loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

היקום או אף גוף האדם בלבד משקפים רמת תכנון ותחכום שהמדע של ימינו לא מתקרב כלל לגילויו המלא. יצירה מתוחכמת להפליא מעידה על קיומו של יוצרה שחשב על הפרטים הקטנים ועל התיאום הקיים בין חלקיה השונים. כפי שלא יהיה ניתן לטעון שמחשב נוצר באופן רנדומלי, כך לא ניתן לטעון שהבריאה המדהימה נוצרה ללא מתכנן

האם קיימת דרך לדעת בוודאות שישנה מציאות אלוהית בעולם?

אם את אלוהים לא ניתן להגדיר מילים - מה כן ניתן לדעת עליו? אם את אלוהים לא ניתן לראות, כיצד ניתן לדעת שהוא אכן קיים, והאם ניתן להוכיח זאת בצורה קלה ופשוטה?

יום אחד הגיע בחור צעיר אל הרב ואמר לו שהוא לא מאמין באלוהים. "מיהו האלוהים הזה שאינך מאמין בו?" התעניין הרב, והבחור ענה לו בדיוק באיזה אלוהים הוא לא מאמין – אותו אלוהים עם זקן ארוך שיושב בשמיים ומציץ למטה על העולם, מחלק פרסים או מעניש את בני האדם על מעשיהם. לאחר שסיים את דבריו, אמר לו הרב: "יודע מה, אתה צודק. באלוהים כזה גם אני לא מאמין…".

ה' הוא רחוק ממה שלעיתים אנשים מציירים בדמיונם, ולא ניתן להגדירו במסגרת של מילים מגבילות ותחומות, אלא כל שניתן לדעת הוא ביטוי מצומצם לדרכי ההנהגה שלו, לרצונותיו או לשלול את מה שהוא לא. על האפשרות לדעת אותו באמת כבר נאמר "לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ). הרמב"ם כותב: 

"יסוד היסודות ועמוד החכמות – לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמיים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי – אין דבר אחר יכול להמצאות" (הלכות יסודי התורה, א)

ה' הוא זה שמאפשר את הקיום, את ההוויה שלנו ושל כל מה שסביבנו ומעבר. הדבר מרומז גם בשם המפורש שאותו אין להגות, י-ה-ו-ה. חכמינו מסבירים כי פירושו "היה, הווה ויהיה", כלומר שאין לו התחלה ואין לו סוף. אותיות אלה גם מרכיבות את המילה 'הויה', משום שכל ההוויה היא מציאות אלוהית. 

אז איך מתארים את אלוהים? 

אולי זו בדיוק הבעיה, שמנסים לתאר אותו. משום שאלוהים שהיהדות מאמינה בו – "אין לו דמות הגוף ואינו גוף". הוא איננו קוסם, לא ישות רוחנית מספר פנטזיה, לא סבא עם זקן שיושב בשמיים ומציץ לצלחת שלנו. אז מה הוא בעצם?

אינסופי. האינסוף מתנשא למעלה מכל המילים, הרגשות והמחשבות שנוכל להעלות בדעתנו. האינסוף קודם לעולם בזמן, בלתי ניתן להגדרה, וכולל את כל מרכיבי המציאות שאנו מכירים כמו: חומר, מרחב, זמן, רוח ותחושת קיום, אך גם מושגים שאין לנו יכולת להבין או לתאר. הוא מתנשא מעבר לגדרי השכל וההבנה האנושיים, וכמו שאמר הנביא: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי" (ישעיהו נה, ח). 

בלתי מוחשי. את אלוהים אי אפשר לתפוס בכלים וחושים אנושיים גשמיים, ולכן היהדות מתנגדת להגשמת האל (מלשון גשמיות, חומריות): "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות כ, ד). תפיסה גשמית של אלוהים מובילה לדמיונות מעוותים, שמצמצמים את אינסופיותו ודוחקים אותו לתוך משבצת אנושית, וזוהי למעשה תפיסה שגויה מעיקרה. למשל, השאלה "האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?" מניחה שאלוהים מתנהל ברבדים של חומר ("אבן") ופעולה ("להרים"). לשאלה הזו יש משמעות רק בעיניים אנושיות, אך לא כשמדברים על אלוהים, שהחכמה והשכל שלו נמצאים מעבר לשכל ולהיגיון האנושי הרגיל. מבחינת האינסוף, השאלה חסרת משמעות ממש כמו לשאול "האם הצבע הצהוב הוא אי־זוגי?".

אחד. אלוהים הוא הכול ואין מציאות מבלעדיו. הוא יוצר את העולם, ואינו משתנה. הוא נמצא מעבר למציאות, ועם זאת שורה בתוכה. במובן מסוים המציאות נמשלת לעץ ובו אלפי עלים בגדלים וגוונים שונים. העלים אולי "חווים את עצמם" כנפרדים זה מזה, אך למעשה הם כולם חלק מאותו עץ! בדומה לכך, כל חלקי המציאות הם חלקים של דבר גדול, ורק בגלל מוגבלות התודעה שלנו איננו יכולים לראות כיצד הם מתחברים לדבר אחד. אינסופיותו של אלוהים כל כך מוחלטת, עד שאין שום דבר בעולם חוץ ממנו, וכמו שאומרת התורה: "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד, לה). 

הרעיון של אחדות האל מתמצה באחד הפסוקים המרכזיים ביותר ביהדות: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד). ה"אחד" שמופיע בקריאת האמונה הזו אינו עניין כמותי, כמו שאומרים "תפוז אחד" ולא שני תפוזים. זוהי אחדות מהותית, שאי אפשר לחלק אותה. "הכול אחד" פירושו, שגם דברים שנראים לנו כמו סתירות או הפכים, הם בעצם צדדים משלימים של אותו דבר.

מחויב המציאות. האם אפשר לדמיין מתמטיקה בלי מספרים, מילים בלי אותיות, מוזיקה שאין לה תווים? מה הופך ארבע רגלי עץ שמחוברות ביחד לחתיכת דיקט – לשולחן? בכל דבר יש נקודה פנימית שמהווה את עצם העניין, התמצית שבלעדיה הדבר איננו הוא. אז מה הופך את המציאות למציאות? על פי היהדות, אלוהים הוא יסוד ההוויה – הנקודה שעומדת בבסיס המציאות כולה, הדבר שמהווה את עצם הקיום. הנחת היסוד היא: שהוא תמיד היה, תמיד הווה, ותמיד יהיה, ואינו תלוי בשום דבר חיצוני (כי אין כזה דבר חיצוני לה' – הכול חלק ממציאותו).

משגיח. עם כל גדלותו ונשגבותו, אלוהים נוכח בתוך הבריאה ומשגיח עליה. כל יצור זוכה ליחס מיוחד המיועד לו בדיוק, ואף אחד לא נעזב לבדו. האירועים, החוויות, ההצלחות וגם המשברים שבחיינו הם כולם תוצאה של רצון אלוהי. 

אופן ההשגחה האלוהית על העולם הוא אחד הדברים הקשים להבנה בשכל האנושי. לעיתים אנו מצליחים להבין מדוע הדברים מתנהלים כפי שהם, ולעיתים לא. מצד אחד אלוהים מנהל את העולם על פי מערכת של שכר ועונש כך שהחוטאים נענשים והצדיקים יוצאים נשכרים בסופו של דבר. אבל כשמביטים סביב, המציאות של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" הינה מציאות מצויה. האמונה היהודית מסבירה כי למערכת השכר והעונש ישנם שיקולים שאיננו מכירים או מסוגלים להבין בנקודת זמן זו, ושנוכל להבינם רק מפרספקטיבה אחרת גבוהה מהנוכחית. 

אישי. אלוהים לא רק משגיח על הבריאה, אלא גם יוצר קשר אישי עם בני האדם. הקשר שלו איתנו מתבטא במגוון דרכים כגון: השגחה פרטית וכללית, נבואה, נתינת התורה והמצוות והשראת שכינה. הקשר שלנו איתו מתבטא בתפילה, לימוד תורה וקיום מצוות. גם היום, כשאין נבואה, אין בית מקדש, ואין אורים ותומים, אלוהים ממשיך לתקשר איתנו באופן נסתר ובצורות שונות. 

איך נדע שאלוהים קיים?

1. הדרך הפילוסופית-קוסמולוגית – מה גרם לעולם להיות? היהדות תמיד טענה שהעולם נברא בנקודה מסוימת בזמן, בעוד שהמדענים החלו לקבל תאוריה זו רק בשנות ה-60'. אבל מה קרה ברגע שלפני המפץ הגדול, ומדוע הוא התרחש לפתע? איש אינו יודע להסביר.

המדענים מסבירים שמה שמקיים את החומר הגשמי הוא תנועה אינסופית של אלקטרונים בתוך האטום. אך כלל יסוד בפיזיקה קובע שכל גוף שנמצא בתנועה בעולמנו מפסיק לנוע בשלב מסוים בשל החיכוך הרב. מדוע דווקא האלקטרון ממשיך לזוז בלי הפסקה, ומהיכן בכלל נבעה התנועה הראשונית?

היהדות מסבירה שאלוהים הוא זה שברא את העולם, והוא שעומד בשורש כל התופעות. לכן הוא מכונה גם "סיבת הסיבות" – ה"למה" הגדול שאליו מובילות כל השאלות.  הוא זה שמקיים את העולם באופן תמידי והוא שמניע את החומר, כמו שכתב הרמב"ם: "שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב בלא מסבב, והוא [ה'] ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ובלא גוף". שמו של ה' המורכב מהאותיות הוי"ה – מלמדנו שהוא זה שמהווה את המציאות ונמצא מאחורי כל מרכיביה.

גודלו ומהותו של ה' אינם נתפסים בחושים, אך ישנן דרכים שכליות ורוחניות שבהן נוכל לדעת על מציאות קיומו. אפשר לחלק אותן לשלושה סוגים מרכזיים:

2. התבוננות בסדר המופתי של הבריאה – תארו לעצמכם מפעל גדול ובו מכונות משוכללות, פסי ייצור ארוכים ומשטחי אריזה. המכונות עובדות בקצב גבוה ובתיאום מושלם, ומפיקות תוצרת רבה מדי שעה. כל מכונה וכל בורג נמצאים בדיוק במקום הנכון וממלאים את התפקיד שנועד להם, וכל זאת ללא מגע יד אדם. 

אם מישהו יגיע למפעל ולא ימצא בו איש, האם יעלה בדעתו שהמפעל פשוט "נוצר מעצמו", ושכל המכונות הוכנסו לשם בצורה אקראית? האם אין זה ברור שמישהו תיכנן את כל מערך הייצור, ושהוא שולט על פעולת המכונות ומתחזק אותן באופן שוטף? לא רק שחייב להיות מישהו כזה, אלא שברור גם שהוא בנה את המפעל למען מטרה מסוימת, אחרת לא הייתה מושקעת בו תשומת לב כה רבה. 

אם כך הדבר לגבי מפעל אחד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעולם כולו. די להתבונן בטבע או בגוף כדי להתפעל מדרגת התכנון המרשימה שנמצאת בכל פרט ופרט. ה' אולי לא נקלט בחושינו, אבל התוצאות של פעולותיו – כן. שקיעה משגעת, שדה פורח, נפלאות הגוף האנושי – הייתכן שדבר כזה נברא באקראיות?
ככל שהאנושות לומדת יותר על הבריאה, כך מתברר שהתחכום שלה גדול לאין שיעור יותר ממה שחשבנו, ותחושת ההתפעלות מהאדריכל העליון שתכנן אותו רק מתעצמת. מספיק להסתכל על מנגנון הפעולה של הלב – משאבה שפועמת 100,000 פעם ביום בלי להתעייף; על העין – המצלמה המשוכללת בעולם, ואפילו על הדרך שבה צומחות השערות שלנו… המדע המודרני מבקש לטעון שכל זה קרה "במקרה". אולם לתאוריות המדעיות אין הסבר אמיתי לשאלה איך התחילו החיים, מלבד טענה חסרת ביסוס האומרת "המון צירופי מקרים בעלי הסתברות אפסית".

3. חוויה רוחנית – אפשר לדבר על שוקולד יום שלם: להסביר ממה הוא עשוי, לתאר את הארומה של סוגי הקקאו השונים, לדבר על ההבדלים שבין שוקולד עם 60, 70 או 80 אחוזי קקאו, ואיך כל אחד נמס אחרת על הלשון. אפשר לדקלם בעל פה את שמות כל היצרנים, הסוגים והזנים, ואפילו ללמוד איך מייצרים אותו לבד בבית. אפשר לדעת את כל זה, ועדיין לא לדעת כלל מה טעמה של קוביית שוקולד.

אפשר גם ללמוד כל היום על מרחבי הקוסמוס, על נצחיות הזמן ועל אינסופיותו של הבורא, ועדיין לא להכיר את אלוהים. דבר אחד הוא ללמוד על האלוהיות שמסביבנו, ודבר אחר הוא "לטעום" אותו – להרגיש יום בהיר אחד שהאינסוף הזה פונה אליך. החוויה הרוחנית יכולה להתבטא בדרכים שונות: תפילה שנענתה, חלום נבואי, תחושת "דז'ה־וו", אינטואיציה חזקה וכדומה. קשה להסביר אותה במילים, אבל היא אחד הדברים המרגשים והמפעימים ביותר שאפשר לחוות. אנשים רבים שעברו חוויה רוחנית משמעותית העידו שהיא אירוע מטלטל ששינה את חייהם. חוויה רוחנית היא הזמנה עבורנו להתעורר ברצון לחיפוש פנימי.

איש עוד לא הצליח להבין מה גורם לחוויה רוחנית, אך פעמים רבות חוויה רוחנית מתרחשת כשהאדם נמצא מחוץ למסגרת החיים הרגילה: טיול במקום רחוק, אירוע קיצוני כמו מלחמה או מחלה (לא עלינו), מצב נפשי מיוחד. נראה שיש יותר סיכוי לחוות אותה כאשר האדם נושא בתוכו שאלה משמעותית, שעושָה אותו קשוב יותר למציאות ולהוויה.
אי אפשר לעבור חוויה רוחנית בכוח, מכיוון שאין כפייה ברוחניות. אבל אפשר לעזור לה לקרות. כדי למצוא את אלוהים צריך קודם כל לחפש אותו. בתלמוד נאמר: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" (מסכת ברכות, דף לג). גם אם אלוהים קובע הכול בבריאה, דבר אחד הוא השאיר לאדם – בחירה חופשית אם להאמין בו. 

המשך קריאה ↓

1

דובר צה"ל חובש כיפה מול הנס

מלחמת המפרץ בשנת 1991 הייתה מלווה בנס אחר נס. אחת מבין העובדות המפעימות היא ששוגרו לשטח ארץ ישראל 39 טילי סקאד. 10,500 דירות נפגעו, 4,500 גגות בטון קרסו, ועם זאת אף אדם לא נהרג מלבד אדם אחד שנפטר כתוצאה מהתקף לב. 
דובר צה"ל דאז, נחמן שי, אמר לאחר סיומה של המלחמה: "אתם רואים אותי חבוש כיפה ובטוחים שזה לכבוד המאורע. האמת היא שאם הייתי יכול לא הייתי מסיר את הכיפה מהראש… אין לכם מושג כמה ניסים היו במהלך מלחמת המפרץ!".
הוא ציין את אחד הניסים שהתרחשו באומרו כי העיראקים שיגרו טילים לעבר מצבור הגז של כל גוש דן, ואכן הם הצליחו לפגוע במטרה.
הפלא הנסי הוא שדווקא באותו שבוע חל קלקול בצינור הראשי, וכל הצנרת נסגרה בשל התיקונים. הסקאד העיראקי פגע בדיוק בצינור הראשי. נחמן שי הוסיף ואמר "אין ספק שאם הייתה זרימת גז רגילה בצינור הייתה כל תל אביב עולה באש, אין מילים לתאר את האסון שעלול היה לקרות. אני יודע על מה צריך להודות!" (מתוך עיתון 'השבוע של המשפחה', גיליון 8).

המשך קריאה ↓

4

לפגוש את ה' בשולחן הניתוחים

זהבית ונק  (בת 35, כלכלנית במקצועה) התבשרה שתיאלץ לעבור כריתת רחם ושחלות בעקבות גידול סרטני. ונק ראתה במציאותה החדשה איתות משמיים להתקרב לשורשים היהודיים. היא החליטה להתקרב לדרך התורה צעד אחר צעד כשכל פעם היא לוקחת על עצמה משהו קטן ועקבי.
בראיון על המחלה ועל האמונה באלוהים היא מספרת: "אמרתי לו [לאלוהים], בפשטות ותמימות הכי גדולות שיכולות להיות, שאני יודעת שהוא ירפא אותי. שאני יודעת שהוא לא יעזוב אותי לבד במצב הזה. 'אני בסך הכל בת 35, גדול עליי התיק הזה. אתה הבאת את המחלה, אתה תיקח אותה', אמרתי לו. ובחסדי ה', לא היה לי שום פחד. התייחסתי לסרטן כמו אל שפעת, ולרגע לא נתתי לה לשלוט בי. זרקתי את הכל אליו, ואמרתי לו שידאג במקומי. העפתי את השק שלי לשמיים, והוא תפס. ומאותו רגע, הרגשתי שהפחד אצלו".
על מה שקרה בהמשך היא אומרת: "ראיתי ניסים גלויים מול העיניים". בבוקרו של הניתוח ווק מגיעה לבית החולים כשהיא מלאה באמונה יוקדת שאלוהים לא יעזוב אותה, והיא נשענת עליו לחלוטין שכל מה שיקרה הוא לטובתה.
אז קורה הנס הגדול, לאחר זמן קצר יוצא המנתח מחדר הניתוחים ומודיע לבעלה: "אנחנו המומים. הגידול בשחלות נעלם, ואין שום דבר ברחם. אין צורך בכימותרפיה לבטן, וגם לא כרתנו כלום. לא יאומן". כשקיבלה ונק את דו"ח הניתוח ועיינה בו, היא מציינת כי ראתה עין בעין כיצד אלוהים מדבר איתה דרכו. (ניתן לקרוא כאן את סיפורה המלא של זהבית ונק)

המשך קריאה ↓

2

הרמטכ"ל רואה את ה'

במלחמת ששת הימים מדינת ישראל הייתה צריכה להתמודד במקביל מול החזית המצרית, הירדנית והסורית. מדינות ערב נוספות שיתפו פעולה וסייעו למדינות האויב: ערב הסעודית, עיראק, סודאן, לוב, מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה. 
קברי אחים בפארק הירקון ובשטחים נוספים הוכנו ע"י הרבנות הראשית. המדינה כולה הייתה בחרדה. שבועיים לפני מלחמת ששת הימים הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל, רצה להתפטר וכך מספר עזר ויצמן ז"ל: "מה שקרה בערב ה-23 במאי ולמחרתו שיקף את שיאו של המשבר אצל הרמטכ"ל והשפיע גם לאחר מכן על כושרו לשלוט במערכה. ב-23 במאי 1967, בערך בשמונה בערב, טלפן רבין לביתי וביקש בקול רפה שאבוא אליו מיד – לביתו. תוך דקות הייתי בצהלה. אשתו פתחה לי את הדלת. מצאתי את הרמטכ"ל יושב לבדו בחדר הגדול של דירתו. הכול היה שוקט, דומם. הוא נראה שבור ומדוכדך מאוד. נשארנו לבדנו. הוא ישב על קצה הספה ואני לידו.
יצחק דיבר בקול חלש: "אני סיבכתי את מדינת ישראל בגלל סדרת טעויות שעשיתי, לפני המלחמה הגדולה והקשה ביותר שישראל ידעה מעודה. במלחמה זו – הכול תלוי בחיל-האוויר. חיל-האוויר יכריע במלחמה זו. אני מאמין שמי שטעה צריך ללכת. אני טעיתי. האם תקבל עליך את תפקיד הרמטכ"ל?"" (מתוך הספר 'דרך רבין ומורשתו', אורי מילשטיין).
אך הלא צפוי קרה ותוך שישה ימים בלבד צה"ל הביא להישגים מרשימים בשיתוק צבאות האויב ובכיבוש שטחים נרחבים שהכפילו את שטחה של מדינת ישראל פי שלוש. עובד במכון הרמב"ם בת"א ביקש מיצחק רבין להגיע לאחר מלחמת ששת הימים, אך רבין לא יכול היה להיענות להזמנתו, אך ציין במברק תשובתו בנוגע למלחמת ששת הימים: "מאת ה' הייתה זאת". רבין ציין את ראיית הנס במלחמות ישראל גם לאחר מלחמת המפרץ בנאומו שנשא בישיבה אליה הוזמן ע"י הרב הראשי לחיפה דאז, הרב שאר ישוב הכהן ז"ל: "אני רוצה להגיד לכם, שמלחמת הסקאדים שהייתה נגד עם ישראל, מה שתכננו הגויים לעשות לנו… זה נס מהשמים!".

המשך קריאה ↓

5

ה' מסתתר ונגלה

רוקסלי דוס בת ה-11 ממחוז הייס שבטקסס אובחנה בגידול סרטני נדיר במוחה. הרופאים הודיעו להוריה כי לא נותר לבתם זמן רב לחיות, אך הם לעומתם לא התייאשו והחלו להתפלל ולבקש מאחרים לשאת תפילות למענה.
לאחר שבועיים מאז הבשורה הקשה, רוקסלי עשתה צילום MRI, אך למרבה הפלא הגידול נעלם. הרופאת סיפרה ל'דיילי מייל' הבריטי: "כשראיתי לראשונה את סריקת ה-MRI הייתי בהלם. זה היה ממש יוצא דופן".
אימה של רוקסלי ציינה: "אין לנו שמץ של ספק שאלוהים ריפא את רוקסלי".

המשך קריאה ↓

3

כיפת ברזל לא לוקחת קרדיט

היהדות מלמדת שגם כאשר אנו טורחים למען מטרה מסוימת, ה' הוא זה שנמצא מאחורי הקלעים ומחליט אם ועד כמה לסייע עבור אותה מטרה ע"פ חשבונות מדויקים. קל יותר להתחבר לאמונה זו במקרים של אירועים מפעימים שההסתברות להם נמוכה עד מאוד, שאז ניתן ביתר קלות לחוש כי קיימת יד מכוונת מלמעלה. קצת יותר מאתגר להתחבר לאותה האמונה שקיים כוח עליון המסייע למטרה כלשהי כאשר אנו עצמנו עבדנו ופעלנו למענה, אך לא במקרה של נתן ברק, מנכ"ל חברת mPrest שהייתה שותפה בפיתוח המערכת 'כיפת ברזל', ואף זכה בפרס ביטחון ישראל. הוא הצהיר בנאומו על כיפת הברזל: "מי שבאמת עושה זה הקדוש ברוך הוא. שיהיה ברור לכולם שמאת ה' הייתה זאת".
(ניתן לצפות בדבריו בסרטון כאן, בדקה 03:47)

המשך קריאה ↓

1

דובר צה"ל חובש כיפה מול הנס

מלחמת המפרץ בשנת 1991 הייתה מלווה בנס אחר נס. אחת מבין העובדות המפעימות היא ששוגרו לשטח ארץ ישראל 39 טילי סקאד. 10,500 דירות נפגעו, 4,500 גגות בטון קרסו, ועם זאת אף אדם לא נהרג מלבד אדם אחד שנפטר כתוצאה מהתקף לב. 
דובר צה"ל דאז, נחמן שי, אמר לאחר סיומה של המלחמה: "אתם רואים אותי חבוש כיפה ובטוחים שזה לכבוד המאורע. האמת היא שאם הייתי יכול לא הייתי מסיר את הכיפה מהראש… אין לכם מושג כמה ניסים היו במהלך מלחמת המפרץ!".
הוא ציין את אחד הניסים שהתרחשו באומרו כי העיראקים שיגרו טילים לעבר מצבור הגז של כל גוש דן, ואכן הם הצליחו לפגוע במטרה.
הפלא הנסי הוא שדווקא באותו שבוע חל קלקול בצינור הראשי, וכל הצנרת נסגרה בשל התיקונים. הסקאד העיראקי פגע בדיוק בצינור הראשי. נחמן שי הוסיף ואמר "אין ספק שאם הייתה זרימת גז רגילה בצינור הייתה כל תל אביב עולה באש, אין מילים לתאר את האסון שעלול היה לקרות. אני יודע על מה צריך להודות!" (מתוך עיתון 'השבוע של המשפחה', גיליון 8).

המשך קריאה ↓

2

הרמטכ"ל רואה את ה'

במלחמת ששת הימים מדינת ישראל הייתה צריכה להתמודד במקביל מול החזית המצרית, הירדנית והסורית. מדינות ערב נוספות שיתפו פעולה וסייעו למדינות האויב: ערב הסעודית, עיראק, סודאן, לוב, מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה. 
קברי אחים בפארק הירקון ובשטחים נוספים הוכנו ע"י הרבנות הראשית. המדינה כולה הייתה בחרדה. שבועיים לפני מלחמת ששת הימים הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל, רצה להתפטר וכך מספר עזר ויצמן ז"ל: "מה שקרה בערב ה-23 במאי ולמחרתו שיקף את שיאו של המשבר אצל הרמטכ"ל והשפיע גם לאחר מכן על כושרו לשלוט במערכה. ב-23 במאי 1967, בערך בשמונה בערב, טלפן רבין לביתי וביקש בקול רפה שאבוא אליו מיד – לביתו. תוך דקות הייתי בצהלה. אשתו פתחה לי את הדלת. מצאתי את הרמטכ"ל יושב לבדו בחדר הגדול של דירתו. הכול היה שוקט, דומם. הוא נראה שבור ומדוכדך מאוד. נשארנו לבדנו. הוא ישב על קצה הספה ואני לידו.
יצחק דיבר בקול חלש: "אני סיבכתי את מדינת ישראל בגלל סדרת טעויות שעשיתי, לפני המלחמה הגדולה והקשה ביותר שישראל ידעה מעודה. במלחמה זו – הכול תלוי בחיל-האוויר. חיל-האוויר יכריע במלחמה זו. אני מאמין שמי שטעה צריך ללכת. אני טעיתי. האם תקבל עליך את תפקיד הרמטכ"ל?"" (מתוך הספר 'דרך רבין ומורשתו', אורי מילשטיין).
אך הלא צפוי קרה ותוך שישה ימים בלבד צה"ל הביא להישגים מרשימים בשיתוק צבאות האויב ובכיבוש שטחים נרחבים שהכפילו את שטחה של מדינת ישראל פי שלוש. עובד במכון הרמב"ם בת"א ביקש מיצחק רבין להגיע לאחר מלחמת ששת הימים, אך רבין לא יכול היה להיענות להזמנתו, אך ציין במברק תשובתו בנוגע למלחמת ששת הימים: "מאת ה' הייתה זאת". רבין ציין את ראיית הנס במלחמות ישראל גם לאחר מלחמת המפרץ בנאומו שנשא בישיבה אליה הוזמן ע"י הרב הראשי לחיפה דאז, הרב שאר ישוב הכהן ז"ל: "אני רוצה להגיד לכם, שמלחמת הסקאדים שהייתה נגד עם ישראל, מה שתכננו הגויים לעשות לנו… זה נס מהשמים!".

המשך קריאה ↓

3

כיפת ברזל לא לוקחת קרדיט

היהדות מלמדת שגם כאשר אנו טורחים למען מטרה מסוימת, ה' הוא זה שנמצא מאחורי הקלעים ומחליט אם ועד כמה לסייע עבור אותה מטרה ע"פ חשבונות מדויקים. קל יותר להתחבר לאמונה זו במקרים של אירועים מפעימים שההסתברות להם נמוכה עד מאוד, שאז ניתן ביתר קלות לחוש כי קיימת יד מכוונת מלמעלה. קצת יותר מאתגר להתחבר לאותה האמונה שקיים כוח עליון המסייע למטרה כלשהי כאשר אנו עצמנו עבדנו ופעלנו למענה, אך לא במקרה של נתן ברק, מנכ"ל חברת mPrest שהייתה שותפה בפיתוח המערכת 'כיפת ברזל', ואף זכה בפרס ביטחון ישראל. הוא הצהיר בנאומו על כיפת הברזל: "מי שבאמת עושה זה הקדוש ברוך הוא. שיהיה ברור לכולם שמאת ה' הייתה זאת".
(ניתן לצפות בדבריו בסרטון כאן, בדקה 03:47)

המשך קריאה ↓

4

לפגוש את ה' בשולחן הניתוחים

זהבית ונק  (בת 35, כלכלנית במקצועה) התבשרה שתיאלץ לעבור כריתת רחם ושחלות בעקבות גידול סרטני. ונק ראתה במציאותה החדשה איתות משמיים להתקרב לשורשים היהודיים. היא החליטה להתקרב לדרך התורה צעד אחר צעד כשכל פעם היא לוקחת על עצמה משהו קטן ועקבי.
בראיון על המחלה ועל האמונה באלוהים היא מספרת: "אמרתי לו [לאלוהים], בפשטות ותמימות הכי גדולות שיכולות להיות, שאני יודעת שהוא ירפא אותי. שאני יודעת שהוא לא יעזוב אותי לבד במצב הזה. 'אני בסך הכל בת 35, גדול עליי התיק הזה. אתה הבאת את המחלה, אתה תיקח אותה', אמרתי לו. ובחסדי ה', לא היה לי שום פחד. התייחסתי לסרטן כמו אל שפעת, ולרגע לא נתתי לה לשלוט בי. זרקתי את הכל אליו, ואמרתי לו שידאג במקומי. העפתי את השק שלי לשמיים, והוא תפס. ומאותו רגע, הרגשתי שהפחד אצלו".
על מה שקרה בהמשך היא אומרת: "ראיתי ניסים גלויים מול העיניים". בבוקרו של הניתוח ווק מגיעה לבית החולים כשהיא מלאה באמונה יוקדת שאלוהים לא יעזוב אותה, והיא נשענת עליו לחלוטין שכל מה שיקרה הוא לטובתה.
אז קורה הנס הגדול, לאחר זמן קצר יוצא המנתח מחדר הניתוחים ומודיע לבעלה: "אנחנו המומים. הגידול בשחלות נעלם, ואין שום דבר ברחם. אין צורך בכימותרפיה לבטן, וגם לא כרתנו כלום. לא יאומן". כשקיבלה ונק את דו"ח הניתוח ועיינה בו, היא מציינת כי ראתה עין בעין כיצד אלוהים מדבר איתה דרכו. (ניתן לקרוא כאן את סיפורה המלא של זהבית ונק)

המשך קריאה ↓

5

ה' מסתתר ונגלה

רוקסלי דוס בת ה-11 ממחוז הייס שבטקסס אובחנה בגידול סרטני נדיר במוחה. הרופאים הודיעו להוריה כי לא נותר לבתם זמן רב לחיות, אך הם לעומתם לא התייאשו והחלו להתפלל ולבקש מאחרים לשאת תפילות למענה.
לאחר שבועיים מאז הבשורה הקשה, רוקסלי עשתה צילום MRI, אך למרבה הפלא הגידול נעלם. הרופאת סיפרה ל'דיילי מייל' הבריטי: "כשראיתי לראשונה את סריקת ה-MRI הייתי בהלם. זה היה ממש יוצא דופן".
אימה של רוקסלי ציינה: "אין לנו שמץ של ספק שאלוהים ריפא את רוקסלי".

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

הסדרה המתמטית שמסתתרת בבריאה
עוצמתי: הסרט 'מציאת האמת'
איך יודעים שהבורא קיים? הנה הוכחה
הסרט 'הכרטיס לחיי הנצח'
חידת היקום: התכנון מעיד על מתכנן
לראות את ה' דרך המתמטיקה שבתורה
תורה מן השמים
המדענים כבר הבינו - יש בורא לעולם
איך מוכיחים שיש אלוהים?
תוכיח לי עכשיו שיש אלוהים!
לשון הקודש שניתנה מה' מוכיחה את האלוהיות
סרטון קצר ומרתק על הצופן התנכ"י
המדענים אשר הכירו בה' מתוך חקר המציאות
האם היהדות דורשת להאמין או לדעת?
הוכחה שהתורה היא אלוהית מהמספר פאי
הפלא המתמטי בתורה נחשף
המרתון על התורה: הסרט שלא ישאיר ספק
הקוד המתמטי החבוי בפסוק הראשון בתורה
סודות מתמטיים אלוהיים נחשפים
סיפורים מדהימים על השגחת ה'
איך ידענו את זה לפני כולם?

עוצמתו החרישית של רגע הדממה

בשקט של המדבר בר חווה רגע אישי מטלטל, שגורם לו לחשוב על מה שמעבר. משתתפים: בר ומאור, שני חברים

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

לראות את ההשגחה האלוהית עלינו

מה מביא עורך דין שעבר התקף לב להחליט לפתע לחצות את הכינרת בשחייה? מה מביא סטודנט ערבי שלמד רפואה בבולגריה לרדת מרכבו ליד הכינרת "לראות מה קרה" כמו אחרון הסקרנים? מה מביא את שניהם לשתי ילדות שטבעו בכינרת, כשאחת מהן כבר שכבה על הקרקעית כאבן שאין לה הופכין?

הסיפור שלנו קרה לפני יותר מעשר שנים, ולמרות הזמן שחלף אנו חווים אותו בכל יום מחדש. בעצם, בכל פעם שאנו רואים את הבנות שלנו, ברקת ומור.

נסענו לטיול באזור הצפון ואחר הצהריים הגענו לטבריה. בעלי הלך להתפלל מנחה בקבר רבי מאיר בעל הנס, ואני והבנות ירדנו לכיוון הכינרת, ישבנו על הסלעים והסתכלנו. הבנות ביקשו ממני לשכשך את כפות הרגליים במים. הסכמתי.

ישבתי למעלה והבטתי בהן. הן טבלו את הרגליים ולאחר מכן נכנסו מעט יותר. קראתי לעברן שלא ייכנסו, אך הן לא שמעו אותי, ופתאום ראיתי את הגדולה שלי כושלת לתוך המים.

בתחילה הקטנה צחקה וכך גם אני, אולם פתאום ראיתי שהבת שלי נסחפת לתוך הכינרת. רציתי לרוץ להציל אותה, אך נזכרתי שאיני יודעת לשחות. בהחלטה של רגע פניתי לכיוון הכביש והתחלתי לנופף בידי במטרה לעצור מישהו שיעזור לי.

כמה מכוניות עברו, ואני החלטתי פשוט להיכנס אל תוך הכביש. נהגים עקפו אותי וצפרו לי כאילו אני משוגעת, ובאמת דעתי נטרפה מדאגה. כשכבר החלטתי לרוץ בחזרה להציל את בתי, עצר בקרבתי רכב מהודר. אדם עם חליפה ועניבה יצא ממנו ושאל מה קרה. אמרתי לו שהבת שלי טובעת.

הוא לא חשב פעמיים, הסיר את החליפה ורץ אל הסלעים. אשתו צעקה: "תיזהר, אתה אחרי התקף לב", אך הוא אפילו לא שמע אותה. הוא קיפץ בין הסלעים ונכנס לתוך הכינרת.

הוא שחה מעט, ואז הוציא מהמים את הילדה. מיד ראיתי שזו מור ולא ברקת. מסתבר שמור רצה למים כדי להציל את ברקת וטבעה גם היא. צרחתי אליו: "תציל את ברקת!", והוא לא הבין מה אני רוצה. אנשים אחדים שעצרו בינתיים קראו לעברו: "יש עוד ילדה במים!".

הוא הניח את הילדה וצעק: "תטפלו בה", ושוב צלל לתוך מימי הכינרת.

האמת היא שהתייאשתי. לא ראיתי סימן וזכר לבת שלי. המים היו שקופים, והיא פשוט ירדה למצולות. התחלתי לבכות ולצרוח, ובינתיים ראיתי אותו שוחה במהירות לכיוון מסוים. לאחר מכן התברר שהוא ראה נקודה לבנה בתוך המים. הוא מיהר לצלול וראה את בתי ברקת שוכבת על קרקעית הכינרת כאבן שאין לה הופכין.

* * *

הוא הרים אותה והחל לשחות בחזרה לכיוון החוף. צעקנו לו: "הראש שלה במים, תרים את הראש שלה", והוא הרים את ראשה כדי שתוכל לנשום. כשראיתי את פניה של ברקת, הבנתי מיד ששוב לא אראה אותה בחיים.

היא הייתה כמעט שחורה, הילדה שלי.

הוא הניח אותה על החוף, ואמר: "אני חושב שהיא מתה". פניו היו חיוורות, וחששתי שהוא עומד לקבל התקף לב. "מי יודע עזרה ראשונה?", צעקתי.

אחד מהנוכחים על החוף, ערבי בשם חטיב, אמר: "אני יודע", ורץ לטפל בה.

התברר שהוא למד פיזיותרפיה בבולגריה, ובמשך ארבעה חודשים למד החייאה. הוא עבר עם רכבו בכביש וראה התקהלות. בתחילה חשב להמשיך, אולם סקרנותו גברה עליו, והוא הגיע במיוחד להציל את הילדה שלי.

הוא החל להנשים את הילדה, ואני בכיתי והתפללתי. ראיתי את הילדה המקסימה שלי בגוף חסר חיים. התפללתי לה' יתברך, וביקשתי שבזכות רבי מאיר בעל הנס יקרה נס ובתי תחיה.

האנשים כבר נראו מיואשים, אבל הערבי לא הפסיק את פעולתו אף לרגע. פתאום היא התחילה להשתעל, ומים נפלטו מפיה. זה היה סימן חיים ראשון מצידה.

ואז הגיע האמבולנס.

* * *

נסעתי איתה באמבולנס לבית החולים פוריה, ומשם העבירו אותה לבית החולים רמב"ם בחיפה. הרופאים היו מיואשים ואמרו לי שאחרי זמן רב כל כך של שהייה במים אין לה סיכוי לחיות, וגם אם תחיה – היא לא תוכל לתפקד בשל הנזק המוחי שנגרם לה.

לא היה אכפת לי דבר, ובלבד שתחיה.

הלילה היה נורא מכול, ולפתע באמצעו היא גילתה סימני נשימה עצמאית. הרופאים אמרו שקרה כאן נס, משום שבדיקות שערכו גילו שתפקוד המוח נותר כרגיל. הם אמרו לי: "היא תהיה בסדר".

כעבור ימים אחדים יצאנו משם עם ילדה בריאה ושלמה, ללא שום נזק.

עברנו דרך ציונו של רבי מאיר בעל הנס כדי להודות ולהתפלל לה' יתברך על הנס הגדול, ולאחר מכן חזרנו לביתנו.

במהלך הימים האחרונים היינו בקשר עם האיש שהציל אותה, עורך דין בשם יצחק ברזילי, תושב רמת השרון. הוא התקשר כל הזמן להתעניין בשלומה והיה נרגש מאוד. כששמע שיצאה מכלל סכנה, הגיב בהתרגשות ובשמחה: "ידעתי". לא הבנו למה התכוון.

* * *

כשבועיים לאחר מכן ערכנו מסיבת הודיה, והזמנו את עורך הדין שהציל אותה. במהלך המסיבה, שהייתה מרגשת מאוד, סיפר עורך הדין את סיפורו, שהיה מדהים לא פחות מנס ההצלה.

"יום לפני כן", כך סיפר, "רעייתי ואני נסענו לכמה ימים של עסקים ונופש. השתתפתי בישיבה, שבה נתתי ייעוץ משפטי לאחד מבעלי בתי המלון בטבריה, וכשסיימנו את הישיבה הארוכה הם הציעו לי לשתות קפה. אמרתי לאשתי שאני רוצה ללכת משם. היא אמרה לי: 'בוא נישאר כאן עוד כמה דקות', אבל אני עמדתי על שלי. רציתי ללכת לדירת הנופש שלנו במגדל, ליד טבריה.

"היא עדיין דחקה בי שאשאר, אבל אמרתי לה שכבר זמן רב לא היינו שם, ואני רוצה לפחות לראות את הדירה. היא התעקשה, אני התעקשתי, ואשתי הצטרפה אלי בלית ברירה. בדרך היא אמרה לי, ספק בכעס ספק בצחוק: 'אולי תלך לשחות שוב כמו אתמול?'.

"לא לחינם היא אמרה את זה. תמיד נחשבתי לשחיין מצוין, אך שנה לפני כן סבלתי מאירוע לב, ובעקבות זאת לא שחיתי זמן רב. בלילה שלפני כן אמרתי לאשתי שאני רוצה ללכת לשחות. היא התנגדה, מתוך דאגה, אך אני הלכתי לשחייה לילית. שחיתי במשך שעתיים וחזרתי לדירה. כשחזרתי וסיפרתי זאת לאשתי, היא שאלה: 'תגיד, אתה מחפש צרות?'. היא לא ידעה, כמו שאני לא ידעתי, שמישהו מלמעלה הכניס לי את הרעיון לראש לעשות ריענון קל של אימון בשחייה.

"נסענו לכיוון חמי טבריה, ולפני שחשבתי מה לענות לה, ליד קבר רבי מאיר בעל הנס, ראיתי אישה חרדית שזועקת עד השמים ואיש אינו עוצר לה. היא צעקה: 'הילדות שלי, תצילו את הילדות שלי!!!'

"עצרתי את הרכב. אשתי אמרה: 'תיזהר, אתה אחרי התקף לב', אבל אני כבר הייתי בדרך למטה. היו שם סלעים רבים ומתחתיהם המים. מיד ראיתי ילדה קטנה בתוך המים. קפצתי אל המים ומשיתי אותה. כשהגעתי לחוף, צעקו לי אנשים: 'יש עוד ילדה בתוך המים'.

"לא ראיתי עוד ילדה, והתחלתי לצלול ולחפש. פתאום, במרחק כחמשה מטרים ממני ובעומק כשני מטרים, ראיתי כתם לבן. שחיתי לכיוון וצללתי למטה. ראיתי ילדה מתה שוכבת על קרקעית הים. הרמתי אותה והתחלתי לשחות. האנשים שהתאספו סביב צעקו לי: 'תרים לה את הראש'. כשהגעתי אל החוף אמרתי: 'תיקחו אותה, אני חושב שהיא מתה. תזעיקו אמבולנס'.

"אשתי הייתה שם וניסתה לעזור לה, ופתאום בא מישהו בשם חטיב מכפר יאסיף והתחיל להנשים אותה. זמן רב עבר. הייתי מרוגש כולי. קיוויתי שזה יעזור, אך לא האמנתי. ואז התחילו להיפלט לה מים מהפה. אמבולנס הגיע, והיא נלקחה לבית החולים 'פורייה'.

"הייתי נרגש מאוד. הלכנו לדירת הנופש במגדל. באותו לילה הייתי אמור לפגוש חברים בנהר הירדן. בדרך לשם, בערך בשעה 11.00, יצאתי מהרכב ואמרתי לאשתי שאני רוצה לשאוף מעט אוויר. עליתי על גבעה בצד הכביש והתחלתי לדבר אל ה', אף שאני חילוני גמור.

"הייתה לי הרגשה נוראה על שלא שמתי לב שהראש של הילדה היה שמוט בתוך המים. 'אתה ידעת שאני שחיין טוב וזימנת אותי לשם כדי להציל אותה', התחננתי. 'בבקשה ממך, עשה שהיא תחיה'. באותה עת הרגשתי כמו עורך דין שמגיש בקשה לשופט הגדול ביותר על נושא של חיים ומוות. וזה בדיוק מה שהיה.

"לאחר מכן המשכנו בדרכנו למפגש עם החברים. הערב כבר לא היה ערב רגיל. בשלב מסוים יצאתי מהמסיבה והתקשרתי לבית החולים. אמרו לי שהילדה במצב קשה. התייאשתי.

"בשעת בוקר מוקדמת התקשרתי שוב, ואמרו לי שזמן קצר לאחר שהתקשרתי הילדה התאוששה ועברה לחדר התאוששות.

"אני רוצה לומר לכם באופן ברור. כפי שהגעתי למקום ואימון השחייה לילה לפני כן היו בהשגחה עליונה – כך גם הגעתו של חטיב הייתה בהשגחה עליונה. שנינו הגענו למקום על ידי ההשגחה הפרטית כדי להציל את שתי הילדות, ובייחוד את ברקת בת השש".

עד כאן נאומו של עורך הדין ברזילי.

ועדיין לא הסתיים הסיפור.

* * *

כשסיים עורך הדין את דבריו, הענקנו לו מתנה: תמונת תבליט של חסידים מסביב לשולחן ונרות על השולחן. הוא קרע את נייר האריזה, ומיד כשראה את התמונה החוויר כולו. הוא הראה את התמונה לאשתו, והיא פלטה צעקה קטנה והחלה לבכות.

לא הבנו מה קורה כאן. בייחוד לא ציפינו לתגובה כזו מן האישה, שהייתה שקטה כל הזמן.

ארך לו דקות אחדות להתעשת, ואז הוא שב למיקרופון ואמר: "לא ייתכן שזה מקרה. אותו תבליט ממש נעשה על ידי אבי עליו השלום בימיו האחרונים, כחלק מריפוי בעיסוק במושב הזקנים שבו שהה".

הוא השתתק לפתע, נזכר בעוד דבר שזעזע אותו: "לא תאמינו, אך התבליט ההוא תלוי על קיר חדר השינה בבית הנופש שלנו במגדל, והסיבה האמיתית שרציתי ללכת לשם היא שחשבתי על התמונה והתגעגעתי אליה".

זהו הסיפור, וכולו אמת. כראיה לכך אני מציגה את שמו של עורך הדין שהציל את הילדות.

מי שנעלם ואפילו לא הודינו לו מספיק, הוא הערבי מכפר יאסיף. גם העדות שלו יכולה אולי לשפוך אור על הפרשה, להראות את נפלאות דרכי ההשגחה העליונה ולהרבות בחיזוק האמונה.

 מתוך הספר 'אנשים מספרים על עצמם'

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

8 הוכחות מוחצות שהתורה היא אלוהית
7 הוכחות חד משמעיות שה' קיים
איך הוכיחה התורה שיש אלוהים?
מי רוצה לראות את השגחת ה' עלינו?
מדוע אלוהים מסתיר פניו מאתנו?
שאל את הרב: איך אוכל להאמין?
מהי ההוכחה שיש בורא לעולם?
האם אפשר לשכנע אדם שלא מאמין שאלוהים קיים?
עדויות מדעיות למציאותו של אלוהים
שתי הוכחות מדעיות לתכנון הבריאה