אלוהים הוא אינסופי ובלתי-מוגבל, ולכן אינו זקוק לשום דבר. הוא נתן לנו את המצוות עבורנו, כמכשיר להתעלות ולצמיחה רוחנית. המצוות כוללות בתוכן חכמה אלוהית אינסופית, וקיומן מאפשר לנו להתעלות בדרגות רוחניות, וליצור קשר וחיבור עם בורא עולם
האם זה באמת משנה לאלוהים הגדול והאינסופי אם האדם מקיים מצוות או לא?
אם ה' הוא כ"כ מושלם בתכלית, אז בשביל מה הוא צריך שנקיים מצוות? הרי אלוהים הוא אינסופי, נצחי, מעל הזמן והמקום - אז האם באמת אכפת לו אם אלחץ על מתג האור בשבת או אוכל צ'יזבורגר?
ישנם אנשים המדמיינים את אלוהים כאל זועף שיושב בשמיים ומחפש 'לתפוס על חם' את מי שמתנהג בניגוד למה שכתוב בתורה. אלה שחושבים כך מתארים אותו לעצמם כמין שוטר חזק, ששמח כשעושים את מה שהוא רוצה וכועס כשמפרים את ציוויו. האומנם?
אין טעות גדולה מזו.
ה' אוהב את עם ישראל באהבה עזה המוזכרת בפס' רבים בתנ"ך, ואף בזוהר הקדוש מובא בעניין זה "אמר רבי יהודה: אילו היו יודעים בני האדם את גודל האהבה שאוהב הקדוש ברוך הוא לישראל – היו שואגים ככפירים לרדוף אחריו" (זוהר, חלק ב, דף ה).
את התורה, המכונה ככלי חמדתו של ה', הוא בחר לתת לעם ישראל דווקא משום אהבתו אותם, כפי שמובא במשנה:
"חביבין ישראל שנקראו בנים למקום. חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר 'בנים אתם לה' אלהיכם' (דברים יד). חביבין ישראל, שניתן להם כלי חמדה. חיבה יתרה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר 'כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו' (משלי ד)" (משנה אבות, פרק ג, משנה יד)
את התורה ה' בחר להעניק לעם היהודי מכל האומות שבעולם – מתוך אהבתו אלינו ולטובתנו, כפי שנכתב בתורה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם… לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ" (דברים י, יב-יג).
עולם עם תכלית
ה' ברא את העולם ואת האנושות עבור תכלית אותה גילה לנו דרך התורה שבכתב והתורה שבעל-פה שנמסרו במעמד הר-סיני. כיצד יודעים שקיימת תכלית לבריאה? דרך ידיעות ברורות הכתובות בתורה, אך אף ללא עיון בתורה אלא ע"י ההיגיון הפשוט ניתן להסיק כי אם ה' יצר יצירה וודאי שהוא ייעד לה תכלית מסוימת, כפי שכל יצירת פרי אדם סביבנו הינה בעלת מטרה אותה קבע יוצרה.
את מהות התכלית ואת הדרך בה ניתן להגיע אליה ה' מסר לנו דרך אותו כתב אלוהי – התורה (על שאלת אמיתות התורה ניתן לקרוא בשאלה: איך אפשר להיות בטוחים שהתורה היא המצאה?). שם נמסר לנו כי התכלית לשמה ברא ה' את העולם היא הטבה לברואיו, כפי שמובא בתורה על מטרת בואנו לעולם "לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ" (דברים ח, טז), כאשר כוונת המילה 'אחריתך' היא לאחר ימייך בעולם הזה.
הדרך להגיע ליעד של אותה הטבה היא ע"י יצירת קירבה וחיבור עמו, ע"י בניית קשר עמו. הוא גילה לנו כי הדרך היחידה להגיע עמו לחיבור היא ע"י קיום התורה והמצוות – אז נזכה לעונג עילאי, אושר וסיפוק הן בעולם הזה והן בעולם הבא שם העונג אינו בר תיאור במושגנו שלנו.
בשביל מה מצוות?
התורה מלמדת אותנו כי האדם לא אמור להיכנס לעולם הזה ולצאת ממנו אותו הדבר, אלא כל מטרת חייו עלי אדמות היא לגדול כאישיות, להתעצם, להתקדש ולהתעלות. מטרת התורה ומצוותיה היא לרומם אותנו, לזכך אותנו, להפוך אותנו לבריות עילאיות יותר שנלחמים בדחפים נמוכים, שלא יראים לצאת מאזור הנוחות, שנאבקים באינטרסים אישיים ורצונות נמוכים למול אידיאלים גבוהים ובניית עולם פנימי גבוה יותר.
כל קיומה של מצווה יוצרת זיכוך בנפש האדם, לדוגמא ברכה הנאמרת לפני אכילת מזון יוצרת באדם את יכולת האיפוק, וכן הגדרים של המזון המותר. כמו כן, גם הלכות רבות כגון איסור לשון הרע ודברי רכילות, איסור הלנת שכר, איסור ריבית, אופן שחיטת החיה באופן שבו לא נגרם לה צער המחנך את האדם להיות רגיש לאחר ולסור מכל פתח של אכזריות, כפי שמובא במדרש ע"י חכמי ישראל "וכי מה אכפת להקדוש ברוך הוא אם שוחט מן הצוואר או שוחט מן העורף? הוי לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן הבריות" (בראשית רבה, פרשה מד) ועוד.
במצוות רבות אף ניתן לראות את התועלת באופן מוחשי ומיידי, כגון שמירת העיניים לגבר המונעת השוואות זרות ותורמת לחיי זוגיות איכותיים ובריאים יותר, וכן שמירת טהרה המשפחה היוצרת זמני קירוב-ריחוק במהלך החודש בין הבעל והאישה, וכך מצווה זו יוצרת מנגנון של התחדשות וריענון בזוגיות, כפי שמתואר בגמרא "כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה" (מסכת נידה, דף לא, עמ' ב). אף תועלות בריאותיות רבות ניתן לראות במצוות שונות, כגון, ברית מילה, כשרות, טהרת המשפחה ועוד. אומנם תכליתן של המצוות הוא עליון וסיבת קיומן הוא רצונו של ה', אך ה' שאוהב את בניו העניק תועלות המביאות לחיי איכות כבר בעולמנו כאן באופן מוחשי.
צוות לעניין
אלוהים הוא אינסופי ובלתי-מוגבל, ואין לו שום חיסרון. אם כן, את המצוות הוא נתן עבורנו שבאמצעותן נוכל להתחבר עמו, ומכאן נזכה להטבה ועונג נצחיים. יסוד זה טמון אף בתוך המילה 'מצווה' עצמה. מצווה היא לא רק מלשון "ציווי" אלא גם מלשון "צוות", כלומר 'ביחד'. לעתים נדמה שבשביל להתחבר לבורא עולם צריך לטוס רחוק, לטפס על הר גבוה, לעשות מדיטציה כל היום או להצטרף למנזר. אבל כל עוד אנו עובדים את אלוהים בכלים אנושיים שהם ע"פ השגתנו, הקשר עמו לעולם יהיה מוגבל ומצומצם על פי גבולות הבנתנו. ואילו מצווה – שמגיעה מרצונו של ה' – היא הסולם שבאמצעותו אנו יכולים להגיע לאלוהים ולהתחבר אל הנשגב, האינסופי. המצווה היא מנוף שמרים אותנו למעלה, אל מקום שלעולם לא היינו יכולים להגיע אליו בעצמנו, באמצעותה ניתן להתחבר עם בורא עולם.
המצווה, שלא אנו בחרנו אותה, ופעמים רבות גם איננו מבינים את כל המורכבויות שבה, ניתנה לנו מלמעלה. קיום מצוות מאלץ אותנו 'להוציא להפסקה' את האגו והעיסוק בעצמנו, ולעשות משהו שחורג מאיתנו ומוקדש לבורא עולם. המצווה היא הזדמנות לחרוג מהגבולות המצומצמים שלנו אל מי שנמצא הרבה מעבר להבנתנו, ולמלא את רצונו.
קפה תורכי קטן עושה את כל ההבדל
תארו לעצמכם שאתם מוזמנים לפגישה עם האדם החכם ביותר בעולם. הוא לא 'סתם' חכם – חוכמתו היא מעבר לכל מה שאתם מסוגלים לדמיין ולשער. אם ניקח את כל השכל שבעולם ונשים בראש אחד, עדיין נהיה רחוקים מחוכמתו מרחק אינסופי.
לקראת המפגש אתם מכינים רשימת תובנות שתרצו להשמיע באוזניו ולהחכימו, חוזרים על הנאום שלכם כדי שתישמעו חכמים, והנה מגיע הרגע המיוחל ואתם סוף סוף נפגשים. אבל ברגע שאתם רואים אותו, כל הרעיונות שלכם נראים פתאום כל כך עלובים. "אני לא יכול לדבר איתו על זה, איך זה יישמע? אני אראה מגוחך". אז אתם יושבים שם לצידו, וכל מה שחשבתם להגיד נשמע לכם מטופש. וכך עובר הזמן בדממה, ואתם כבר מבינים שכל מה שחשבתם לומר, וגם מה שלא – הוא כבר יודע.
עד שלפתע עולה בדעתכם רעיון.
"אולי תרצה קפה?", אתם מעיזים. לשמע ההצעה הוא מחייך.
"כן, בבקשה", ונוקט בשם של יצרן קפה שמעולם לא שמעתם, ולאחריה רשימת הוראות ארוכה לקפה המושלם. אתם רצים מיד למכולת הקרובה, שם מתגלה שמדובר במוצר די יקר, אבל זה נראה לכם שווה – בכל זאת, האיש החכם בעולם. אתם מכינים לו כוס בדיוק כמו שביקש – כפית וחצי גדושה, רבע חלב חם בצד, חצי מוקצף, מעט מים קרים, שבעה גרם סוכר, בספל עם ידית מתכת, מעורבב שלוש פעמים ימינה ופעם אחת שמאלה, מכוסה במפית ומוגש עם עוגייה. זה לא היה פשוט, אבל עשיתם את זה. אתם מגישים לו את הספל בחשש קל.
הוא שותה לגימה ומביט בכם. עוברות כמה שניות עד שהוא מחייך ואומר "מושלם! את הקפה הזה לא אשכח לעולם…".
אבן נגולה מעל ליבכם, וכעת מתחילה להתגלגל ביניכם שיחה נעימה ואישית עם תובנות שמשנות לכם את החיים. בדיוק כמו שרציתם, אבל הפעם מאוד ברור מה כל אחד באמת יכול לתת לצד השני… כל עוד ניסיתם ללמד אותו, הרגשתם כמה אתם קטנים ומוגבלים, ובצדק. רק כשעברתם לשדה אחר לגמרי, לספק את רצונו העמוק מבחינה מעשית – הגעתם ללב שלו.
ה' לא שותה קפה, חלילה, אבל הוא נתן לנו רשימה די מפורטת מה רצונותיו העמוקים מאיתנו. אלו הן המצוות, והן מתוארות בצורה די מפורטת בתורה ובהלכה. אין הרבה דברים שאנחנו יכולים לתת לו, אך לעשות את רצונו באופן העמוק ביותר רק אנחנו יכולים. רק כשאנחנו נותנים לו משהו מאיתנו, יכול להיווצר קשר עמוק.
אבא אוהב
אז האם לה' אכפת ממה שאנו עושים? בוודאי. אכפת לו, כי איזו משמעות יש לאהבה בלי אכפתיות? אכפת לו מהמצוות שלנו, כי קודם כל אכפת לו מאיתנו.
על דרך המשל, אבא רוצה הכי הרבה בטובת בנו, ולכן הוא מספק לו את צרכיו ודואג לגידולו וחינוכו כשהוא מייחל ומקווה לעתיד טוב עבור בנו. והנה, כאשר הבן סוטה מדרך הישר והולך לכיוונים שלא יטיבו עמו – עושה האב האוהב הכול על מנת להשיב את בנו חזרה לדרך הישרה. הבן עלול לחלוק על אביו ולראות אחרת את הדברים, אך האב למוד ניסיון חיים רואה ומבין דברים שאין הבן הצעיר מבין אותם כעת. כאשר טובת הבן נמצאת בסכנה, האב יעשה הכול כדי למנוע מבנו מלהמשיך במעשיו ולעיתים הדבר יביא צער על הבן, אך אין זה נעשה מתוך רצון להזיק לבן, אלא ההיפך – על מנת להטיב עמו. כך גם אלוהים נוהג לעיתים עמנו, ילדיו האהובים. כאשר אנו מתרחקים ומסרבים להישמע לצלצולי ההשכמה, לא נותר לאלוהים אפשרות מלבד להגביר את הווליום ולגרום לנו להיזכר לשם מה הגענו לעולם הזה, להיזכר במי שאנחנו – יהודים, ילדיו האהובים של מלך העולם. לפעמים מתוך מירוץ החיים, קל לנו להיבלע לתוך העומס ולהמשיך במסלול שלא יוביל אותנו לנקודת האור הניצחית, אבל אם אנו ברי מזל אלוהים שאוהב אותנו ידאג לשים לנו תמרור עצור כדי שנספיק להתבונן לתוך עצמנו פנימה, כדי שנוכל לחשוב על מה שמעבר, וכדי שנוכל להתחיל לחיות… לחיות באמת.
המשך קריאה ↓
1
טעמי המצוות
ישנן דרכים שונות לסווג את המצוות: אחת מהן היא החלוקה למשפטים, עדוֹת וחוקים. "משפטים" הן מצוות שאפשר להבין בשכל, כך שגם אם הן לא היו כתובות בתורה היינו יכולים לחשוב עליהן בעצמנו, כמו כיבוד הורים, לא לגנוב וכדומה. "עדוֹת" הן מצוות שאולי לא היינו חושבים עליהן בעצמנו, אבל אפשר להבין את ההיגיון שבהן, למשל שמירת שבת. אין זה טבעי לאדם לעצור את כל עיסוקיו למשך יום אחד בשבוע ולעסוק בקודש, אבל לאחר שהשבת נכתבה בתורה אפשר לראות את החוכמה והיופי שעומדות מאחוריה. כך גם מצוות מזוזה, שמזכירה לאדם את האמונה בבורא עולם בכל פעם שהוא עובר בדלת, או מצוות ציצית, שהיא תזכורת תמידית לכל המצוות. "חוקים", לעומת זאת, הם מצוות שאין להן הסבר מובן. למה אסור לאכול בשר עם חלב? מה ההיגיון לא ללבוש שעטנז (בגד שעשוי משילוב של צמר ופשתן)? איננו יכולים להסביר. חכמי ישראל מסבירים שלמרות שניתנו סיבות וטעמים למצוות אלו, קיים עבורן הסבר שורשי שהינו עליון ונשגב מבינתנו.
המשך קריאה ↓
4
להבין דרך הרוח
בחכמת הקבלה ישנו הסבר נוסף: כל מצווה פועלת לא רק על עצמנו, אלא גם בעולמות גבוהים ועליונים. אדם שיושב בסוכה או מניח תפילין אינו מודע למה שמתרחש באותו רגע בזכות הפעולה שלו, אך המצווה מחוללת מהלכים מופלאים ונשגבים. אפשר להמשיל זאת למרכז שליטה באתר שיגור חלליות – כל מה שנדרש ממפעיל המערכת הוא ללחוץ על כפתור, אך מכאן ואילך מתגלגלים מהלכים שמביאים עד לנחיתת החללית על הירח. מפעיל המערכת לא יודע כיצד הדברים עובדים, אבל גם ללא ידע זה ממנו, לחיצתו הראשונה היא זו שהביאה לכל שרשרת האירועים הדרמטיים.
המשך קריאה ↓
2
להבין דרך השכל
התורה לרוב אינה מציינת מדוע ניתנה לנו מצווה זו או אחרת, אך במהלך הדורות ניסו רבים להסביר את הרעיון העומד מאחוריהן. הרמב"ם, למשל, סבר שמאחורי כל המצוות עומד הגיון שכלי, גם אם בחלק מהמקרים איננו יודעים אותו, ושהן נועדו להיטיב אתנו באחת משלוש דרכים: להשריש בנו תכונות אופי רצויות, להרחיק מאתנו תכונות אופי רעות או כדי לקיים חיי חברה תקינים.
המשך קריאה ↓
5
בלי טעם
הניסיון לתת טעמים למצוות נתקל גם בהתנגדות מסוימת. אם המצוות הן רצונו וחוכמתו של אלוהים, שאותו איננו מסוגלים להשיג בשכל, כיצד אפשר להתיימר להסביר אותן ולתת להן טעם? וכך כתב המהר"ל מפראג: "כי המצווה גזירה עלינו, ולא הביט השם יתברך מה שהמקבל חפץ ורוצה, רק הכל גזירה" (תפארת ישראל, פרק ו). כלומר, גם הטעמים שאנו מביאים למצווה נועדו רק כדי לסבר את האוזן, אך בפועל איננו יודעים באמת מהי מהותן האמיתית. בנוסף, היו שסברו שהכרת הטעם למצווה עלולה לפגוע בקיומה – כאשר הטעם מרגיש פחות רלוונטי, גם הרצון לקיים את המצווה נחלש. אם אדם סבור (בטעות) שהתורה אוסרת להדליק אש בשבת כדי שלא נתאמץ – הוא עלול לחשוב שמא בזמננו, כשאפשר להדליק אש בלחיצת כפתור קלה, יהיה מותר לעשות זאת. לכן, טענו המתנגדים לטעמי המצוות שעלינו לקיים את המצוות מסיבה אחת בלבד – משום שכך ציוונו הבורא.
המשך קריאה ↓
3
להבין דרך הנפש
אחד הטעמים המרכזיים לקיומן של המצוות הוא: תיקון ושיפור האישיות. מערכת המצוות, שנועדה להשפיע על פנימיותו של האדם, היא מעין 'מכשיר כושר רוחני' שתפקידו לעצב את עולמו הפנימי של האדם. כפי שאימוץ שרירי הגוף גורם לבנייתם של שרירים עבים וחזקים יותר, כך מאמץ מנטלי מביא לידי בניית אישיות חזקה ונעלה יותר. הרמב"ם, למשל, כתב שעדיף לחלק אלף שקל לצדקה באופן של מתן שקל אחד אלף פעמים מאשר לתת בפעם אחת אלף שקל, כי באופן הזה האדם מתרגל נתינה, ורוכש את תכונת הנדיבות לאישיותו.
המשך קריאה ↓
1
טעמי המצוות
ישנן דרכים שונות לסווג את המצוות: אחת מהן היא החלוקה למשפטים, עדוֹת וחוקים. "משפטים" הן מצוות שאפשר להבין בשכל, כך שגם אם הן לא היו כתובות בתורה היינו יכולים לחשוב עליהן בעצמנו, כמו כיבוד הורים, לא לגנוב וכדומה. "עדוֹת" הן מצוות שאולי לא היינו חושבים עליהן בעצמנו, אבל אפשר להבין את ההיגיון שבהן, למשל שמירת שבת. אין זה טבעי לאדם לעצור את כל עיסוקיו למשך יום אחד בשבוע ולעסוק בקודש, אבל לאחר שהשבת נכתבה בתורה אפשר לראות את החוכמה והיופי שעומדות מאחוריה. כך גם מצוות מזוזה, שמזכירה לאדם את האמונה בבורא עולם בכל פעם שהוא עובר בדלת, או מצוות ציצית, שהיא תזכורת תמידית לכל המצוות. "חוקים", לעומת זאת, הם מצוות שאין להן הסבר מובן. למה אסור לאכול בשר עם חלב? מה ההיגיון לא ללבוש שעטנז (בגד שעשוי משילוב של צמר ופשתן)? איננו יכולים להסביר. חכמי ישראל מסבירים שלמרות שניתנו סיבות וטעמים למצוות אלו, קיים עבורן הסבר שורשי שהינו עליון ונשגב מבינתנו.
המשך קריאה ↓
2
להבין דרך השכל
התורה לרוב אינה מציינת מדוע ניתנה לנו מצווה זו או אחרת, אך במהלך הדורות ניסו רבים להסביר את הרעיון העומד מאחוריהן. הרמב"ם, למשל, סבר שמאחורי כל המצוות עומד הגיון שכלי, גם אם בחלק מהמקרים איננו יודעים אותו, ושהן נועדו להיטיב אתנו באחת משלוש דרכים: להשריש בנו תכונות אופי רצויות, להרחיק מאתנו תכונות אופי רעות או כדי לקיים חיי חברה תקינים.
המשך קריאה ↓
3
להבין דרך הנפש
אחד הטעמים המרכזיים לקיומן של המצוות הוא: תיקון ושיפור האישיות. מערכת המצוות, שנועדה להשפיע על פנימיותו של האדם, היא מעין 'מכשיר כושר רוחני' שתפקידו לעצב את עולמו הפנימי של האדם. כפי שאימוץ שרירי הגוף גורם לבנייתם של שרירים עבים וחזקים יותר, כך מאמץ מנטלי מביא לידי בניית אישיות חזקה ונעלה יותר. הרמב"ם, למשל, כתב שעדיף לחלק אלף שקל לצדקה באופן של מתן שקל אחד אלף פעמים מאשר לתת בפעם אחת אלף שקל, כי באופן הזה האדם מתרגל נתינה, ורוכש את תכונת הנדיבות לאישיותו.
המשך קריאה ↓
4
להבין דרך הרוח
בחכמת הקבלה ישנו הסבר נוסף: כל מצווה פועלת לא רק על עצמנו, אלא גם בעולמות גבוהים ועליונים. אדם שיושב בסוכה או מניח תפילין אינו מודע למה שמתרחש באותו רגע בזכות הפעולה שלו, אך המצווה מחוללת מהלכים מופלאים ונשגבים. אפשר להמשיל זאת למרכז שליטה באתר שיגור חלליות – כל מה שנדרש ממפעיל המערכת הוא ללחוץ על כפתור, אך מכאן ואילך מתגלגלים מהלכים שמביאים עד לנחיתת החללית על הירח. מפעיל המערכת לא יודע כיצד הדברים עובדים, אבל גם ללא ידע זה ממנו, לחיצתו הראשונה היא זו שהביאה לכל שרשרת האירועים הדרמטיים.
המשך קריאה ↓
5
בלי טעם
הניסיון לתת טעמים למצוות נתקל גם בהתנגדות מסוימת. אם המצוות הן רצונו וחוכמתו של אלוהים, שאותו איננו מסוגלים להשיג בשכל, כיצד אפשר להתיימר להסביר אותן ולתת להן טעם? וכך כתב המהר"ל מפראג: "כי המצווה גזירה עלינו, ולא הביט השם יתברך מה שהמקבל חפץ ורוצה, רק הכל גזירה" (תפארת ישראל, פרק ו). כלומר, גם הטעמים שאנו מביאים למצווה נועדו רק כדי לסבר את האוזן, אך בפועל איננו יודעים באמת מהי מהותן האמיתית. בנוסף, היו שסברו שהכרת הטעם למצווה עלולה לפגוע בקיומה – כאשר הטעם מרגיש פחות רלוונטי, גם הרצון לקיים את המצווה נחלש. אם אדם סבור (בטעות) שהתורה אוסרת להדליק אש בשבת כדי שלא נתאמץ – הוא עלול לחשוב שמא בזמננו, כשאפשר להדליק אש בלחיצת כפתור קלה, יהיה מותר לעשות זאת. לכן, טענו המתנגדים לטעמי המצוות שעלינו לקיים את המצוות מסיבה אחת בלבד – משום שכך ציוונו הבורא.
המשך קריאה ↓
סרטון אחד שווה אלף תמונות
אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת
עוצמתי: מה קורה כשעושים מצווה?
למה לקיים מצוות לא מובנות?
משמעות קיום המצוות בזמננו
מה ההיגיון בקיום המצוות, ומה הקשר להנאה?
למה לי להיות דתי?!
מצוות בעידן המודרני על קצה המזלג
למה צריך לקיים מצוות, ומה הקשר לאהבה?
לקבל פטור ממצוות – הזדמנות או פספוס?
המטרה שלשמה הקב"ה שלח אותנו לעולם
הדרך למיצוי אישי
מציאות הבריאה
"פתאום הבנתי שיש בורא לעולם"
מרגש: השיר "בוא תכיר את אבא, ילד"
המחשת וואטסאפ
השאלה ששאל ילד בן 9 את הרב החשוב
השיחה הבאה מבוססת על סיפור אישי של הרב יחיאל יעקובזון
החליקו על המכשיר לקריאת השיחה!
עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!
סיפור מהחיים
מה הקשר בין הסרט "קראטה קיד" לבין מצוות?
כיצד הסרט האמריקאי "קראטה קיד" מלמד אותנו על תנועות הנפש שמתחוללות בנו ע"י קיום תורה ומצוות, ואיך זה בדיוק פועל?
הסרט "קראטה קיד" מספר על צעיר אמריקאי בשם דניאל שנקלע לצרות בעקבות מפגש עם חבורת בריונים, ולכן הוא מחליט ללמוד קראטה. הוא מגלה כי שכנו, קשיש יפני בשם מיסטר מיאגי, יוכל ללמדו, אך מיאגי מתנה בפניו תנאי: הוא נדרש לבצע כל מה שיאמר לו בלי שאלות. בלי יותר מדי ברירה דניאל מסכים לקבל את התנאי.
כשדניאל מגיע אליו, במקום ללמדו קראטה מר מיאגי מטיל עליו משימות שונות – הוא מבקש ממנו לרחוץ את מכוניתו, ומדריך אותו כיצד לעשות זאת בתנועות מריחה מעגליות. כמו כן, הוא דורש ממנו לצבוע את הגדר בתנועות אורכיות של צביעה למעלה ולמטה, ולבסוף הוא מבקש שישייף את רצפת העץ בביתו. דניאל מבצע את המשימות ומצפה שמר מיאגי יקיים במקביל את ההסכם, אולם מר מיאגי מתחמק.
דניאל מרגיש מנוצל. השניים עשו הסכם, אך במקום ללמוד קראטה הוא רק צבע, ניקה ושיפשף. ברגע של תסכול הוא מחליט לעזוב, אך מר מיאגי קורא לו לשוב.
מיסטר מיאגי מבקש ממנו להראות את התנועות שבהן ביצע את המשימות – מריחת ווקס, צביעת הגדר ושיוף הרצפה בתנועות רחבות. תוך כדי ביצוע התנועות מר מיאגי מראה לו שאלו הן למעשה תנועות הקראטה. דניאל לפתע מבין שכל הזמן הזה, מבלי שידע, הוא כן למד קראטה.
* * *
הייחודיות של שיטת לימוד זו טמונה בהפנמת התנועה. תרגול חזרתי וארוך של אותה תנועה הופכת בסופו של דבר להיות לחלק מהאדם עצמו. אין דומה אימון של שעה בשבוע לשעות ארוכות שבו 'חיים' את התרגול, שאז מה שתורגל נטמע לחלוטין באדם. שיטה זו לא הומצאה על ידי מיסטר מיאגי – עם ישראל מכיר אותה כבר יותר משלושת אלפים שנה: מערכת המצוות.
העם היהודי כרת ברית עם הקדוש ברוך הוא בהר סיני. הוא מצידו הבטיח שיעשה אותנו "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו), ואנחנו התחייבנו שנקיים את התורה ומצוותיה – "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז). אז נתן לנו הקדוש ברוך הוא מערכת שלמה של כללי התנהגויות: מה כן לעשות ומה לא, כיצד לעשות, איך ומתי. אבל כמו דניאל, גם אנחנו לא תמיד מבינים איך בדיוק אותה מערכת מצוות מביאה אותנו אל היעד…
אלא אם כן מבינים שהמצוות פועלות עלינו, ובעולם בכלל, גם בדרך בלתי מודעת. באמצעות המצוות והתרגול היומיומי לדבר ה', הן ברובד של מחשבה, דיבור ומעשה – משהו בנו משתנה מבלי שאנו שמים לב, מתרחשות בנו תנועות רוחניות. זהו אינו לימוד פורמלי או אקדמי שנכנס דרך השכל, אלא לימוד רוחני-מהותי שנכנס דרך הנשמה ומשנה אותה.
מערכת המצוות מלווה אותנו מבוקר ועד ערב, מקיפה את היום ואת הלילה, ופועלת עלינו באופן תמידי כך שנממש את ההבטחה שניתנה לנו בהר סיני – להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".