loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

לכל אדם יש "מזל" שנגזר מלמעלה, ויוצר השפעה בתחומים שונים בחייו: פרנסה, זיווג, הצלחה, בריאות, ילדים ועוד. היהדות מלמדת שאת המזל שנקבע לאדם ניתן לשנות ע"י מעשים רוחניים חיוביים כמו צדקה, מעשים טובים, תפילה והתקדמות בקיום תורה ומצוות

האם מזל הוא גזרת גורל? ומה אפשר לעשות כדי לשדרג את המזל שלי, ולזכות לברכה ולשפע?

אם לפעמים אתם חושבים "לחתול שחור יש יותר מזל ממני", אז יש חדשות טובות - את המזל שלנו אפשר לשנות. כיצד ניתן לזכות לברכה, הצלחה ומזל טוב? מהו הסוד שישדרג לנו את השפע בחיים? הכול על סוד המזל 

אתם בטח מכירים את ההורוסקופים בעיתון: "מזל עקרב – היום יותר מתמיד יש לכם צורך להפגין עצמאות", "קשתים – שיחת טלפון מפתיעה שתקבלו תקדם אתכם לכיוון של מטרה חשובה", "בני מזל דלי – מיקומו של הירח רומז כי היום תתקלו בבעיות לא צפויות בעבודה".

האסטרולוגים מאמינים שלתנועת הכוכבים יש השפעה על חיינו, ושמצב הכוכבים המדויק שהיה ברגע שבו נולדנו יקבע את האירועים שיקרו לנו, אנשים שנפגוש, מצבים שניקלע אליהם וגם – האם יהיה לנו מזל בחיים… האם זה נכון?

המזל ביהדות

הגישה היהודית כלפי מזל היא קצת אחרת. מצד אחד, היא מקבלת את העובדה כי יש בעולם "מזל", גורמים רבים שאינם נמצאים בשליטתנו ומשפיעים על חיינו; מצד שני – וזהו צד משמעותי מאוד – היא מלמדת שאפשר לשנות את המזל!

"אמר רבי סימון: אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו: גדל!" (בראשית רבה, י). מהו בדיוק אותו "מזל" שאליו מתכוון רבי סימון? בלשון חכמים, מזל הוא קבוצת כוכבים. היהדות מלמדת שהעולם שלנו, עם כל הדברים הממלאים אותו, אינו מתקיים מעצמו. כל פרט ופרט בבריאה מתהווה על ידי כוח עליון שנותן לו את צורתו, תכונותיו ועצם קיומו. אותם כוחות עליונים המקיימים את העולם נקראים "מזלות" בלשונו של רבי סימון. 

אפשר להמשיל זאת לתוכנת מחשב או אפליקציה. כל דבר שאנו רואים על המסך, החל מהצבעים, האייקונים, וכדומה – הכל מיוצג על ידי קוד מסוים בתוכנה. אם אנו רואים דבר מה על המסך, פירוש הדבר שיש פקודה בקוד שיצרה אותו ואמרה לו להיראות כך. שום דבר לא מופיע "במקרה" או מעצמו, מבלי שמישהו תיכנת אותו קודם לכן.

בדומה לתוכנה, גם המציאות בה אנו חיים אינה אלא שיקוף של מציאות רוחנית וגבוהה. כל פרט שאנו רואים סביבנו נובע מקיומו של פרט מקביל בעולם האידאי. לא רק לעשבים אלא לכל דבר – מוחשי או מופשט, טבעי או מלאכותי – ישנו מזל, מעין 'מלאך', כוח רוחני שאחראי על קיומו במציאות. המזל נקרא כך כי הוא "נוזל" מלמעלה למטה, יורד מעולמות רוחניים אל העולם הגשמי שלנו.

התלמוד מסביר כי גם לאדם יש מזל. המזל שאיתו אנו נולדים נקבע מראש, כך שצירוף הנסיבות שמשפיע על חיינו לא תמיד נתון לשליטתנו. התלמוד מתאר באופן ציורי למדי את המלאך הממונה על ההיריון שנוטל בידו את הטיפה שממנה יוולד האדם, מציג אותו לפני בורא עולם ושואל אותו: "טיפה זו מה תהא עליה? האם האדם שיוולד ממנה יהיה גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני?" (מסכת נידה, דף טז). משמע מכאן שתכונות אלה נקבעות מראש, או לכל הפחות – הפוטנציאל של האדם להגיע אליהן. 

אבל, מציין התלמוד, השאלה אם אותו אדם יהיה צדיק או רשע, איש טוב שתורם לעולם או אדם שעדיף שלא היה נברא – נקבעת רק על ידי האדם עצמו. לאדם יש בחירה חופשית מלאה בתחום המוסרי ובתחום של חיפוש האמת, כמו שאמרו חכמים: "הכל בידי שמיים – חוץ מיראת שמיים" (מסכת ברכות, דף לג). 

המזל המיוחד של עם ישראל

חכמינו אומרים כי לעם ישראל, בהיותם מקושרים עם הבורא, ישנה יכולת מיוחדת לשנות את המזל, וכפי שאמרו, "אין מזל לישראל". אין הכוונה שישראל הם מחוסרי מזל, אלא שהמזל אינו בלתי-הפיך בכל מה שנוגע לעם ישראל. אנו מסוגלים לשנות את גורלנו על ידי מעשינו הטובים, או מאידך הרעים. התלמוד מרבה באזכורים של אנקדוטות מחיי חכמי ישראל המוכיחים זאת, כגון הסיפור המפורסם על בתו של רבי עקיבא, אשר הצופים בכוכבים חזו את מותה מראש ביום חתונתה, אך היא ניצלה מהכשת נחש בזכות מעשה צדקה שעשתה (מסכת שבת, דף קנו). 

אברהם אבינו, היהודי הראשון, חזה בכוכבים שלא יזכה לבנים. הוא הצטער על כך מאוד, ותגובתו של הקב"ה על כך הייתה: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה). הפרשנים מסבירים כי בפשטות הכוונה של בקשתו ממנו הייתה לצאת מהאוהל כדי שיוכל לראות את הכוכבים ולבשר לו בכך שהוא יזכה להיות אב לצאצאים רבים, אולם ברובד העמוק יותר הם מסבירים כי הקב"ה אמר לאברהם: אל תבדוק בכוכבים את מזלך שאין בו ילדים, כי ישראל הם מעל המזל.
הכוכבים מראים רק את מה שנמצא בעולם הזה, ואילו את מה שהוא למעלה מן השגת הטבע הם אינם יכולים להראות. ע"פ המציאות הטבעית אכן לאברהם אבינו לא היו אמורים להיות ילדים, אבל מכיוון שהנהגת הקב"ה עם ישראל היא מעל המציאות הטבעית, עליהם יכול לחול דברים שאינם משועבדים לסדרי הטבע הרגילים, ולעיתים אף אינם נראים ריאליים והגיוניים. סוף הסיפור ידוע, אברהם ושרה זכו לחבוק בן זכר וקראו את שמו יצחק.

כוח זה של אמונה במה שקיים מעבר למזל נמצא בכל יהודי. האמונה שנטע בנו אברהם אבינו, האב הרוחני והגשמי של כולנו, היא: האמן בכוח שמעבר! ולעולם אל תפסיק לחלום!

איך אפשר לשנות את המזל?

היהדות מסבירה שאת אותה "גזירת גורל" של המזל הקבוע מראש אפשר לשנות.
גזרה רעה שיורדת מעולמות רוחניים על האדם מתקבעת על האדם כמעין 'מטרה' שעבורו היא מיועדת, אך אם האדם מחולל בעצמו שינוי רוחני הריהו הופך למעין בריה אחרת וטובה יותר. אז, אותה גזרה מקורית שנגזרה על האדם איננה יכולה לחול יותר עליו, מכיוון שהיא יועדה לו כשהוא היה במצבו הקודם, אך לא כפי שהוא כעת במצבו הנוכחי – בריה שונה וטובה יותר.

בדרך משל, נדמיין חץ שמכוון לעבר מטרה שעל גביה מספרים שונים. החץ מתוכנן לירות על המספר '6' בלבד. לאחר יריית החץ לא יהיה ניתן לעצור אותו, אך אם לא נרצה שהוא יפגע במיקום שעליו כתובה הספרה '6', הדרך היחידה לעשות זאת תהיה למחוק את הספרה '6' ולכתוב במקומה סיפרה אחרת.
כך אותו הדבר עמנו, אם נרצה לשנות גורל מסוים שנקבע עבורנו, הדרך היחידה לעשות זאת תהיה לשנות את מי שאנחנו, מכיוון שהגורל המקורי נקבע עבור האישיות המקורית שלנו, אבל לא עבור אישיות מרוממת ונעלה יותר.

אותה אפשרות לשינוי הגורל שנכתב עבורו, נמצאת בהישג ידינו והיא: "תשובה ותפילה וצדקה – מעבירין את רוע הגזרה" (תפילת 'ונתנה תוקף'). 
תשובה – תיקון דרכיו ומעשיו; תפילה – תחינה ובקשה מעומק הלב לבורא עולם; צדקה – נתינת ממון למטרות נעלות.

כאשר האדם משנה את מהותו הרוחנית ע"י מעשים ושינויים רוחניים שהוא עושה בעצמו, אותו ייעוד שנקבע עבורו יכול לקבל תפנית לכיוון אחר לחלוטין.

ככל שהאדם ינוע מאזור הנוחות שלו, ויעשה מאמצים גדולים יותר לשינוי מהותי וחיובי בעולמו הפנימי והרוחני – כך ייגברו הסיכויים לשינויים מהותיים יותר בחייו. כלומר, אם אתה תתאמץ ותנהג מעל הטבע שלך, מעל הכוחות הטבעיים שלך – כך בורא עולם ינהג עמך מעל הטבע, וישפיע עליך טובות מעבר למה שנקבע ע"פ הסדר הטבעי של המזלות.

 

המשך קריאה ↓

1

מזל של יהודי

ע"פ השקפת היהדות, מצב הכוכבים בשמים ברגע לידתו של האדם הוא אכן בעל השפעה על מזלו של האדם, אלא שיהודי יכול לשנות את מזלו ע"י תפילה, תשובה (התחזקות בקיום התורה והמצוות), ומעשים טובים. לאדם מישראל ניתן כוח לשנות את מציאות מזלו, ועל כך נאמר בגמרא "אין מזל לישראל" (מסכת שבת, דף קנו).

 

המשך קריאה ↓

4

אמונות טפלות

אמונה תפלה (superstition) היא אמונה שאין לה בסיס או הסבר הגיוני העומד מאחוריה. אלה הן למשל הקשה בעץ, יריקה לאחר ראיית חתול שחור, אמונה ששבירת מראה הינה סימן מבשר רעות, בקשת משאלה בעת שרואים כוכב נופל ועוד. חכמי ישראל הגדירו מעשים כאלה כ"דרכי האמורי" על שם עם קדום, והכוונה לכל מנהגי אומות העולם הנובעים מאמונות חסרות שחר. התורה מדריכה אותנו לא לנהוג ע"פ דרכיהם, אלא לחיות עם אמונות נאמנות ומבוססות.

המשך קריאה ↓

2

גלגל המזל

ד"ר ריצ'רד וייסמן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורדשייר באנגליה, הקדיש שנים ארוכות מחייו ללימוד הגורמים של 'המזל הטוב' ו'המזל הרע'. הוא הסיק שגורם המזל אינו יד המקרה, אלא קשור לאישיות של כל אחד ואחת מאיתנו. לטענתו, "המזליסטים" נוטים להיות בעלי תכונות דומות; מוחצנים, רגועים ופתוחים לחוויות חדשות. "גיליתי" הוא אומר, "שלהיות במקום הנכון ובזמן הנכון, זה בעצם להיות במצב הרוח הנכון". המחקר של וייסמן הוביל אותו למסקנה מפתיעה: אנשים בני מזל פשוט משתמשים (לעיתים מבלי שידעו זאת) בארבעה עקרונות בסיסיים ליצירת מזל טוב בחייהם שאותם פירט בספרו "מזלך בידך": אנשים בעלי מזל מגדילים הזדמנויות; אנשים בעלי מזל מקשיבים לתחושות הבטן שלהם; ציפיותיהם של אנשים בני מזל לגבי העתיד עוזרות להם להגשים את חלומותיהם ושאיפותיהם; ובעלי מזל רואים את חצי הכוס המלאה.
היהדות מסבירה זאת בצורה רוחנית ועמוקה יותר – בתורה יש כלל רוחני שאומר "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (מסכת מכות, דף י). כלומר, משמיים מסייעים לאדם לחוות חיים התואמים לאופן ההסתכלות שלו על החיים ולאותן אמונות עצמיות בהן הוא אוחז – בין אם הן חיוביות, בין אם הן שליליות. לכן, אנשים שהינם בעלי אמונה שיש להם 'מזל רע' עלולים לחוות סיטואציות שונות בחייהם המעידות כך, ולעומת זאת אנשים בעלי הסתכלות חיובית על עצמם ועל החיים יחוו מציאות טובה יותר, יזההו הזדמנויות להצלחה, יפעלו להשגת שאיפותיהם ויראו טוב סביבם.

המשך קריאה ↓

5

כוחה של תפילה

במאמר שפורסם בכתב העת "הרפואה – עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל" (יוני 2002) הובא ניסיונם של פרופ' יהודה שיינפלד ועמיתיו לבדוק את השפעת התפילה על ריפוי חולים. הם אספו נתונים על ניסויים שבדקו את השפעת תפילה על החלמת חולים ומצאו שגם כאשר החולה לא היה מודע לכך שמתפללים עליו, וגם כאשר המתפלל לא הכיר את החולה, היה הבדל ברור בהחלמה לטובת החולים שהתפללו עבורם. המחקר בוצע רק על אנשים שאין קשר ביניהם, אך סביר להניח שהתוצאות יכולות היו להיות אפילו עוד יותר טובות אם הם היו קרובים או מכרים שמן הסתם היו מתפללים יותר פעמים ועוצמת ה"שידור האוהב" שלהם היה חזק יותר בזכות כוונת הלב… מניסויים אלה, לפחות, עולה המסקנה שתפילות אכן עשויות להועיל לרפואת החולים.
אנשים רבים שנוהגים להתפלל על צורכיהם מדווחים כי הם נוכחים לראות שתפילתם אכן פועלת, בתחומים שונים כמו חולים שנרפאו, הצלחה שהגיעה בתחום מסוים, קבלת סיוע כלכלי ממקור לא צפוי וכו'. כיצד זה קורה? כאשר האדם יוצר חיבור לבוראו על ידי התפילה ובוטח בו שיביא לעזרה ושינוי המצב, הוא בעצם יוצר השפעה רוחנית המביאה לידי השפעה גשמית המתגלמת במציאות שונה ומאירה יותר. דומה הדבר, בדרך המשל, למין גלגל שיניים המחבר בין עולמנו הארצי לעולמות עליונים – כאשר כאן למטה, בעולמנו הארצי, אנו פועלים פעולות רוחניות אשר עולות ב"שרשרת השיניים" למעלה, לעולמות רוחניים ולהנהגת הבורא איתנו, שמוריד חזרה לתוך חיינו השפעה של ברכה ומילוי חסרוננו.

המשך קריאה ↓

3

שיהיה במזל!

הביטוי "מזל טוב", שהפך כברכה על אירועים משמחים, מופיע כבר בספר חסידים (לפני כ-900 שנה): "אשה שיושבת על המשבר, אם היא בחדר ובני אדם בבית, יבקשו עליה רחמים ועל הילד שיוולד במזל טוב". במקור אחר בן 600 שנה (שו"ת מהר"ם מינץ, סימן ק"ט), נאמר כי מנהג ישראל הוא שלאחר הקידושין אומרים כל הנוכחים בחופה 'מזל טוב'.
"מזל וברכה" היא ברכה מסורתית בענף היהלומים לציון סגירת עסקה. ברכה זו מלוּוה בלחיצת יד בין הצדדים, ושגורה בעברית (!) בפיהם של סוחרי יהלומים ברחבי העולם כולו. מדי יום נחתמות עסקאות יהלומים רבות מספור ברחבי תבל בצמד המילים הללו, המהוות קוד מוסכם לסיום משא ומתן – בין אם ביפן, בניו זילנד או בארה"ב.

המשך קריאה ↓

1

מזל של יהודי

ע"פ השקפת היהדות, מצב הכוכבים בשמים ברגע לידתו של האדם הוא אכן בעל השפעה על מזלו של האדם, אלא שיהודי יכול לשנות את מזלו ע"י תפילה, תשובה (התחזקות בקיום התורה והמצוות), ומעשים טובים. לאדם מישראל ניתן כוח לשנות את מציאות מזלו, ועל כך נאמר בגמרא "אין מזל לישראל" (מסכת שבת, דף קנו).

 

המשך קריאה ↓

2

גלגל המזל

ד"ר ריצ'רד וייסמן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרטפורדשייר באנגליה, הקדיש שנים ארוכות מחייו ללימוד הגורמים של 'המזל הטוב' ו'המזל הרע'. הוא הסיק שגורם המזל אינו יד המקרה, אלא קשור לאישיות של כל אחד ואחת מאיתנו. לטענתו, "המזליסטים" נוטים להיות בעלי תכונות דומות; מוחצנים, רגועים ופתוחים לחוויות חדשות. "גיליתי" הוא אומר, "שלהיות במקום הנכון ובזמן הנכון, זה בעצם להיות במצב הרוח הנכון". המחקר של וייסמן הוביל אותו למסקנה מפתיעה: אנשים בני מזל פשוט משתמשים (לעיתים מבלי שידעו זאת) בארבעה עקרונות בסיסיים ליצירת מזל טוב בחייהם שאותם פירט בספרו "מזלך בידך": אנשים בעלי מזל מגדילים הזדמנויות; אנשים בעלי מזל מקשיבים לתחושות הבטן שלהם; ציפיותיהם של אנשים בני מזל לגבי העתיד עוזרות להם להגשים את חלומותיהם ושאיפותיהם; ובעלי מזל רואים את חצי הכוס המלאה.
היהדות מסבירה זאת בצורה רוחנית ועמוקה יותר – בתורה יש כלל רוחני שאומר "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (מסכת מכות, דף י). כלומר, משמיים מסייעים לאדם לחוות חיים התואמים לאופן ההסתכלות שלו על החיים ולאותן אמונות עצמיות בהן הוא אוחז – בין אם הן חיוביות, בין אם הן שליליות. לכן, אנשים שהינם בעלי אמונה שיש להם 'מזל רע' עלולים לחוות סיטואציות שונות בחייהם המעידות כך, ולעומת זאת אנשים בעלי הסתכלות חיובית על עצמם ועל החיים יחוו מציאות טובה יותר, יזההו הזדמנויות להצלחה, יפעלו להשגת שאיפותיהם ויראו טוב סביבם.

המשך קריאה ↓

3

שיהיה במזל!

הביטוי "מזל טוב", שהפך כברכה על אירועים משמחים, מופיע כבר בספר חסידים (לפני כ-900 שנה): "אשה שיושבת על המשבר, אם היא בחדר ובני אדם בבית, יבקשו עליה רחמים ועל הילד שיוולד במזל טוב". במקור אחר בן 600 שנה (שו"ת מהר"ם מינץ, סימן ק"ט), נאמר כי מנהג ישראל הוא שלאחר הקידושין אומרים כל הנוכחים בחופה 'מזל טוב'.
"מזל וברכה" היא ברכה מסורתית בענף היהלומים לציון סגירת עסקה. ברכה זו מלוּוה בלחיצת יד בין הצדדים, ושגורה בעברית (!) בפיהם של סוחרי יהלומים ברחבי העולם כולו. מדי יום נחתמות עסקאות יהלומים רבות מספור ברחבי תבל בצמד המילים הללו, המהוות קוד מוסכם לסיום משא ומתן – בין אם ביפן, בניו זילנד או בארה"ב.

המשך קריאה ↓

4

אמונות טפלות

אמונה תפלה (superstition) היא אמונה שאין לה בסיס או הסבר הגיוני העומד מאחוריה. אלה הן למשל הקשה בעץ, יריקה לאחר ראיית חתול שחור, אמונה ששבירת מראה הינה סימן מבשר רעות, בקשת משאלה בעת שרואים כוכב נופל ועוד. חכמי ישראל הגדירו מעשים כאלה כ"דרכי האמורי" על שם עם קדום, והכוונה לכל מנהגי אומות העולם הנובעים מאמונות חסרות שחר. התורה מדריכה אותנו לא לנהוג ע"פ דרכיהם, אלא לחיות עם אמונות נאמנות ומבוססות.

המשך קריאה ↓

5

כוחה של תפילה

במאמר שפורסם בכתב העת "הרפואה – עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל" (יוני 2002) הובא ניסיונם של פרופ' יהודה שיינפלד ועמיתיו לבדוק את השפעת התפילה על ריפוי חולים. הם אספו נתונים על ניסויים שבדקו את השפעת תפילה על החלמת חולים ומצאו שגם כאשר החולה לא היה מודע לכך שמתפללים עליו, וגם כאשר המתפלל לא הכיר את החולה, היה הבדל ברור בהחלמה לטובת החולים שהתפללו עבורם. המחקר בוצע רק על אנשים שאין קשר ביניהם, אך סביר להניח שהתוצאות יכולות היו להיות אפילו עוד יותר טובות אם הם היו קרובים או מכרים שמן הסתם היו מתפללים יותר פעמים ועוצמת ה"שידור האוהב" שלהם היה חזק יותר בזכות כוונת הלב… מניסויים אלה, לפחות, עולה המסקנה שתפילות אכן עשויות להועיל לרפואת החולים.
אנשים רבים שנוהגים להתפלל על צורכיהם מדווחים כי הם נוכחים לראות שתפילתם אכן פועלת, בתחומים שונים כמו חולים שנרפאו, הצלחה שהגיעה בתחום מסוים, קבלת סיוע כלכלי ממקור לא צפוי וכו'. כיצד זה קורה? כאשר האדם יוצר חיבור לבוראו על ידי התפילה ובוטח בו שיביא לעזרה ושינוי המצב, הוא בעצם יוצר השפעה רוחנית המביאה לידי השפעה גשמית המתגלמת במציאות שונה ומאירה יותר. דומה הדבר, בדרך המשל, למין גלגל שיניים המחבר בין עולמנו הארצי לעולמות עליונים – כאשר כאן למטה, בעולמנו הארצי, אנו פועלים פעולות רוחניות אשר עולות ב"שרשרת השיניים" למעלה, לעולמות רוחניים ולהנהגת הבורא איתנו, שמוריד חזרה לתוך חיינו השפעה של ברכה ומילוי חסרוננו.

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

תפתח את המזל שלך
האם נולדים עם מזל, והאם אפשר לשנותו?
ישראל מעל המזל
"אני מרגיש שהמזל שלי תקוע"
יש לך מזל של חתול שחור?
האם ניתן לשנות גורל? חלק א
האם ניתן לשנות גורל? חלק ב
האם המזל מעיד על העתיד?
מזל על פי הקבלה
היכן ה'מזל-טוב' מתחבא?
איך לשנות את המזל?
הרב יגאל כהן: כוחה של תפילה
התפילה ככלי ליצירת מציאות
האם שינוי פרטי חיינו יובילו לאושר?
האם יש מזל לישראל?

"עוד אחד לרשימה. אולי נועדתי לרווקות נצחית..."

יולי מספרת בייאוש לאיילת על הדייט שהיה לה, ואיילת מגלה לה סוד רוחני שיעזור לה

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

"אמי השיבה את נשמה, אלא שאז הבלתי יאומן קרה"

אישה צדיקה נוהגת ללקט שמות של חולים מדפי העיתונים ולהתפלל עבורם. לאחר כמה שנים שהיא מתמידה במנהג, מעמידים אותה בפני האפשרות שלפחות מחצית מהאנשים עליהם היא מתפללת - כבר עברו מן העולם. למרות זאת, היא ממשיכה במנהגה, וכבר יש המכנים את פנקס השמות שלה "פנקס חולים ויזכור". היא שומרת את הפנקס מכל משמר עד שמתברר לכולם - שהוא זה ששומר עליה… סיפור נדיר על כוחה של תפילה

הסיפור שלי הוא סיפור מופלא, אשר מי ששמע אותו אומר שמצווה לפרסמו. מדובר באמי, אישה צדיקה ומיוחדת במינה, שכל ימיה עשתה רק טוב לאנשים וגמלה עמם חסדים. מעולם לא הוציאה מפיה דבר שהוא בגדר לשון הרע, כמו מלאך שכולו טוב.

הוריי כבר חיתנו את כל ילדיהם. יש להם עשרות נכדים וגם מספר נינים, והם בשלב שבו קוצרים את הנחת.

לפני כחמש-עשרה שנה ראתה אמי מודעה בעיתון דתי: "בקשו רחמים בעבור אישה שנמצאת במצב קשה". היא רשמה את השם בפנקס והחלה להזכיר את השם בתפילותיה. מאז, בכל פעם שראתה שם בעיתון, בלוח מודעות ברחוב, או סתם שמעה מחברותיה, הייתה כותבת בפנקס ומזכירה בתפילותיה.

תוך מספר שנים מנה הפנקס הזה מאות שמות, שאותם הייתה קוראת בכל תפילה, מה שהיה מאריך את זמן התפילה באופן משמעותי ביותר. אבא שלי נהג להתבדח על המנהג הזה, אף שטען כי בגללו הוא כמעט אינו מוצא זמן לדבר איתה, כי היא עסוקה ב"פנקס בית החולים" שלה. כך הוא כינה את הפנקס עמוס השמות שממנו הייתה קוראת בכל יום. עם זאת, אבי היה הספק הראשי של השמות, שכן המקור היחיד שלה היה העיתון היומי אליו הם מנויים, ואבי השיג מודעות "בקשו רחמים" מעיתונים אחרים ומלוחות מודעות בבתי הכנסת.

כזה הוא אבי, יכול לקטר כמה שהוא רוצה, אבל כשאמי רוצה משהו, הוא ירוץ בשבילה עד קצה העולם.

באחת מסעודות השבת אמר לפתע אבי, שישנו סיכוי רב כי חלק ניכר מהאנשים הכתובים בפנקס כבר אינם בין החיים. אמי הזדעקה ואמרה "איך אתה מדבר?".

ברגע הראשון הוא השתתק, ואנחנו עיכלו את הדברים, אך לאחר מספר שניות קלטנו שיש הגיון בדברים. "הוא צודק", אמרנו, "הרי כתובים שם אנשים מלפני חמש-עשרה שנה, חלק מהם ודאי כבר נפטרו, ואת עדיין אומרת תהילים לרפואתם…".

עיניה של אמי התמימה והמקסימה התמלאו דמעות, והיא אמרה "ככה אתם אומרים… ייתכן שהם נפטרו…?".

זה היה רגע כל כך נוגע ללב. אמי, שבעצמה אינה אישה צעירה, הורידה דמעות. היא לא העלתה בדעתה שהאנשים שלשלומם היא מתפללת, נמצאים כבר עשר שנים בעולם שכולו טוב.

"אבל מה בכך", הוסיפה לאחר דקות אחדות של שתיקה, "איני חושבת שיזיק להם אם אתפלל עליהם, גם בשמים יהיה טוב לנשמתם אם אתפלל לרפואתם".

כולנו פרצנו בצחוק, כאילו סיפרה בדיחה. היא כמעט נעלבה, אבל אנחנו חיבקנו ונישקנו אותה באהבה אין קץ. תודו שאינכם יכולים שלא לאהוב אישה מתוקה ותמימה שכזו.

מאותו היום כולנו נרתמנו לגיוס שמות לפנקס בית החולים, שכעת כונה על ידי אבי "פנקס חולים ויזכור" לקול מחאותיה הקלושות של אמי. אבי פשוט נהנה להתבדח ולעשות חשבונות האם יש בפנקס יותר חולים או יותר נפטרים. האמת, שגם מחאותיה של אמי לא היו ממש אמתיות, בסך הכול גם היא נהנתה מכך שהפנקס שלה נמצא בראש ובלב של סביבתה.

* * *

ואז גם לה זה קרה.

ערב אחד קיבלה אמי אירוע מוחי. היא הובהלה לבית החולים, והרופאים הודיעו שסיכוייה לחיות – אפסיים.

הידיעה התפשטה במהירות בקרב כל בני המשפחה. אחדים רצו לבית חולים ואחרים רצו לבתיהם של רבנים לבקש ברכה.

התקשרנו, כמובן, לעיתון לפרסם מודעת "בקשו רחמים", ואגב כך, נזכרנו שלמחרת לא יהיה מי שיתפלל עבור החולים והנפטרים בפנקס של אמי. החלטנו לעשות זאת במקומה, שיעמוד הדבר לזכותה.

אבי היה אומלל ביותר. כמה שהיה נמרץ ושמח בדרך כלל, קומתו שחה לנוכח מצבה של אמי, אליה הוא קשור בלב ובנפש. תמיד אמר שבלעדיה אינו יכול להחזיק רגע, והדבר היה ניכר היטב. הוא לא תפקד והסתובב הלום צער. למחרת החמיר המצב, וכמה מאחייניי הנשואים החליטו לערוך ערב תפילה לרפואתה. הם תלו מודעות בשכונה וקבעו מקום בבית הכנסת המרכזי.

באותו היום ישבנו כל האחיות בבית החולים מחוץ למחלקת טיפול נמרץ והתפללנו. נוכחנו לדעת, שמשימת קריאת שמות החולים והנפטרים גדולה משחשבנו. היינו צריכות לחלק בין שלושתנו את הפנקס, וגם כך תפילתנו ארכה שעה ארוכה מכפי שאנו רגילות.

מובן שכל אחת מאתנו הוסיפה לחלק שלה את שמה של אמי, בתוך שאר חולי ישראל (לא נעים, אבל לא יכולתי להימנע מהמחשבה שאולי בקרוב יאמר שמה "בתוך שאר נפטרי ישראל").

עצרת התפילה נועדה לשעה שמונה בערב.

בשעה שמונה וחמש דקות יצאו הרופאים והודיעו לנו שאמנו גוססת. הם אפשרו לנו להיכנס, וראינו את מכשירי ההנשמה. כמעט לא ניתן היה לראות אותה, רק את קו הדופק שהלך והתעמעם עד שנעשה ישר לחלוטין.

אמי השיבה את נשמתה לבוראה.

* * *

בכינו בכי תמרורים במשך כעשר דקות, ואז אמרה אחותי: "צריך להודיע לאנשים שכבר אין על מה להתפלל".

היא לקחה את הטלפון הסלולארי וחייגה לבנה, שארגן את העצרת. לפני שסיימה לחייג לקחתי את הנייד וסגרתי אותו.

"מדוע את עושה זאת?", שאלה.

"שיתפללו", אמרתי. "מגיע לאימא שיתפללו עליה אחרי פטירתה, כפי שעשתה לכל אלפי האנשים הרשומים בפנקס שלה".

אחותי התנגדה, אך האחות השלישית, השתקנית בדרך כלל, הכריעה את הכף לטובתי. "היא צודקת. אם יש מישהו בעולם שמגיע לו שהציבור יתפלל עליו גם אחרי פטירתו – זו אימא שהתפללה על ציבור שלם מדי יום ביומו בלי לדעת אם הם חיים או לא".

כעבור רבע שעה צלצל הסלולרי. על הצג הופיע מספר הטלפון של אחייני.

תלשתי מידיה של אחותי את הטלפון ועניתי לשיחה.

הוא שאל מה קורה. "לא קורה כלום", אמרתי, מה שהיה נכון במקצת.

"יש כאן ציבור גדול שמתפלל על סבתא, אני מקווה שזה יעזור", אמר.

"מצוין", אמרתי, "שיתפללו, מגיע לה".

"אני רוצה להשמיע לכם את התפילה", אמר.

העברתי את הטלפון למצב רמקול. הוא נכנס לבית הכנסת, ואנחנו שמענו את הזעקות הגדולות: "אל נא רפא נא לה", ושלושתנו התפרצנו בבכי נורא, שלא יכולנו להפסיקו. ידענו היטב שאמנו האהובה כבר אינה בין החיים.

בשלב זה התחלתי להרגיש קצת נקיפות מצפון. איני יודעת אם גם אחיותיי חשו כך, אבל הרגשתי שאולי אנחנו משקרות לציבור שלם. החלטתי להמתין שהוא ישוב לדבר ולומר לו שהוא יכול להפסיק את התפילה, כי סבתו כבר אינה בין החיים. אבל, אחייני היה שקוע בתפילה והמכשיר הסלולארי היה מונח לו על הסטנדר. שמענו אותו זועק בקול יחד עם מאות מתפללים אחרים "משכיל לדוד בהיותו… קולי אל ה' אזעק… אשפוך לפניו צרתי…". קול התהלים פשוט הרקיע שחקים וחשבתי לנתק ולהתקשר שוב.

* * *

ובדיוק אז ראינו תכונה רבה סביבנו, רופאים ואחיות עם ציוד החייאה רצו לחדר של אימא. נכנסתי פנימה וראיתי שמיטתה מוקפת רופאים. הבטתי במסך ובאורח פלא ראיתי שהקו הישר שהיה בו מקודם כבר לא ישר – החלה תנועה. אמנם קלושה, אבל תנועה.

הם החלו בהחייאה, ואנחנו הורחקנו מהמקום. הצטרפנו לציבור בתפילותיו, בכינו וזעקנו לקב"ה, לא היה אכפת לנו מה קורה סביבנו.

לאחר דקות ארוכות יצא הרופא, אותו רופא שהודיעה על מצבה הנורא של אימא, והודיע לנו שלאמנו קרה נס. אחת האחיות חשה בתזוזה, ואימא שבה לגלות סימני חיים. "כעת ייצבנו את מצבה. היא אמנם במצב לא קל, אבל יצאה מכלל סכנה".

לא נכביר במילים. אימא שרדה את האירוע המוחי, חזרה הביתה, ולאחר שיקום מסיבי שארך חודשים, היא הולכת, מדברת ומתפקדת באופן המתאים לגילה. היא אמנם נוטלת תרופות מתאימות, אבל מלבד זאת הכול כשורה. ושוב, איננו צוחקים על פנקס החולים והנפטרים. אנו יודעים היטב שכל אלפי האנשים שלרפואתם התפללה אחרי פטירתם, באו לכיסא הכבוד ונשאו תחינה לבורא העולם שישאיר את האישה הזו בחיים. אליהם הצטרפו יושבי הארץ, שנשאו תפילה להחלמתה. כמותה, גם הם לא ידעו שהיה זה אחרי מותה.

זה הסיפור ואין צורך להסביר את מוסר השכל שלו על כוחה של תפילה.

רק דבר אחד אוסיף: אמי אינה היחידה שמחזיקה פנקס חולים ונפטרים. כל בנותיה הולכות בעקבותיה, ונקווה שאחרי קריאת הסיפור הזה – כל בית ישראל. 

 

מתוך הספר "אנשים מספרים על עצמם"

 

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

האם היהדות מאמינה באסטרולוגיה?
האם אדם יכול לשנות את מזלו?
האם מותר להתייעץ עם מיסטיקנים? יצאנו לבדוק
אסטרולוגיה ויהדות
מה לעשות כדי שתפילותיך יענו?
היהודי שניצל בזכות תפילה
האם נולדתי במזל רע?