1
תזכורת להשגחה בכל רגע
ביהדות קיימות ברכות רבות שמבטאות את רעיון ההשגחה האלוהית המלווה את האדם בכל רגע. כך למשל, מצוות התפילה שנהוגה שלוש פעמים ביום, בה האדם מדבר עם אלוהים באופן ישיר ומבקש בקשות שונות הנוגעות לחייו; ברכות על האכילה, השתייה ועל הריח המבטאות את שליטתו של אלוהים על הטבע; ברכות הנאמרות כאשר מתרחש לאדם אירוע טוב או להבדיל, אירוע מצער; ברכות שונות הנאמרות כאשר נחשפים לסיטואציה מיוחדת ומרגשת (כגון נוף מרשים, אדם בעל מראה יוצא דופן או פלאי בריאה); לפני היציאה לדרך (תפילת הדרך), ועוד ועוד. בתלמוד מובאות עוד תפילות קצרות שאנשים חיברו לפני כל סיטואציה בחיים, כגון לפני קבלת טיפול רפואי, לפני סיטואציה מסוכנת וכו'. כל אלה נועדו להדגיש כי האדם נמצא תחת השגחה פרטית בכל רגע מחייו, וכפי שאמר רבי נחמן מברסלב: "בראותך שינוי מעשה, אל תאמר 'מקרה הוא' אלא תאמין כי זה השגחת השם יתברך" (ספר המידות).
4
הבקבוק שלא נגמר
רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, ה"בבא סאלי", היה ידוע כרב צדיק ופרוש. כוח התפילה והברכה שלו היו ידועים כיכולים לשנות את המציאות ממש. אחד הסיפורים המפורסמים עליו נוגע לנס כמעט קבוע שהיה מתרחש עבורו עם בקבוקי משקה. הבבא סאלי נהג לערוך סעודות רבות משתתפים, ובהם נהג למזוג למוזמנים כוסות 'עראק' מלאות, לומר דברי תורה ולשיר פיוטים וניגונים לכבוד בורא עולם. לא פעם, כשהמשקה עמד להיגמר, נהג הבבא סאלי לעטוף את הבקבוק במגבת, והמשיך למזוג למשתתפים כוסות מלאות מבלי שהמשקה בבקבוק ייגמר. הדבר חזר על עצמו פעמים רבות, עד שנחשב לדבר שבשגרה אצל כל מי שהכיר את אותו. כשנשאל על כך פעם על ידי אחד מתלמידיו, הוא הסביר כי הדבר התרחש רק בכוח התפילה שלו, ולא על ידי נס. "כאשר באים יהודים ורוצים לסעוד יחד, לשמוח ולומר דברי תורה לכבוד הבורא יתברך – יש להם צער כאשר לא לכולם נשאר משקה. התפללתי לבורא עולם שאיש לא ירגיש מחסור, והוא מצידו תמיד דואג לנו".
2
השגחה על הבריאה
העולם עצמו מתנהל ע"פ חוקי טבע קבועים אותם קבע אלוהים בראשית הבריאה. בעלי החיים, הצומח והדומם כולם מתקיימים ע"פ השגחה כללית של האלוהים הקובעת את קיומם או הכחדתם של זן זה או אחר. לא קיימת השגחה על בעל חיים או צמח ספציפי, אלא על הזן בכללותו. לעומת זאת, האדם הוא נזר הבריאה שלמענו נועדה הבריאה עצמה. האדם ניחן ביכולת בחירה ובדעת להבדיל בין הטוב ובין הרע, ומשום תכליתו של האדם בבריאה ההשגחה עליו הינה פרטית ומדויקת. אלוהים יוצר מציאות מדויקת עבור כל אדם ואדם בהתאם למעשיהם והחלטותיהם אשר משפיעים על אופן הנהגת האלוהים עמם ויוצרים שרשרת תגובה המשתקפת בחזרה בעולמם.
5
היחס הנכון לתופעות טבעיות
כיצד מסבירים את ההשגחה האלוהית בעולם שבו קיימים חוקי טבע קבועים וידועים מראש? התשובה היא שגם מי שקבע את חוקי הטבע האלה הוא הבורא, וממילא הדברים מתנהלים בהתאם לרצונו. כמו כן, המסורת היהודית מסבירה כי כל תופעה שמתרחשת בעולם איננה מתרחשת דרך מקרה, אלא הגיעה אלינו בשל סיבה מסוימת. הדבר נכון גם לחייו הפרטיים של האדם וגם לחיי האומה. כך למשל נשאלת השאלה: מדוע חרבה ירושלים בימי בית שני? לכאורה, התשובה ברורה: טיטוס, קיסר רומא, החליט להחריב את המקדש לאחר שהיהודים מרדו בו. אולם חכמי ישראל הסבירו כי הסיבה השורשית והעמוקה לכך הייתה שרשרת אירועים מוסריים קשים שאירעו באותם ימים ע"י עם ישראל, וטיטוס, קיסר רומא, היה רק האמצעי שהוציא לפועל את אותה תוכנית אלוהית. המסורת היהודית לאורך הדורות ראתה תמיד את האירועים המתרחשים בעולמנו כביטוי של יד ההשגחה האלוהית, גם כאשר איננו יודעים תמיד להסביר אותם.
3
דפיקת הלב השקטה
גם בין בני האדם קיימים הבדלים בדרגת ההשגחה האלוהית עליהם. ככל שהאדם יותר קרוב לאלוהים, כך השגחת האלוהים עליו תהיה יותר קרובה. ככל שהוא מרוחק ממנו, כך ההשגחה עליו תהיה יותר מרוחקת וקרובה להתנהלות סדר העולם הטבעי.
אלוהים לפעמים דופק לנו על הדלת, מבקש שנפתח, שנכניס אותו אלינו. אלו הן דפיקות שקטות כמעין לחישות לקול הפנימי שבעומק נשמתנו המבקשות לחיות בקרבנו. על כך כתב הרב קוק בספרו 'אורות הקודש': "כל פעם שהלב דופק דפיקה רוחנית באמת, כל פעם שרעיון חדש ואצילי נולד, הרינו מקשיבים, כמו קול מלאך ה' דופק, נוקש על דלתי נשמתנו, מבקש שנפתח לו את פתחנו, למען יופיע אלינו בכליל הדרו".
