביעת מדד האושר הם רמת הרגשתו של האדם שיש לו על מי לסמוך, רמת תחושת החופש להחליט על חייו, תחושות נדיבות ואמון. למרות ההשמצות שהורגלנו לשמוע בתקשורת, ישראל ממוקמת במקום ה-14 המכובד, וזאת תוך שהיא כורעת תחת נטל של מצב בטחוני מורכב, קליטת עלייה, שסעים בחברה ועוד. ארבע מבין חמש המדינות הראשונות בטבלה הן בסקנדינביה, שעדיין אינן סובלות מאתגרים רבים כמונו: פינלנד, דנמרק, שוויץ, איסלנד ונורבגיה.

המשך קריאה ↓

4

המחקר שלא נגמר

באונ' הרווארד נערך המחקר הארוך ביותר על אושר, שנמשך על פני 75 שנה (!). בשנת 1938 נבחרו 724 גברים מבוסטון, ומאז מדי שנתיים נבדק מצבם הנפשי, רמת החיים שלהם, מערכות יחסים בחייהם ועוד פרטים רבים. רובם כבר הלכו מאז לעולמם, אך 60 מהם כבר בסביבות גיל תשעים ועדיין משתתפים במחקר גם היום. רוברט וולדינגר (Waldinger), החוקר הרביעי שמנהל את הצוות, קובע כי מסקנות המחקר הן חד משמעיות: לא כסף, פרסום או עושר, אלא יחסים טובים הם אלה ששומרים עלינו מאושרים יותר ובריאים יותר. "אנשים שמחוברים חברתית יותר למשפחה, לחברים, לקהילה, הם מאושרים יותר, בריאים יותר פיזית, וחיים יותר מאנשים שחייהם פחות מחוברים. החוויה של בדידות היא רעילה".

המשך קריאה ↓

2

האושר גר כאן – ומה קורה בארץ?

יותר מעניין יהיה לעשות ZOOM IN על מה שקורה פה איתנו בארץ… הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביצעה סקר בין הערים השונות בארץ ובדקה שביעות רצון של אנשים מחייהם. בראש הרשימה נמצאו בני ברק ובית-שמש שהינן ערים בעלות קהילות חרדיות. דווקא אותם אלה שלא טסים לחופשות בחו"ל, לא לובשים בגדי מותגים, ומתניידים בעיקר עם תחבורה ציבורית מרגישים אושר ושמחה מיתר האוכ'. כיצד? החוקרים מסבירים כי האמונה הדתית מעניקה משמעות לחיים וזו קריטית על מנת להגיע לתחושת אושר.
בנוסף, הם מציגים אפיונים נוספים הקיימים בסגנון חייהם של אנשים שומרי תורה ומצוות התורמים לרמת האושר וביניהם עצם העובדה שמחשבים, פלאפונים וטלוויזיה הם לא חלק אינטגרלי מאורח החיים. ע"פ מחקרים רבים שנעשו נמצא כי כלי המדיה מהווים גורם מרכזי לדיכאון. כמו כן, שמירת השבת מביאה לליכוד ושמירת התא המשפחתי. בנוסף, האמונה הדתית בה הם אוחזים מסיטה אותם מהתמקדות בצבירת רכוש או חידושו/שדרוגו. במחקר שמימן ארגון הבריאות הלאומי נמצא כי מדינות עשירות יותר ובראשן ארה"ב וצרפת נמצאים השיעורים הגבוהים ביותר של דיכאון. בהודו ומקסיקו, לעומת זאת, שנחשבות כמדינות עניות נמצא שיעור נמוך של הלוקים בדיכאון, ועל כך נאמר:
Money Can't Buy Happiness.

במסמך הנקרא 'פרופיל האדם המאושר' מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי קיים קשר מובהק בין רמת הדתיות לבין רמת שביעות הרצון מהחיים. בסקר שהלשכה ביצעה נמצא כי ככל שהאדם יותר דתי כך הוא יותר שבע רצון מחייו. עוד נמצא בסקר זה כי אף שרמת ההכנסה של החרדי נמוכה מזו של החילוני, החרדי הוא זה שחש יותר שביעות רצון ממצבו הכלכלי. מפתיע אף הממצא כי 72% מהנשאלים בסקר מהציבור החרדי, שאינו מרבה בפעילות ספורטיבית, ציינו כי מצבם הבריאותי טוב מאוד, בעוד שרק 43% מהנשאלים בסקר מהציבור החילוני ציינו שמצבם הבריאותי טוב מאוד.

המשך קריאה ↓

5

"תחשוב טוב – יהיה טוב"

משפט זה אמר רבי מנחם מנדל שניאורסון, המכונה על שם ספרו ה"צמח צדק", כשהדריך את אחד מחסידיו שנקלע לצרה לחשוב מחשבות טובות, ובעקבות כך תתבטל הגזרה. אין פה נוסחת פלאים: הוא התכוון שעצם המאמץ של האדם להתחזק באמונה וביטחון בבורא שיעזור לו כנגד כל הסיכויים, מעורר עליו השגחה פרטית של ה' מלמעלה. בורא עולם כביכול אומר: "כשם שאתה התחזקת באמונה בי כנגד הטבע, כך גם אני מוכן לשנות בשבילך את חוקי הטבע". ההבחנה הזו נשמעת הרבה אצל קואצ'רים בביטוי "מחשבה יוצרת מציאות", אך אם היא לא מלווה במקור רוחני בעל בסיס יש בה טעות – המקור היהודי מדבר על כך שהאדם צריך להתאמץ להגדיל את כוח אמונתו בבורא, ועל ידי כך הוא מעודד את יצירת השפע. אם האדם סומך ללא טיפת ספק רק על הקדוש-ברוך-הוא בלבד עד שהוא מצליח להגיע למצב שהוא חש שלווה ואינו מודאג עוד, אז הוא גורם לכך שה' ישפיע עליו ברכות וטובות מעצם כך שהוא נשען עליו ובטח בו.
"ענין הבטחון בה', פירש הרב הקדוש רבי יונה זצ"ל, כי הוא שידע האדם עם לבבו כי הכל בידי שמים ובידו לשנות הטבעים ולהחליף המזל ואין לו מעצור להושיע ברב או במעט (=בדבר קטן או גדול). וגם כי צרה קרובה אליו ישועת השם קרובה לבא כי כל יכול ולא יבצר ממנו… ומענין הבטחון שלא יתערב שום ספק בבטחונו ואף אם ימצאוהו רעות רבות וצרות יתאמץ בעבודת ה' ויבטח בו באמת" (רבנו בחיי בן אשר, כד הקמח, ערך בטחון).

המשך קריאה ↓

3

להיות בשמחה תמיד

"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" הוא המשפט המפורסם ביותר שאמר רבי נחמן מברסלב, אולם מדוע הוא מייחס משמעות גדולה כל כך לשמחה? החסידות רואה בשמחה את תכונת האופי החשובה ביותר שאותה צריך האדם לרכוש, מכיוון שאדם ללא שמחה, השרוי בעצב ובדיכאון, נשאר נטול כוחות חיים. חסידים הגדירו זאת כך: 'העצבות איננה עבירה, אך למקום שהיא עלולה לגרור את האדם אליו – אף עבירה אינה יכול להביא אותו'. כלומר, העצבות גוררת את האדם למקומות שלא יטיבו עמו.
השמחה, לעומת זאת, היא המנוע שמאפשרת לאדם לתפקד בצורה הטובה ביותר בכל תחומי חייו, היא אף מעוררת באדם מוטיבציה לעשות דברים שבאופן הרגיל נראים לו כבלתי אפשריים עבורו ומוציאה לאור כל הפוטנציאל הטוב הטמון בו. 

המשך קריאה ↓

1

האושר גר כאן - העולם

מדד האושר העולמי הוא דו"ח שעורך מדי שנה מערך הפיתוח בר-קיימא של האו"ם ובו הוא מדרג את 156 המדינות מבחינת מדד האושר של האזרחים. כך למשל הוא בוחן בטחון סוציאלי, אמון חברתי, ממשלות אמינות, סביבה בטוחה וחיים בריאים. ארבעה מהגורמים המרכזיים לקביעת מדד האושר הם רמת הרגשתו של האדם שיש לו על מי לסמוך, רמת תחושת החופש להחליט על חייו, תחושות נדיבות ואמון. למרות ההשמצות שהורגלנו לשמוע בתקשורת, ישראל ממוקמת במקום ה-14 המכובד, וזאת תוך שהיא כורעת תחת נטל של מצב בטחוני מורכב, קליטת עלייה, שסעים בחברה ועוד. ארבע מבין חמש המדינות הראשונות בטבלה הן בסקנדינביה, שעדיין אינן סובלות מאתגרים רבים כמונו: פינלנד, דנמרק, שוויץ, איסלנד ונורבגיה.

המשך קריאה ↓

2

האושר גר כאן – ומה קורה בארץ?

יותר מעניין יהיה לעשות ZOOM IN על מה שקורה פה איתנו בארץ… הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביצעה סקר בין הערים השונות בארץ ובדקה שביעות רצון של אנשים מחייהם. בראש הרשימה נמצאו בני ברק ובית-שמש שהינן ערים בעלות קהילות חרדיות. דווקא אותם אלה שלא טסים לחופשות בחו"ל, לא לובשים בגדי מותגים, ומתניידים בעיקר עם תחבורה ציבורית מרגישים אושר ושמחה מיתר האוכ'. כיצד? החוקרים מסבירים כי האמונה הדתית מעניקה משמעות לחיים וזו קריטית על מנת להגיע לתחושת אושר.
בנוסף, הם מציגים אפיונים נוספים הקיימים בסגנון חייהם של אנשים שומרי תורה ומצוות התורמים לרמת האושר וביניהם עצם העובדה שמחשבים, פלאפונים וטלוויזיה הם לא חלק אינטגרלי מאורח החיים. ע"פ מחקרים רבים שנעשו נמצא כי כלי המדיה מהווים גורם מרכזי לדיכאון. כמו כן, שמירת השבת מביאה לליכוד ושמירת התא המשפחתי. בנוסף, האמונה הדתית בה הם אוחזים מסיטה אותם מהתמקדות בצבירת רכוש או חידושו/שדרוגו. במחקר שמימן ארגון הבריאות הלאומי נמצא כי מדינות עשירות יותר ובראשן ארה"ב וצרפת נמצאים השיעורים הגבוהים ביותר של דיכאון. בהודו ומקסיקו, לעומת זאת, שנחשבות כמדינות עניות נמצא שיעור נמוך של הלוקים בדיכאון, ועל כך נאמר:
Money Can't Buy Happiness.

במסמך הנקרא 'פרופיל האדם המאושר' מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי קיים קשר מובהק בין רמת הדתיות לבין רמת שביעות הרצון מהחיים. בסקר שהלשכה ביצעה נמצא כי ככל שהאדם יותר דתי כך הוא יותר שבע רצון מחייו. עוד נמצא בסקר זה כי אף שרמת ההכנסה של החרדי נמוכה מזו של החילוני, החרדי הוא זה שחש יותר שביעות רצון ממצבו הכלכלי. מפתיע אף הממצא כי 72% מהנשאלים בסקר מהציבור החרדי, שאינו מרבה בפעילות ספורטיבית, ציינו כי מצבם הבריאותי טוב מאוד, בעוד שרק 43% מהנשאלים בסקר מהציבור החילוני ציינו שמצבם הבריאותי טוב מאוד.

המשך קריאה ↓

3

להיות בשמחה תמיד

"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" הוא המשפט המפורסם ביותר שאמר רבי נחמן מברסלב, אולם מדוע הוא מייחס משמעות גדולה כל כך לשמחה? החסידות רואה בשמחה את תכונת האופי החשובה ביותר שאותה צריך האדם לרכוש, מכיוון שאדם ללא שמחה, השרוי בעצב ובדיכאון, נשאר נטול כוחות חיים. חסידים הגדירו זאת כך: 'העצבות איננה עבירה, אך למקום שהיא עלולה לגרור את האדם אליו – אף עבירה אינה יכול להביא אותו'. כלומר, העצבות גוררת את האדם למקומות שלא יטיבו עמו.
השמחה, לעומת זאת, היא המנוע שמאפשרת לאדם לתפקד בצורה הטובה ביותר בכל תחומי חייו, היא אף מעוררת באדם מוטיבציה לעשות דברים שבאופן הרגיל נראים לו כבלתי אפשריים עבורו ומוציאה לאור כל הפוטנציאל הטוב הטמון בו. 

המשך קריאה ↓

4

המחקר שלא נגמר

באונ' הרווארד נערך המחקר הארוך ביותר על אושר, שנמשך על פני 75 שנה (!). בשנת 1938 נבחרו 724 גברים מבוסטון, ומאז מדי שנתיים נבדק מצבם הנפשי, רמת החיים שלהם, מערכות יחסים בחייהם ועוד פרטים רבים. רובם כבר הלכו מאז לעולמם, אך 60 מהם כבר בסביבות גיל תשעים ועדיין משתתפים במחקר גם היום. רוברט וולדינגר (Waldinger), החוקר הרביעי שמנהל את הצוות, קובע כי מסקנות המחקר הן חד משמעיות: לא כסף, פרסום או עושר, אלא יחסים טובים הם אלה ששומרים עלינו מאושרים יותר ובריאים יותר. "אנשים שמחוברים חברתית יותר למשפחה, לחברים, לקהילה, הם מאושרים יותר, בריאים יותר פיזית, וחיים יותר מאנשים שחייהם פחות מחוברים. החוויה של בדידות היא רעילה".

המשך קריאה ↓

5

"תחשוב טוב – יהיה טוב"

משפט זה אמר רבי מנחם מנדל שניאורסון, המכונה על שם ספרו ה"צמח צדק", כשהדריך את אחד מחסידיו שנקלע לצרה לחשוב מחשבות טובות, ובעקבות כך תתבטל הגזרה. אין פה נוסחת פלאים: הוא התכוון שעצם המאמץ של האדם להתחזק באמונה וביטחון בבורא שיעזור לו כנגד כל הסיכויים, מעורר עליו השגחה פרטית של ה' מלמעלה. בורא עולם כביכול אומר: "כשם שאתה התחזקת באמונה בי כנגד הטבע, כך גם אני מוכן לשנות בשבילך את חוקי הטבע". ההבחנה הזו נשמעת הרבה אצל קואצ'רים בביטוי "מחשבה יוצרת מציאות", אך אם היא לא מלווה במקור רוחני בעל בסיס יש בה טעות – המקור היהודי מדבר על כך שהאדם צריך להתאמץ להגדיל את כוח אמונתו בבורא, ועל ידי כך הוא מעודד את יצירת השפע. אם האדם סומך ללא טיפת ספק רק על הקדוש-ברוך-הוא בלבד עד שהוא מצליח להגיע למצב שהוא חש שלווה ואינו מודאג עוד, אז הוא גורם לכך שה' ישפיע עליו ברכות וטובות מעצם כך שהוא נשען עליו ובטח בו.
"ענין הבטחון בה', פירש הרב הקדוש רבי יונה זצ"ל, כי הוא שידע האדם עם לבבו כי הכל בידי שמים ובידו לשנות הטבעים ולהחליף המזל ואין לו מעצור להושיע ברב או במעט (=בדבר קטן או גדול). וגם כי צרה קרובה אליו ישועת השם קרובה לבא כי כל יכול ולא יבצר ממנו… ומענין הבטחון שלא יתערב שום ספק בבטחונו ואף אם ימצאוהו רעות רבות וצרות יתאמץ בעבודת ה' ויבטח בו באמת" (רבנו בחיי בן אשר, כד הקמח, ערך בטחון).

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

חוסר סיפוק בחיים - מהי העצה?
מה יהפוך אותך למאושר?
עוצמתי: איך הופכים רגע אחד לנצח?
באיזו עיר נמצאים התושבים הכי מאושרים?
הסוד שמאחורי האושר
עצבות ודכאון: איך יוצאים מזה?
כיצד ליהנות מהחיים?
עדן הראל ברגע של חוכמה
כיצד ליהנות בחיים על קצה המזלג
איך מגיעים לשמחה?
לצאת מהדיכאונות ומהחרדות
בין הנאה לשמחה
החיים שלנו תותים
חשיבה חיובית בדרך לחיי איכות
הקאוצ'ר אליהו שירי: סוד השמחה
אומנות ההנאה
הקאוצ'ר אליהו שירי: איך לבנות אופטימיות?
סוד השמחה – מציאות או אשליה?
סוף הדרך
יש סוף לסבל
לצאת מהבוץ
איך משפיע תת-המודע על שמחת חיינו?
איפה המלח?? השאלה שהרסה את הכול

רוצה להרגיש סיפוק, ולא לקום בבוקר ל"עוד יום"

דקלה פונה לקואצ'רית ברגע של ייאוש מהחיים, ומגלה עולמות חדשים

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

"מצאתי את האושר שחיפשתי כל החיים"

אריה בוני, שמגיל צעיר חיפש את האושר, מספר כעת בריאיון אישי ומיוחד על הלילה בו נלכד עם ספינתו בחופי מצרים, ההתחזקות לה זכה בג'ונגלים של ברזיל, ועל הפעם ההיא שהסתכל ללוויתן ענק בלבן של העיניים, וגם – איך הוא בסוף מצא אותו?

"אבי ז"ל עבד בתנובה", מספר אריה, "ואמא עבדה כתופרת בלילות. עד היום אני זוכר היטב את רעש מכונת התפירה. היינו משפחה מסורתית, חיינו בדוחק, וישנו כמה ילדים על מיטה אחת. עם זאת, השמחה הייתה רבה, ושיחקנו המון עם הילדים בחוץ, מה שהיום כבר כמעט לא קורה. כשבגרתי הכניסו אותי לבית ספר מקצועי, אבל לא הסתדרתי שם, ועזבתי. לאחר מכן התחלתי ללמוד בבית ספר שמכוון אותך לשירות בחיל הים, אבל גם שם לא הסתדרתי ועזבתי.

"חיפשתי מה לעשות, ואז חבר שלי הציע לי להתנדב איתו לצנחנים. הלכתי על זה. אחר כך נהייתי מדריך צניחה, ואפילו עשיתי כמה צניחות לילה עם רפול. כשהייתי חוזר לשכונה בעפולה עם הכנפיים, כולם היו עושים לי כבוד. עם זאת, גם היה לזה מחיר.

"עמדתי מול המוות כמה פעמים בחיי, ואחת מהן הייתה בצניחה שהסתבכה. כמעט אין דבר יותר מפחיד להבין שאתה מתעופף במהירות בין שמיים וארץ, והמצנח שלך לא נפתח. קשה לתאר את ההרגשה הזו במילים. אבל זה בדיוק מה שקרה. די מהר אחרי הקפיצה מהמטוס המצנח שלך אמור להיפתח, אבל הסתכלתי למעלה וראיתי שזה לא קורה. פתחתי במהירות את הרזרבי, אבל הם רק הסתבכו עוד יותר יחד.

"לא ידעתי מה לעשות, המהירות הלכה והתגברה, וברגעים האלה אתה פונה רק לבורא עולם. כל דבר אחר נראה כל כך חסר משמעות. כנראה שהתפילות עזרו כי משהו בכל אופן נפתח שם, בדרך לגמרי ניסית, אבל בכל אופן נחתתי בעוצמה בלתי רגילה על האדמה. עשיתי גלגולים כמו שלמדנו אותנו, ויצאתי מזה בחיים.

"האמת היא שאהבתי מאד את הצניחה, כי חשבתי שזה, כמו הרבה דברים אחרים שעשיתי בהמשך חיי, יהיה מה שיביא לי האושר, את השלווה. תחושה של שלימות כזו, של הדבר הנכון לעשותו. אבל מהר מאוד זה התגלה כזיוף שחולף מהר. מגיל צעיר מאד חיפשתי את הדבר הנכון, זה שיביא לי סיפוק אמיתי. עשיתי המון טעויות בחיפושים האלה, ושילמתי עליהם מחירים יקרים. רק לאחרונה, תודה לאל, בעולם התורה, מצאתי את שלוות חיי ואת שאהבה נפשי".

לכודים בארץ אויב

החיפוש התמידי אותו מתאר אריה, שלדבריו טרף את שלוות חייו ורק גבר עם השנים, הביא אותו ללימודים במכון ווינגייט לאחר תום השירות הצבאי. "ראיתי שבהרבה מקומות מחפשים מדריכי ספורט, אז למדתי את המקצוע. עבדתי בבתי ספר, קייטנות וכל הבא ליד. הייתה לי גם תעודת מציל ומדריך חדר כושר, וכשסיימתי החלטתי לנסוע לאילת. השתלבתי בתחום המלונאות, ובתקופה ההיא גם טסתי המון לחו"ל. במקביל פניתי לעירייה ופתחתי קבוצת הכנה לצה"ל ליחידות קרביות. זו הייתה תקופה אינטנסיבית מאד.

"בימים ההם הכרתי את ניקול, אשתי הראשונה", מספר אריה, "אמא של יניב – שחזרתי בתשובה יחד איתו, והיום אני לומד איתו בישיבה. ניקול הייתה גרמניה שבאה לישראל כדי לחקור את השואה, אבל היא כל כך התחברה למה שקורה פה – עד כדי כך שהחליטה מעצמה להישאר בארץ ולעבור גיור אורתודוקסי מלא. בימים ההם הייתי מנהל כוח אדם במלון גדול, ובקשו ממני להוריד בשכר של העובדים, אך לא הסכמתי, ועזבתי את תחום המלונאות. 

"התחנה הבאה בה חיפשתי את האושר הייתה הים", משתף אריה. "הלכתי לעבוד בריף הדולפינים, וגם למדתי להשיט יאכטות. אחרי כמה חודשים קניתי ספינה, הפלגתי לטורקיה עם חבר, אבל פתאום נפער חור בספינה שלנו, והתחלנו לשקוע. התחלנו להיערך לנטישת הספינה, ורק חשבנו איך נצא מזה בחיים.

"ברוך ה' הצלחנו איכשהו להגיע לאחד החופים שהיו בשליטת מצרים, וספינת טילים של הצבא המצרי הגיעה למקום. חששנו מאד לחיינו. בהתחלה הם באמת היו קשוחים וצעקו עלינו ואמרו שאסור לנו להיות שם. אחר כך הם ראו את מצבנו, הביאו לנו אוכל וגם נתנו לנו להתקשר. דיברנו עם חבר מאילת שבא להציל אותנו עם הספינה שלו, וכך חיי, שוב, נצלו בנס.

"דבר מעניין נוסף שקרה לי באחת ההפלגות היה עם לוויתן ענק", מספר אריה וזיק נערות נדלק בעיניו. שטנו די עמוק בים, ופתאום ראינו אותו. הוא היה לוויתן כריש, עם נקודות ירוקות. הוא היה ענק באופן די מפחיד. התקרבתי אליו בעזרת ספינה קטנה יותר שהייתה לנו על הסיפון, עד שממש הגעתי מאוד קרוב. משכתי לו בזנב, ופתאום הוא הסתובב אלי, הסתכל עלי בעיניים, ופחדתי באופן שקשה לתאר. אם הוא היה עושה משהו הכי קטן – הייתי מת במקום. ברוך ה' פתאום הוא הסתובב, וצלל למעמקי הים.

"בימים ההם", אומר אריה, "אשתי ואני עבדנו בתחום התיירות, אבל המצב בארץ לא האיר פנים בתחום הזה, והתקשינו לפרנס ברווח את שלושת ילדינו. אני כרגיל גם חיפשתי אתגרים חדשים, אז מכרנו את הספינה ועברנו לגור בארץ שאשתי באה ממנה. עברנו להמבורג שבגרמניה.

"נפרדנו מישראל, הוצאנו את הילדים מבתי הספר והתחלנו חיים חדשים. כנראה שזה בגנים שלי לנדוד. לצערי, בגרמניה היה לי מאוד רע. לא הכרתי שום דבר ואף אחד, היה קר כל הזמן, ואני אילתי בכלל, מה לי ולשם. אני טיפלתי בילדים, אשתי עבדה, וכל יום נתקלתי בקשיים. הייתי למשל נכנס למכולת לקנות מצרכים בסיסיים, ונתקע שם שעות בגלל פערי שפה ותרבות.

"בגלל כמה דברים שקרו, היחסים עם אשתי התדרדרו, והחלטנו להיפרד בכאב גדול. לא ידעתי מה לעשות – לחזור לארץ או להישאר שם בלי עבודה, אז אספתי כמה שקלים ולקחתי את הילדים לטיול בחופי גרמניה. באחד החופים שמעתי מישהו מדבר בטלפון בעברית. ניגשתי אליו, התחלנו לגלגל שיחה ותוך כדי כך סיפרתי לו שאין לי עבודה. הוא אמר שיש לו משהו בשבילי.

"הוא הציע לי לעבוד במכירת תכשיטים בחופי גרמניה. זה קו כזה שעושים אותו הלוך ושוב ומוכרים תכשיטים לחנויות באזור החופים. חצי שנה עבדתי וחצי שנה טיילתי בעולם, לפעמים עם הילדים, כי יש חצי שנה חמה וחצי שנה קפואה. בחודשים שעבדתי זה היה קשה מאד. ישנתי ברכב והתקלחתי עם בקבוקי מים, אבל עשיתי מלא כסף. עשרות אלפי יורו בכל עונה. ככה 5 שנים".

"זה לא שייך לך. אתה יהודי"

ובכן, כפי שאתם יכולים בוודאי כבר לתאר, יצר הנדודים של אריה וחיפושו המטלטל אחר האושר לא פסקו, ולאחר 5 שנים בחופי גרמניה הוא חיפש בקדחתנות את הדבר הבא שאולי סוף סוף יביא את האושר. "אחרי 5 שנים הרגשתי שמיציתי את העניין של החופים, וגם את גרמניה, אז החלטתי לנסות משהו אחר. חשבתי שאולי שם יגיע השקט לנשמה.

"עזבתי את גרמניה עם תיק קטן שהכיל כמה בגדים, שמפו, 50 אלף יורו במזומן, וטסתי לברזיל. בלי שפה ובלי כלום. רציתי לקנות שטח ולהשתקע שם. כשהגעתי, שמעתי שישראלים מדברים על מקום בשם פירה קנגה. אמרו שהוא מקום מיוחד מאוד, אקולוגי, חיים ממש בטבע, כולם טבעוניים, עושים צומות ועוד. אני אוהב הרפתקאות ואקשן, אז נסעתי לשם.

"הדרך למקום לא הייתה פשוטה בכלל", אומר אריה בחיוך מרוצה ושובבי. "אחרי טיסה ארוכה מתחילים בנסיעה ממושכת בג'יפ, אחר כך שיט בסירה גדולה, אחרי זה שיט בקאנו שזו סירה צרה וקטנה, בהמשך עוד ג'יפ, ורק אז מגיעים. גרו שם שלושים משפחות ועוד כמה רווקים, ובהתחלה שמחתי מאד שהגעתי לשם. אנשים פשוטים, טובים, שרים שירים, עושים יוגה. זה מקום מקסים ממבט ראשון. שאלתי איפה אפשר לקנות שם בית, ומהר מאוד זה קרה.

"רק כשהגעתי לשם, התחלתי להבין ולהרגיש שאת האושר שחיפשתי כל החיים אולי אמצא ברוחניות. היו לי בעברי הרבה דברים גשמיים, אבל זה אף פעם לא עשה את העבודה. בגלל שינוי הכיוון הזה השתתפתי בשבוע שלם של שתיקה, וגם בצום של 21 ימים. בשבוע הראשון ממש לא אוכלים ושותים כלום, ובשבועיים הבאים שותים רק מיצי פירות.

"זה אמנם היה משמעותי עבורי, והרגשתי כל מיני דברים, אבל עדיין לא הרגשתי את השלמות. אחרי כמה ימים שמעתי שמתחילים ליד הבית שלי קורס מיוחד על שפע, ועל הדרך שבה מכניסים אותו לחיים, אז הלכתי להירשם. הייתי היהודי היחיד בכל האזור, והם ידעו שאני יהודי, והאחראים על הקורס אמרו לי: 'אתם היהודים לא צריכים את הקורס הזה. לכם היהודים יש שפע, ואין לנו מה ללמד אותך. זה לא שייך אליך. אתה למעלה מזה'. ואכן, כך היה.

"האמת היא שאחד הדברים הכי זכורים לי מהתקופה ההיא הוא שהגויים שם אמרו לי כל הזמן: 'תראה איך העצים ושאר הצמחים באזור הבית שקנית צומחים יפה. זה אף פעם לא היה ככה. זה בגלל שאתה יהודי'. ובכלל, הם העריכו מאד את עם ישראל והתורה. הדבר הזה, ועוד כמה דברים, גרמו לי סוף סוף לחפש פנימה, ולא החוצה".

"חלק מתושבי המקום היו לדבריהם בני אנוסים (יהודים שאולצו להמיר את דתם בכפייה), והיהדות עניינה אותם מאד. כשהם שמעו שאני יהודי, הם התחילו לשאול אותי המון שאלות. למשל שאלו אותי מה זו כיפה ולמה חובשים אותה, ולי, כמובן, לא היה מושג. היו איתי הטלית והתפילין של אבא ז"ל, אבל הידע שלי היה מועט מאד, וכמו כן ההקפדה על ההלכה.

"אז גם בגלל השאלות שלהם, וגם כי זה התחיל לעניין אותי מאד, אבל בעיקר כי התחלתי להרגיש שהנה סוף סוף אני מגיע לדבר האמיתי, פשוט שמעתי באינטרנט שיעורים של רבנים, ואמרתי לחבר'ה בדיוק את מה ששמעתי. לא היה לי שום דבר כמעט להוסיף מעצמי. בתקופה מסוימת הצטרף אלי הבן שלי, שהיום אני לומד איתו בישיבה, והוא היה מתרגם להם את מה שאמרתי, כי הוא שלט יותר בשפה.

"לאט לאט הדברים התקדמו, וכל שבת בבוקר הייתי נותן הרצאה לחבר'ה. במקביל, התחלתי לעשות להם קבלות שבת, ואפילו הייתי מכין מרק מיוחד לסעודה. בתקופה ההיא הרגשתי שאולי אנחנו חיים במקום הכי יפה בעולם, עם בננות, קוקוסים, שיט, גלישות ושפע של כסף, אבל כל הזמן היה חסר משהו. רק כשעשיתי את הדברים שקשורים לתורה, כמו למשל בשבת כשהייתי לומד, הרגשתי אושר אמיתי.

"בגלל כל זה רציתי לקחת את הדברים כמה צעדים קדימה. פסח בדיוק התקרב, וידעתי שלא נוכל לעשות פסח כמו שצריך בבית, אז החלטתי לעשות פסח בבית חב"ד הקרוב. זה היה במקום שנקרא סלבדור. הזמנתי את הילדים שלי לחגוג איתי, ועשינו שם את הסדר. ראינו איך הם שרים ומתפללים, והבן שלי התלהב כל כך, עד שהוא החליט להישאר שם. הוא רצה ללמוד, להכיר יותר, אז כבר נשאר לגור איתם, וממש עשה איתם הכל. הכין אוכל לשבת, התפלל ונכנס חזק לעניינים. זמן קצר לאחר מכן הוא נסע לסאו פאולו, ושם נכנס לישיבה".

"מה כתוב בשמע ישראל?"

לדבריו של אריה, תחילת דרכו בעולם היהדות עוררה אצלו סקרנות וגעגוע, והוא החליט לעזוב את הכל ולעלות ארצה. "מהר מאוד הבנתי שאם אני רוצה לחיות כמו שצריך, כמו יהודי אמיתי, אני צריך לעלות לארץ. אז פשוט השארתי שם הכל, וטסתי לישראל. תכננתי לחזור מתישהו ולמכור את הבית, אבל בינתיים הייתי בארץ ולא כל כך ידעתי מה לעשות, אז בשלב הראשון חזרתי לאילת, שעד לאחרונה הייתה עיר הקבע שלי בישראל.

"זמן קצר לאחר מכן הבן שלי אמר לי שהוא רוצה להתחיל ללמוד בישיבה בירושלים. אמרתי לו שאם הוא נכנס לישיבה – אני הולך איתו, בכל הכח. עשינו קצת בירורים והתחלנו ללמוד בישיבת 'אשרי האיש' בירושלים. הגענו לבדוק את המקום בדיוק ביום ההולדת ה-60 שלי. באנו לשבת, שהייתה מדהימה מכל בחינה, ופשוט החלטנו להישאר.

"לא הכל פשוט. אני מתרגל לאט לאט ללימוד האינטנסיבי והיום יומי, וגם אין לי ביטוחים רפואיים כי אני עדיין תייר פה, אבל התחושה הכללית מעולה. אני מתפרנס מהשכרת הדירה שלי באילת. יש לי אפשרות לעבוד באחד מהתחומים שלמדתי או עסקתי בהם, אבל גיליתי את המתיקות של התורה ואני רוצה לדבוק דווקא בה. אני מקווה בעזרת ה' להמשיך להצליח בזה.

"עברתי המון בחיים. כאבים גדולים, רגעי שמחה אדירים, גירושים לא פשוטים, ואני לא יודע מה מחכה לי בעתיד. אבל עכשיו, אחרי כל הסיבובים שעשיתי, אני כאן בישיבה בירושלים, ומרגיש על גג העולם. מה חיפשתי כל החיים? לספק תאוות, להרוויח כסף ועוד דברים. אבל מה הדבר הכי טוב שאוכל להעביר לילדים שלי? איך שוחים עם לוויתן? איך משיטים יאכטות? ממש לא.

"מה כתוב בפרשייה של שמע ישראל? 'ושיננתם לבניך ודיברת בם'. זה הדבר היחיד שאבא צריך להעביר לילדים שלו. אין מה לחפש בעולם. אין חדש תחת השמש. בסוף חוזרים הביתה ומבינים שהתורה זה העיקר. לא חשוב אם הילד רופא, מהנדס או משהו אחר, העיקר שילך בדרך ה'. הלוואי שיהיו עוד אבות ובנים כמונו, שיעזבו את העולם החילוני וילמדו יחד בכולל, כמונו. לא הכל פשוט, אבל יש בזה מתיקות ושלווה שקשה לתאר".  

 

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

"חיי היו חלומיים, אבל היה בי כאב וריקנות"
מאושרים יותר, בריאים יותר, מוסריים יותר
הלמ"ס קובעת: החרדים הם המאושרים ביותר
מהי תכלית החיים, ומה הקשר ליהדות?
מהי ההנאה הגדולה ביותר בחיים?
"אני מרגישה את הסכין!" צרחתי על שולחן הניתוחים
איך משפרים את המצב-רוח? 9 טיפים
6 דרכים מעשיות לזכות לשמחה בשנה החדשה
משותק בארבע גפיים, ומרגיש הכי בר-מזל בעולם
10 שיטות להתמחות בהכרת תודה
6 דברים טובים שיקרו לכם כשתגידו תודה