loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

לימוד תורה נחשב כמצווה החשובה ביותר ביהדות. הלימוד הוא הכלי העיקרי לדעת מה ה' רוצה מאיתנו וכיצד יש לחיות הלכה למעשה ע"פ רצונו. מעבר לכך, עצם הלימוד עצמו מביא ליצירת קשר וחיבור של הלומד עם אלוהים, ובכך מתגשמת תכלית החיים

מה העניין להשקיע כל כך הרבה שעות מהיום בלימוד תורה?

חלק ניכר מהציבור התורני משקיע זמן רב משעות היום בלימוד תורה. לא מספיק ללמוד שעה בשבוע? למה הדתיים רוצים ללמוד כל כך הרבה, ומה עומד מאחורי זה?

בקהילות היהודיות לימוד התורה היה מאז ומעולם הערך הבולט ביותר. לא ספורט, לא פוליטיקה, לא בידור – רק תורה. לכן האנשים המוערכים ביותר בעולם התורה אינם צעירים נאים שנראים על מרקע הטלוויזיה, אלא דווקא אנשים מבוגרים שהקדישו את חייהם ללימוד תורה. במבט יהודי התורה היא מרכז החיים, ולכן שאיפתה של האם היהודייה, כפי שמתבטאת בתפילה שנוהגות נשים לומר בעת הדלקת נרות שבת, היא: "וְזַכֵּנִי לְגַדֵל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים… וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתוֹרָה וּבְמַעֲשִים טוֹבִים".

המצווה החשובה ביותר ביהדות הינה מצוות תלמוד תורה. מצווה זו שקולה כנגד כל המצוות, ושכרה של מצווה זו שקול כנגד שכרן של כל המצוות, כמו שאמרו חכמים: "ותלמוד תורה כנגד כולן" (משנה פאה, פרק א). 

אחת הסיבות לחשיבות לימוד התורה היא שללא לימוד תורה, אי אפשר לדעת מה ה' רוצה מאיתנו. התורה מלאה במצוות רבות ובהדרכות מוסריות, ולכן הדרך היחידה למילוי רצון ה' הוא דרך לימודה, כמו שאמרו חכמים: "גדול תלמוד, שהתלמוד מביא לידי מעשה" (מסכת קידושין, דף מ).
כמו כן, לימוד התורה פועל על הנפש ומעדן אותה, מתקן את המידות ומיישר את פנימיותו של האדם. העיסוק בתורה פועל על האדם בשני מישורים: קודם כל דרך השפעה ישירה של תכני התורה והמוסר, כמו למשל לימוד על עיצוב ופיתוח האישיות, לימוד דרכיהם והליכותיהם של אנשים דגולים בעם ישראל וכדומה. בנוסף, יש לתורה השפעה סגולית שלא קיימת בשום סוג אחר של לימוד – עצם הלימוד עצמו מטהר רוחנית את נשמת האדם, כמו שאמרו חכמים: "המאור שבה מחזירו [את האדם] למוטב" (מדרש איכה רבה). כאשר יהודי לומד תורה הוא מושפע מהארתה הקדושה הנמשכת ממנה אליו, ובכך נשמתו מתעלה רוחנית ומזדככת.

לימוד לשם שמיים

בעולם הרחב לומדים בדרך כלל למטרה מסוימת, כגון רכישת מידע חיוני שיביא לנו לתועלת, הנאה ועניין, השגת תעודה אקדמאית, התקדמות מקצועית ועוד. לימוד תורה, אף שיש בו יתרונות רבים לאדם וכולל בתוכו גם אספקטים של תועלת לחיים והנאה, אמור להיעשות מתוך כוונת "לשמה" – ללא אינטרס מלבד לימוד לשם קיום רצון האלוהים ממני.
עצם הלימוד בחוכמה האלוהית הוא קיום של מצוות אלוהים אלינו, כמו שכתב הרמב"ם: "העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה – לא מפני דבר בעולם, לא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה, אלא עושה האמת מפני שהוא אמת" (הלכות תשובה, פרק י).
משום כך, גם אחרי שלומדים שנים רבות וכבר יודעים את התורה היטב עדיין מצווה עלינו להמשיך וללמוד, כמו שנאמר "וְהָגִיתָ בּוֹ [=בספר התורה] יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א).  

הגשר שמחבר 

סיבה נוספת לכך שלימוד התורה נחשב כמצווה העוצמתית ביותר היא שלימוד התורה הוא האמצעי הטוב ביותר להתחבר עם הבורא ולאפשר לנשמה להתגלות. התורה כולה היא רצונו וחכמתו של ה', וכשאדם עוסק בתורה הוא בעצם מתחבר עם האינסוף ממש. חכמנו הסבירו (מסכת שבת, דף קה) כי המילה הראשונה בעשרת הדיברות, 'אנכי' [" אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"], טומנת בתוכה את סוד ההתקשרות לאלוהים והוא דרך ראשי התיבות של מילה זו: "אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית" שפירושם בארמית: "אני את נפשי כתבתי והבאתי".
בורא עולם כביכול הכניס את כל כולו לתוך אותיות התורה, וכשאדם קורא ולומד בה הוא זוכה להתחבר אליו ולהתעלות בדרגות רוחניות גבוהות ביותר. אף שלא תמיד זוכים להרגיש את האור האלוהי בזמן הלימוד, עצם העובדה שהתורה היא חוכמתו ורצונו של הבורא מבטיחה שכשעוסקים בה – מתחברים אליו. 

אפשר לסכם את הטעמים ללימוד תורה על פי פסוק מפורסם, הממשיל את התורה ל"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי ג, יח). הפירוש הפשוט הוא שהתורה מוסיפה חיים ללומדיה, ואפילו מי שרק מחזיק בה ("תומכיה") ושומר על קשר קרוב איתה – גם הוא זוכה לאושר. פירוש עמוק יותר מסביר שכשם שבעץ ישנם שלושה חלקים: השורשים, העץ עצמו, והפירות – כך גם בתורה, וכל חלק מצביע על ערך אחר שיש בלימוד התורה. השורשים של התורה הם הבסיס, החיבור לעיקר, וזוהי הדבקות והחיבור עם בורא עולם שאנו משיגים מעצם הלימוד עצמו בתורה. העץ עצמו מייצג את השכל והחכמה האלוהית שאדם יכול לסגל לעצמו על ידי הלימוד. החלק השלישי, הפירות, הוא החלק המעשי לחיים הכולל את ידיעת אופן קיום המצוות, וכן ידיעת העקרונות המוסריים והאמוניים על פיהם יוכל האדם לחיות חיים בעלי ערכים, הליכות, הנהגות והסתכלות נכונה התואמים לאמת האלוהית.  

כמו דג ביבשה

ההתמסרות ללימוד התורה איננה רק אידיאל מעורפל, אלא דרך קיומית.
ההיסטוריה היהודית ממחישה שברגע שבו מוזנח לימוד התורה, פולשת לתוכנו ההתבוללות וההיטמעות בסביבה. כל קהילה יהודית, ללא יוצא מן הכלל, שלא העמידה את לימוד התורה והוראתה בעדיפות ראשונה – נמחקה מעל בימת ההיסטוריה. לכן כאשר מברכים תינוק שנולד, מקדימים קודם כל את התורה: "שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים טובים".

מלבד סכנת ההתנתקות משושלת היהדות, התורה היא עצם מהות חייו של היהודי המקושר לבוראו. במשך הדורות הקריבו היהודים את חייהם פעמים רבות ובלבד שלא לוותר על לימוד התורה. התלמוד (מסכת ברכות, דף סא) מספר על גורלו של רבי עקיבא, שחי במאה הראשונה לספירה. הרומאים ששלטו אז בארץ ניסו למחוק את היהדות מן העולם ואסרו על לימוד התורה. רבי עקיבא לא היה מסוגל לסבול רעיון זה, ולכן היה אוסף את תלמידיו ומלמד אותם תורה למרות האיסור. יהודי בשם פפוס בן יהודה ראה כיצד רבי עקיבא מלמד תורה בציבור ושאלו: "האם אינך מפחד מהשלטונות?".

רבי עקיבא ענה לו באמצעות משל:
שועל טייל על שפת הנהר וראה שהדגים מתרוצצים מצד לצד. שאל אותם: "ממה אתם בורחים?"
ענו לו הדגים: "מהדייגים שפורסים את רשתותיהם במים"
הציע להם השועל: "אם כן, מדוע שלא תעלו אל היבשה ונחיה יחד?"
ענו לו הדגים: "עליך אומרים שאתה הפיקח שבחיות?! לא פיקח אתה כי אם טיפש. אם במים, שהם מקום חיותנו, אנחנו מפחדים, כמה נפחד ביבשה, שהיא מקום מיתתנו?!"

המסר היה ברור: התורה עבור יהודים היא כמו מים חיים לדגים; אנו זקוקים לה ואיננו יכולים להסתדר בלעדיה אפילו שעה אחת.
התורה היא 'החמצן' של העם היהודי. בלעדיה אין לנו קיום – פשוטו כמשמעו!

החיוב ללמוד תורה

מצוות תלמוד תורה אינה רק פריבילגיה – היא מחייבת כל אחד מישראל, כפי שכותב הרמב"ם (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה א, ח-ט):

"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה. בין עני, בין עשיר, בין שלם בגופו, בין בעל ייסורין, בין בחור, בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אישה ובנים חייב לקבוע לו זמן ללימוד תורה – ביום ובלילה, שנאמר (יהושע א, ח) 'והגית בו (בספר התורה) יומם ולילה'.

גדולי חכמי ישראל – היו מהן חוטבי עצים, ומהן שואבי מים, ומהן סומים (עיוורים), ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה, והם מכלל מעתיקי (מוסרי) השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו"

לימוד התורה פתוח לכל יהודי. וגם אם ישנם אנשים שמשתמשים בתירוץ: "אני כבר יותר מדי מבוגר בשביל להתחיל ללמוד", נענה לו בדוגמה של רבי עקיבא, שהפך לגדול הדור והיו לו 24,000 תלמידים – אף שזכה להכיר לראשונה את אותיות ה- א'-ב' רק כאשר מלאו לו ארבעים שנה!
השלבים הראשונים של לימודה יכולים להיות מעט מאתגרים. אך אל דאגה, עם התמדה, התמסרות והדרכה טובה ניתן למצוא אושר רב ושמחה בלימוד, שמביא לא רק לחוויה אינטלקטואלית מרשימה אלא גם לחוויה רוחנית של ממש.

אורח-חיים שכזה

לחלקנו, בחירת חיים בה לימוד התורה תופס את הנתח המרכזי של היום ואף בא על חשבון הפרנסה אינה מובנת והשאלה העולה היא: מדוע לא להסתפק בזמן מועט יותר של לימוד תורה? למה ישנם הבוחרים להקדיש כ"כ הרבה שעות מהיום עבור לימוד התורה?
ישנם מבין שומרי תורה והמצוות שבוחרים לוותר על עיסוקים אחרים למען לימוד התורה כשהסיבה לבחירה זו מקורה מתוך השקפת עולם לפיה משתלם לוותר על עניין מסוים לטובת עניין נעלה יותר. 
יש פתגם איטלקי שאומר: 'אם אתה לא יכול לחיות יותר זמן, חייה יותר לעומק', וכך אכן בוחרים לחיות אותם לומדי תורה שרואים את החשיבות שבקיום כל רגע של מצווה זו.
יהודי המקדיש נתח זמן משמעותי עבור לימוד התורה, אף על חשבון שעות עבודה או פנאי, עושה זאת מתוך סולם ערכים לפיו הוא בוחר לחיות. הוא מוכן לוותר על חיי נוחות ולהסתפק במה שיש, מתוך אידיאל גבוה בו הוא מאמין, כאשר חיים אלו מקנים לו תחושת אושר וסיפוק יותר מאשר סוג חיים שונה שהינו נוח יותר.
כמובן שגם אישה הבוחרת להינשא לאדם המצהיר מראש כי הוא מעוניין להקדיש את יומו ללימוד תורה, שואפת גם היא לסגנון חיים שכזה והכול נעשה בהסכמה ועל דעת שניהם. הם שמחים ומעוניינים בחיי פשטות עבור קניין רוחני שרואים בו כעליון ונצחי. 

נוחי זלושינסקי, אשת אברך ואמא ל-3 בנות, סיפרה בראיון על אורח-חייה כאשת אברך: "אני שואלת את עצמי מה באמת אני רוצה? מה אני רוצה שיישאר ממני ואיזה חותם אני רוצה להשאיר בעולם וזה נותן לי כוחות. אחרי הכל, אפשר לומר שאני ממש מעריצה של בעלי… הידיעה שאני ממלאה את תפקידי בעולם בצורה הטובה ביותר – זה ממלא אותי באושר פנימי… אני בחרתי ובוחרת בזה כל יום מחדש. למשל, בעל שהוא יהלומן – כל המשפחה יודעת כמה שווה שעת עבודה שלו, אז אנחנו בדיוק ככה, יודעים ומעריכים כל שעה וכל רגע של תורה".

לא תמיד קל להבין אורח-חיים שכ"כ שונה במהותו משלנו, אבל כפי שאמר הרב מנחם מנדל מקוצק "כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך".

לסיכום, לימוד התורה הוא המצווה העוצמתית ביותר שיש. הוא מחייב כל אדם מישראל, וכל רגע של לימוד הוא בעל ערך ומשמעות נצחיים. חבל לפספס!

המשך קריאה ↓

1

סוד החוכמה היהודית

חוכמת היהדות היא מצרך מבוקש בקוריאה: חוגים ללימודי יהדות נמצאים בכל אוניברסיטה, בכל חנות ספרים אפשר למצוא מחלקה שלמה של ספרים העוסקים בחינוך יהודי ובעולם הרוח היהודי, ולימוד סיפורי חכמי ישראל הוא חובה בבתי הספר.
החוכמה היהודית הפכה למקור השראה עבור האוקראינים שהחליטו לאמץ את ארון הספרים היהודי הכולל ספרות חז"ל, מוסר, חינוך ילדים ע"פ האם היהודייה, אגדות תלמוד, חלקים מפרקי אבות ועוד.
שגריר קוריאה הדרומית בישראל, קים איל־סו, התראיין בשנת 2011 וסיפר: "הציבור שלנו מתעניין מאוד בתלמוד ובסיפורים שלו, והם מוכרים כמעט בכל בית. בתוכניות הלימודים אנחנו לומדים את 'הברית הישנה' וגם ספרים על תלמוד מוכרים לכל תלמיד. בזכות זה אנו מגדלים את ילדינו בהצלחה".
השגריר הדרום־קוריאני, ד"ר סונג דוק־יו, אמר בראיון: "רבים מאמינים כי ליהודים יש כוח מיוחד או אנרגיה שמסייעים להם לחיות כאומה ייחודית. בעקבות כך נוצר בקוריאה עניין גדול ביהדות, ובמיוחד בתלמוד".

המשך קריאה ↓

4

בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה

נאמר בתורה: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו). כל מקום מתאים לעסוק בתורה: בבית, ברכבת, בחדר האוכל, במלון, באוהל, בחנות, במכונית או בטיול. ובכל זאת, מוסד הלימוד המפורסם ביותר הוא הישיבה, המיועדת בדרך כלל לבחורים צעירים שטרם נישאו (הנקראים "בחורי ישיבה"). בישיבות רבות לומדים מסביב לשעון, ביום ובלילה, בימי חול ובשבת. רוב הזמן לומדים בחברותא (לימוד בזוג), ולעתים – בשיעור. הרעש הבוקע מאולם הישיבה לעתים מחריש אוזניים, כי הלומדים נסחפים ולעיתים ממש צועקים מרוב התלהבות, תופעה שנקראת "ריתחא דאורייתא" (רתיחת התורה). גברים נשואים לומדים ב'כולל' (ואז הם נקראים "אברכים").

המשך קריאה ↓

2

לחזור בחזרה

התורה צריכה להיות חקוקה במוח, בלב ובכל איבר בגופנו. כדי להגיע לרמה כזו נדרשת התמסרות – עמל תורה הכולל ריכוז, שינון וחזרה על החומר. ישנם אינספור סיפורים על צדיקים ותלמידי חכמים שהיו חסרי כישרון בילדותם, ורק בזכות התמדתם ויגיעתם הגיעו להישגים. לכן, לאחר שלומדים את החומר פעם אחת, יש לשוב ולחזור עליו כמה פעמים עד שיהיה מסודר במוחנו היטב. רבים מספרים כי במהלך החזרה על החומר שלמדו מתגלים להם בכל פעם דברים חדשים, וכמו שכתב ש"י עגנון: "פעם ראשונה אדם לומד ומבין. פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום. פעם שלישית מבין ואינו מבין. פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין. וכן על דרך זה פעם אחר פעם. ואם יגע הרבה וחזר הרבה עד ששכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה" (עיר ומלואה).

המשך קריאה ↓

5

כתב רש"י

בספרי קודש רבים מופיע גופן (פונט) עתיק המכונה 'כתב רש"י'. כאשר הומצא הדפוס במאה ה־15, הספר העברי הראשון שהודפס היה חומש עם פירוש רש"י. כדי שלא לבלבל את הקוראים היכן מופיע הטקסט המקורי של התורה והיכן הפירוש, יצרו המדפיסים גופן מיוחד כדי להבדיל ביניהם. החומש הודפס באותיות רגילות, ואילו פירוש רש"י נכתב בגופן החדש. כך נולד ה"כתב" החדש, אף שרש"י כלל לא הכיר את אותיות הכתב הקרוי על שמו…
כדאי מאוד להכיר אותו, ולאחר תרגול לא ארוך אפשר לקרוא אותו באופן שוטף. רוב האותיות דומות בצורתן לאותיות בעברית, אך יש שש אותיות שנראות בצורה קצת שונה: א, ב, ד, צ, ץ, ש (ניתן להיעזר באתר הידידותי בקישור כאן ללימוד כתב רש"י).

המשך קריאה ↓

3

מצוות חינוך

כדי להמשיך את שלשלת המסירה מדור לדור, על ההורים מוטלת מצווה מיוחדת להתחיל ללמד את ילדיהם עוד לפני שהגיעו לגיל מצוות. כשילד מתחיל לדבר, מלמדים אותו פסוקים ראשונים כמו "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג), וכמובן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלוֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו). בגיל הגן נוהגים ללמד את הילדים סיפורים מפרשת השבוע, הלכות ראשונות ואגדות חז"ל, ומכאן ואילך מוסיפים בהדרגה באיכות ובכמות לפי יכולת ההשגה של הילד. ההורה לא חייב ללמד את בנו בעצמו, ואפשר להיעזר באדם אחר כגון מורה או רב, אבל לימוד עם הילדים הוא בהחלט זמן איכות יקר כשהוא נעשה בשמחה ובנחת…

המשך קריאה ↓

1

סוד החוכמה היהודית

חוכמת היהדות היא מצרך מבוקש בקוריאה: חוגים ללימודי יהדות נמצאים בכל אוניברסיטה, בכל חנות ספרים אפשר למצוא מחלקה שלמה של ספרים העוסקים בחינוך יהודי ובעולם הרוח היהודי, ולימוד סיפורי חכמי ישראל הוא חובה בבתי הספר.
החוכמה היהודית הפכה למקור השראה עבור האוקראינים שהחליטו לאמץ את ארון הספרים היהודי הכולל ספרות חז"ל, מוסר, חינוך ילדים ע"פ האם היהודייה, אגדות תלמוד, חלקים מפרקי אבות ועוד.
שגריר קוריאה הדרומית בישראל, קים איל־סו, התראיין בשנת 2011 וסיפר: "הציבור שלנו מתעניין מאוד בתלמוד ובסיפורים שלו, והם מוכרים כמעט בכל בית. בתוכניות הלימודים אנחנו לומדים את 'הברית הישנה' וגם ספרים על תלמוד מוכרים לכל תלמיד. בזכות זה אנו מגדלים את ילדינו בהצלחה".
השגריר הדרום־קוריאני, ד"ר סונג דוק־יו, אמר בראיון: "רבים מאמינים כי ליהודים יש כוח מיוחד או אנרגיה שמסייעים להם לחיות כאומה ייחודית. בעקבות כך נוצר בקוריאה עניין גדול ביהדות, ובמיוחד בתלמוד".

המשך קריאה ↓

2

לחזור בחזרה

התורה צריכה להיות חקוקה במוח, בלב ובכל איבר בגופנו. כדי להגיע לרמה כזו נדרשת התמסרות – עמל תורה הכולל ריכוז, שינון וחזרה על החומר. ישנם אינספור סיפורים על צדיקים ותלמידי חכמים שהיו חסרי כישרון בילדותם, ורק בזכות התמדתם ויגיעתם הגיעו להישגים. לכן, לאחר שלומדים את החומר פעם אחת, יש לשוב ולחזור עליו כמה פעמים עד שיהיה מסודר במוחנו היטב. רבים מספרים כי במהלך החזרה על החומר שלמדו מתגלים להם בכל פעם דברים חדשים, וכמו שכתב ש"י עגנון: "פעם ראשונה אדם לומד ומבין. פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום. פעם שלישית מבין ואינו מבין. פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין. וכן על דרך זה פעם אחר פעם. ואם יגע הרבה וחזר הרבה עד ששכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה" (עיר ומלואה).

המשך קריאה ↓

3

מצוות חינוך

כדי להמשיך את שלשלת המסירה מדור לדור, על ההורים מוטלת מצווה מיוחדת להתחיל ללמד את ילדיהם עוד לפני שהגיעו לגיל מצוות. כשילד מתחיל לדבר, מלמדים אותו פסוקים ראשונים כמו "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג), וכמובן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלוֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו). בגיל הגן נוהגים ללמד את הילדים סיפורים מפרשת השבוע, הלכות ראשונות ואגדות חז"ל, ומכאן ואילך מוסיפים בהדרגה באיכות ובכמות לפי יכולת ההשגה של הילד. ההורה לא חייב ללמד את בנו בעצמו, ואפשר להיעזר באדם אחר כגון מורה או רב, אבל לימוד עם הילדים הוא בהחלט זמן איכות יקר כשהוא נעשה בשמחה ובנחת…

המשך קריאה ↓

4

בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה

נאמר בתורה: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו). כל מקום מתאים לעסוק בתורה: בבית, ברכבת, בחדר האוכל, במלון, באוהל, בחנות, במכונית או בטיול. ובכל זאת, מוסד הלימוד המפורסם ביותר הוא הישיבה, המיועדת בדרך כלל לבחורים צעירים שטרם נישאו (הנקראים "בחורי ישיבה"). בישיבות רבות לומדים מסביב לשעון, ביום ובלילה, בימי חול ובשבת. רוב הזמן לומדים בחברותא (לימוד בזוג), ולעתים – בשיעור. הרעש הבוקע מאולם הישיבה לעתים מחריש אוזניים, כי הלומדים נסחפים ולעיתים ממש צועקים מרוב התלהבות, תופעה שנקראת "ריתחא דאורייתא" (רתיחת התורה). גברים נשואים לומדים ב'כולל' (ואז הם נקראים "אברכים").

המשך קריאה ↓

5

כתב רש"י

בספרי קודש רבים מופיע גופן (פונט) עתיק המכונה 'כתב רש"י'. כאשר הומצא הדפוס במאה ה־15, הספר העברי הראשון שהודפס היה חומש עם פירוש רש"י. כדי שלא לבלבל את הקוראים היכן מופיע הטקסט המקורי של התורה והיכן הפירוש, יצרו המדפיסים גופן מיוחד כדי להבדיל ביניהם. החומש הודפס באותיות רגילות, ואילו פירוש רש"י נכתב בגופן החדש. כך נולד ה"כתב" החדש, אף שרש"י כלל לא הכיר את אותיות הכתב הקרוי על שמו…
כדאי מאוד להכיר אותו, ולאחר תרגול לא ארוך אפשר לקרוא אותו באופן שוטף. רוב האותיות דומות בצורתן לאותיות בעברית, אך יש שש אותיות שנראות בצורה קצת שונה: א, ב, ד, צ, ץ, ש (ניתן להיעזר באתר הידידותי בקישור כאן ללימוד כתב רש"י).

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

עודד מנשה משתף על לימוד התורה שלו
השכר העצום שמקבל יהודי על לימוד תורה
כיצד יראו חייך אם כל יום תלמד תורה?
המעלות להן זוכה האדם בלימוד התורה
מהי החשיבות בקביעת עתים לתורה?
סוד המח היהודי
מכתב האהבה האולטימטיבי
שחקן הכדורסל אמארה סטודמאייר לומד תורה

מה זה ללמוד גמרא? תחזיקו חזק

נועם בשיחה שסיחררה לאבנר את הראש

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

בקשתו האחרונה של המתאגרף

"אני יהודי. ואף פעם לא ידעתי מה זה גמרא ולא ראיתי דף גמרא, אבל אם כתוב פה שזה דבר שאי אפשר לחיות בלעדיו, אני מוכן לנסות ללמוד" הרהר לעצמו המתאגרף לשעבר 

מעשה ביהודי אמריקאי מתאגרף גדול, בעל תארים נכבדים בענף זה, שהיה רחוק מאד מיהדות, וכל יהדותו הצטמצמה בעובדה שנולד להורים יהודים. יום אחד, נתקל בנו של אותו מתאגרף ביהודי המניח תפילין. הסתקרן והתעניין מהן "הקופסאות השחורות" הללו, ומדוע הוא קושר אותן כך? 

ענה לו בעל התפילין: "הרי יהודי אני, ויהודי מניח תפילין". 

כאשר שאל שאלות נוספות והתחיל להתעניין ביהדות, שלח אותו הלה למכריו שילמדוהו כראוי את יסודות היהדות. הבן "נמשך אל האור", ונעשה בעל תשובה. לימים, אף הלך ללמוד בישיבה באמריקה. כאשר נעשה "בן ישיבה", הקפיד מאוד על ניצול הזמן, וכל רגע פנוי ניצל ללימוד. גם כאשר היה מגיע מפעם לפעם לבית אביו, היה מקדיש את כל זמנו ללימוד, וזאת בניגוד גמור לתקופה שבה היה סטודנט והיה מחפש רק להשתחרר מהלימוד בבילויים למיניהם.

בראות אביו שהלימוד אצל בנו נעלה וחשוב ביותר, עד שאין דבר שבעבורו יתבטל מלימוד התורה, התרשם מכך מאוד.
באחד מין הימים, נתקל האב באחד העלונים של בנו, במשפט אחד אותו אמר מנהיג הדור הקודם, ה'חפץ חיים' זצ"ל: "איני יכול להבין איך יהודי יצא מהעולם הזה, בלי ללמוד דף אחד גמרא". הדבר נגע אל לבו והוא אמר לעצמו: "אני יהודי. ואף פעם לא ידעתי מה זה גמרא ולא ראיתי דף גמרא, אבל אם כתוב פה שזה דבר שאי אפשר לחיות בלעדיו, אני מוכן לנסות ללמוד". ניגש הוא אל בנו וביקש ממנו שילמד עמו לכל הפחות דף אחד מן "הספר הזה", כלומר הגמרא. 

השיב לו הבן: "זה קשה מאוד, כי כדי להבין גמרא עליך לדעת שתי שפות: לשון הקודש וארמית, שבהן כתובה הגמרא. וכמו כן חסרים לך הרבה מושגים וידיעות". אך האב הזכיר לבנו: "שכחת שאני אוהב מאבקים". ואכן, האב לא וויתר ולא הרפה, והתמסר בכל כוחו ללימוד. הלימוד היה קשה בעבורו, המושגים חדשים לגמרי, כך שהיה צורך להתעכב על כל מילה וכל שורה. לאחר שנה תמימה של לימוד – הצליח האב לסיים דף אחד של גמרא! (רק לשם השוואה, בכל הגמרא יש 2,711 דפים…).

כאשר סיימו ללמוד את הדף, אמר האב לבן: "ברצוני לעשות 'מסיבת סיום' על שזכיתי ללמוד דף גמרא".
אמר לו הבן: "יש אמנם מנהג לעשות 'מסיבת סיום' בסיום הלימוד, אבל רק בסיום מסכת – לא על דף אחד", אך האב התעקש בכל זאת לעשות מסיבת סיום על הדף שלמד. ביתם היה סמוך לבניין הישיבה של הרב משה פיינשטיין זצ"ל, מגדולי התורה בארה"ב, והבן הלך לשאול את דעתו. 

השיב לו הרב: "בוודאי שלעשות סעודה, זו סעודת מצוה, ואף אני אבוא לשמוח עמכם בשמחה של תורה".
וכך היה. האב הזמין את כל השכנים והחברים, והסעודה לכבוד שמחת "סיום הדף" נחוגה ברוב פאר והדר. גם הרב משה פיינשטיין זצ"ל הגיע ודרש דברי תורה מתוקים.

אולם באותו לילה קרה אסון נורא – האב הלך לישון ולא קם. 

למחרת שוב הוזמן הרב משה פיינשטיין לביתו של יהודי זה, אך הפעם – להספידו. "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בדף גמרא אחד" אמר הרב פיינשטיין בין דברי הספדו. אילו היה המנוח נלקח מן העולם בלי דף הגמרא הזה, מי יודע היה מצבו למעלה? אולם כעת, שזכה לבוא לבית דין של מעלה עם דף גמרא, ובפרט שטרח עליו כל כך הרבה, כמה זכות ורווח יש לו!

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

מצוות תלמוד תורה: גילויים שיגרמו לכם לרוץ ללימודה
מה תרוויחו מלימוד תורה?
סוד קיום הבריאה – לימוד התורה
הרווח שברגע של לימוד תורה
נשות אברכים חושפות: "כך נראים חיינו"
כמה שווה רגע אחד של לימוד תורה?
חגיגות הדף היומי
דרשה של 3 דקות שהרעישה לבבות
בשביל מה להישאר ערים בלילה וללמוד תורה?