קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

בורא עולם לא ברא את הבריאה על מנת לקיים אותה ולנטוש אותה להתנהלות עצמית ואקראית, אלא הוא משגיח ומנהל את העולם באופן המדויק ביותר עבור כל אחד ואחת. כל המתרחש סביבנו וכל אירועי חיינו נקבעים על ידי ה'

כיצד ניתן לדעת שאלוהים משגיח עלינו ומעורב בניהולו של העולם?

איך אפשר להאמין שאלוהים, האינסופי והנצחי, באמת מתערב בענייני העולם, מתעניין בחיינו ומתעסק בנושאים כה פעוטים יחסית אליו? ואם ה' אכן משגיח עלינו ופועל בעולם - אז למה הוא לא מראה לנו זאת? מהי הסיבה להסתר של הנהגת העולם על ידו? 

העולם שלנו לא בדיוק נראה כמו מקום שאלוהים משגיח עליו: תאונות, מגפות, עוני, סבל, אלימות ומלחמות. מי אמר שאלוהים באמת מנהל את העולם? ואם הוא מנהל אז למה לא רואים עולם טוב יותר בעל צדק ברור? 

הפילוסופים הקדמונים האמינו שאלוהים אכן ברא את העולם, אבל הוא אינו מנהל אותו. הם טענו כי אלוהים הוא כל כך מושלם ועליון כך שאין זה שייך שיעסוק בפרטים הקטנים הנוגעים לנו, בני האדם. הנביא יחזקאל מצטט את הדוגלים בגישה זו: "כִּי אֹמְרִים אֵין ה' רֹאֶה אֹתָנוּ, עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ" (יחזקאל ח, יב). 

היהדות סוברת אחרת וטוענת להשגחתו של אלוהים על ברואיו, ובלשון דוד המלך: "הֲנֹטַע אֹזֶן – הֲלֹא יִשְׁמָע? אִם יֹצֵר עַיִן-  הֲלֹא יַבִּיט? הֲיֹסֵר גּוֹיִם – הֲלֹא יוֹכִיחַ? הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת; יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם" (תהילים צד).

ה' הוא האינסוף שנמצא בכל מקום ובכל רגע, הוא יודע הכול ואין שום דבר הנסתר ממנו. הוא זה שמחייה אותנו בכל נשימה ונשימה, ואין דבר הנעשה ללא רשותו. ביטויים המשקפים יסוד עתיק זה של השגחה אלוהית מופיעים בתלמוד: "אין אדם נוקף (פוצע) אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה" (מסכת חולין, דף ז) או "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" (מסכת ברכות, דף לג). ע"פ השקפה זו שום דבר אינו מתקיים או מתרחש ללא סיבה עמוקה יותר – רצונו של אלוהים.

השגחה גלויה מבטלת את התכלית

שאלות מעין אלו נשאלות בהקשר לסוגיה זו: אז למה ה' מסתיר את הקלפים? למה לא להוריד את מסך הערפל, ולהראות לנו את נוכחותו והשגחתו עלינו? 

התשובה לשאלה "מדוע ה' מסתיר את פניו מאיתנו?" היא שמציאות אלוהית גלויה מבטלת את בחירתו החופשית של האדם. דמיינו שכל אדם שגונב מיד לאחר מכן שובר את ידו, או כל אדם שנותן צדקה מיד מקבל העלאה במשכורת. דמיינו שלאחר כל פעם שדיברנו דברי רכילות ולשון הרע מיד השן הייתה כואבת לנו, וכל פעם שהיינו מביאים עוגה לחברה שלא מרגישה טוב, היינו מקבלים בדואר תלושי מתנה למאפייה. דמיינו שכל הרשעים היו סובלים מעוני, חולי וייסורים, ואילו כל הצדיקים לעולם לא היו חולים במחלות קשות או נפגעים בתאונות דרכים, והיו זוכים לחיים אוטופיים מלאים כל טוב… האם בכזו מציאות הייתה נותרת לבני האדם אפשרות לבחור ברע? היינו הופכים לרובוטים מתוכנים חסרי בחירה חופשית. לכן, אלוהים מנהיג אותנו בהשגחה נסתרת המאפשרת לנו בחירה חופשית בין הטוב לרע, בין חיבור עמו לבין הפניית עורף לו.  

הבחירה החופשית היא זו המאפשרת לבחור ברע, כמו גם לבחור בטוב. כדי לבחור חייבת להיות האפשרות לבחור בהתרחקות מה', כמו שקיימת האפשרות לבחור בהתקרבות לה'. לא קיימת משמעות לבחירה בטוב אילולא האפשרות לבחור ברע – וזו קיימת רק במציאות של הסתר, שבה לא רואים את השגחת ה' באופן גלוי וברור. השגחה ברורה וגלויה לכל מהווה סתירה לרעיון הבחירה החופשית.

אם מערכת השכר והעונש הייתה פועלת באופן גלוי, עקבי וצפוי כמו חוק טבע, מציאותו והשגחתו של אלוהים הייתה ברורה באופן שלא ניתן להכחישו, אף אדם לא היה מעז לחטוא משום היראה מהעונש, וכל הבחירה בטוב הייתה מאבדת ממשמעותה. 

מחשבה רציונלית

אז איך אפשר להכיר בהשגחת ה' עלינו ובהתעניינותו בנו? 

אם אנו יוצאים מנקודת הנחה כי יש בורא שברא את העולם, וודאי שאין הוא יצר את הבריאה על מנת לנטוש אותה ולהפקירה ליד המקרה, שהרי נטישת העולם מציבה את העולם והאנושות בכללה כחסרי תכלית ויעד. אין זה מן ההיגיון כי ה' יצר דבר חסר תכליתיות, אלא וודאי שהוא תיכנן עבור יצירתו מטרה, ומתעניין בנעשה ביצירתו.
בתורה, אותו מסמך אלוהי שנמסר במעמד הר-סיני, מפורטים רצונותיו וציפיותיו של אלוהים מברואיו, ואף מצוינת תכלית קיום הבריאה – הטבה נצחית בחיי עולם הבא לברואיו. 

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם… לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – לְטוֹב לָךְ" (דברים י, יב-יג), וכן "שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יב, כח). 

ה' חפץ שברואיו יזכו לעונג עילאי בעולם הבא, והדרך לכך היא ע"י עמידה במבחנים: מבחני אמונה, מבחנים של בחירה בין טוב לרע, בחינה של התגברות על רצונות נמוכים למען אידיאלים גבוהים. באמצעות עבודה מנטלית-רוחנית האדם מתעלה ומזדכך, הוא הופך מאדם הנשלט ע"י רצונותיו לאדם השולט ברצונותיו. בכך הוא זוכה ליצור חיבור עם בורא עולם, אותו חיבור שיעניק לו חיות נצחית, כפי שנאמר בתורה: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד).

נמצא אם כן, שה' שברא את הבריאה ורצונו הוא שברואיו יצליחו להגיע לתכליתם העליונה, וודאי משגיח ומלווה את ברואיו בכל רגע. לא יעלה על הדעת שה', שברא את העולם והציב לאנושות תכלית, יעזבהם ולא יתעניין מהנעשה בעולמו.

השגחה כתוצאה של חיבור

יש אולי מי שמדמיינים חדר בקרה ענק עם אינספור מצלמות המכסות בכל רגע נתון את כל הבריאה, ואת אלוהים כמעין איש בטחון שצופה בהן 24/7 (לא כולל בשבת) ומזעיק מלאכים שיתקנו את מה שצריך. 

אך אלוהים אינו דמות ואינו גוף. שם האל ביהדות (י-ה-ו-ה) מורכב מהאותיות הוי"ה, כלומר שעצם ההוויה שאנו חיים בתוכה היא אלוהים. ה' אינו מסתכל עלינו מלמעלה, אלא נמצא ונוכח בכל דבר בבריאה. אלוהים יודע ומרגיש מה שקורה כאן בכל רגע, כי הבריאה כולה היא חלק ממנו.  

אומנם קיימים סוגים ודרגות שונות של השגחה פרטית בעולמנו, אך אין חולק על כך שה' משגיח על הבריות. אחד מסוגי ההשגחה הוא כללי יותר על "המין כולו", כמו אצל בע"ח, ללא השגחה פרטנית על כל בריה ובריה, וכך גם נשאר מקום ל'תוצאות טבעיות'. סוג אחר של השגחה אלוהית הוא השגחה אישית החלה על בני האדם, כאשר מידת הפרטניות בהשגחה האלוהית על האדם תלויה ברמת חיבורו של האדם אל האלוהים.

האימרה העממית אומרת שהמילה 'מקרה' מורכבת מהאותיות רקם ה' – הבורא טווה עבורנו את מרבד המציאות באופן היפה והמרהיב ביותר שיש, כך שכל פרט שנראה כאקראי הוא למעשה מרכיב מדויק ומתוכנן בפאזל של חיינו. 

המשך קריאה ↓

1

תזכורת להשגחה בכל רגע

 ביהדות קיימות ברכות רבות שמבטאות את רעיון ההשגחה האלוהית המלווה את האדם בכל רגע. כך למשל, מצוות התפילה שנהוגה שלוש פעמים ביום, בה האדם מדבר עם אלוהים באופן ישיר ומבקש בקשות שונות הנוגעות לחייו; ברכות על האכילה, השתייה ועל הריח המבטאות את שליטתו של אלוהים על הטבע; ברכות הנאמרות כאשר מתרחש לאדם אירוע טוב או להבדיל, אירוע מצער; ברכות שונות הנאמרות כאשר נחשפים לסיטואציה מיוחדת ומרגשת (כגון נוף מרשים, אדם בעל מראה יוצא דופן או פלאי בריאה); לפני היציאה לדרך (תפילת הדרך), ועוד ועוד. בתלמוד מובאות עוד תפילות קצרות שאנשים חיברו לפני כל סיטואציה בחיים, כגון לפני קבלת טיפול רפואי, לפני סיטואציה מסוכנת וכו'. כל אלה נועדו להדגיש כי האדם נמצא תחת השגחה פרטית בכל רגע מחייו, וכפי שאמר רבי נחמן מברסלב: "בראותך שינוי מעשה, אל תאמר 'מקרה הוא' אלא תאמין כי זה השגחת השם יתברך" (ספר המידות).

המשך קריאה ↓

4

הבקבוק שלא נגמר

רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, ה"בבא סאלי", היה ידוע כרב צדיק ופרוש. כוח התפילה והברכה שלו היו ידועים כיכולים לשנות את המציאות ממש. אחד הסיפורים המפורסמים עליו נוגע לנס כמעט קבוע שהיה מתרחש עבורו עם בקבוקי משקה. הבבא סאלי נהג לערוך סעודות רבות משתתפים, ובהם נהג למזוג למוזמנים כוסות 'עראק' מלאות, לומר דברי תורה ולשיר פיוטים וניגונים לכבוד בורא עולם. לא פעם, כשהמשקה עמד להיגמר, נהג הבבא סאלי לעטוף את הבקבוק במגבת, והמשיך למזוג למשתתפים כוסות מלאות מבלי שהמשקה בבקבוק ייגמר. הדבר חזר על עצמו פעמים רבות, עד שנחשב לדבר שבשגרה אצל כל מי שהכיר את אותו. כשנשאל על כך פעם על ידי אחד מתלמידיו, הוא הסביר כי הדבר התרחש רק בכוח התפילה שלו, ולא על ידי נס. "כאשר באים יהודים ורוצים לסעוד יחד, לשמוח ולומר דברי תורה לכבוד הבורא יתברך – יש להם צער כאשר לא לכולם נשאר משקה. התפללתי לבורא עולם שאיש לא ירגיש מחסור, והוא מצידו תמיד דואג לנו". 

המשך קריאה ↓

2

השגחה על הבריאה

העולם עצמו מתנהל ע"פ חוקי טבע קבועים אותם קבע אלוהים בראשית הבריאה. בעלי החיים, הצומח והדומם כולם מתקיימים ע"פ השגחה כללית של האלוהים הקובעת את קיומם או הכחדתם של זן זה או אחר. לא קיימת השגחה על בעל חיים או צמח ספציפי, אלא על הזן בכללותו. לעומת זאת, האדם הוא נזר הבריאה שלמענו נועדה הבריאה עצמה. האדם ניחן ביכולת בחירה ובדעת להבדיל בין הטוב ובין הרע, ומשום תכליתו של האדם בבריאה ההשגחה עליו הינה פרטית ומדויקת. אלוהים יוצר מציאות מדויקת עבור כל אדם ואדם בהתאם למעשיהם והחלטותיהם אשר משפיעים על אופן הנהגת האלוהים עמם ויוצרים שרשרת תגובה המשתקפת בחזרה בעולמם. 

המשך קריאה ↓

5

היחס הנכון לתופעות טבעיות

כיצד מסבירים את ההשגחה האלוהית בעולם שבו קיימים חוקי טבע קבועים וידועים מראש? התשובה היא שגם מי שקבע את חוקי הטבע האלה הוא הבורא, וממילא הדברים מתנהלים בהתאם לרצונו. כמו כן, המסורת היהודית מסבירה כי כל תופעה שמתרחשת בעולם איננה מתרחשת דרך מקרה, אלא הגיעה אלינו בשל סיבה מסוימת. הדבר נכון גם לחייו הפרטיים של האדם וגם לחיי האומה. כך למשל נשאלת השאלה: מדוע חרבה ירושלים בימי בית שני? לכאורה, התשובה ברורה: טיטוס, קיסר רומא, החליט להחריב את המקדש לאחר שהיהודים מרדו בו. אולם חכמי ישראל הסבירו כי הסיבה השורשית והעמוקה לכך הייתה שרשרת אירועים מוסריים קשים שאירעו באותם ימים ע"י עם ישראל, וטיטוס, קיסר רומא, היה רק האמצעי שהוציא לפועל את אותה תוכנית אלוהית. המסורת היהודית לאורך הדורות ראתה תמיד את האירועים המתרחשים בעולמנו כביטוי של יד ההשגחה האלוהית, גם כאשר איננו יודעים תמיד להסביר אותם. 

המשך קריאה ↓

3

דפיקת הלב השקטה

גם בין בני האדם קיימים הבדלים בדרגת ההשגחה האלוהית עליהם. ככל שהאדם יותר קרוב לאלוהים, כך השגחת האלוהים עליו תהיה יותר קרובה. ככל שהוא מרוחק ממנו, כך ההשגחה עליו תהיה יותר מרוחקת וקרובה להתנהלות סדר העולם הטבעי.
אלוהים לפעמים דופק לנו על הדלת, מבקש שנפתח, שנכניס אותו אלינו. אלו הן דפיקות שקטות כמעין לחישות לקול הפנימי שבעומק נשמתנו המבקשות לחיות בקרבנו. על כך כתב הרב קוק בספרו 'אורות הקודש': "כל פעם שהלב דופק דפיקה רוחנית באמת, כל פעם שרעיון חדש ואצילי נולד, הרינו מקשיבים, כמו קול מלאך ה' דופק, נוקש על דלתי נשמתנו, מבקש שנפתח לו את פתחנו, למען יופיע אלינו בכליל הדרו".

המשך קריאה ↓

1

תזכורת להשגחה בכל רגע

 ביהדות קיימות ברכות רבות שמבטאות את רעיון ההשגחה האלוהית המלווה את האדם בכל רגע. כך למשל, מצוות התפילה שנהוגה שלוש פעמים ביום, בה האדם מדבר עם אלוהים באופן ישיר ומבקש בקשות שונות הנוגעות לחייו; ברכות על האכילה, השתייה ועל הריח המבטאות את שליטתו של אלוהים על הטבע; ברכות הנאמרות כאשר מתרחש לאדם אירוע טוב או להבדיל, אירוע מצער; ברכות שונות הנאמרות כאשר נחשפים לסיטואציה מיוחדת ומרגשת (כגון נוף מרשים, אדם בעל מראה יוצא דופן או פלאי בריאה); לפני היציאה לדרך (תפילת הדרך), ועוד ועוד. בתלמוד מובאות עוד תפילות קצרות שאנשים חיברו לפני כל סיטואציה בחיים, כגון לפני קבלת טיפול רפואי, לפני סיטואציה מסוכנת וכו'. כל אלה נועדו להדגיש כי האדם נמצא תחת השגחה פרטית בכל רגע מחייו, וכפי שאמר רבי נחמן מברסלב: "בראותך שינוי מעשה, אל תאמר 'מקרה הוא' אלא תאמין כי זה השגחת השם יתברך" (ספר המידות).

המשך קריאה ↓

2

השגחה על הבריאה

העולם עצמו מתנהל ע"פ חוקי טבע קבועים אותם קבע אלוהים בראשית הבריאה. בעלי החיים, הצומח והדומם כולם מתקיימים ע"פ השגחה כללית של האלוהים הקובעת את קיומם או הכחדתם של זן זה או אחר. לא קיימת השגחה על בעל חיים או צמח ספציפי, אלא על הזן בכללותו. לעומת זאת, האדם הוא נזר הבריאה שלמענו נועדה הבריאה עצמה. האדם ניחן ביכולת בחירה ובדעת להבדיל בין הטוב ובין הרע, ומשום תכליתו של האדם בבריאה ההשגחה עליו הינה פרטית ומדויקת. אלוהים יוצר מציאות מדויקת עבור כל אדם ואדם בהתאם למעשיהם והחלטותיהם אשר משפיעים על אופן הנהגת האלוהים עמם ויוצרים שרשרת תגובה המשתקפת בחזרה בעולמם. 

המשך קריאה ↓

3

דפיקת הלב השקטה

גם בין בני האדם קיימים הבדלים בדרגת ההשגחה האלוהית עליהם. ככל שהאדם יותר קרוב לאלוהים, כך השגחת האלוהים עליו תהיה יותר קרובה. ככל שהוא מרוחק ממנו, כך ההשגחה עליו תהיה יותר מרוחקת וקרובה להתנהלות סדר העולם הטבעי.
אלוהים לפעמים דופק לנו על הדלת, מבקש שנפתח, שנכניס אותו אלינו. אלו הן דפיקות שקטות כמעין לחישות לקול הפנימי שבעומק נשמתנו המבקשות לחיות בקרבנו. על כך כתב הרב קוק בספרו 'אורות הקודש': "כל פעם שהלב דופק דפיקה רוחנית באמת, כל פעם שרעיון חדש ואצילי נולד, הרינו מקשיבים, כמו קול מלאך ה' דופק, נוקש על דלתי נשמתנו, מבקש שנפתח לו את פתחנו, למען יופיע אלינו בכליל הדרו".

המשך קריאה ↓

4

הבקבוק שלא נגמר

רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, ה"בבא סאלי", היה ידוע כרב צדיק ופרוש. כוח התפילה והברכה שלו היו ידועים כיכולים לשנות את המציאות ממש. אחד הסיפורים המפורסמים עליו נוגע לנס כמעט קבוע שהיה מתרחש עבורו עם בקבוקי משקה. הבבא סאלי נהג לערוך סעודות רבות משתתפים, ובהם נהג למזוג למוזמנים כוסות 'עראק' מלאות, לומר דברי תורה ולשיר פיוטים וניגונים לכבוד בורא עולם. לא פעם, כשהמשקה עמד להיגמר, נהג הבבא סאלי לעטוף את הבקבוק במגבת, והמשיך למזוג למשתתפים כוסות מלאות מבלי שהמשקה בבקבוק ייגמר. הדבר חזר על עצמו פעמים רבות, עד שנחשב לדבר שבשגרה אצל כל מי שהכיר את אותו. כשנשאל על כך פעם על ידי אחד מתלמידיו, הוא הסביר כי הדבר התרחש רק בכוח התפילה שלו, ולא על ידי נס. "כאשר באים יהודים ורוצים לסעוד יחד, לשמוח ולומר דברי תורה לכבוד הבורא יתברך – יש להם צער כאשר לא לכולם נשאר משקה. התפללתי לבורא עולם שאיש לא ירגיש מחסור, והוא מצידו תמיד דואג לנו". 

המשך קריאה ↓

5

היחס הנכון לתופעות טבעיות

כיצד מסבירים את ההשגחה האלוהית בעולם שבו קיימים חוקי טבע קבועים וידועים מראש? התשובה היא שגם מי שקבע את חוקי הטבע האלה הוא הבורא, וממילא הדברים מתנהלים בהתאם לרצונו. כמו כן, המסורת היהודית מסבירה כי כל תופעה שמתרחשת בעולם איננה מתרחשת דרך מקרה, אלא הגיעה אלינו בשל סיבה מסוימת. הדבר נכון גם לחייו הפרטיים של האדם וגם לחיי האומה. כך למשל נשאלת השאלה: מדוע חרבה ירושלים בימי בית שני? לכאורה, התשובה ברורה: טיטוס, קיסר רומא, החליט להחריב את המקדש לאחר שהיהודים מרדו בו. אולם חכמי ישראל הסבירו כי הסיבה השורשית והעמוקה לכך הייתה שרשרת אירועים מוסריים קשים שאירעו באותם ימים ע"י עם ישראל, וטיטוס, קיסר רומא, היה רק האמצעי שהוציא לפועל את אותה תוכנית אלוהית. המסורת היהודית לאורך הדורות ראתה תמיד את האירועים המתרחשים בעולמנו כביטוי של יד ההשגחה האלוהית, גם כאשר איננו יודעים תמיד להסביר אותם. 

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

סיפור מפתיע על בחורה שניסתה להתאבד
ה' נמצא איתנו תמיד – חלק א'
ה' נמצא איתנו תמיד – חלק ב'
לראות את השגחת ה' עלינו
סיפורי נסים: "היא לעולם תישאר נכה"
סיפורי נסים: "הרופאים בישרו שזה הסוף"
סיפורי נסים: "הקאסם נחת בתוך הבית"
סיפורה המדהים של אמו של דביר עמנואלוף
האם ניתן לשנות את המסלול שנקבע לנו?
למה הוא תמיד מצליח ואני לא?
סיפור בלתי רגיל על סגירת מעגל
לראות את השגחת ה' בנסי מלחמת ששת הימים

"אולי יש מישהו שכותב לנו את התסריט…"

אבנר משתף את גלי בצירוף מקרים מיוחד שגרם לו לחשוב: "יש מישהו שם למעלה שרוקם את התוכניות…"

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

הדיילת עם הלב השבור

"התאהבתי בבחור יהודי, אבל הוריו למרבה הצער מתנגדים מאד לשידוך בגלל שאני גיורת. אני חוששת שהוא הולך לפרק את האירוסין. הרב, אולי תוכל לעזור לי?"

הרב שלמה קרליבך היה ידוע בתור "הרבי המזמר". הוא הלחין מאות ניגונים, שרבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל של המוסיקה היהודית. בנסיעותיו בקהילות ישראל היה חולף על פני ימים ויבשות וחוצה את כדור הארץ כמה פעמים בשנה. בשל כך הוא היה דמות ידועה בין הטייסים והצוותים של כל החברות המוכרות. 

בטיסה אחת הבחין הרב שלמה שאחת הדיילות מקרינה טהרה מיוחדת. הוא רצה לשאול אותה מי ומה היא, אבל הטיסה הייתה מלאה וצפופה, והדיילות לא החליפו יותר מכמה מילים של נימוס עם הנוסעים.

כשעה לאחר התחלת הטיסה, הרב שלמה קם וראה את אותה דיילת מניעה את שפתיה, כשבידה סידור. הפתעתו הייתה רבה והוא המתין עד שהשלימה את תפילתה, ופנה אליה: "את מתפללת מסידור! האם את יהודייה?". 

הדיילת ענתה: "האמת היא שלא נולדתי יהודייה, אך תמיד נמשכתי אל היהדות. אין לי מושג מהיכן נולדה בי משיכה זו. כבר כמה שנים אני לומדת עם רב יהודי והתגיירתי כדת וכדין. וכיום אני מקיימת אורח חיים של תורה ומצוות". 

הרב שלמה שוחח איתה עד שאחד הנוסעים השמיע קריאה, ואז הדיילת הפסיקה את השיחה והרב שלמה חזר למקומו.

כמה דקות לאחר מכן, היא ניגשה אליו ואמרה: "אני רואה שאתה רב, ואולי תוכל לעזור לי בבעיה דחופה?". הדיילת התחילה לספר: "התאהבתי בבחור יהודי, אבל הוריו למרבה הצער מתנגדים מאד לשידוך בגלל שאני גיורת. הם לא מרשים לו להתחתן איתי, ואפילו מאיימים לנתק את הקשר בינינו. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני, אבל הוא גם מאד קשור להורים שלו והוא לא רוצה לגרום להם צער. כתוצאה מכך הוא שבור ולא יודע מה לעשות. אני חוששת שהוא הולך לפרק את האירוסין. הרב, אולי תוכל לעזור לי?". 

"אנסה", אמר הרב שלמה. "תני לי את מספר הטלפון של ההורים שלו, ואני אצור אתם קשר, ואשתדל בכל כוחי לשכנע אותם לא להתנגד לחתונה".

הרב שלמה התקשר להוריי הבחור ונתקל ביחס עוין ומנוכר. למרות מאמציו הגדולים להביא את האב לחשוב על הדברים באופן אחר, נפלו דבריו על אוזניים אטומות. ככל שהרב שלמה דיבר, האב התרגז יותר ויותר. לבסוף צעק האב על הרב שלמה: "אני ניצול שואה, ובגלל מה שעשה ה' ליהודים – אני שונא יהדות; אבל אם הבן שלי יתחתן עם גויה, אני אהרוג אותו!".

הרב שלמה הבין שאין מה לעשות, וסיים את השיחה. הוא התקשר לדיילת לדווח לה על חוסר הצלחתו. אך מי שענה מעבר לקו לא היה הדיילת אלא אביה. הוא כעס על הרב שלמה ולא הסתיר את התנגדותו ממעורבותו של הרב על מנת לגשר בין הצדדים. כדי להצדיק את עצמו, הרב שלמה אמר לו: "מובא בגמרא שהקב"ה מתעסק בשליש מזמנו לשדך שידוכים, ואני רק מנסה טיפ-טיפה לעזור לו. מה שמאוד ברור הוא שבתך והבחור אוהבים אחד את השני מאד. חבל שהם לא יתחתנו".

משהו בקולו של הרב שלמה נגע לליבו של האב, והוא התחיל לבכות. הוא אמר בהתרגשות: "אני רוצה לגלות לך סוד שלא גיליתי לאף אחד, והייתי בטוח שגם לא אגלה אותו לעולם. אני ואשתי מוּכּרים כנוצרים, אבל אנחנו לא נוצרים אמיתיים. שנינו בעצם יהודים, ניצולי שואה. אבל בגלל מה שה' עשה ליהודים בשואה, אנחנו שונאים את היהדות. אנחנו אמנם מעמידים פנים כנוצרים וגם גידלנו את ילדינו כנוצרים לכל דבר, אבל לא התנצרנו באופן רשמי. עד היום, הם לא יודעים את האמת".

זו הייתה תגלית מפתיעה. 

"אם כך, אין כל בעיה!" אמר הרב שלמה. "אם אתה ואשתך נולדתם יהודים ומעולם לא התנצרתם, זה אומר שגם בתך יהודייה מבטן ומלידה. אביו של החתן מתעקש שכלתו תהיה יהודייה מבטן! תספר לה את האמת, והם יוכלו להתחתן". 

לאחר שכנועיו של הרב אביה של הדיילת התרצה והסכים להוציא לאור את יהדותו, ולאפשר לבתו להקים בית יהודי, למרות שנאתו ליהדות.
כעת הצליח הרב שלמה לשכנע את שתי המשפחות להיפגש. הפגישה נערכה במלון שבו הרב שלמה התאכסן, אבל איש לא צפה מה עומד לקרות כששני האבות ראו זה את זה.

"הערשל'ה?" שאל-לחש האחד. 

"יענקל'ה?" ענה לו השני. 

והם נפלו אחד בזרועותיו של השני.

המשפחות היו המומות. שניהם ענו: "למדנו 'חברותא' בישיבה לפני המלחמה, היינו חברים טובים". אחד אמר "חיפשתי אותך אחרי המלחמה, אבל תמיד חשבתי שאתה מת!". "גם אני חיפשתי אותך, וגם אני חשבתי שאתה כבר מת", השיב השני. 

מהר מאד פרצו הזיכרונות, וגם הדמעות. הם נזכרו בילדותם האבודה, ודיברו בכאב רב ובנוסטלגיה. 

"אתה זוכר", אמר האחד, "איך חלמנו על העתיד כשהיינו בחורי ישיבה? אמרנו אחד לשני שכאשר נגדל ונתחתן, ויהיו לנו ילדים – נשיא את ילדינו אחד לשני". 

לפתע הם הביטו זה בזה ואמרו: "אנחנו אמנם שכחנו, אבל ה' לא שכח".

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

5 הוכחות שאלוהים משגיח עלינו
מדוע ה' מסתיר את עצמו מאיתנו?
כיצד ניתן לדעת בוודאות שה' נמצא איתנו תמיד?
"הנאצי פסק שמחר נוצא להורג בתלייה"
השגחה פרטית או בחירה חופשית?
הדרך המיוחדת שבה אלוהים מגלגל הכול
חייכו, מצלמים אתכם!