loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

היהדות מדריכה שבבחירת שותף לחיים עמו נקים בית ונגדל ילדים יש להפעיל שיקול דעת, ולא להסתמך רק על מה שהלב מרגיש... הדבר החשוב ביותר שעלינו לבחון היא את פנימיות האדם שמולנו, בנוסף לשיקולים של מציאת חן, תקשורת ושאיפות חיים דומות

מהן העצות שמעניקה היהדות בבחירת בן/בת הזוג לחיים, ומהי שיטת הדייטינג שהיא מציעה?

לפני כמה דורות בחירת חתן או כלה לא הייתה משימה מורכבת מדי, ולמה? האופציות היחידות היו מבין תושבי העיירה הקטנה. כיום, כשהעולם הפך לכפר גלובלי, יש אינספור אלטרנטיבות זמינות בלחיצת כפתור. כיצד ניתן לדעת מיהו ה"אחד" המתאים לי? האם ישנה דרך לקצר את הדרך אל החופה? ואם כבר התחתנתם - כיצד ניתן לדעת שהבחירה שנעשתה הייתה הנכונה?

הדרך לזוגיות מאושרת מתחילה כמובן במציאת בן/בת הזוג המתאימים. אבל כאשר יש כל כך הרבה אפשרויות בחוץ, איך אפשר לדעת בוודאות שמצאנו את בן/בת הזוג המתאימים לנו ביותר? ואולי יש מישהו אחר שעוד יותר יתאים לנו? למה יש כאלה ש"הולך" להם וכאלה שלא? ואולי אם אתאמץ יותר לצאת לדייטים אפגוש סוף סוף את ה"אחד"?

נתחיל בהסבר קצר על תפיסת הזיווג ביהדות. היהדות מסבירה שהאדם הראשון נברא מגבר ואשה המחוברים ביניהם: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, אנדרוגינוס (=שילוב של גבר ואישה) בְּראו, כמו שכתוב 'זכר ונקבה בראם'" (מדרש בראשית רבה, ח). כלומר, הם היו מחוברים בגבם כתאומים סיאמיים. רק לאחר מכן הם הופרדו זה מזה והפכו מ'אדם שלם' לשני חלקים של זכר ונקבה. כל הנשים באנושות מקור נשמתן הוא בנשמת האישה הראשונה בהיסטוריה – חוה, וכל הגברים באנושות מקור נשמתם הוא בנשמת הגבר הראשון בהיסטוריה. לכן, כל אחד ואחת מאיתנו הוא למעשה חצי מאדם שלם, ולכן מוטבע בנו הצורך והרצון למצוא את החצי השני ולחזור להיות 'אדם שלם'. 

התורה מסבירה שזיווגו של אדם לא נקבע כשהוא בן 20 או 30, אחרי שהוא סיים צבא או אחרי שהוא סיים לימודים, אלא בשלב מוקדם ביותר – 40 יום לפני יצירתו כעובר.  

"ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת – בת פלוני לפלוני" (מסכת סוטה, דף ב). ומיהו השדכן? זוהי משימה שבורא עולם בכבודו ובעצמו עוסק בה: "מאותה שעה [של בריאת העולם]… הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני – לפלוני". 

אם כן, ראינו שפעולת הזיווג היא מהלך רוחני שנקבע עוד לפני שאנו נולדים, אך אם כך נקבע משמים, נשאלת השאלה: האם מוטל עלינו להפעיל שיקול דעת בבחירת בן/בת זוג? התשובה היא שבהחלט כן. הקב"ה מעוניין שנחיה בדרכי הטבע בדיוק כפי שאנו יוצאים לעבוד כדי לקבל פרנסה, כפי שאנו נדרשים לאכול בריא ולעסוק בפעילות גופנית בכדי לשמור על בריאותנו וכן הלאה, כך גם אנו נדרשים להפעיל שיקול דעת בבחירת בן או בת הזוג לחיים.
אז כיצד נדע שהבחור/הבחורה שלפנינו הם אכן הזיווג המתאים לנו?

נחלק את התשובה לשני חלקים: לאלה שעוד לא התחתנו, ולאלה שכבר התחתנו.

מהי הדרך הנכונה להכיר?

ישנה דרך מדהימה לפגוש את בני הזוג המתאימים שעובדת כבר אלפי שנים, וזוכה גם היום לאחוזי הצלחה גבוהים ביותר. היהדות מגלה סוד גדול: ההיכרות הטובה ביותר נעשית דרך שדכן – גורם שלישי שמכיר את שני הצדדים ומקשר בין בני הזוג. ואם זה נשמע קצת מיושן ולא מודרני, הרי שהאמת הפוכה לגמרי והרבה זוגות גם בימינו הכירו דרך גורם שלישי וזכו להקים בית. 

בדרך האותנטית שבה נערכות פגישות שידוכים השיחה מתנהלת סביב נושאים מהותיים שבודקים את רמת ההתאמה בין השניים, כמו סגנון ואורח חיים, מה חשוב לי שיהיה בקשר זוגי, מהם הקווים האדומים שלי בחיים, מהם הערכים שלי, מהן הציפיות שלי מבן הזוג, איפה אני רואה את עצמי בעוד 10 שנים, מהן השאיפות שלי, עם מה קשה לי להתמודד במערכת זוגית. וכן, נבחן וננסה לעמוד על קנקנו של האדם שמולנו ע"י שנשאל שאלות מכוונות ושלא מסגירות את מטרתן, שנועדו לעזור לנו לגלות את טיב האופי של השני, כמו האופן שבו הוא מדבר על אנשים, יכולת הגמישות שלו, יכולת הענקה ועזרה לאחר או מאידך נטייה לאגואיזם ומרוכזות עצמית, יכולת הקשבה או מאידך זלזול באחר, נטייה לכוחניות, יכולת וויתור או מאידך עיקשות וכו'. 

במידה וקיימת התאמה על פי כל הקריטריונים החשובים, היהדות מדרבנת את הזוג להתקדם לעבר החופה, ולא לבזבז שנים של מערכת זוגית ללא טבעת על האצבע. 

אולי תחשבו "אבל זה לא נורמלי! איך אפשר להתחתן עם מישהו שלא גרת איתו?". הטענה כי מגורים משותפים מנבאים סיכויי הצלחה של חיי הנישואים לא עומדת במבחן המציאות. במידה ומגורים משותפים אכן היו מביאים לכך שההתאמה של הזוגות הנישאים הייתה טובה יותר, היינו מצפים שזוגות נשואים שחיו יחד לפני החתונה יהיו בעלי אחוזי גירושין נמוכים עד מאוד, אך לצערנו הרב, הפלא ופלא – אחוז הגירושין רק הולך ועולה. 

בחברה הדתית, לעומת זאת, לא גרים יחד לפני החתונה, ועם זאת אחוז הגירושין נותר נמוך מאוד. זוהי עדות לכך שמשהו בשיטה הזו עובד. אבל למה, ואיך זה הגיוני?

בכל החלטה חשובה בחיים כמו רכישת דירה או רכב, בחירת מקום לימודים או אפילו בהחלטה פעוטה יותר של קניית מדפסת, אנחנו בודקים ומבררים לפני שמחליטים. איננו סומכים רק על האינטואיציה שלנו או על סמך עד כמה האוטו מוצא חן בעינינו מבחינה חיצונית. כל אחד יחשוב פעמיים לפני שירכוש דירה מעוצבת להפליא שנמצאת בקומה שישית בלי מעלית… 

משום מה, כשזה מגיע לזוגיות קיימת נטייה פחות להתחשב בפרמטרים רציונליים ושכליים, והדבר היחיד שקובע הוא הלב. עננת ההתאהבות שמציפה את בני הזוג מונעת מהם להתרשם מההתאמה לטווח הרחוק של הבן/בת זוג הפוטנציאלי, ומסתירה קווי אופי מסוימים שלמען האמת אפשר היה לאתר די בקלות עם עיניים קצת יותר פקוחות. בשלב שבו גם מגע נכנס לסיפור, המקום של הרציונל בקבלת החלטה כבר מתפוגג לחלוטין ומותיר אחריו שובל של אבק…

לעומת זאת, אצל זוגות שנמנעים ממגע ובוחרים בעיקר עם השכל תוך כדי בדיקת גם הלב, כל זה נחסך – אם לא מתאים להם הם פשוט אומרים "לא תודה", ונפרדים לשלום לפני שנכנסים לתסבוכת רגשית ומערכת זוגית של פרידה-חזרה הלוך ושוב הנובעת מחוסר התאמה בשילוב של מעורבות רגשית חזקה.

יש בי אהבה והיא תנצח? לא בדיוק

אם תשאלו את רוב הזוגות שעומדים להינשא למה הם ביחד, הם יענו: "מה השאלה? אנחנו מאוהבים!". אבל אם שליש מהזוגות בישראל בכל זאת מתגרשים, כנראה שאהבה היא לא סיבה מספיק טובה להתחתן…

התאהבות היא ממש לא מתכון בטוח לאהבה. ההתאהבות נמשכת חודשים ספורים ובמקרה הטוב שנים ספורות, אבל יום אחד היא תדעך. ואז עלול להתברר שבני הזוג שונים מאוד זה מזה, ושאיפותיהם ורצונותיהם רחוקים כרחוק מזרח ממערב. לצערנו, לא מעט זוגות מרגישים כך לאחר שכבר חיו יחד כמה שנים, ואז הם מתחתנים רק מכוח האינרציה. אך המחיר עלול להיות כבד בהמשך. 

בחירת בן זוג לחיים לא צריכה להיות מושתתת אך ורק על אהבה. נשמע מוזר? נכון, אבל זו האמת. אהבה כשלעצמה בלבד אינה מהווה בסיס לנישואין מאושרים ויציבים.

אומנם חשוב שתהיה משיכה לצד השני ושיחה זורמת שהם תנאים הכרחיים למערכת זוגית, אבל חשוב לשים לב שקיימת התאמה גם בנושאים מהותיים נוספים. 

היהדות מסבירה שבמהלך תקופת ההיכרות ועד החתונה "שומרים נגיעה", כלומר שומרים על ריחוק ממגע פיזי מכל סוג שהוא, אפילו נמנעים מליטוף היד. המטרה בכך היא למנוע הטיה רגשית שמשבשת את שיקול הדעת, ומאפשרת להתרכז בבן הזוג כפי שהוא. באופן הזה בני הזוג לא נקשרים רגשית יתר על המידה לפני שהם מגבשים החלטה מושכלת שתשפיע בצורה הגורלית ביותר על כל ימי חייהם. (להרחבה אפשר לקרוא על כך בשאלה: מה הסיפור של שמירת נגיעה? זה לא מוגזם מדי?).

מה חשוב לבדוק בבן/בת הזוג הפוטנציאלי?

לפעמים ייתכן שהעיכוב במציאת שידוך נועד לאפשר לנו להמשיך ולעבוד על תכונות הנפש, להתכונן טוב יותר לחיים משותפים, לשפר את סגנון חיינו ולהגיע עם ארגז כלים לחיי הנישואים. כל זמן שאנו נמצאים בלימוד והתפתחות רוחנית או נפשית, אנו בונים קרקע יציבה לתשתית של הבית שלנו, ובכך מגיעים מוכנים יותר להקמת משפחה עם בן/בת זוגנו. 

בבואנו לוודא שבן/בת הזוג הפוטנציאלי הוא אכן המתאים לי ביותר, ישנם כמה דברים שחשוב לבדוק שקיימים. אז מה כדאי לחפש, ומה עלינו לבדוק? הנה כמה הצעות:

  1. מטרת חיים משותפת. ארבעים-חמישים שנה זה הרבה זמן להיות נשואים. מה תעשו כל הזמן הזה ביחד? אם רק תצפו בסרטונים או תצאו למסעדות, תרגישו שהקשר שלכם רדוד וחסר משמעות. חשוב שתחלקו משהו חשוב ומשמעותי יותר – דרך חיים משותפת. מטרה או ערך שאתם מסורים לו יעצימו את חייכם המשותפים ויתנו להם בסיס חזק.
  2. אמון. אם אין ביניכם אמון, שום דבר לא יצמח בקשר שלכם. האם אתם מרגישים שאתם יכולים לסמוך על הצד השני? האם אתן מרגישות בטוחות לפתוח בפניו את ליבכן? האם היא מסוגלת לתקשר איתכם ולקבל אתכם, או שאתם חוששים להביע את עצמכם מחשש שתיראו "לא טוב"? אם אין ביניכם כנות ואתם לא רואים דרך לפתח אותה, אולי כדאי שתחשבו שוב.
  3. אישיות טובה. חשבו אילו תכונות אופי חשוב לכם שיהיו בשותפכם לחיים. בשורה התחתונה, הפנימיות של האדם שיחיה לצדכם היא זו שתשפיע בראש ובראשונה על טיב היחסים בינכם ועל האווירה בבתיכם.
    חשוב לבדוק שיש בפרטנר יכולת נתינה. קשר טוב מבוסס על נתינה – לגרום הנאה לאחר ולחשוב עליו, לפעמים אפילו לפני שאני חושב על עצמי. בדקו: האם הזיווג הפוטנציאלי שלי יודע לתת ולהעניק? אפשר לראות זאת למשל על ידי היחס שלו/ה לנותני שירות כמו נהגי מונית, מלצרים וכדומה.
    בדקו אם קיימות בצד השני תכונות חשובות נוספות כמו וויתור, הסתכלות טובה על האחר, אכפתיות ולב טוב. נסו לראות אם הוא לוקה בתכונות שליליות שעלולות לפגוע במרקם היחסים של מערכת נישואים כמו כעסנות, קמצנות מוגזמת או זלזול והתנשאות על האחר. בדקו איך הוא מתייחס לאחים שלו ולהורים שלו? האם היא יודעת להוקיר אנשים שעושים בשבילה, או שהיא רק מתלוננת ומקטרת על כל העולם? אם אין לו הערכה כלפי בני המשפחה שעושים ועשו בשבילו כל כך הרבה, אל תתפלאו כאשר הוא לא יוקיר גם אתכם.
  4. האם אתם מתכננים לשנות אותו/אותה? אל תנסו לשפר אף אחד. אתם לא מתחתנים עם האדם שהוא יהיה בעוד חמש או עשר שנים, אלא עם מי שהוא עכשיו. אם אינכם מסוגלים לקבל אותו כעת כפי שהוא, סימן שכנראה בעתיד תנסו לשנות אותו, וזה מתכון בטוח לפיצוץ בנישואין. אל תצפו שהאדם שאתם מכירים כעת יהיה מישהו אחר בעתיד, מכיוון שאין שום ערובה לכך שאכן יהיה שינוי אצל השני לטובה. ושנית, אין זה מתפקידכם לשנות את האחר, אלא להיפך, תפקידנו בחיים הוא לשנות את עצמנו להיות טובים יותר.
    זכרו – אנחנו מתחתנים כדי ללמוד לאהוב, כדי להעניק ולתת, כדי להפוך את עצמנו לאנשים טובים יותר היוצאים מעצמנו ומרחיבים את עצמנו למען האחר.
  5. האם אתם מחליטים מהלב או מהשכל? בהחלטת הרת גורל של בחירת בן/בת זוג לחיים שלמים מומלץ להפעיל קצת יותר ראש וקצת פחות לב. אובייקטיביות, בדיקה של שאלות מהותיות ושמירה מהסחת הדעת של המגע הגופני ישמרו עליכם מפוקסים. אין כמו להתאהב, אבל כשמתעוררים יום אחד עם טבעת על האצבע, עדיף לדעת שלא הסתבכנו בגלל שלא הכנו שיעורי בית…


ומה אם כבר התחתנתי?

כבר נשואים? מחשבות כגון "האם בחרתי נכון?", "אולי זאת הייתה החלטה שגויה" או "איך חשבתי בכלל שאנחנו מתאימים?!" עלולות לצוץ אצל רבים מאתנו בעתות של קשיים זוגיים. היהדות אומרת כי אם עמדתם תחת החופה ונישאתם זה לזו, הסירו את עול הספקות מעליכם ודעו שכך קבע בורא עולם. אומנם זה נראה כאילו אנחנו בחרנו בבן/בת זוגנו, אך למעשה הקביעה הזו נגזרה משמים, וכך החליט אלוהים. החתונה שלכם לא הייתה מקרית – באמת נועדתם זה לזו!

אלוהים ידע שמבין כל האופציות הקיימות ברחבי הגלובוס זה שעמד לצדנו תחת החופה הוא הבחירה הטובה ביותר עבורנו.

עתות של משברים וקשיים זוגיים מעלים את התהייה: כיצד הבחירה של בן/בת הזוג שעמם אנו לא מסתדרים יכולה להיות הבחירה הטובה ביותר עבורנו?!
זוגיות לפי היהדות איננה דבר שקורה מעצמו, אלא דבר שצריך לעבוד עליו. כמו שלא מספיק לפתוח תיק במע"מ ולחכות שהעסק יתחיל לעבוד מעצמו, כך גם בחיי הנישואין. לא בכדי נקראת המשפחה בעם ישראל בכינוי 'הבית היהודי'. בית הוא דבר שלוקח שנים ארוכות כדי לבנות, והוא כולל שלבים רבים – תכנון, בניית יסודות, יציקת מלט, בניית קומה ראשונה, קומה שניה, ריצוף, טיח, עבודות חשמל וכו'. כך גם הבית המשותף שאתם בניתם. לא מספיק להתחתן ולחכות שזה יעבוד מעצמו, אלא נדרש ללמוד כיצד יש להתנהל בזוגיות ולעבוד קשה כדי לגרום לזה לעבוד. כל אחד משני הצדדים צריך להכיר היטב את הצרכים של בן/בת הזוג, להבין מה אני יכול לשנות בעצמי כדי להטיב את הקשר בנינו, ללמוד להתגמש למען האחר, ללמוד לוותר למען השלום ועוד.  אם לא עשיתם את זה לפני הנישואין או בתחילת הנישואים, תוכלו לעשות זאת עכשיו. לעולם לא מאוחר מדי.

המוטו השגור בפי יועצי נישואים הוא 'אין זוג לא מוצלח. יש זוג לא מודרך', כשכוונתם היא להעביר את המסר שבניית מערכת נישואים תקינה מחייבת לימוד והדרכה של נושא שלום בית, בדיוק כפי שנדרש לימוד עבור כל רכישת מקצוע. 

על מנת לשפר את טיב הקשר חייבים ללמוד ולהעמיק על זוגיות. מומלץ לשמוע שיעורים על זוגיות, לקרוא ספרים, ובמידת הצורך מומלץ ללכת לייעוץ זוגי מול יועצים זוגיים בעלי המלצות וניסיון מוכח של הצלחה אשר יוכלו לסייע לכם בתהליך.

חשוב לשנות דפוס חשיבה ולהתחיל לחשוב מה אני יכול לעשות/להפסיק לעשות כדי לתרום לזוגיות, להפסיק להאשים את האחר, לראות מחדש את הדברים הטובים שיש בבן/בת הזוג, ולהיזכר בסיבות הטובות שבגללן התחתנתם…
(להרחבה ניתן לקרוא את השאלה: מה המתכון היהודי לזוגיות מאושרת?).

בהצלחה! 

 

 

המשך קריאה ↓

1

השידוכים המוצלחים בתנ"ך

בתנ"ך ישנם כמה סיפורי אהבה מפורסמים שמהם אפשר ללמוד הרבה על היכרויות, זוגיות ונישואין. השידוך הראשון בתורה מתחיל בכך שאליעזר, עבדו של אברהם אבינו, נשלח הרחק אל חרן, שם מתגוררת משפחתו של אברהם, כדי למצוא אישה ליצחק בנו. אליעזר מתפלל על שפת הבאר ומבקש מאלוהים סימן – הנערה אשר תשאב מים ותציע גם לו ולגמליו לשתות, היא הנערה הנבחרת! ואכן, רבקה מיד מזהה את האיש הזר ושואבת מים גם עבורו וגם עבור גמליו – שכידוע שותים כמות אדירה של מים. המפרשים שואלים, מדוע ביקש אליעזר דווקא את הסימן הזה? ומסבירים שהוא חיפש ליצחק נערה בעלת חסד ולב טוב, שתהיה אכפתית ומתחשבת. ואכן, השידוך הצליח – כאשר רבקה הגיעה ליצחק, הוא מיד זיהה את הברכה שהיא מביאה עמה בכל אשר פניה מועדות.

המשך קריאה ↓

4

ט"ו באב – חג האהבה

מהו מקור הקביעה כי ט"ו באב הוא "חג האהבה"? הייתה תקופה בה היו שני איסורי חיתון בין שבטי ישראל. הראשון: נקבע עוד בימי משה רבנו, בת שירשה מאביה נחלה – לא יכלה להינשא אלא לבן שבטה בלבד, כדי שלא תעבור נחלה משבט לשבט. השני: בספר שופטים מתואר אירוע קשה בשם "פילגש בגבעה", שבעקבותיו נשבעו שבטי ישראל להחרים את שבט בנימין ולא להינשא להם. שני איסורים אלו ציערו את בני ישראל שהוגבלו בבחירת בן או בת זוג. חכמי ישראל בדקו לעומק את האיסורים והוכיחו כי שני איסורים אלה חלים רק על אותו דור שנשבע עליהם, ולכן התירו אותם. יום זה שבו הותרו שני האיסורים היה ט"ו באב, והמשנה מציינת כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר (ט"ו) באב וכיום הכיפורים" (משנה תענית ד, ח).

המשך קריאה ↓

2

להתמסר מתוך אהבה, לאהוב מתוך התמסרות

שידוך מפורסם נוסף הוא זה של יעקב אבינו ורחל אמנו. יעקב ברח מאחיו עשיו לחרן, עיר מגוריה של אמו רבקה. הוא פוגש את רחל על שפת הבאר ומיד יודע שהיא 'האחת'. הוא מסכים לעבוד שבע שנים תמימות עבור הזכות להינשא לה, אך בליל החתונה מחליף אביה, לבן, בין האחיות וכך יעקב מגלה כי הוא נישא ללאה, אחותה הבכורה, במקום לרחל. יעקב לא מוותר ומוכן לעבוד שבע שנים נוספות בשביל רחל, זיווגו האמיתי והמקורי, וכל חייו היא נותרת אשתו האהובה, אפילו לאחר מותה. ההתמסרות של יעקב לרחל נבעה מתוך אהבתו אליה, אך האהבה אליה גדלה עוד יותר מתוך נכונותו להתמסר אליה… על אותן שבע שנים נוספות שנדרש לעבוד נאמר: "ויהי בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה", כלומר שהשנים הארוכות חלפו בעיניו מהר מאוד מרוב אהבתו.  

המשך קריאה ↓

5

מאיפה בא הזיווג?

מצד אחד, התלמוד מציין כי הנשמות מזווגות עוד קודם העיבור, אולם מצד שני בתלמוד נאמר כי "מזווגים לו לאדם על פי מעשיו", ובמילים אחרות, שכל אחד מקבל מה שמגיע לו ע"פ טיב מעשיו ואישיותו. איך הדברים מתיישבים יחד? מדובר למעשה בשני מקרים שונים – השידוך המקורי הוא בזיווג הראשון, והתלות במעשינו היא בזיווג השני. ספר הזוהר מסביר שאין הכוונה בזיווג ראשון ושני לחתונה ראשונה או שניה, אלא שאלו שני תיאורים רוחניים של מצב הנשמה.
נסביר: הנשמה השלמה במקורה מורכבת מחצי נשמה זכרי וחצי נשמה נקבי. חצי הנשמה הזכרי יורד לעולם בתוך גוף של גבר, וחצי הנשמה הנקבי יורד במועד אחר לתוך גוף נקבי. כל אחד חי את חייו במסלולו עד לרגע פגישתם ועמידתם תחת החופה שם הם מתאחדים והופכים לנשמה אחת שלמה. כיצד מחליטים בשמים מי הזיווג? קודם כל בודקים 'זיווג ראשון', כלומר בודקים מהו מצבו הרוחני של חצי הנשמה המקורי, האם דרגתם של השניים מתאימה פחות או יותר, והאם הם דומים בטיב אישיותם, מעשיהם ורמתם הרוחנית. אם כן – מפגישים בין השניים. אם לא – הולכים ל'זיווג שני', כלומר אדם שאינו בעל חצי הנשמה המקורית אבל שנמצא בדרגה רוחנית תואמת. יצירת מער' יחסים עם אדם שנמצא בסטטוס רוחני שונה אינה מטיבה עם אף אחד מן הצדדים, ולכן בוחרים לכל אחד מן החצאים אדם שאינו חציו המקורי, אבל מתאים יותר לניהול חיים משותפים עמו. 

המשך קריאה ↓

3

למי באמת שייכת כל ההצלחה?

אהבתם של רבי עקיבא ורחל היא סיפור אהבה מעורר השראה. בתלמוד מסופר כי עקיבא היה רועה צאן נבער, שעבד אצל אביה של רחל. למרות המעטה הקשה שעטף אותו, רחל זיהתה בעקיבא תכונות אופי מיוחדות של צניעות וענווה, והחליטה להינשא לו למרות איומו של אביה כי אם תעשה כן – תנושל מכל נכסיו. ואכן, עקיבא ורחל גרו בתחילה במתבן פשוט על רצפת קש, אך רחל הפצירה בו ללכת וללמוד תורה. וכך למד עקיבא במשך שתים עשרה שנים רצופות, ובסיומן שב לביתו כרבי עקיבא ועימו תלמידיו הרבים. כשהתקרב, שמע מבעד לדלת כי רחל הייתה מעוניינת שימשיך ללמוד, ואז הוא הסתובב ושב לבית המדרש לעוד שתים עשרה שנים. בסופן הגיע לביתו עם רבבות תלמידיו המעריצים, כשרחל מתקרבת אליו בעודה לבושה כאשה ענייה. התלמידים הדפו את האישה הפשוטה מעל רבם הנערץ, אך רבי עקיבא אמר להם: עזבו אותה, "שלי ושלכם – שלה הוא!". כלומר, כל הקניינים הרוחניים שזכינו בהם, כל לימוד התורה, כל ההתעלות הרוחנית של כולנו – עומדת לזכותה. בסופו של דבר אביה שמע על גדולתו של רבי עקיבא וחידש את קשריו עם בתו וחתנו. סיפור אהבה זה מעיד על אהבתה החזקה של רחל שזיהתה בבעלה תכונות מיוחדות והעצימה אותן, עד שבזכות התעקשותה זכה עם ישראל כולו לאחד המנהיגים הגדולים בכל הדורות.

המשך קריאה ↓

1

השידוכים המוצלחים בתנ"ך

בתנ"ך ישנם כמה סיפורי אהבה מפורסמים שמהם אפשר ללמוד הרבה על היכרויות, זוגיות ונישואין. השידוך הראשון בתורה מתחיל בכך שאליעזר, עבדו של אברהם אבינו, נשלח הרחק אל חרן, שם מתגוררת משפחתו של אברהם, כדי למצוא אישה ליצחק בנו. אליעזר מתפלל על שפת הבאר ומבקש מאלוהים סימן – הנערה אשר תשאב מים ותציע גם לו ולגמליו לשתות, היא הנערה הנבחרת! ואכן, רבקה מיד מזהה את האיש הזר ושואבת מים גם עבורו וגם עבור גמליו – שכידוע שותים כמות אדירה של מים. המפרשים שואלים, מדוע ביקש אליעזר דווקא את הסימן הזה? ומסבירים שהוא חיפש ליצחק נערה בעלת חסד ולב טוב, שתהיה אכפתית ומתחשבת. ואכן, השידוך הצליח – כאשר רבקה הגיעה ליצחק, הוא מיד זיהה את הברכה שהיא מביאה עמה בכל אשר פניה מועדות.

המשך קריאה ↓

2

להתמסר מתוך אהבה, לאהוב מתוך התמסרות

שידוך מפורסם נוסף הוא זה של יעקב אבינו ורחל אמנו. יעקב ברח מאחיו עשיו לחרן, עיר מגוריה של אמו רבקה. הוא פוגש את רחל על שפת הבאר ומיד יודע שהיא 'האחת'. הוא מסכים לעבוד שבע שנים תמימות עבור הזכות להינשא לה, אך בליל החתונה מחליף אביה, לבן, בין האחיות וכך יעקב מגלה כי הוא נישא ללאה, אחותה הבכורה, במקום לרחל. יעקב לא מוותר ומוכן לעבוד שבע שנים נוספות בשביל רחל, זיווגו האמיתי והמקורי, וכל חייו היא נותרת אשתו האהובה, אפילו לאחר מותה. ההתמסרות של יעקב לרחל נבעה מתוך אהבתו אליה, אך האהבה אליה גדלה עוד יותר מתוך נכונותו להתמסר אליה… על אותן שבע שנים נוספות שנדרש לעבוד נאמר: "ויהי בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה", כלומר שהשנים הארוכות חלפו בעיניו מהר מאוד מרוב אהבתו.  

המשך קריאה ↓

3

למי באמת שייכת כל ההצלחה?

אהבתם של רבי עקיבא ורחל היא סיפור אהבה מעורר השראה. בתלמוד מסופר כי עקיבא היה רועה צאן נבער, שעבד אצל אביה של רחל. למרות המעטה הקשה שעטף אותו, רחל זיהתה בעקיבא תכונות אופי מיוחדות של צניעות וענווה, והחליטה להינשא לו למרות איומו של אביה כי אם תעשה כן – תנושל מכל נכסיו. ואכן, עקיבא ורחל גרו בתחילה במתבן פשוט על רצפת קש, אך רחל הפצירה בו ללכת וללמוד תורה. וכך למד עקיבא במשך שתים עשרה שנים רצופות, ובסיומן שב לביתו כרבי עקיבא ועימו תלמידיו הרבים. כשהתקרב, שמע מבעד לדלת כי רחל הייתה מעוניינת שימשיך ללמוד, ואז הוא הסתובב ושב לבית המדרש לעוד שתים עשרה שנים. בסופן הגיע לביתו עם רבבות תלמידיו המעריצים, כשרחל מתקרבת אליו בעודה לבושה כאשה ענייה. התלמידים הדפו את האישה הפשוטה מעל רבם הנערץ, אך רבי עקיבא אמר להם: עזבו אותה, "שלי ושלכם – שלה הוא!". כלומר, כל הקניינים הרוחניים שזכינו בהם, כל לימוד התורה, כל ההתעלות הרוחנית של כולנו – עומדת לזכותה. בסופו של דבר אביה שמע על גדולתו של רבי עקיבא וחידש את קשריו עם בתו וחתנו. סיפור אהבה זה מעיד על אהבתה החזקה של רחל שזיהתה בבעלה תכונות מיוחדות והעצימה אותן, עד שבזכות התעקשותה זכה עם ישראל כולו לאחד המנהיגים הגדולים בכל הדורות.

המשך קריאה ↓

4

ט"ו באב – חג האהבה

מהו מקור הקביעה כי ט"ו באב הוא "חג האהבה"? הייתה תקופה בה היו שני איסורי חיתון בין שבטי ישראל. הראשון: נקבע עוד בימי משה רבנו, בת שירשה מאביה נחלה – לא יכלה להינשא אלא לבן שבטה בלבד, כדי שלא תעבור נחלה משבט לשבט. השני: בספר שופטים מתואר אירוע קשה בשם "פילגש בגבעה", שבעקבותיו נשבעו שבטי ישראל להחרים את שבט בנימין ולא להינשא להם. שני איסורים אלו ציערו את בני ישראל שהוגבלו בבחירת בן או בת זוג. חכמי ישראל בדקו לעומק את האיסורים והוכיחו כי שני איסורים אלה חלים רק על אותו דור שנשבע עליהם, ולכן התירו אותם. יום זה שבו הותרו שני האיסורים היה ט"ו באב, והמשנה מציינת כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר (ט"ו) באב וכיום הכיפורים" (משנה תענית ד, ח).

המשך קריאה ↓

5

מאיפה בא הזיווג?

מצד אחד, התלמוד מציין כי הנשמות מזווגות עוד קודם העיבור, אולם מצד שני בתלמוד נאמר כי "מזווגים לו לאדם על פי מעשיו", ובמילים אחרות, שכל אחד מקבל מה שמגיע לו ע"פ טיב מעשיו ואישיותו. איך הדברים מתיישבים יחד? מדובר למעשה בשני מקרים שונים – השידוך המקורי הוא בזיווג הראשון, והתלות במעשינו היא בזיווג השני. ספר הזוהר מסביר שאין הכוונה בזיווג ראשון ושני לחתונה ראשונה או שניה, אלא שאלו שני תיאורים רוחניים של מצב הנשמה.
נסביר: הנשמה השלמה במקורה מורכבת מחצי נשמה זכרי וחצי נשמה נקבי. חצי הנשמה הזכרי יורד לעולם בתוך גוף של גבר, וחצי הנשמה הנקבי יורד במועד אחר לתוך גוף נקבי. כל אחד חי את חייו במסלולו עד לרגע פגישתם ועמידתם תחת החופה שם הם מתאחדים והופכים לנשמה אחת שלמה. כיצד מחליטים בשמים מי הזיווג? קודם כל בודקים 'זיווג ראשון', כלומר בודקים מהו מצבו הרוחני של חצי הנשמה המקורי, האם דרגתם של השניים מתאימה פחות או יותר, והאם הם דומים בטיב אישיותם, מעשיהם ורמתם הרוחנית. אם כן – מפגישים בין השניים. אם לא – הולכים ל'זיווג שני', כלומר אדם שאינו בעל חצי הנשמה המקורית אבל שנמצא בדרגה רוחנית תואמת. יצירת מער' יחסים עם אדם שנמצא בסטטוס רוחני שונה אינה מטיבה עם אף אחד מן הצדדים, ולכן בוחרים לכל אחד מן החצאים אדם שאינו חציו המקורי, אבל מתאים יותר לניהול חיים משותפים עמו. 

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

איך נדע לפני החתונה מהי הבחירה הנכונה?
מי קבע עם מי אני אתחתן – אני או ה'?
זיווג – גורל או בחירה חופשית?
על קצה המזלג: כיצד בוחרים בן/בת זוג?
זוגיות: איך לבחור נכון?
מסע בעולם הזוגיות
הרב יגאל כהן: איך לבחור בן זוג?

"נפגשנו וזה לא היה זה. אני מיואשת!"

בת חן חוזרת מעוד דייט כושל, ומספרת הכול לצליל ומיתר - השותפות ל"שדה הקרב" של עולם הדייטינג

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

הצלקת המכוערת של השידוך שלי

לפעמים אנו נוטים לחשוב שככל שנתאמץ למצוא את הזיווג שלנו כך הוא יגיע יותר מהר, או מאידך לפעמים מתרוצצות להן מחשבות סוררות מעין "האם בעלי/אשתי היו הבחירה הנכונה?", אך האמת היא ש'מתי ומי יהיה הזיווג' נקבע כבר משמים וזו הייתה הבחירה הכי טובה עבורנו. לפעמים נתקלים בסיפורים שממחישים לנו את יד האלוהים והשגחתו עלינו, כמו בסיפור הבא...

אמנם זמן רב עבר מאז קרה הסיפור, אך עדיין קשה לי לספר אותו. הייתי אז ילדה בת תשע. התארחנו בחג הסוכות בבית הארחה במושב דתי בצפון הארץ. בית ההארחה היה די מבודד. מסביבו היה נוף מדהים, הרבה עצים ושבילים שהשתרעו על שטח גדול. באחד מימי חול המועד, הלכתי לטייל עם אחותי הקטנה שישבה בעגלה. עצרנו ליד עץ די גבוה. ספרתי לה סיפור, שיחקתי איתה. היה נעים. לפתע הגיעה חבורת נערים. הם לא היו מבית ההארחה. הם היו פראיים וקולניים, ונראו משועממים מאד. מייד כשראיתי אותם, החלטתי לטפס על העץ ולהתחבא מפניהם. התחלתי לטפס, אך הם קלטו אותי והחלו לרוץ לכיוון שלי. אני כבר הספקתי לטפס די הרבה, ואז נזכרתי ששכחתי את אחותי למטה בעגלה. אבל הם כבר הגיעו, הקיפו את העץ והחלו לנדנד אותו. אני לא חושבת שהם חשבו על מה שהם עושים. העץ היה די דק ושביר, ואני פשוט התנדנדתי מצד לצד בפראות, צורחת מפחד ומתחננת שיפסיקו. בשבילם זה היה משחק קונדסי, בשבילי זו היתה סכנת חיים. אחזתי בכל כוחי בעץ. ידעתי שאם ארפה – אעוף למטה ואמות. זה ברור לי עד היום.

ואז הגיע לשם ילד, כבן 12, לא יותר. הוא רץ לכיוונם ואמר להם: "תפסיקו". אחד הנערים היכה אותו ואמר: "לך מכאן, זה לא העסק שלך". הילד הסתכל עלי וראה את הפחד שלי בעיניים. "תקרא לעזרה", צרחתי אליו, ובינתיים הם המשיכו בנענועים. שמעתי אותם אומרים: "בסוף היא תיפול. היא לא תחזיק מעמד". הילד החל להפריע להם. הוא בעט להם ברגליים, משך אותם בחולצה, הציק להם, היכה אותם באגרופיו. הם, מצידם, נתנו לו מכות חזקות, אבל הוא המשיך. פתאום, הוא נתן נשיכה ביד של אחד מהם. הנער פלט צרחה: "זה כבר יעלה לך ביוקר!". הם עזבו את העץ והתנפלו עליו כולם. הוא התחיל לברוח וסימן לי לרדת מהעץ. הם תפסו אותו והתחילו להכותו בקרש. מיהרתי לרדת מהעץ, תפסתי את העגלה וברחתי לבית ההארחה. שם צרחתי: "תעזרו לו", ושלחתי כמה אנשים לכיוון החורשה. כעבור כמה דקות, הם חזרו. הם נשאו על ידיהם את הילד שהציל אותי. כבר לא ראיתי את הפנים שלו, הן היו מלאות דם. ניסיתי להתקרב, אך אימי משכה אותי לחדר כדי להרגיע אותי. לא יצאתי מהחדר עד למחרת. התעניינתי בגורלו של הילד. הייתי בטוחה שהוא מת. אבי חזר ואמר שהעבירו אותו לבית חולים, והוא רק נפצע. האמנתי לו, אבל כמה ימים לאחר מכן התחלתי לפקפק בדבר, מכיוון שלא ראיתי אותו בסביבה.

הרבה שנים עברו מאז. כשגדלתי והתבגרתי, חשתי צורך עז לדעת מה עלה בגורלו. נידנדתי להורים שלי, והם התקשרו למנהלי בית ההארחה (שכבר נסגר בינתיים). הם לא ידעו בכלל על מה אנחנו מדברים, אבל הסיפור נשאר חרוט בליבי. עברו מאז הרבה שנים. בגיל 19 התחלתי לצאת לפגישות שידוכים. זה לא כל כך הלך, בעיקר מצידי. ארבע שנים הייתי בשידוכים. יום אחד הציעו לי בחור אחד. ביררנו עליו, וכולם התלהבו ממנו. לא הבנתי מדוע הוא עדיין לא התארס (הוא היה בן 26, ומקובל אצלנו לצאת לפגישות שידוכים בגיל מוקדם). נפגשתי איתו. ברגע שראיתי אותו, הבנתי מדוע קשה לו בשידוכים. הוא היה באמת מיוחד. הבחור הכי טוב שפגשתי. הוא היה נבון, פיקח, בעל מידות, למדן – הכל. אבל היתה לו צלקת נוראה על הפנים. צלקת ממש דוחה, שהתחילה מהעין והגיעה עד לסנטר. פנים טובות ועדינות – והצלקת הזו שהורסת הכל. השדכן, יחד עם ההורים שלי אמרו: "תנסי, אולי תתרגלי". נפגשתי איתו עוד פעם. התלהבתי מאישיותו, אך הפריעה לי הצלקת הזו. זה קרה כנראה לכל אלו שנפגשו איתו. מתלהבות מהבן אדם – אבל הצלקת היתה מבריחה אותן.

בסוף הפגישה הוא הודיע לי שמצידו אפשר ללכת לכיוון של חתונה והחל לגשש – מה אני אומרת. התחלתי להתפתל. אמרתי שהוא בסדר גמור, והוא בחור מצויין וכו' וכו', אבל… לא ידעתי מה לומר ואיך. "אני יודע על מה ה'אבל' שלך" הוא אמר. "ה'אבל' הזה גרם לי להישאר רווק עד היום". שתקתי. לא ידעתי מה לענות. הוא קם ממקומו והציע שנסיים את הפגישה.

חזרתי הביתה, והודעתי לשדכנית (שהיתה גיסתו) כי הסיפור של השידוך הזה הסתיים. פתאום שאלתי אותה בלי טיפת טאקט: "איך היא נגרמה לו, הצלקת הזו?". "זה סיפור ארוך", אמרה. "הוא היה אז בן 12, וחמישה נערים הרביצו לו עם קרש. הבעיה היא שהיה נעוץ בו מסמר, וזה מה שהרס לו את הפרצוף. אני לא יודעת למה אני מספרת לך את זה," הוסיפה. "בטח תחשבי עליו שהוא היה איזה ילד מופרע שאוהב ללכת מכות". העולם הסתחרר סביבי. "איפה זה היה?" שאלתי. היא נקבה בשם המקום. "איך הוא הגיע לשם?" המשכתי לשאול. השדכנית לא ידעה לענות. אמרתי לה שאני מוכרחה לדעת באופן מיידי את הסיפור כולו. היא נשמעה מאד מופתעת, אך הציעה לברר את העניין, בתנאי שיש בזה תועלת. הבטחתי לה שיכולה לצאת מזה תועלת רבה. היא חזרה אליי כעבור חצי שעה.

"הדודים שלו היו שם בבית הארחה", היא סיפרה, "והם באו לבקר אותם. היתה שם איזו חורשה. היו שם כמה נערים שהפחידו ילדה קטנה. הוא רק ניסה לעזור והם היכו אותו באכזריות. זהו. במהלך השנים הוא כבר הספיק לשכוח מהעניין הזה, אבל השידוכים הזכירו לו את זה. כבר חמש שנים הוא בשידוכים, וכמעט בכל יום דואגים בשמיים שיזכור את הסיפור הזה. כל כך כואב לי עליו", אמרה. "הוא כזה בחור מיוחד, ובגלל איזה מעשה טוב שעשה פעם…" הקול שלה רעד כשאמרה את זה. ניתן היה להבין שהיא ממש נאבקת שלא לבכות. היא גם הצליחה. אבל אני, אני לא הצלחתי. התחלתי למרר בבכי. היא לא הבינה מה קורה לי. היתה שתיקה ארוכה, ואני בוכה בקול. בקושי הצלחתי לומר לה שזו אני. אני היא הילדה שהגיס שלה הציל. היא לא האמינה. אבל אני הוספתי פרטים מהתקרית, והיא נוכחה שאני צודקת. אין מילים שיתארו את האושר שחשתי אז. פתאום נעלמו לי כל הספיקות. הצלקת שגרמה לי לומר "לא" – היא זו שגרמה לי להחליט "כן". אמרתי לה שזה הבחור שאיתו אני רוצה להתחתן. מאז, כמו שאומרים, אנו חיים באושר ועושר. יש לי את הבעל הכי טוב בעולם. בכל בוקר אני מודה לה' על הפלא הגדול שעשה איתי.

אני מתרגשת מאד כשאני כותבת את המילים הללו. האמת היא, שחוץ מהמשפחה הקרובה – איש לא יודע על הסיפור המופלא הזה. אבל לאחרונה התעורר בי הצורך לכתוב על המקרה השמח שלי. אין מקריות בעולם. הכל מאת ה' יתברך. אני מודה לקב"ה על הזיווג הנפלא ששלח לי. על הדרך המופלאה שבה שלח לי אותו. ואולי זה ישמע מפתיע, אבל אני גם מודה לקב"ה על הצלקת של בעלי כי היא זו ששמרה עליו כל השנים – למעני. אני מבינה את כל אותן שנתנו לו תשובה שלילית בגלל הצלקת, נו טוב, זו לא היתה הצלקת שלהן. זו היתה הצלקת שלי!

מתוך הספר "אנשים מספרים על עצמם" 

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

4 עקרונות לבחירת בן-הזוג המתאים לנישואים
10 דרכים לבדוק אם הקשר שלכם מתאים לנישואים
איך לגרום לו להתחתן איתך?
מה הפטנט של רעיון 'השידוכים'?
כללי הזהב להיכרויות רציניות
איך בוחרים בן/בת זוג?
זיווג משמיים
האם יש בינינו כימיה?
למה עדיין לא התחתנתי?
שאלות שכדאי לשאול בדייטים