loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

היהדות רואה בקשר הנישואין שבין איש ואישה דבר קדוש, ולכן היא קובעת גדרות שנועדו להביא לריחוק בין המינים, במטרה לשמור על מרקם היחסים שבינו לבינה כמעין חומות מגן. בנוסף, היהדות מדריכה את האישה לשמור את יופייה הנשי לבעלה בלבד ולא לגברים זרים, ובכך מונעת יצירת השוואות זרות בעיני גברים נשואים

מה הסיפור שעומד מאחורי כל ההתעסקות בנושא הצניעות?

היהדות כוללת הרבה הנחיות בכל מה שקשור לנושא הצניעות - הפרדה בין המגדרים, לבוש האישה, יחסים בינאישיים ועוד. הסגירות הזאת לא קצת חונקת? מיושנת? למה היהדות מחשיבה כל כך את נושא הצניעות, והאם זה טוב לנו?

אחד מהיסודות הבולטים ביהדות הוא ערך הצניעות. הצניעות נדרשת הן ביחסי הגבר-אישה, הן בדרישות הלבוש מהאישה, והן ביחס לאדם עצמו והישגיו שאל לו להתפאר בהן כטווס.
ההנחיות בעולם הצניעות נועדו לכוון את האדם לעסוק בעולמו הפנימי ולא להשתעבד להישגים חיצוניים או לפיתויים חיצוניים שיזיקו לו לטווח הרחוק. הצניעות נראית מבחוץ כמרחיקת לכת או מוגזמת, אך שכשמתבוננים פנימה קשה שלא לגלות את חיי האיכות הטמונים בה. 


אני שלך ואת שלי

ע"פ היהדות הקשר שבין איש לאישה, כשהוא תחום בגדרי קדושה וטהרה – הוא קודש קודשים. קיימות ביהדות ראיות המצביעות על עוצמת החשיבות שהתורה מייחסת לקשר שבין איש לאישה. בתוך בית המקדש, המקום הקדוש ביותר בעולם, קיים היכל הנקרא 'קודש הקודשים' לשם יכול להיכנס רק אדם אחד ויחיד – הכהן הגדול, ורק ביום אחד בשנה – יום הכיפורים. היכל זה הוא השער לשמים המחבר בין העולם שלנו לעולמות עליונים. הכהן הגדול נכנס לשם כשהוא מזוכך וטהור מכל חטא או עוון, אחרת מעוצמת הקדושה הנמצאת במקום נשמתו חלילה הייתה פורחת השמיימה.
בקודש הקודשים נמצאים ארון הברית והכרובים שהם שני דמויות תינוקות בעלי כנפיים כשאחד בדמות זכר והשני בדמות נקבה. כשיש שלום בין הקב"ה לבין עם ישראל הם "מדובקין זה בזה ואחוזין ומחבקין זה את זה כזכר החובק את הנקבה" (רש"י, מסכת יומא, דף נד).
ראייה נוספת היא שיר השירים, המכונה ע"י רבי עקיבא כ'קודש קודשים', שהינו שיר שחיבר שלמה המלך הממשיל את הקשר שבין עם ישראל לאלוהים לקשר שבין איש ואישה.
היהדות מאדירה ומייקרת את הקשר שבין איש ואישה, ומשום החשיבות לקשר זה היא פוסלת את הזילות של סוג יחסים זה או שימוש לא ראוי בערך קדוש ונעלה זה.

גדרי הצניעות הם מעין קווים מנחים הנועדו לעזור לנו לשמור על הקשר הבין-זוגי במקומו הנכון והראוי לו.
כאשר גבר ואישה לא נחשפו להשוואות זרות בעברם, יזכו הם לקשר בריא ומהנה יותר. כמו כן, איש ואישה נשואים השומרים מתוך אידאולוגיה על ריחוק מסוים בפני בני המין השני, מקדימים תרופה למכה ויוצרים 'חומת מגן' על קשר הנישואים שלהם בפני פיתויים זרים, בין יגיעו או לא יגיעו.  

שלום הבית הוא ערך עליון בתורת ישראל ולכן התורה מעניקה הנחיות צניעות לכלל הנשים על מנת לא לעורר מחשבות של גברים אחרים כאשר אישה אחרת היא המיועדת להם, מעין "אחוות נשים" סמויה הדוגלת בעיקרון 'אני שומרת על הצניעות שלי כדי שבעלך לא יסתכל, ואת תשמרי על הצניעות שלך כדי שבעלי לא יסתכל'… 


לא שוק בשר

לאור מחקרים שנעשו בנושא ההבדלים בין הגבר לאישה נמצא כי סיבה מרכזית להבדלים עמוקים בדרך שבה גברים ונשים חושבים ותופסים את המציאות קשורה לביולוגיה של המוח. בספרה "המוח הנשי" כותבת ד"ר לואן בריזנדיין כי:

"יותר מתשעים ותשעה אחוזים מהצופן הגנטי של נשים וגברים זהים לחלוטין. בגנום האנושי יש שלושים אלף גנים, והשונוּת של פחות מאחוז אחד בין המינים היא קטנה. אבל שוני זה משפיע על כל תא ותא בגופנו – מהעצבים הקולטים הנאה וכאב ועד תאי העצב המעבירים תפיסה, מחשבות, הרגשות ורגשות"

אחד ההבדלים הקיימים הוא האופן שבו המוח מפרש את הקשר שבין גברים ונשים. בריזנדיין מביאה בספרה מחקר שבו נבדקו סריקות מוח של גברים ונשים שהתבוננו בתמונה ניטרלית של גבר ואישה משוחחים. גברים נטו לפרש את המפגש באופן יצרי, ואילו נשים לא ראו אותה כלל ככזו. כמו כן, נמצא כי מבחינה ביולוגית אצל גברים החלק במוח האחראי לדחף הבין-זוגי גדול פי שניים וחצי מזה של הנשים. התברר גם כי במוחו של גבר חולפות מחשבות רבות בנושא במהלך היום, בניגוד לאישה.

האישה ששומרת על מראה צנוע מונעת מחשבות לא ראויות של גברים עליה. אישה בעלת הערכה עצמית גבוהה ובריאה לא תרצה שיראו בה כאחד הפריטים הנמצאים בשוק הבשר…
חשיפת גופה של האישה לעיניי כל הינה זילות בדבר יקר. לכן, מעצם חשיבות האישה עצמה היא נדרשת לשמור על צניעותה.
ראיתם פעם את מלכת אנגליה בלבוש חושפני? כנראה שלא. למה? משום מעמדה המכובד.
התורה רואה בכל בחורה ואישה כבעלת מעמד מרומם ומכובד, ואין ראוי לה ללבוש בגדים שאינם תואמים למעמדה. יתר על כן, אדם השלם עם עצמו אין הוא זקוק להפגנת ראווה כדי למשוך תשומת לב. הערך העצמי שלו מגיע מתוך מהותו, ולא בגלל המותגים שהוא לובש או המבטים שהיא מושכת.

על כך כתבה הרבנית דינה הורביץ הי"ד:

"כאשר אנו מכסים את גופנו, אנו מעבירים מסר דרך הבגדים: אני לא רק מה שאני נראה כלפי חוץ, אני לא רק מה שאתה פוגש בעיניך, אני לא רק הגוף שלי. אם אתה באמת רוצה להכיר אותי, תצטרך לחפש מעבר לצדדים החיצוניים. אינני רוצה שיכירו ויעריכו אותי על בסיס היופי החיצוני שיש לי או שאין לי, אלא אני רוצה שהקשר שלי עם אנשים יהיה מתוך כך שירצו להכיר אותי, את הפְּנים שלי"

התורה מספרת שנוח, שנמלט עם כל החיות מהמבול אל התיבה, עשה בה "צוהר". חכמינו נחלקו מה פירוש המילה "צוהר": יש שאמרו שצוהר הוא חלון דרכו נכנס האור, ויש שאמרו שזוהי אבן יקרה שממנה עצמה קרן אור. מה ההבדל ביניהם? החלון מכניס אור מבחוץ, וכך התיבה הייתה מוארת. אבל זה מועיל רק אם יש אור בחוץ, כי כשבחוץ חשוך – גם בפנים יהיה חשוך. אבן יקרה, לעומת זאת, מאירה בזכות עצמה ואיננה תלויה כלל במה שקורה בחוץ. 

אדם יכול לבחור מה הוא רוצה להיות – חלון או אבן יקרה. אם אתה חלון, אתה מאיר רק בזכות אחרים, ולכן תרצה למשוך תשומת לב וליצור קשרים כדי להרגיש מקובל וחיוני. לעומת זאת, אם אתה יהלום, הינך מאיר בזכות עצמך ואינך תלוי באחרים, אינך זקוק לאישורים מבחוץ. היהדות כמובן רוצה שנהיה יהלומים… וזוהי בדיוק הצניעות המתמקדת בעולמו הפנימי של האדם.


כמה מכללי הצניעות לנשים 

האופן שבו אנו מתלבשים מהווה מעין "כרטיס ביקור" שלנו כלפי חוץ. כשאדם מתמקד בהצגה לראווה של גופו, הוא בעצם מצהיר באופן לא מודע שעיקר מהותו הוא החלק החיצוני. אמת, היות והבגדים מייצגים אותנו כלפי חוץ צריך להקפיד על לבוש מכובד וראוי, אבל צריך לזכור שהם אינם מחליפים את המהות הפנימית.
מסיבות אלה קבעה ההלכה אמות מידה מסוימות של לבוש רצוי – מעין "קוד לבוש" (Dress code), כפי שמקובל אצל אנשים שמגיעים לבתי משפט, לאולמות תיאטרון ואפילו למסעדות יוקרתיות.

  • עדינות. הימנעות מלבוש חשוף, שקוף או צעקני.
  • לא מבליט. הלבוש הוא כזה שאיננו מבליט את חלקי הגוף.
  • כיסוי הגוף. ההלכה קובעת שצריך לכסות יותר ממה שחושפים, ולכן החצאית/שמלה  צריכים לכסות את הרגליים לפחות עד סוף הברכיים, השרוולים צריכים לכסות את הידיים לפחות עד סוף המרפק ופתח צוואר סגור. 
  • כיסוי ראש. נשים נשואות נדרשות לכסות את שערן בציבור. כיסוי הראש מבטא את העובדה שיופייה של האישה, שעד נישואיה היה גלוי לכול, נשמר למסגרת הקשר הזוגי. 


הלכות ייחוד, שמירת נגיעה וראייה

  • לא לבד. עניין נוסף הקשור להלכות צניעות הוא צמצום הקשר הבלתי רצוי בין גברים לנשים. לצערנו, שוב ושוב שומעים על אישי ציבור שמואשמים בהטרדות, ועל אחרים שאמרו "לי זה לא יקרה" ובכל זאת זה קרה. בדיוק לשם כך נועדו "הלכות ייחוד", הקובעות כי כדי למנוע מתח או רגש בלתי רצוי בין גברים ונשים שאינם נשואים זה לזו, הם לא ישהו לבדם במקומות סגורים. פגישה אישית תתקיים בנוכחות אנשים אחרים, או בחדר שקיימת בו אפשרות מעשית שמישהו ייכנס בכל רגע. חִשבו כמה אנשים היו יכולים להציל את שלמות משפחותיהם לו היו מקפידים על כך! 
  • רק אשתך קיימת בעינייך. בנוסף, הדרך לחיים של צניעות עוברת גם בשמירת המחשבה והראייה. התורה מצווה: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵֽינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (במדבר, טו). העבירה מתחילה בעין, והיא זו שמעוררת את הלב. לכן, האדם צריך להישמר גם ממראות שעלולים לעורר מחשבות יצריות, דבר המכונה "שמירת העיניים", והדבר כולל גם איסור לצפות בסרטים ובאתרים לא צנועים, לקרוא חומר שמעורר את היצר וכדומה.
    בשנים האחרונות כתבו פוסקים רבים שעל מנת לשמור כראוי על הלכות צניעות חובה להימנע משימוש באינטרנט (ללא תוכנת סינון לתכנים לא ראויים) ובטלוויזיה (עצה טובה בכלל לחיים שפויים).  
  • שמירה נגיעה. היהדות מנחה על "שמירת נגיעה" – ריחוק פיזי בין איש לאישה עד לאחר החתונה. זה נכון גם כלפי ידידים וידידות, גברים ונשים שאינם בני משפחה מדרכה ראשונה, ואפילו בני זוג שטרם נישאו. המגע עם גברים ונשים זרים הוא מחוץ לתחום, וזאת במטרה לשמור על קשר הנישואין. בנוסף, זוג שיוצא למטרת נישואין ושומר נגיעה יכול לבדוק בצורה שקולה יותר אם קיימים המרכיבים החשובים עבורו בקשר הזוגי, ללא הסינוור שיוצר המגע. (להרחבה בנושא, קראו את השאלה: מה הסיפור של שמירת נגיעה? זה לא קצת מוגזם?).


במקום התמכרות ל'לייק' – נתחבר לענווה 

ישנו קשר הדוק בין צניעות לבין קדושה, אך לא רק בין גבר ואישה אלא גם בהיבט של ענווה והימנעות מהתפארות והחצנה של הישגינו. 

צנוע בעברית פירושו – מכוסה ומוסתר. את התכשיטים היקרים ביותר שומרים בכספת הרחק מעיני הכול, וכך גם לאדם יש איכויות מסוימות שכמו אותם תכשיטים ראוי לשמור עליהן מוסרית מעיני כל. הנביא מיכה הזכיר את הצניעות כאחת משלוש דרישות מרכזיות שה' דורש מאיתנו: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה, ו). אחד המפרשים כתב שכוונת הפסוק היא "ללכת עם אלוהיך בדרכי מצוותיו בצנעה, לא בפרסום רב ולהתייהר" (מצודת דוד). 

המוחצנות, שהיא ההיפך מצניעות, הפכה לתכונה בולטת בדורנו. כל אירוע זניח וכל הגיג סתמי זוכים לפרסום מיידי ברשתות החברתיות, בווטסאפים ובערוצי תקשורת. אנשים מפרסמים את חוויותיהם ברבים כאילו שאם אנשים אחרים לא ידעו על כך, ערכם העצמי יתבטל, בבחינת "אם לא סיפרת – לא היית". אפילו מסיבות בגן הפכו לאירוע מוחצן, כאשר צבא של הורים מצלם את הילדים מכל זווית אפשרית, בזמן שהילדים המבולבלים רק רוצים שהם יסתכלו עליהם ויראו איך הם שרים יפה… 

אדם צנוע, לעומת זאת, אינו צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. הוא יודע שיש רק "אחד" שבעיניו צריכים להיות מקובלים ואהובים – בורא עולם, ומולו עלינו להיות אמיתיים ואותנטיים. אדם צנוע וענו הוא אדם שלם, עם שלווה וביטחון עצמי, שאינו מפגין צורך להשתלט ולתפוס במה על חשבון אחרים. הוא חי מתוך תנועת נפש של התחשבות בזולת, של ראיית האחר, של הבנה מתי נכון להבליט את עצמו ומתי נכון לתת מקום לאחרים. 

מעבר לכך, הצניעות מאפשרת לתהליכים עמוקים להתרחש בתוכנו. כאשר איננו חשופים כל הזמן לשיפוט של העולם החיצון, הננו יכולים לפתח את אישיותנו הפנימית. מי שתלוי כל הזמן בדעת החברה וההמון, ב"מה יגידו" וב"איך אני נראה", משתעבד ומחמיץ את הרגישות לדברים הנפלאים שקורים סביבנו ובתוכנו. 

שלמה המלך, החכם באדם, אמר: "ואֶת צנועים – חכמה" (משלי יא, ב). "אֶת" בלשון הקודש פירושו "עִם", ומכאן שמי שנוהג בצניעות, פנימית וחיצונית, עימו שורה החכמה. לא חכמה רגעית ובת-חלוף אלא חכמה נצחית, המבטיחה השראת קדושה, אושר וברכה, בית יהודי וזוגיות טובה, חיבור טוב ואמיתי עם בורא עולם והצלחה בכל העולמות. 

 

המשך קריאה ↓

1

רוצה להרגיש כמו מלכת אנגליה?

בבית המלוכה הבריטי קיים "קוד לבוש" מדוקדק כבר מאות בשנים. כך למשל בנות המלוכה הבריטית מקפידות על לבוש הדור ומכובד, לא חושפני, ואינן רשאיות אפילו למרוח לק בכל צבע אלא רק בגוון טבעי. באירועים רשמיים כמו חתונה, הגברים נדרשים ללבוש מדים או חליפות ומחויבים לנעול נעליים שחורות מצוחצחות היטב. לכל אירוע מלכותי המלכה תגיע עם כובע שתואם את גוון בגדיה, וזאת כדי לעמוד בחוקים המסורתיים בבריטניה שקבעו כי אישה צריכה לכסות את שיערה. למעשה, עד לשנות ה-50' כלל לא היה נהוג שאישה מכובדת תלך ללא כובע. דוגמה נוספת לכללי לבוש נמצא בבתי המשפט בכל רחבי העולם – בבריטניה למשל מחויבים עורכי הדין לחבוש פאה וגלימה מיוחדת, ובמדינות נוספות כמו ישראל, צרפת, ספרד, פורטוגל וארה"ב ישנו קוד לבוש גם כן, כאשר בחלק מהמדינות מי שאיננו מגיע לבוש בקוד הלבוש עלול למצוא את עצמו מואשם בביזיון בית המשפט. במסעדות יוקרה מסוימות לא מתירים לגברים להיכנס ללא מקטורן (ז'קט), ומי שמגיע בלי – נדרש לשאול מארון הבגדים של המסעדה! אין ספק שככה כולם נראים הרבה יותר מכובדים.

המשך קריאה ↓

4

שקרים בפרסום

 תעשיית היופי מגלגלת סכומים עצומים – 250 מיליארד דולר בשנה רק בארה"ב לבד! כדי להרוויח כל כך הרבה, צריך לתת לנשים תחושה שהן לא מספיק יפות ולכן זקוקות הן לכל אותם מוצרי טיפוח ש"יֵחפו" על ה"פגמים" שאותן תעשיות המציאו… כך למשל החל שיווקו של המוצר קיוטקס, מוצר טיפוח הציפורניים הראשון בעולם, ב-1911. בקמפיין הפרסום שהחל את תעשיית הלקים המודרנית הופיעו מודעות שהזהירו נשים בנוגע למבוכה שתהיה להן אם תופענה עם ציפורניים ללא מניקור, שלא היה נפוץ כמעט באותה תקופה. בעקבות הפרסום התחום נסק מ-150,000 דולר ב-1916 לשני מיליון דולר תוך ארבע שנים בלבד. לפתע, אישה שלא הייתה בעלת ציפורניים מטופחות הרגישה מוזנחת, וזאת רק בגלל ההשפעה של הפרסומות. וכך, בעוד שב-1912 רק 25% מהנשים השתמשו במוצרים על ציפורניהן וידיהן, ב-1936 כבר 75% מהנשים עשו זאת. והיום?…

המשך קריאה ↓

2

כיסוי ראש

בתורה (ספר במדבר, פרק ה) מופיע תיאור הדין של אישה החשודה בבגידה, וכחלק מהטקס מסירים ממנה את כיסוי ראשה. כך קיבלו חכמי ישראל במסורת שבעל פה את מצוות כיסוי השיער לנשים, והביאו לכך ראיה מן הכתוב. ישנן נשים החשות כי עטיית כיסוי ראש תביא לאובדן יופיין, אך למעשה אישה נשואה העוטה כיסוי ראש לא מאבדת כלל את יופייה, אלא שומרת אותו עבור בעלה. אדרבה: היופי אף מתעצם בעיני בעלה פי כמה וכמה כשהוא יודע שאשתו שומרת את נשיותיה עבורו בלבד, ואין היא רוצה למצוא חן בעיני גברים אחרים.

המשך קריאה ↓

5

היחס הנכון לכסף

אחד ממאפייני הצניעות הפנימית הוא פיתוח יחס נכון לכסף ולעשירות. בתלמוד מתואר כיצד רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין בסוף המאה השנייה לספירה, היה אדם עשיר למדי. יחד עם זאת, התלמוד מעיד (מסכת כתובות, דף קד) כי בשעת פטירתו של רבי יהודה הוא הרים את ידיו לשמיים ונשבע כי כל חייו לא נהנה מהעולם הזה אפילו מאומה. כיצד ייתכן שאדם יצבור עושר מופלג שכזה ולא ייהנה ממנו כלל? התשובה קשורה למטרת החיים. כשאדם פועל מתוך תחושת שליחות עמוקה, כל דבר שהוא עושה בו שימוש למטרת השליחות הרוחנית שלו הופך להיות לחלק ממנה. אם הכסף משמש רק כדי ליהנות ו"לעשות כיף", אין בשימוש זה ערך רוחני; אבל אם משתמשים בו לצורך השליחות הרוחנית של האדם, כל הרכוש מקבל משמעות חדשה לגמרי. אדם יכול לרכוש מכונית חדשה ומנצנצת כדי לעורר קנאה, אך הוא יכול גם להשתמש בה כדי להסיע קשישים לרופא… 

המשך קריאה ↓

3

איך השפיעה הטלוויזיה על הבנות באי פיג'י?

לדימויי היופי המוצגים בתקשורת ישנה השפעה מזיקה, בעיקר על המין הנשי. הדוגמא הדרמטית ביותר מגיעה מפיג'י, מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט. תושבי פיג'י האמינו במשך שנים רבות ש"גדול זה יפה". נשים גדולות נחשבו מושכות, אף אחת לא עשתה דיאטה, ולומר לחברה "עלית במשקל" היה נחשב למחמאה. עד שבשנת 1995 נכנסו לראשונה שידורי טלוויזיה לפיג'י. כעבור שלוש שנים בלבד (!) של צפייה בתוכניות ופרסומות מערביות, 29% מהבנות המתבגרות כבר עמדו בסיכון גבוה ללקות בהפרעות אכילה. בשנת 2007, 45% מהבנות אמרו כי הן גרמו לעצמן להקיא בחודש האחרון. וכיום, הפרעת אכילה היא תופעה נפוצה בפיג'י.

המשך קריאה ↓

1

רוצה להרגיש כמו מלכת אנגליה?

בבית המלוכה הבריטי קיים "קוד לבוש" מדוקדק כבר מאות בשנים. כך למשל בנות המלוכה הבריטית מקפידות על לבוש הדור ומכובד, לא חושפני, ואינן רשאיות אפילו למרוח לק בכל צבע אלא רק בגוון טבעי. באירועים רשמיים כמו חתונה, הגברים נדרשים ללבוש מדים או חליפות ומחויבים לנעול נעליים שחורות מצוחצחות היטב. לכל אירוע מלכותי המלכה תגיע עם כובע שתואם את גוון בגדיה, וזאת כדי לעמוד בחוקים המסורתיים בבריטניה שקבעו כי אישה צריכה לכסות את שיערה. למעשה, עד לשנות ה-50' כלל לא היה נהוג שאישה מכובדת תלך ללא כובע. דוגמה נוספת לכללי לבוש נמצא בבתי המשפט בכל רחבי העולם – בבריטניה למשל מחויבים עורכי הדין לחבוש פאה וגלימה מיוחדת, ובמדינות נוספות כמו ישראל, צרפת, ספרד, פורטוגל וארה"ב ישנו קוד לבוש גם כן, כאשר בחלק מהמדינות מי שאיננו מגיע לבוש בקוד הלבוש עלול למצוא את עצמו מואשם בביזיון בית המשפט. במסעדות יוקרה מסוימות לא מתירים לגברים להיכנס ללא מקטורן (ז'קט), ומי שמגיע בלי – נדרש לשאול מארון הבגדים של המסעדה! אין ספק שככה כולם נראים הרבה יותר מכובדים.

המשך קריאה ↓

2

כיסוי ראש

בתורה (ספר במדבר, פרק ה) מופיע תיאור הדין של אישה החשודה בבגידה, וכחלק מהטקס מסירים ממנה את כיסוי ראשה. כך קיבלו חכמי ישראל במסורת שבעל פה את מצוות כיסוי השיער לנשים, והביאו לכך ראיה מן הכתוב. ישנן נשים החשות כי עטיית כיסוי ראש תביא לאובדן יופיין, אך למעשה אישה נשואה העוטה כיסוי ראש לא מאבדת כלל את יופייה, אלא שומרת אותו עבור בעלה. אדרבה: היופי אף מתעצם בעיני בעלה פי כמה וכמה כשהוא יודע שאשתו שומרת את נשיותיה עבורו בלבד, ואין היא רוצה למצוא חן בעיני גברים אחרים.

המשך קריאה ↓

3

איך השפיעה הטלוויזיה על הבנות באי פיג'י?

לדימויי היופי המוצגים בתקשורת ישנה השפעה מזיקה, בעיקר על המין הנשי. הדוגמא הדרמטית ביותר מגיעה מפיג'י, מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט. תושבי פיג'י האמינו במשך שנים רבות ש"גדול זה יפה". נשים גדולות נחשבו מושכות, אף אחת לא עשתה דיאטה, ולומר לחברה "עלית במשקל" היה נחשב למחמאה. עד שבשנת 1995 נכנסו לראשונה שידורי טלוויזיה לפיג'י. כעבור שלוש שנים בלבד (!) של צפייה בתוכניות ופרסומות מערביות, 29% מהבנות המתבגרות כבר עמדו בסיכון גבוה ללקות בהפרעות אכילה. בשנת 2007, 45% מהבנות אמרו כי הן גרמו לעצמן להקיא בחודש האחרון. וכיום, הפרעת אכילה היא תופעה נפוצה בפיג'י.

המשך קריאה ↓

4

שקרים בפרסום

 תעשיית היופי מגלגלת סכומים עצומים – 250 מיליארד דולר בשנה רק בארה"ב לבד! כדי להרוויח כל כך הרבה, צריך לתת לנשים תחושה שהן לא מספיק יפות ולכן זקוקות הן לכל אותם מוצרי טיפוח ש"יֵחפו" על ה"פגמים" שאותן תעשיות המציאו… כך למשל החל שיווקו של המוצר קיוטקס, מוצר טיפוח הציפורניים הראשון בעולם, ב-1911. בקמפיין הפרסום שהחל את תעשיית הלקים המודרנית הופיעו מודעות שהזהירו נשים בנוגע למבוכה שתהיה להן אם תופענה עם ציפורניים ללא מניקור, שלא היה נפוץ כמעט באותה תקופה. בעקבות הפרסום התחום נסק מ-150,000 דולר ב-1916 לשני מיליון דולר תוך ארבע שנים בלבד. לפתע, אישה שלא הייתה בעלת ציפורניים מטופחות הרגישה מוזנחת, וזאת רק בגלל ההשפעה של הפרסומות. וכך, בעוד שב-1912 רק 25% מהנשים השתמשו במוצרים על ציפורניהן וידיהן, ב-1936 כבר 75% מהנשים עשו זאת. והיום?…

המשך קריאה ↓

5

היחס הנכון לכסף

אחד ממאפייני הצניעות הפנימית הוא פיתוח יחס נכון לכסף ולעשירות. בתלמוד מתואר כיצד רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין בסוף המאה השנייה לספירה, היה אדם עשיר למדי. יחד עם זאת, התלמוד מעיד (מסכת כתובות, דף קד) כי בשעת פטירתו של רבי יהודה הוא הרים את ידיו לשמיים ונשבע כי כל חייו לא נהנה מהעולם הזה אפילו מאומה. כיצד ייתכן שאדם יצבור עושר מופלג שכזה ולא ייהנה ממנו כלל? התשובה קשורה למטרת החיים. כשאדם פועל מתוך תחושת שליחות עמוקה, כל דבר שהוא עושה בו שימוש למטרת השליחות הרוחנית שלו הופך להיות לחלק ממנה. אם הכסף משמש רק כדי ליהנות ו"לעשות כיף", אין בשימוש זה ערך רוחני; אבל אם משתמשים בו לצורך השליחות הרוחנית של האדם, כל הרכוש מקבל משמעות חדשה לגמרי. אדם יכול לרכוש מכונית חדשה ומנצנצת כדי לעורר קנאה, אך הוא יכול גם להשתמש בה כדי להסיע קשישים לרופא… 

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

דנה ורון מסבירה איך נולדו גדרי הצניעות
צניעות - הקונספט ששומר על הנישואים
"עניין הצניעות תסכל אותי כשחזרתי בתשובה"
צנועה וטוב לה
כיצד הצניעות תשמור על הזוגיות שלכם?
סטייליסטית מסבירה איך מתלבשים יפה וצנוע
כל התשובות לשאלת הצניעות
למה כבוד הוא חשוב, ומה הקשר לצניעות?
מפתחים עמוד שדרה
למה אישה נשואה צריכה לכסות את שיערה?
שיחה אישית על הצניעות שבאדם
אמנות האהבה

"זה נשמע שאני אישה קנאית, אבל זה ממש מציק לי"

בשיחת בנות פרטית, נוגה משתפת את קרן בגילוי אישי לגבי בעלה

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

אישה פשוטה, אבל הכי יפה

"הרגשתי איך התקף זעם מתחיל לגעוש בתוכי. הבגד היה כל כך מושלם; לא רציתי לשנות בו כלום. פשוט לא יכולתי לסבול את המחשבה להיות עוד כלה מאותו שטנץ כמו כולן, לבושה בשמלה צנועה"

"בנעורי, זמן רב לפני שהתקרבתי למסורת, הדבר שהכי הכי רציתי בעולם היה להיות רזה. תמיד, עוד בתור ילדה, הייתי מאד שמנה, והרגשתי לא שייכת, כאילו אני צופה בחיים מהשוליים. הייתי מוכנה לתת הכל כדי להיראות כמו הנשים היפהפיות שראיתי בעיתונים. אחת הפנטזיות הכי גדולות שלי הייתה להוריד את כל המשקל העודף, וללכת לקנות לעצמי בגד ים מדהים.

אחרי שביליתי קיץ אחר קיץ על שפת הבריכה, כשאני נראית יותר כמו שחקן ספסל, בחולצת T ענקית ומכנסי ברמודה גבריים, עצם המחשבה על להרגיש בנוח עם עצמי, נראתה בעיני כמו החירות המוחלטת.

ואז זה קרה. ירדתי למעלה מחמישים קילוגרם, טיפחתי את עצמי, הסתכלתי במראה וראיתי את האישה היפה שתמיד חלמתי להיות. אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה ללכת לקנות לעצמי את בגד הים המושלם ההוא. סוף סוף התממשו החלומות שליוו אותי במשך שנים. ומהחנות, הלכתי ישר אל החוף…

***

צעדתי אל החוף עם הספר והכיסא שלי. פסעתי לאורך שפת הים, עברתי על פני ילדים משחקים בחול, נשים מזדקנות שמטיילות עם כלבלביהם הזעירים, וגולשים שחומי עור ששיחקו בצלחות מעופפות. אולם למרבה ההפתעה, הרגשתי הרבה פחות נעים ממה שהרגשתי חמישים קילו קודם.

***

פלאשבק מתקופת הנערות: הוזמנתי לסעודת שבת משותפת לנשות מקצוע צעירות. לבשתי את הבגדים הכי מודרניים שלי: שמלה מהפנטת וסנדלים גבוהי פלטפורמה. השיער והאיפור היו מושלמים. הייתי מוכנה להיפגש ולהתמזג. הגעתי מוקדם, ופניתי למטבח כדי להציע זוג ידיים נוסף למארחת, שמעולם לא פגשתי קודם. מצאתי אישה שזורמת בקלילות, כמו ציפור דרור, טועמת מטבל זיתים, מניחה חלות בסלסלה, וכל הזמן מרימה ומורידה את כל הילדים שרצו לזכות בתשומת ליבה. חום התנור האדים את עורה. היא לבשה שמלה ארוכת שרוולים בשחור בסיסי, שום דבר מסנוור, עם גרבים שחורות ונעלים שטוחות. כל מה שהיה בה היה פשוט, מאופק.

אבל אף פעם בחיים שלי לא ראיתי אישה כל כך יפה.

"אני כל כך שמחה שבאת", היא אמרה, ועיניה הכהות נצצו כשהיא משכה אותי אליה לחיבוק.

לאורך כל הערב, לא יכולתי להפסיק לנעוץ בה מבטים. באצילות ורוגע, היא מלאה צלחות מרק עוף נוספות, ובו בזמן הציגה את האורחות זו לזו, חייכה לכולן כאילו שהיא שמחה לפגוש חברה שהיא לא ראתה המון זמן. בכל מקום בו היא עמדה, החדר נראה מואר יותר.

באותו לילה חזרתי לביתי נדהמת. מה יש באישה הזאת שכל כך הקסים אותי? השער והבגדים שלה לא היו מחוץ למודה, אבל רוב הסיכויים שלא תראה אותם על מסלולי הדוגמנות של פריז. הפנים שלה היו די נאות, אבל האם היא יכולה להיות דוגמנית? ממש לא. מכל בחינה, אני נראיתי יותר טוב מבין שתינו. ובכל זאת ידעתי בכל לבי, שיש לה יופי מסוג כזה שאפילו דוגמנית-על לא תוכל להשיג.

***

שמלת הכלולות שלי הייתה חלומית, עם חריזה הודית מורכבת שגרמה לבגד כולו לנצוץ כמו תכשיט. כשמדדתי אותה, הרגשתי שכל פנטזיית ילדות נסיכית בסגנון דיסני שאי פעם הייתה לי, מתממשת. קנינו שמלת סטרפלס, והוספנו טול שיכסה את כתפיי וזרועותיי. אולם הטול הזה היה שקוף; עורי נראה מתחתיו. בשלב זה של חיי כבר שמרתי מצוות, והתופרת הבינה שזה לא לעניין.

"רוצה לעשות לזה בטנה?" שאלה התופרת. "אנחנו יכולים להוסיף בד מתחת כדי שלא יראו את העור שלך".

הרגשתי איך התקף זעם מתחיל לגעוש בתוכי. הבגד היה כל כך מושלם; לא רציתי לשנות בו כלום. כבר שיניתי את כל המלתחה שלי כשהחלטתי להתחיל לשמור מצוות, ואם אהיה כנה, עדיין היו רגעים שהרגשתי צביטת געגועים לחצאיות המגניבות, לג'ינסים ולגופיות עליהם ויתרתי. אבל כאן הרגשתי התנגדות פנימית עזה שגם לי לא היתה ממש מובנת. פשוט לא יכולתי לסבול את המחשבה להיות עוד כלה מאותו שטנץ כמו כולן, לבושה בשמלה צנועה. לא רציתי להיות אחת מהעדר. רציתי להיות ייחודית. וכמובן, רציתי להיות מקסימה.

ואז, נזכרתי באותו יום על החוף, איך חיפשתי את תשומת הלב של האחרים, אולם כשקבלתי אותה, הרגשתי שאני רוצה להסתתר מאחורי המזח הקרוב. וחשבתי על המארחת החביבה משולחן השבת, אחת הנשים הדינמיות שעוררו בי השראה לאורך מסעי הארוך אל היהדות, שבשמלה שחורה פשוטה יכלה להאיר את החדר.

ביליתי את השנים האחרונות בהתבוננות פנימה, בשיפור ועידון האישיות שלי ובניית תחושת השלמות והערך שבאה מבפנים, שכל החיים שכנעו אותי להניח שהיא תבוא מבחוץ. ועכשיו, כשפיתחתי את היופי הפנימי, הרגשתי למעשה יותר טוב להיות מכוסה מבחוץ. אני אהיה כלה מקסימה בגלל מי שאני, ולא בגלל מה שאני אלבש.

שקלתי את תגובתי וחייכתי אל התופרת.

"כן, תוסיפי את הבטנה".

נכתב ע"י רעיה בוכנר, מתוך אתר 'אש התורה'

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

הסוד היהודי: זה מה שיגרום לו לרצות להתחתן
מה גורם ל-30% מהזוגות להתגרש, וכיצד ניתן להינצל?
האתגר הגדול של נשים/איה קרמרמן
מתחת לפני השטח – מה מגלים ומה מסתירים?
כשחברת הכנסת עלתה לבמה עם שמלת גופיה
הצניעות חוזרת לאופנה
להתלבש בצניעות ולהיות יפה? יש חיה כזאת
שהבנים ילמדו לשלוט בעצמם
ההתגלות בחלום הוכיחה: לצניעות יש משמעות