loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

על פי תאוריית האבולוציה, יצורים חיים מתפתחים בתהליך של 'ברירה טבעית', כך שכל אורגניזם התפתח מיצור שקדם לו. מתוך הנחה זו, הגיע דארווין למסקנה כי מוצא האדם מן הקוף. ההתנגדות המרכזית של היהדות עם רעיון האבולוציה הוא עם האקראיות הנטענת תוך כדי התעלמות מן היד המתכננת של הבריאה

האם מוצאו של האדם הוא אכן בקוף שהתפתח על ידי תהליך אבולוציוני?

בבית הספר למדנו שהאדם מוצאו מן הקוף, ובתהליך אבולוציוני איטי והדרגתי התפתח בן האנוש. ייתכן ואף חלקנו התפעלנו בעת הביקור בספארי ממראה הקוף, המזכיר את מראה האדם, ואולי אפילו חשבנו לעצמנו "פעם - גם אנחנו היינו ככה". מהם הכשלים בתאוריית האבולוציה, ומהו החוק הפיסיקלי שסותר אותה? האבולוציה - עובדה או תאוריה בקריסה? 

על פי תאוריית האבולוציה, יצורים חיים מתפתחים בתהליך של 'ברירה טבעית', כך שכל אורגניזם התפתח מיצור שקדם לו. מתוך הנחה זו, הגיע דארווין למסקנה כי מוצא האדם מן הקוף. למרות שהאבולוציה היא תאוריה מקיפה שנהנית מקונצנזוס מדעי מקיר לקיר, יש בה לא מעט חורים, שכן היא מבוססת על ספקולציות, השערות והשלמות מלאכותיות רבות.
היהדות אינה מתנגדת לרעיון האבולוציה גם אם היא תזכה למעמד יציב יותר, אלא ההתנגדות המרכזית היא לכך שהאבולוציה מדברת על תהליכים אקראיים לגמרי, ומתעלמת מן היד המתכננת את הבריאה.

קצת רקע על האבולוציה: צ'רלס דארווין (1882-1809) היה בחור אנגלי שהיה אמור לשרת ככומר כפרי. בשנת 1831 הוא הצטרף למסע מסביב לעולם ששינה את חייו, עם משלחת שביקרה באזורים בלתי מיושבים כמו אוסטרליה, איי גלפגוס ודרום אמריקה. במסע זה הוא ערך תצפיות ואסף דגימות רבות של מאובנים. בעקבות זאת הוא הבחין שבטבע קיימים מינים שונים הדומים זה לזה אך יש ביניהם הבדלים דקים בלבד: במקור, בכנף וכדומה. הוא שיער שהשינויים מעידים על כך שמינים אלה יצאו ממין אחד קדום, אך כל אחד השתנה בהתאם לסביבת הגידול שלו. בעקבות זאת גיבש דארווין תאוריה שלפיה בטבע קיימת התפתחות הדרגתית מתמדת, כשכל יצור עובר התאמה מירבית לסביבה שבה הוא חי. 

דארווין זנח את חלומו להיות כומר ופיתח את התאוריה בדבר 'מוצא המינים'. לטענתו, בטבע קיימת מלחמת הישרדות תמידית. כדי לשרוד, כל מין עובר שינויים קטנים מדור לדור בדרך של מוטציה, ורק המינים המותאמים ביותר לסביבה שבה הם חיים שורדים וממשיכים גם לדורות הבאים. תאוריה זו כונתה בשם 'אבולוציה' (Evolution, התפתחות). בהמשך התפרסם החלק השני של התאוריה, בה נטען כי לאור עקרונות האבולוציה, אין מנוס מלהניח כי מוצא האדם מן הקוף. 

הבעייתיות שברעיון 'הברירה הטבעית'

כבר מראשיתה היו לתאוריה של דארווין תומכים ומתנגדים. התומכים טענו כי האבולוציה מסבירה בצורה הטובה ביותר את הממצאים שהתגלו; היא פשוטה להבנה, מקיפה, ובעיקר – משאירה את הטבע כמערכת סגורה שמתפתחת מעצמה ללא גורם על-טבעי. בעקבות התמיכה שזכתה לה התאוריה, ברבות השנים היא זכתה להתקבל לקונצנזוס המדעי, עד שמי שמעז לערער עליה בימינו ולהציע הסבר אלטרנטיבי נחשב ל'כופר בעיקר'.

עם זאת, לתאוריה היו, ועדיין יש, גם מתנגדים מסיבות שונות. אחד מטיעוני הביקורת הוא שהאבולוציה סובלת ממספר כשלים מדעיים.
אחד מהן הוא ספקולטיביות – בדרך כלל, ניסויים מדעיים מתבצעים על חומר במעבדה או בתצפיות, כך שהחוקר יכול לראות לנגד עיניו מה מתרחש. האבולוציה, לעומת זאת, מתארת תהליכים שאיש לא ראה – כל מה שיש באמתחתנו הן תופעות שמהן אולי ניתן לשער על קיומה. אין ספק שלדארווין הייתה חשיבה מדעית מרשימה, אולם כדי להגיע לתאוריה הוא נאלץ להשלים פרטים רבים מדעתו האישית שאין להם ביסוס מדעי. גם מתנגדי האבולוציה מודים שיש בעולם תופעות אבולוציוניות, אולם האם פירוש הדבר כי מכאן מוכח שכל היצורים בעולם התפתחו באבולוציה? ייתכן, אך לא בהכרח. קבלת האבולוציה כתאוריה היחידה בנושא התפתחות החיים אינה עומדת במבחן מדעי, כפי שנראה בהמשך.

כשל נוסף לתאוריית האבולוציה הוא האקראיות – תאוריית האבולוציה מתבססת על אקראיות בלתי סבירה, שצריכה לחזור על עצמה שוב ושוב ושוב, בכל המינים ובכל היצורים. היא מניחה כי באורגניזם מסוים התפתחה מוטציה, ורק היצור החדש הצליח לשרוד. מהיצור החדש התפתח מין שלו הייתה התכונה המשופרת, ולאחר זמן שוב התחוללה מוטציה, ושוב רק היצור המשופר שרד, וכך הלאה והלאה.
קיימת בהשתלשלות זו הרבה מאוד מקריות, וכשבוחנים את המורכבות של היצורים הביולוגיים השונים, אין לכך סיכוי סטטיסטי סביר. כפי שתיאר זאת אסטרונום מוערך בשם פרד הויל (Hoyle): "הסיכוי להיווצרות מקרית של חיים אינה גדולה מהסיכוי שהוריקן החולף על פני מגרש גרוטאות ירכיב מהן מטוס בואינג 747"…

סר רונלד פישר, מתמטיקאי ומומחה בעל שם עולמי בתחום המתמטיקה של האבולוציה, וג'ורג גיילורד סימפסון, חוקר מאובנים ידוע ומדובריה המובילים של האבולוציה – שניהם היו ניו-דרוויסטים והודו כי למוטציה חיובית בודדת אין סיכוי להשפיע בצורה משמעותית על תהליך האבולוציה. תוצאות מחקרו של פישר מוכיחים כי טענתו של דרווין אינה נכונה, וכי הברירה הטבעית אינה מגדילה את מספרה עד השתלטותה המלאה על האוכלוסייה, כפי שטען.

כמו כן, קיים הסבר אלטרנטיבי – דארווין כאמור ביסס את התאוריה שלו על סמך זה שמצא מינים שדומים זה לזה אך שונים במקצת, והסביר זאת באמצעות 'הברירה הטבעית'. בשנים האחרונות התפתח מאוד תחום בשם אֵפִּיגנטיקה, שעשוי לשמש הסבר חלופי לברירה הטבעית. על פי האפיגנטיקה, הורים יכולים להוריש תכונות מסוימות לילדיהם, בעקבות השפעה סביבתית, מבלי שהדבר יגרום לשינויים ברצף ה-DNA שלהם. כך לדוגמה, דפניוֹת הן סוג של סרטנים זעירים החיות בשלוליות, שקשה לראותן בלי מיקרוסקופ. "כאשר הדפניות מרגישות שיש לידן טורפים, הן משנות את צורתן ומפתחות מעין קסדה, שכבת מגן מוארכת סביב ראשיהן", מסבירה ד"ר יונת אשחר. אך הדבר המדהים הוא "שהצאצאים של סרטני דפניה חובשי קסדה נולדים כשהם כבר מצוידים בקסדה משלהם, גם אם גדלו בשלולית שבה לא היו טורפים כלל!". לשם המחשה, דומה הדבר לספורטאי שבשל התחרויות הרבות שהשתתף בהן, פיתח יכולת להפריש אדרנלין ברמה גבוהה. לפי האפיגנטיקה, לילדיו תהיה רמת אדרנלין גבוהה גם אם הם מעולם לא השתתפו בתחרות ספורט! אצל הדפניות, המשמעות היא שיתכן שהיה בתחילה רק מין אחד של סרטנים בכל מקום, אולם הוא עבר התאמה לסביבת המחיה הטבעית שלו בכל מקום אליו הגיע. ע"פ ממצאי המחקר בתחום האפיגנטיקה, היצור החי לא נדרש לשינוי אקראי, דהיינו מוטציה, במטרה להתאים את עצמו לסביבה, אלא גופו יוצר בעצמו את ההתפתחות התורשתית.  

הביקורת של דארווין על האבולוציה

דארווין עצמו טען כי אם התאוריה שלו נכונה ואכן הייתה התפתחות הדרגתית, אמורים להתגלות שרידים לחוליות הביניים הללו. כלומר, אם האדם באמת התפתח מהקוף, היינו מצפים למצוא בשטח ממצאים (שלדים, מאובנים וכדומה) של שלבי הביניים בהתפתחות. בפועל, נמצאו המון מאובנים של קופים ושל בני אדם, אך לא נמצאו מאובנים עם עדות לשלבי הביניים הללו. 

הדבר פוגע בצורה קשה ביותר באמינות התאוריה, אך כדי 'להציל' אותה בכל זאת פיתחו תומכי האבולוציה מודל מתקדם יותר שלה, המכונה "שיווי המשקל המקוטע" (Punctuated Equilibrium). מודל זה טוען כי בטבע אכן אין התפתחות הדרגתית שהשתנתה דור אחרי דור כפי שטען דארווין. במקום זה, ההתפתחות התרחשה בקפיצות. ע"פ מודל זה השינויים המשמעותיים והיווצרות המוטציות לא נמשכו על פני תקופות ארוכות אלא התרחשו בפרקי זמן קצרים (יחסית למשכי הזמן המדוברים), בעוד שברוב הזמן לא התחוללו כל שינויים בקרב אותם יצורים. כלומר, הקוף נשאר כמו שהיה במשך שנים רבות, ואז פתאום "יום אחד" קרה משהו שהוסיף לו תכונה מתקדמת יותר. ממש כמו מודל חדש לאוטו… ההנחה היא כי מצבו הקבוע של המין הוא ללא שינוי, למעט אותם פרצי זמן פתאומיים בהם מתחולל שינוי בלתי מוסבר. אך מה גורם לאותם שינויים פתאומיים? איש אינו מסוגל להסביר. 

לאור הקשיים שהובאו לעיל אפשר לפקפק במידת האמינות של התאוריה. אולם הבעיה הגדולה ביותר של האבולוציה זו העובדה שהיא איננה עומדת במבחן הבסיסי ביותר של תאוריה מדעית. לפי המקובל כיום אצל הפילוסופים של המדע, תאוריה מדעית תקפה היא כזו שניתן למצוא דרך להעמידה במבחן ולבדוק אם ניתן להפריך אותה. רעיון שלא ניתן למצוא לו מבחן המסוגל להפריכו במידה ואינו אמת – אינו רעיון מדעי. לשם הדגמה, פיזיקאי יכול לטעון שהסיבה ששחקני כדורסל טובים קולעים יותר היא בגלל שכאשר הם זורקים כדור לסל, ידם מייצרת זרמי אוויר חמים שגורמים לכדור להיכנס ברוב הפעמים. זו תאוריה מדעית, משום שניתן לבצע ניסוי פשוט שיבחן אם היא נכונה או לא. אם יתגלו זרמי אוויר היא תתקבל כתאוריה מוכחת, ואם לא – כתאוריה מוטעית.

האבולוציה, לעומת זאת, אינה יכולה להיחשב לתאוריה מדעית, משום שאין שום ניסוי שנוכל לעשות כדי להוכיח שהיא אינה נכונה. מכיוון שהיא חסינה מפני הפרכה, היא אינה עונה לקריטריון של תאוריה מדעית תקפה. את הנתון הזה בדרך כלל 'שוכחים' לספר…

הבעיה האמונית עם האבולוציה

עד כאן סקרנו בתמציתיות חלק מן הביקורת המדעית הקיימת על תאוריית האבולוציה; כעת נעבור לבחון את ההתנגדות המהותית. 

מבחינת היהדות, לא אמור להיות קושי לקבל את הטענה שחלה התפתחות במיני החי והצומח במהלך השנים. התורה עצמה מתארת את הבריאה כתהליך הדרגתי שהתפתח מיום ליום: ביום הראשון נבראו האור והחושך, ביום השלישי התמצקה הארץ ונפרדו הימים, ביום הרביעי נבראו הכוכבים ומערכת השמש, ביום החמישי הצומח והדגה, וביום השישי – החי והאדם. סדר זה דומה למדי גם לסדר המדעי המקובל (ניתן לקרוא בהרחבה בספרו של פרופ' נתן אביעזר, "בראשית ברא").

הסיבה המרכזית לההתנגדותה של היהדות עם האבולוציה (ובמידה מסוימת גם עם תאוריית "המפץ הגדול"), היא הוצאת היד המכוונת של הבורא מן התהליך. על פי דארווין, 'הברירה הטבעית' היא עיוורת ומתגבשת באקראיות גמורה. אין בה מקום לתכנון עליון, לכוונה גבוהה, ובטח שלא לרצון אלוהי. העולם פשוט התפתח 'סתם'. 

על פי היהדות, העולם לא נברא במקרה, אלא על פי רצון עליון שלא רק ברא אותו אלא גם משגיח עליו ומנהל אותו. הטענה שהעולם הוא תוצאה של אקראיות גמורה היא בלתי מתקבלת על הדעת מבחינה יהודית. אך לא צריך להיות אדם דתי בשביל לראות זאת: על פי "החוק השני של התרמודינמיקה", חוק פיזיקלי מפורסם, אי הסדר (אנטרופיה) של היקום שואף למקסימום. כפי שאנו רואים במו עינינו, קל הרבה יותר להרוס מאשר לבנות. כדי לבנות בניין עם סדר מסוים צריך להשקיע עמל רב של שנים, תכנון מדוקדק והשקעה מרובה; ואילו החרבתו מתרחשת בשנייה אחת, בלחיצת כפתור, כשרק עיי חורבות נותרים אחריו.
עוד לא נולד הפיצוץ שיצר מבנה בעל משמעות… כל אלמנט בעולמנו, החל מעיפרון ועד לוויין, הוא תוצאה של תכנון מוקפד. ההנחה שתהליך היצירה של הטבע עצמו יהיה מנוגד לחוק השני של  התרמודינמיקה – אינה מתיישבת עם המציאות.

האם אפשר ליישב בין התאוריה המדעית לתפיסת התורה?

האמיתות המדעיות משתנות עם הזמן. פעם חשבו שהעולם שטוח, והיום אנו יודעים שהוא עגול; פעם חשבו שהעולם קדמון, ורק מאות שנים לאחר מכן התקבלה הדעה שהוא נברא באירוע קוסמי חד פעמי.
האבולוציה היא התיאוריה המועדפת על המדענים כיום, אבל על פי ההיסטוריה המדעית זהו רק עניין של זמן עד שגם היא תוחלף בתיאוריה טובה יותר.
בעידן שלנו, ככל שהמדענים מגיעים להישגים גבוהים יותר, כך מתגלים יותר ויותר ממצאים שאין ביכולתם להסביר. בתחומים לא מעטים המדע נאלץ לפנות לכיוונים פילוסופיים כדי להסביר את התאוריות המדעיות החדשות. 

האנושות מתקדמת להבנה שיש רק חכמה אחת, אלוהית, המאחדת בין כל התופעות בעולם. ייתכן שבמקום להדגיש את הניגוד שבין מדע לתורה, עלינו למצוא את המקום שבו חכמת התורה האינסופית מאירה את הגילויים המדעיים, ומספקת להם הסבר עליון יותר מזה הנגלה מהם כעת.

 

המשך קריאה ↓

1

מדע או אומנות?

בדקתם פעם כיצד מתבצעים שחזורים של האדם הקדמון שחציו קוף חציו אדם? פלאונתולוגים (העוסקים בחקר מאובנים ובשחזורים) מוצאים בחפירות חלקי עצמות גוף או חלק מסוים מגולגולת, ומהם משחזרים את גופו או ראשו השלם של האדם הקדמון לפי פרי דמיונם. כך הם מציגים לראווה את תצורותיו השונות.
לעיתים שני פלאונתולוגים ציירו שיחזור של שני קופי-אדם שונים לחלוטין כשמקורם באותה גולגולת כשאחד לא ידע על עבודתו של השני. 
האנתרופולוג ארנסט אלברט הוטון כתב בספרו 'למעלה מהקוף" (Up from the Ape): "על גולגולת של האדם הניאנדרטלי [האדם הקדמון] ניתן לשחזר פרצוף של שימפנזה כמו גם פרצוף של פילוסוף".
Hoden, E.E. (1946), Up from the Ape, McMillan, N.Y, p. 159

צפו כאן בשחזורים שונים שנעשו לגולגולת אחת מעוותת או חלקית.

המשך קריאה ↓

4

לא בהכרח סתירה

למרות מה שנוהגים לחשוב, האבולוציה לא תמיד הייתה אויבתה של האמונה הדתית. נהפוך הוא – אנשי מדע רבים סברו כי מעשיו של האל מתגלים באבולוציה, וכי התפתחותו של הטבע נקבעת (או לפחות מודרכת) על ידי אלוהים. כמה מהחוקרים הנודעים ביותר בזמנו של דרווין, כגון אסא גריי ,(Gray) צ'רלס ליאל (Lyell) וג'ורג' מיבארט (Mivart), סברו כי אין שום סתירה בין האבולוציה ובין מעורבותו המובהקת של אלוהים בתולדות העולם, ותורותיהם המדעיות שיקפו את אמונתם זו.

המשך קריאה ↓

2

עוד מיתולוגיה?

מכיוון שתאוריית האבולוציה אינה עומדת בקריטריונים מדעיים (שכן לא ניתן למצוא דרך להעמידה במבחן ולבדוק אם ניתן להפריכה), יש הטוענים שהיא גרסה מודרנית למיתוסים העתיקים המתארים את בריאת העולם – סיפור על מה שהיֹה היה פעם, לפני שנים רבות, אך איש לא ראה מעולם… כך למשל טען דיויד גלרנטר (Gelernter), פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת ייל, במגזין "קלרמונט" כי "התאוריה הזו הייתה פעם ניחוש נועז, ולאחר מכן הפכה לחלק בסיסי מה'אני מאמין' שמגדיר את תפיסת העולם המודרנית, אך מה אם בכל אופן דארווין טעה?". עוד טען גלרנטר כי "ההסבר של דארווין נראה אפשרי להתאמות הקטנות שבאמצעותן האורגניזם מתאים לנסיבות המקומיות – שינויים בצפיפות הפרווה, או בצורת המקור. עם זאת, ישנן סיבות רבות להטיל ספק אם הוא יכול לענות על השאלות הקשות ולהסביר את התמונה הגדולה – הופעת מינים חדשים. מוצא המינים – זה בדיוק מה שדארווין אינו יכול להסביר".
פרופ' פרד הויל, אסטרונום שעסק בחקר מבנה היקום וזכה לפרסים נכבדים בתחומו, התבטא: "הסבירות של יצירת חיים מחומר דומם הוא 1 למספר בעל 40,000 אפסים מאחוריו. זה מספיק גדול בכדי לקבור את דרווין ואת כל תאוריית האבולוציה".

Nature, Vol. 294, No. 5837, November 12, p. 148

המשך קריאה ↓

5

האמונה של דארווין

דארווין עצמו גדל כאדם מאמין, אולם בעקבות פיתוח התאוריה שלו נטש את הדת. עם זאת, עם דבר אחד הוא לא יכול היה להסכים – האפשרות שכל מה שקורה סביבנו הוא במקרה: "אמונה זו [באל] מבוססת על הקושי הרב, ולמעשה על חוסר האפשרות, לדמות כי יקום עצום ומופלא זה, הכולל את האדם המסוגל לצפות הרחק אל העבר ואל העתיד, הוא תוצאה של מקריות או הכרחיות עיוורת. כאשר אני מהרהר בכך, אני חש אנוס לשער את קיומה של סיבה ראשונית שהיא בעלת תבונה" (צ'רלס דארווין, אוטוביוגרפיה, תל אביב 2008, עמ' 68). 

המשך קריאה ↓

3

מדע של "אולי"

דורון קורן, עיתונאי בעיתון "הארץ", כותב תחת הכותרת "לא ייאמן כמה מטופש לפעמים יכול להיות חקר האבולוציה": "שלושה מאמרים אופייניים שפורסמו לאחרונה במדור המדע של "הארץ" מציגים מחקר אבולוציוני שכולו השערות פורחות באוויר המוציאות שם רע לחשיבה מדעית אמיתית ולגילויים מדעיים אמיתיים… מה שבולט לעין קודם כל, הוא שלכל אורכה רצופה הסקירה מחקרית הזו בביטויי ספק והשערה שאינם מתיישבים עם המושג "מדע" כפשוטו, וממילא הם שומטים את הקרקע מתחת להעמדת הפנים הידענית שהבטיחה הכותרת ("כך התפתחה יכולת התעופה"). הנה חלק מהביטויים בכתבה: "ככל הנראה", "ייתכן", "אפשרות נוספת", "לפי הסבר חלופי", "אולי", "חור של עשרות מיליוני שנים בשכבת המאובנים", "החידה הגדולה" (שלא נפתרה), "אחת התעלומות הגדולות" (שלא נפתרו), "מוטציה יחידה היתה יכולה לגרום" (ואין הוכחה שגרמה), "חידושים שנוצרו יש מאין", "האבולוציה כאן מסתורית", "אי הבהירות גדולה", "סימן שאלה משמעותי", "ישנן תיאוריות רבות", "הסבר אפשרי אחד", "סיבה אפשרית נוספת" – ויש עוד, כאמור…
עכשיו אדגים פסקה קצרה מתוך הכתבה המשוערת לאין שיעור הזו, מן הפרק על התפתחות כנפי הציפורים. הנה ההסבר שמסר פרופ' אריאל צ'יפמן, ביולוג אבולוציוני מהאוניברסיטה העברית, לכתב אסף רונאל: "צ'יפמן מספר כי הציפורים התפתחו ממינים של דינוזאורים מכוסי נוצות… ככל הנראה, הטירנוזאורוס רקס האימתני היה מנוצה, לפחות בשלבי חייו המוקדמים. עם הדורות, הנוצות הפכו מורכבות יותר… בשלב מסוים, אחד מאותם דינוזאורים מנוצים, שחי על צמרות עצים, גילה ככל הנראה כי הנוצות יכולות לעזור לו לדאות ולשהות זמן רב יותר באוויר, אומר צ'יפמן. אם כי לפי הסבר חלופי, היה זה דווקא דינוזאור שוכן קרקע שמצא שהנוצות עוזרות לו בניתור, בדומה לכנפי התרנגול היום".
הבנתם? אחד מאותם דינוזאורים שכוסו במקרה בנוצות (מוטציה אהובתי) גילה כי נוצות יכולות לעזור לו לדאות, וכשהוא גילה זאת בתודעתו הדינוזאורית וראה כי טוב, הוא המשיך לדאות עוד ועוד עד שהתפתחו כנפי הציפור. לא השתכנעתם? טוב, יש גם "הסבר חלופי" עם דינוזאור אחר. ולאורח החשיבה הילדותי הזה, לרפיון הלוגי הזה, לתיאוריה המנוחשת הזאת שמעופפת בקלילות מעל אינספור שלבי ביניים טעוני-הסבר בתוך חלל עצום של היעדר ממצאים, קוראים 'מדע'. לא ייאמן".

המשך קריאה ↓

1

מדע או אומנות?

בדקתם פעם כיצד מתבצעים שחזורים של האדם הקדמון שחציו קוף חציו אדם? פלאונתולוגים (העוסקים בחקר מאובנים ובשחזורים) מוצאים בחפירות חלקי עצמות גוף או חלק מסוים מגולגולת, ומהם משחזרים את גופו או ראשו השלם של האדם הקדמון לפי פרי דמיונם. כך הם מציגים לראווה את תצורותיו השונות.
לעיתים שני פלאונתולוגים ציירו שיחזור של שני קופי-אדם שונים לחלוטין כשמקורם באותה גולגולת כשאחד לא ידע על עבודתו של השני. 
האנתרופולוג ארנסט אלברט הוטון כתב בספרו 'למעלה מהקוף" (Up from the Ape): "על גולגולת של האדם הניאנדרטלי [האדם הקדמון] ניתן לשחזר פרצוף של שימפנזה כמו גם פרצוף של פילוסוף".
Hoden, E.E. (1946), Up from the Ape, McMillan, N.Y, p. 159

צפו כאן בשחזורים שונים שנעשו לגולגולת אחת מעוותת או חלקית.

המשך קריאה ↓

2

עוד מיתולוגיה?

מכיוון שתאוריית האבולוציה אינה עומדת בקריטריונים מדעיים (שכן לא ניתן למצוא דרך להעמידה במבחן ולבדוק אם ניתן להפריכה), יש הטוענים שהיא גרסה מודרנית למיתוסים העתיקים המתארים את בריאת העולם – סיפור על מה שהיֹה היה פעם, לפני שנים רבות, אך איש לא ראה מעולם… כך למשל טען דיויד גלרנטר (Gelernter), פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת ייל, במגזין "קלרמונט" כי "התאוריה הזו הייתה פעם ניחוש נועז, ולאחר מכן הפכה לחלק בסיסי מה'אני מאמין' שמגדיר את תפיסת העולם המודרנית, אך מה אם בכל אופן דארווין טעה?". עוד טען גלרנטר כי "ההסבר של דארווין נראה אפשרי להתאמות הקטנות שבאמצעותן האורגניזם מתאים לנסיבות המקומיות – שינויים בצפיפות הפרווה, או בצורת המקור. עם זאת, ישנן סיבות רבות להטיל ספק אם הוא יכול לענות על השאלות הקשות ולהסביר את התמונה הגדולה – הופעת מינים חדשים. מוצא המינים – זה בדיוק מה שדארווין אינו יכול להסביר".
פרופ' פרד הויל, אסטרונום שעסק בחקר מבנה היקום וזכה לפרסים נכבדים בתחומו, התבטא: "הסבירות של יצירת חיים מחומר דומם הוא 1 למספר בעל 40,000 אפסים מאחוריו. זה מספיק גדול בכדי לקבור את דרווין ואת כל תאוריית האבולוציה".

Nature, Vol. 294, No. 5837, November 12, p. 148

המשך קריאה ↓

3

מדע של "אולי"

דורון קורן, עיתונאי בעיתון "הארץ", כותב תחת הכותרת "לא ייאמן כמה מטופש לפעמים יכול להיות חקר האבולוציה": "שלושה מאמרים אופייניים שפורסמו לאחרונה במדור המדע של "הארץ" מציגים מחקר אבולוציוני שכולו השערות פורחות באוויר המוציאות שם רע לחשיבה מדעית אמיתית ולגילויים מדעיים אמיתיים… מה שבולט לעין קודם כל, הוא שלכל אורכה רצופה הסקירה מחקרית הזו בביטויי ספק והשערה שאינם מתיישבים עם המושג "מדע" כפשוטו, וממילא הם שומטים את הקרקע מתחת להעמדת הפנים הידענית שהבטיחה הכותרת ("כך התפתחה יכולת התעופה"). הנה חלק מהביטויים בכתבה: "ככל הנראה", "ייתכן", "אפשרות נוספת", "לפי הסבר חלופי", "אולי", "חור של עשרות מיליוני שנים בשכבת המאובנים", "החידה הגדולה" (שלא נפתרה), "אחת התעלומות הגדולות" (שלא נפתרו), "מוטציה יחידה היתה יכולה לגרום" (ואין הוכחה שגרמה), "חידושים שנוצרו יש מאין", "האבולוציה כאן מסתורית", "אי הבהירות גדולה", "סימן שאלה משמעותי", "ישנן תיאוריות רבות", "הסבר אפשרי אחד", "סיבה אפשרית נוספת" – ויש עוד, כאמור…
עכשיו אדגים פסקה קצרה מתוך הכתבה המשוערת לאין שיעור הזו, מן הפרק על התפתחות כנפי הציפורים. הנה ההסבר שמסר פרופ' אריאל צ'יפמן, ביולוג אבולוציוני מהאוניברסיטה העברית, לכתב אסף רונאל: "צ'יפמן מספר כי הציפורים התפתחו ממינים של דינוזאורים מכוסי נוצות… ככל הנראה, הטירנוזאורוס רקס האימתני היה מנוצה, לפחות בשלבי חייו המוקדמים. עם הדורות, הנוצות הפכו מורכבות יותר… בשלב מסוים, אחד מאותם דינוזאורים מנוצים, שחי על צמרות עצים, גילה ככל הנראה כי הנוצות יכולות לעזור לו לדאות ולשהות זמן רב יותר באוויר, אומר צ'יפמן. אם כי לפי הסבר חלופי, היה זה דווקא דינוזאור שוכן קרקע שמצא שהנוצות עוזרות לו בניתור, בדומה לכנפי התרנגול היום".
הבנתם? אחד מאותם דינוזאורים שכוסו במקרה בנוצות (מוטציה אהובתי) גילה כי נוצות יכולות לעזור לו לדאות, וכשהוא גילה זאת בתודעתו הדינוזאורית וראה כי טוב, הוא המשיך לדאות עוד ועוד עד שהתפתחו כנפי הציפור. לא השתכנעתם? טוב, יש גם "הסבר חלופי" עם דינוזאור אחר. ולאורח החשיבה הילדותי הזה, לרפיון הלוגי הזה, לתיאוריה המנוחשת הזאת שמעופפת בקלילות מעל אינספור שלבי ביניים טעוני-הסבר בתוך חלל עצום של היעדר ממצאים, קוראים 'מדע'. לא ייאמן".

המשך קריאה ↓

4

לא בהכרח סתירה

למרות מה שנוהגים לחשוב, האבולוציה לא תמיד הייתה אויבתה של האמונה הדתית. נהפוך הוא – אנשי מדע רבים סברו כי מעשיו של האל מתגלים באבולוציה, וכי התפתחותו של הטבע נקבעת (או לפחות מודרכת) על ידי אלוהים. כמה מהחוקרים הנודעים ביותר בזמנו של דרווין, כגון אסא גריי ,(Gray) צ'רלס ליאל (Lyell) וג'ורג' מיבארט (Mivart), סברו כי אין שום סתירה בין האבולוציה ובין מעורבותו המובהקת של אלוהים בתולדות העולם, ותורותיהם המדעיות שיקפו את אמונתם זו.

המשך קריאה ↓

5

האמונה של דארווין

דארווין עצמו גדל כאדם מאמין, אולם בעקבות פיתוח התאוריה שלו נטש את הדת. עם זאת, עם דבר אחד הוא לא יכול היה להסכים – האפשרות שכל מה שקורה סביבנו הוא במקרה: "אמונה זו [באל] מבוססת על הקושי הרב, ולמעשה על חוסר האפשרות, לדמות כי יקום עצום ומופלא זה, הכולל את האדם המסוגל לצפות הרחק אל העבר ואל העתיד, הוא תוצאה של מקריות או הכרחיות עיוורת. כאשר אני מהרהר בכך, אני חש אנוס לשער את קיומה של סיבה ראשונית שהיא בעלת תבונה" (צ'רלס דארווין, אוטוביוגרפיה, תל אביב 2008, עמ' 68). 

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

איך התחילו החיים?
חידת החיים וקריסת האבולוציה - הסרט המלא
האבולוציה: עובדה או תיאוריה בקריסה?
חשיפת גילויים מדעיים לצד העמדה התורנית
יהדות מול האבולוציה - חלק א'
יהדות מול האבולוציה - חלק ב'
אבולוציה על קצה המזלג
העימות בין דת ומדע

קצת חציפות למען האמת

דוד מתקיל את הפרופסור בשאלה שאין לו עליה תשובה

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

מדען יצא נגד האבולוציה - ונמחק מוויקיפדיה

סיפורו של ד"ר גינטר בכלי, חוקר מאובנים, מציג כיצד גופים דואגים להציג מידע התואם לאג'נדות שלהם בלבד

לד"ר גינטר בכלי (Bechly) הייתה קריירה אקדמית מבטיחה כפלאונתולוג (חוקר מאובנים). המדען הגרמני פירסם עשרות מאמרים בכתבי עת יוקרתיים, לרבות מחקרים פורצי דרך על התפתחותן האבולוציונית של כנפי השפירית, ואפילו שימש כאוצרו של מוזיאון טבע לאומי בשטוטגרט.

הקריירה שלו הייתה בנסיקה, לפחות עד 2016, אז יצא נגד תורת האבולוציה, אומץ על ידי הימין הדתי בארצות הברית ונרתם למאבק פוליטי בזכות סיפור בריאת העולם. מס' חודשים לאחר מכן נמחק מוויקיפדיה הערך בשפה האנגלית שנשא את שמו. מקרה זה הדגים היטב כיצד מצליחה האנציקלופדיה המקוונת להישאר ב"צד הנכון" של האמת המדעית, נוכח ניסיונות של גופים דתיים להציג את עמדתם.

התנגדותו של בכלי למה שמכונה "הסינתזה האבולוציונית המודרנית" החלה לעורר סערה אחרי שהשתתף בסרט של "מכון דיסקברי", ארגון שמרני אמריקאי המקדם פסאודו־מדע של "תכנון תבוני" (intelligent design). הסרט ציטט מדענים שהטילו ספק באבולוציה, מה שגרם לכמה עורכים בוויקיפדיה להטיל ספק בבכלי עצמו, ולתהות לגבי חשיבותו של הערך העוסק בפועלו. אבל מה שהחל כדיון ענייני בשאלה אם בכלי עומד "בקריטריונים לחשיבות" הנדרשים מערך אנציקלופדי, הפך במהרה לקרב בין עורכים ותיקים בוויקיפדיה ובין נציגים מטעם הנצרות שנקראו להגנתו של המדען הקתולי. 

אם הערך על בכלי נכנס לוויקיפדיה בזכות עבודתו המדעית, שלמרבה האירוניה כללה גם זכייה בפרס על עבודה שכתב עבור כנס לרגל 150 שנה לפרסום כתביו של דרווין, הוא נמחק מכיוון שנקלע למאבק דתי-פוליטי.

מתוך "הארץ" , 15.11.2017 

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

האבולוציה: תאוריה במשבר
כל המידע המרתק על האבולוציה
הד"ר נגד האבולוציה: "רוצה שיבינו שזה מופרך"
מאיפה באנו באמת, והאם יש לכך הוכחות?
האבולוציה – וויכוח תיאורטי בעל מטרה פוליטית
האם אבולוציה היא תאוריה מבוססת?
שאל את הרב: האם כל רעיון האבולוציה הוא שקר?
האדם הגיע מהקוף או 'קוף אחרי בן אדם'?
הממצאים המדעיים סותרים את רעיון האבולוציה
על השקרים שלימדו אותך בבית הספר
להיכן נעלם קוף האדם?
חלב אם ו"האסטרטגיה" של האבולוציה
ד"ר מרדכי הלפרין על חוקי אבולוציה ויהדות
מה מוצאו של האדם ע"פ ממצאים ארכיאולוגיים?