loader image
קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

תא משפחתי מלוכד אינו חלום באספמיה, אלא הוא שילוב של נסיבות, השקעה וכללים שמסוגלים לייצור את האחווה במשפחה. מודעות לגורמים המביאים לריחוק, וכן למרכיבים המסוגלים להביא לחיבור, הינו הצעד הראשון בדרך לחיזוק הקשרים המשפחתיים. הצעד הבא יהיה יישום – הרחקת והגבלת הגורמים המפרידים, ואימוץ הגורמים המקרבים

מהן העצות ליצירת חיבור בין בני המשפחה, ומה הדרך היהודית מציעה לשמירה על התא המשפחתי?

כל אחד ואחת חולם להקים משפחה, כאשר בדמיונו הוא רואה בית המלא באווירת שמחה, הרמוניה וחיבור בין בני המשפחה. לדאבוננו הרב, קיימים גורמים שונים בחיינו המפריעים לתמונה הפסטורלית הזו להתממש. מה ניתן לעשות כדי לחזק את הקשרים עם היקרים לנו מכל? אילו שינויים מומלץ לאמץ אל חיינו על מנת לשמור על התא המשפחתי שלנו?

התא המשפחתי נחשב בעולם היהדות לא לעוד פן בחיינו אחד מיני רבים, אלא עומד בבסיסו של העם היהודי. יחסים משפחתיים הם אלה המקשרים בין הדור הקודם לדור הבא, ובכך מאפשרים את המשך השושלת. היהדות נשמרת על ידי מסורת אבות, כפי שנאמר בתורה "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ" (דברים לב, ז). לכן, יחסים בריאים, אוהבים וקרובים הם הכרחיים להמשכיות המסורת. כמו כן, יחסים בין משפחתיים יציבים ותומכים מעניקים חיות וכוחות לאדם, וכך יכול הוא לתפקד ולנהל את חייו בצורה איכותית וטובה יותר, בין בעיסוקיו הגשמיים ובין בעיסוקיו הרוחניים. מעבר לכך, היהדות רואה במסגרת המשפחתית כאמצעי לתיקון ושיפור האישיות שלנו, מכיוון שרק בה נדרש מאיתנו לצאת מהאנוכיות שבנו, להתפשר למען האחר, לוותר, לשנות הרגלים, להעניק ולתת – וכל זאת ללא פרסים, תעודות הוקרה או שבחי כבוד, כפי שמקבלים לאחר מעשה התנדבות שנעשה מחוץ לכותלי הבית. דווקא משום זאת הבית הוא המסגרת המיטבית בה נוכל לעבוד על עצמנו להיות לאנשים טובים יותר.

משפחה קרובה זה בריא 

במחקר סוציולוגי שנערך באוניברסיטת טורונטו ביקשו החוקרים למצוא האם קשרים משפחתיים משפיעים על תוחלת חייו של האדם. החוקרים ביקשו מ-3,000 משתתפים בין הגילאים 57 עד 85 לנקוב בחמשת הקשרים הקרובים אליהם ביותר ולציין את טיב מערכת היחסים. החוקרים עקבו אחר המשתתפים וגילו כי אנשים בעלי מערכות יחסים בריאות עם בני משפחה דווקא, היו בעלי סיכון נמוך יותר לחולי המהווה סכנת חיים. אנשים שהקשרים הקרובים אליהם ביותר היו של בני משפחה והם הגדירו אותם כקשרים קרובים מאוד, היו בעלי סיכון של 6% למות במהלך 5 השנים הקרובות, לעומת 14% סיכון למות של אותם משתתפים שלא היו בעלי קשרים משפחתיים קרובים.   

ד"ר ג'יימס איבניוק, החוקר שביצע את המחקר יחד עם עמיתו ד"ר פיליפ שומר מאוניברסיטת שיקגו, מסביר מדוע קשרים משפחתיים דווקא ולאו חברתיים הם אלה שמשפיעים על תוחלת חייו של האדם "בהשוואה לחברים, קבלת תמיכה מהמשפחה איננה מותנית בתוכן הרגשי של מערכת היחסים. בני משפחה מסוימים הם אולי מלחיצים או מעיקים, אבל הם עדיין יזכו לתמיכה ממשפחתם". הוא מוסיף כי ייתכן שקשרים משפחתיים הינם מספקים יותר מאשר קשרים חברתיים במובנים מסוימים.

חברים באים וחברים הולכים, החברים של הצבא החליפו אט אט את החברים של בית הספר, החברים של האוניברסיטה החליפו אט אט את החברים של הצבא, והחברים של העבודה תפסו מקום מרכזי יותר בחיי היום-יום. לעומת זאת, משפחה תמיד תהיה משפחה ללא שום תלות בזמן או מקום. בני המשפחה הם אלה שמלווים אותנו לאורך כל חיינו והם מהווים את הנוכחות היציבה ביותר בחיינו. דווקא משום זאת כ"כ חשוב לטפח את הקשרים עם האהובים והיקרים לנו ביותר. 

מערכות היחסים שבין כותלי ביתנו משפיעות אף עוד יותר על חיינו מאשר עם בני המשפחה המורחבת, ולכן אווירה טובה בבית ויחסים בריאים ישפיעו בצורה מכרעת על התחושות, התפקוד, מצב הרוח והבריאות המנטלית שלנו ושל יקירנו.  

לעיתים נראה שהמשפחה עליה פעם חלמנו לא משקפת בדיוק את המציאות הנוכחית. מה ניתן לעשות כעת? כיצד ניתן לחזק את הקשרים הבין משפחתיים? איך ניתן להביא לשיח מקרב עם הילדים, ואיך ניתן לשפר את הזוגיות? 

להכניס שמחה וחיוביות לאווירה

מכירים את האנשים שרק נכנסים לחדר, ופתאום האווירה נהיית שמחה ואנרגטית יותר? אצל סוג אנשים אלו חיוביות וראייה טובה על החיים הן חלק מאישיותם, ואותה אנרגיה טובה קורנת מהם החוצה אל הסביבה.

אם נהיה אנחנו בתוך קורות ביתנו לאנשים חיוביים ושמחים יותר, האווירה בבית תהיה רגועה וחיונית, וממילא הקשרים הבין-משפחתיים יהיו בריאים וחזקים יותר. 

אף אחד אינו אוהב להימצא בקרב אנשים שמבקרים ללא סוף, שופטים אותנו על המחדלים והטעויות שעשינו, כעוסים, מזלזלים בדברי האחר, עצובים או מתלוננים על כל העולם. 

היהדות מלמדת אותנו את ההנהגה הרצויה עם ילדנו "שמאל דוחה וימין מקרבת" (מסכת סנהדרין, דף קז, עמ' ב). כלומר, את הביקורת לשם החינוך וההדרכה יש למעט כפי שיד שמאל היא היד החלשה, ואת האהבה והחום יש להרעיף בנדיבות כפי שיד ימין היא היד החזקה. 

לכן, העצה הראשונה היא: מעטו בביקורת כלפי הילדים, וכאשר מדובר בבן/בת זוגנו – עדיף להימנע ככל הניתן. השתדלו למגר כל דפוס התנהגותי שלילי כמו שהוזכר לעיל. 

כמו כן, הרבו בחיוביות: חפשו את המעלות שבאחר ושבחו אותו על כך, התפארו בהצלחה או במעשה טוב שבן משפחה עשה ואף שבחו אותו בפני בני המשפחה, הודו על מעשה טוב ועזרה שקיבלתם, עודדו את האחר ופזרו מילות מחמאה, הרבו במילות חיבה וחום, הזכירו מעשים טובים שקיבלתם מהאחר בעבר והראו לו כי לא שכחתם נשכחות. בנוסף, התמקדו במחשבתכם בחיובי הקיים בחייכם, בעצמכם ובבני משפחתם. הקטינו במחשבתכם את המגרעות והשלילי, והגדילו את הטוב הקיים. ואל תשכחו לפזר כמה שיותר חיוכים – מוצר נצרך כ"כ שלא צריך בשבילו את הארנק. 

שבת – זמן איכות למשפחה

לא פעם דמיינו בצעירותנו כיצד כשיהיו לנו ילדים נשב עמם בפינת המשחקים ונקדיש להם שעות ארוכות של זמן הורה-ילד או כיצד נשב לשיחה ארוכה ורגועה עם בתנו או בננו המתבגרים, אך המציאות הטופחת על פנינו מזכירה לנו לא פעם כמה שהיא תובענית ודורשת.

רבים מאיתנו בעלי רצון ונכונות להשקיע זמן איכות בילדנו, אך עומס שגרת היום יום מצליחה למשוך אותנו לכיוונים אחרים בעל כורחנו.

נוכחות הורית חשובה עד מאוד לנפש הילד. היא בונה בהם ביטחון עצמי, תחושת יציבות ואף תורמת להתפתחותם הרגשית והנפשית. בנוסף, זמן איכות משפחתי הינו הגורם הראשון לחיזוק הקשרים בין בני המשפחה ולפיתוח שיתופיות רגשית. כאשר יש קשר קרוב בין ההורה לילדו, הילד יחוש בנוח יותר לשתף בקשיים, רגשות ויהיה נכון יותר לקבלת הדרכה מההורה. אם כן, מה ניתן לעשות כדי לפלס את הדרך לזמן משפחתי, והאם ישנו פתרון קסם?

השבת, היום המיוחד בשבוע, הוא היום בו ההורים פטורים מהעבודה והילדים ממוסדות הלימוד. דווקא ביום הזה קיים פוטנציאל עצום לחיבור ואיחוד התא המשפחתי, אך הדרך לממש אותו מחייבת הגבלות מסוימות שישמרו על זמן האיכות מפני הסחות חיצוניות. 

תארו לעצמכם עובד הניגש לראיון עבודה חשוב, אך תוך כדי שמנהל העבודה מראיין אותו, המתראיין מציץ בפלאפון שלו ושולח הודעות פעם אחר פעם. הוא כמובן מציין בפני המנהל שמראיין אותו "סליחה, אני כבר איתך", אבל את העבודה כנראה שהוא כבר לא יקבל.

אותו הדבר בפגישה ראשונה בין בחור ובחורה צעירים. הם מחייכים זה לזו, נכנסים לבית הקפה ומתחילים לשוחח. הבחור שואל את הבחורה אודותיה, והנה לפתע צפצוף מלווה ברטט נשמע מכיוון הפלאפון של הבחור. הוא שולף אותו, מציץ, ועונה בתכתובת מהירה. "סליחה" הוא אומר. כמובן שהבחורה מבליגה וממשיכה בדיוק מאותו מקום בו היא נקטעה ע" הצפצוץ המוכר, אך לפתע נשמע לו צפצוף נוסף, ובלי לחשוב פעמיים שוב שולף הבחור את הפלאפון, מציץ ועונה בהתכתבות. כך פעם אחר פעם אחר פעם. הבחורה הבינה שהיא בסדר עדיפות משני לעומת הפלאפון של הבחור, ועם כל הכבוד – מגיע לה יותר טוב מזה. 

הפלאפונים, הטלוויזיה, המחשבים וכל שאר הגירויים המפתים והמסקרנים לעולם יעיבו על התקשורת והיחסים בינינו כל עוד הם נמצאים ברקע. במקרה הזה התפאורה הצדדית לוקחת את תשומת הלב משחקני ההצגה עצמה – אנו ובני משפחתנו. 

יום השבת הוא היום בו אנו שובתים ומתנתקים מכל העולם לטובת קשר עם בוראנו, משפחתנו ועם אנו עצמנו. על מנת שהנתק מהעולם שבחוץ יוכל להביא לידי חיבור עם החשוב לנו ביותר, יש צורך לסגור את השאלטר, ורק כך הניתוק עם הרחוק – יביא לחיבור עם הקרוב

מדורי דורות מקובל בקרב קהילות ישראל שביום השבת יושבים יחדיו בני המשפחה סביב שולחן ערוך למופת ובו מאכלים ומטעמים משובחים. יחד בני המשפחה משוחחים בנחת על כל אשר על ליבם, צוחקים יחד, ופשוט נהנים זה מחברתו של זה ללא הסחות דעת או טרדות מבחוץ. לאורך כל השבת בני המשפחה מבלים זה במחיצת זה זמן איכות אמיתי המביא לידי קירוב הלבבות ובניית התא המשפחתי. השבת היא כמעין חומת מגן עבור הזוגיות והמשפחתיות שלנו, המאפשרת לנו לשים את כל שלל העיסוקים שלנו בצד ולהתפנות במלוא תשומת הלב אל יקירנו.

במקורות היהודיים נאמר על השבת "וקראת לשבת עונג" (ישעיהו, נח, יג), כלומר השבת היא יום של עונג אמיתי כאשר מקיימים אותה עם כל התנאים הנכונים שבאמצעותם ניתן להוציא לפועל את העונג הטמון בה.

רוצים לשמוע עוד על העונג הטמון בשבת? קראו את השאלה: אם שבת היא יום מנוחה, למה יש בה כל כך הרבה הגבלות?

זוגיות אוהבת

יחסים בריאים בין אבא ואמא אינם ערך זוגי בלבד, אלא בעלי משמעות והשפעה אדירה גם על הילדים עצמם. כאשר הילדים זוכים לראות קשר בריא ואוהב בין הוריהם, הם מקבלים תחושת יציבות המלווה אותם לאורך כל חייהם, הם רואים דוגמא אישית שתשפיע ברבות הימים על נישואיהם שלהם, וכן כל הבית מקבל חיות ותחושה של שלום ואהבה. 

יחסים זוגיים בריאים אינם מגיעים מכוח עצמם אלא דורשים השקעה, לימוד על צרכיו של הצד השני ועבודה פנימית למען שלום הבית. 

כשם שעבור רכישת מקצוע נדרש ידע מקדים, כן עבור הצלחת חיי הנישואים נדרש ידע מקדים.

כשם שאדם מוכן להשקיע זמן ואנרגיה ברכישת מקצוע לשם איכות חייו, כן מומלץ להשקיע זמן ואנרגיה בהצלחת חיי הנישואים לשם איכות חיינו. חיי הזוגיות אינם עוד אספקט אחד מיני רבים בחיינו, אלא הם מהווים מפתח לתפקוד שלנו בכל שטחי החיים: תפקוד במקום העבודה, אופן ההתנהלות מול הילדים, רמת הכוחות בניהול הבית, מצב הרוח ושמחת החיים. חיי נישואים הינם הקרקע עליה מושתת חיינו והשקעה בקשר עם בן/בת זוגנו תעניק מרבד פורה לחיים בריאים, שלווים ושמחים.

רוצים ללמוד עוד כיצד ניתן לשדרג את חיי הנישואים שלנו? קראו את השאלה: מה המתכון היהודי לזוגיות מאושרת?

מסכים חוצצים

במחקר מקיף שנערך על ידי האיחוד האירופי בקרב עשר מדינות באירופה, ישראל מוקמה בראש המדינות הסובלת מהתמכרות לאינטרנט. 12% מהנשאלים המתבגרים ממדינת ישראל אובחנו במחקר זה כמכורים לאינטרנט (!), כאשר בשאר המדינות שנבדקו אחוז שיעור המתבגרים המכורים לאינטרנט עמד על מחצית מאחוז זה.  

ד"ר מוטי לוי ציין מספר עובדות מדאיגות בהרצאתו בכנס 'הפרעת קשב וריכוז': ילדים צופים בממוצע כ-6.5 שעות ביום בטלוויזיה; עד גיל 6 ילדים נחשפים לזמן כולל של מסך של כ-60 שעות בשבוע; אדם ממוצע מבזבז כ-10 שנים מחייו מול המסכים.

מכשירי המדיה השונים מציפים אותנו במידע וגירויים המנתקים את הקשרים הבינאישיים בעולמנו. הקשרים הווירטואליים הופכים להיות הדומיננטיים בעוד הקשרים המציאותיים מוזנחים ונדחקים לפינה. במחקרים שונים נמצא כי דווקא הרשתות החברתיות תורמות לתחושת הבדידות. פרופ' איתן כרם, מנהל בית החולים לילדים בהדסה ויו"ר עמותת 'גושן' הפועלת למען בריאות ורווחת הילד בקהילה הרפואית, מדגיש את חשיבות הקשר הורה–ילד: "חשוב לזכור שהזמן שמבלים הילדים מול המסכים הופך להיות זמן ללא הורים… הילדים זקוקים להורה לצורך התפתחות קוגניטיבית ורגשית, בעוד השהייה מול המסכים לבד מגבירה אצלם את תחושת הבדידות".

איגוד רופאי הילדים הישראלי ממליץ על הגבלת זמן מסך תוך מציאת חלופות לזמני הפנאי הפנויים. ניתן למצוא פעילויות חלופיות הדורשות הווי חברתי כגון: חוגים, פעילות ספורטיבית, זמן איכות עם בני המשפחה, ביקורים אצל בני משפחה המורחבת ומפגשים חברתיים וכו'. 

כאשר נגביל את עצמנו, אפילו בצורה מאולצת, מכלי המדיה השונים נגלה כמה זמן יקר ערך התפנה עבור בני זוגנו וילדנו. אם נגדר בגדרות אותן נגדיר מראש את אותו זמן רב שמוקדש לגלישה ברשתות חברתיות או לצפייה בעוד תוכנית טלוויזיה, נוכל להרוויח זמן רב אותו ניתן יהיה להקדיש למטרה חשובה יותר של העמקת הקשרים עם בני משפחתנו. 

רוצים לקרוא על השפעת זמן מסך על בריאותנו הנפשית והבריאותית? רוצים לדעת מהן ההשלכות ההתנהגותיות, החינוכיות והחברתיות של המדיה על ילדינו? קראו את השאלה: הילדים תקועים מול המסך. האם אפשר אחרת?

 

המשך קריאה ↓

1

דקה אחת

הנה כמה מספרים שאולי יפתיעו אתכם על מה שקורה במשך 60 שניות באינטרנט:

  • 3.8 מיליון חיפושים מתבצעים ב-Google
  • 500 שעות וידאו מועלים ב-YouTube 
  • 65,000 תמונות מועלות ל- Intagram
  • 350,000ציוצים חדשים ב- Twitter
  • 243,000 תמונות מועלות ב-,Facebook ויותר מ-2.7 מיליון צפיות בסרטונים נראים ברשת 
  • מעל 50 מיליון הודעות נשלחת ב-Whatsapp

במציאות הכי תקשורתית וטכנולוגית של ימינו ישנה תחושה בלתי מדוברת של מחויבות להתעדכן, לענות, לשתף ולהגיב. מבלי משים אנו משלמים את המחיר הכבד שהזמינות והנגישות של ימינו דורשת, ובדרך כלל המחיר הוא על חשבון ילדינו ובני זוגנו.    

יום השבת הוא ההזדמנות הניתנה לנו להתנתק מהקולות החיצוניים ולהתחבר לקולות של בני ביתנו. זהו היום הכי מיוחד בו ניתן לטפח את הקשר הבין-אישי עם בני משפחתנו ולהעניק להם זמן אישי עם מבט עיניים שלא ממהר לשום מקום. השבת הוא היום בו נוכל להעניק ליקירנו חום ותשומת לב תוך כדי ניתוק פיזי ומנטלי משאר העולם, רק בגלל שבשבילנו הם העולם.

המשך קריאה ↓

4

זהירות, ביקורת!

הורה אשר רוצה להדריך את ילדו להימנע מטעויות ולכוונו בדרך הישר ימתח ביקורת על ילדו כאשר הוא אינו מתנהג כראוי, אך ביקורת שלא מועברת בצורה הנכונה עלולה לפגוע בנפשו הרכה של הילד, לערער את בטחונו העצמי ואף להביא לרגשות מנוכרים עד כדי סלידה כלפי ההורה. שלמה המלך, החכם באדם, מלמד אותנו כיצד ניתן להעניק ביקורת שתתקבל על ליבו של האחר:

"בְּנִי, תּוֹרָתִי אַל-תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ. כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ" (משלי ג, א-ב).

"בְּנִי, לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ, אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ. כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (משלי ג, כ-כב).

"בְּנִי, שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ" (משלי ז, א-ב).

א. פנייה של אהבה – ניתן לראות כי כל פנייה של שלמה המלך בפס' אלה ונוספים מתחילה ב'בני', כלומר בכינוי של חיבה וקירבה. כאשר מעבירים ביקורת, יש לפנות לאחר בצורה של אהבה כך שהאחר יבין שכל סיבת הביקורת היא מתוך אכפתיות ודאגה כנה. גם בעת התוכחה, ליבו של ההורה אמור להקרין אהבה. 

ב. מסר שמטרתו הטבה – ניתן לראות בפס' אלה ונוספים כי שלמה המלך מסביר שכל מטרת הדרכתו היא למען טובת השומע. כאשר מעבירים ביקורת, יש לנסח את הדברים כך שיובן שכל המטרה היא למען ולטובת הצלחת השומע.

עצה נוספת אותה מלמד אותנו שלמה המלך מובאת בפס': "אַל תּוֹכַח לֵץ – פֶּן יִשְֹנָאֶךָּ. הוֹכַח לְחָכָם – וְיֶאֱהָבֶךָּ" (משלי ט, ח).

ג. להחמיא ולרומם – אין להוכיח על דרך השלילה של פגיעה, או לכנות את האחר בכינויים שליליים כגון 'לץ'. כלומר, אין להצהיר בפניו על הפגמים שבו. להיפך, יש להחמיא ולהעניק מילים משבחות כגון 'חכם'. דהיינו, יש לשבח אותו ולהחמיא לו, ועל דרך זה לציין בפניו שמפני אישיותו הטובה אין מתאים לו לנהוג בדרך כזו או אחרת בה נהג. לדוגמא, אם ילד נתפס על שקר יהיה נכון לומר לו "לילד מקסים כמוך לא מתאים להוציא דברים שאינם נכונים מהפה".

המשך קריאה ↓

2

שפת הגוף היא הכול

לא רק המילים הנאמרות הן הנשמעות אלא בעיקר מכלול מרכיבים אחרים של הבעות הפנים, טון הדיבור, קשר מבט העיניים, ושפת הגוף. בתקשורת בין-אישית יש לשפת הגוף השפעה של 70%-90% על המסר המועבר, לעומת 10%-30% בלבד השפעה מהתוכן המילולי.

כשהאחר מדבר איתנו, זה ממש לא מספיק להגיד את המילים הנכונות, מכיוון שמה שהאחר באמת מבקש מאיתנו זה את הקשב האמיתי שלנו, את תשומת הלב שלנו, ושפשוט 'נהיה איתו'. 

כשאנו מתנתקים מהעיסוקים שלנו, מפנים את מבטנו לזה שעומד מולנו ונמצאים איתו במאת האחוזים – אנו משדרים לו את המסר 'אתה חשוב לי'. 

המשך קריאה ↓

5

כוחה של מילה

שלמה המלך, החכם באדם, מלמד אותנו "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי יח, כא). בכוחן של מילים טובות לעודד את האחר, להעצים אותו ולהחדיר בו אמונה עצמית וכוחות. מאידך, בכוחן של מילים פוגעניות להחליש את האחר, למנוע את מימוש הפוטנציאל שבו, ולהביא להרס וחורבן מערכת היחסים שלנו עמנו. 

על דרך המשל, אמצעי תחבורה הוא כלי שמאפשר לנו להתנייד בקלות ממקום למקום, אך אם לא משתמשים בו בזהירות הוא עלול לקטול חיי אדם. כך גם הן המילים – באמצעותם ניתן לבנות נפשות של יקירנו וללבות אש של קירבה, אך אם לא נזהרים הן הופכות לכלי נשק תקשורתי שבכוחו להרוס כל  חלקה טובה. צפו בסרטון הקצר על 'סיפור הצפרדע' הממחיש את כוחן של מילים.  

המשך קריאה ↓

3

כבוד זה הבסיס

כבוד הדדי בין בני המשפחה הינו תנאי בסיסי ליצירת אווירה של שלווה בבית וליצירת מערכות יחסים תקינות. לא בכדי היהדות מדגישה את הצורך במתן כבוד מכל אחד מבני המשפחה. הרמב"ם, מגדולי הפסוקים, מדריך בעניין הכבוד שכל בעל צריך לתת לאשתו במילותיו: "צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו", ואת האישה הוא מדריך: "וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה … ומרחקת כל מה שישנא" ('משנה תורה'). כמובן שהתורה מצווה כל בן ובת לכבד את הוריהם בציווי המוכר: "כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך" (שמות כ, יא).

המשך קריאה ↓

1

דקה אחת

הנה כמה מספרים שאולי יפתיעו אתכם על מה שקורה במשך 60 שניות באינטרנט:

  • 3.8 מיליון חיפושים מתבצעים ב-Google
  • 500 שעות וידאו מועלים ב-YouTube 
  • 65,000 תמונות מועלות ל- Intagram
  • 350,000ציוצים חדשים ב- Twitter
  • 243,000 תמונות מועלות ב-,Facebook ויותר מ-2.7 מיליון צפיות בסרטונים נראים ברשת 
  • מעל 50 מיליון הודעות נשלחת ב-Whatsapp

במציאות הכי תקשורתית וטכנולוגית של ימינו ישנה תחושה בלתי מדוברת של מחויבות להתעדכן, לענות, לשתף ולהגיב. מבלי משים אנו משלמים את המחיר הכבד שהזמינות והנגישות של ימינו דורשת, ובדרך כלל המחיר הוא על חשבון ילדינו ובני זוגנו.    

יום השבת הוא ההזדמנות הניתנה לנו להתנתק מהקולות החיצוניים ולהתחבר לקולות של בני ביתנו. זהו היום הכי מיוחד בו ניתן לטפח את הקשר הבין-אישי עם בני משפחתנו ולהעניק להם זמן אישי עם מבט עיניים שלא ממהר לשום מקום. השבת הוא היום בו נוכל להעניק ליקירנו חום ותשומת לב תוך כדי ניתוק פיזי ומנטלי משאר העולם, רק בגלל שבשבילנו הם העולם.

המשך קריאה ↓

2

שפת הגוף היא הכול

לא רק המילים הנאמרות הן הנשמעות אלא בעיקר מכלול מרכיבים אחרים של הבעות הפנים, טון הדיבור, קשר מבט העיניים, ושפת הגוף. בתקשורת בין-אישית יש לשפת הגוף השפעה של 70%-90% על המסר המועבר, לעומת 10%-30% בלבד השפעה מהתוכן המילולי.

כשהאחר מדבר איתנו, זה ממש לא מספיק להגיד את המילים הנכונות, מכיוון שמה שהאחר באמת מבקש מאיתנו זה את הקשב האמיתי שלנו, את תשומת הלב שלנו, ושפשוט 'נהיה איתו'. 

כשאנו מתנתקים מהעיסוקים שלנו, מפנים את מבטנו לזה שעומד מולנו ונמצאים איתו במאת האחוזים – אנו משדרים לו את המסר 'אתה חשוב לי'. 

המשך קריאה ↓

3

כבוד זה הבסיס

כבוד הדדי בין בני המשפחה הינו תנאי בסיסי ליצירת אווירה של שלווה בבית וליצירת מערכות יחסים תקינות. לא בכדי היהדות מדגישה את הצורך במתן כבוד מכל אחד מבני המשפחה. הרמב"ם, מגדולי הפסוקים, מדריך בעניין הכבוד שכל בעל צריך לתת לאשתו במילותיו: "צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו", ואת האישה הוא מדריך: "וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה … ומרחקת כל מה שישנא" ('משנה תורה'). כמובן שהתורה מצווה כל בן ובת לכבד את הוריהם בציווי המוכר: "כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך" (שמות כ, יא).

המשך קריאה ↓

4

זהירות, ביקורת!

הורה אשר רוצה להדריך את ילדו להימנע מטעויות ולכוונו בדרך הישר ימתח ביקורת על ילדו כאשר הוא אינו מתנהג כראוי, אך ביקורת שלא מועברת בצורה הנכונה עלולה לפגוע בנפשו הרכה של הילד, לערער את בטחונו העצמי ואף להביא לרגשות מנוכרים עד כדי סלידה כלפי ההורה. שלמה המלך, החכם באדם, מלמד אותנו כיצד ניתן להעניק ביקורת שתתקבל על ליבו של האחר:

"בְּנִי, תּוֹרָתִי אַל-תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ. כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ" (משלי ג, א-ב).

"בְּנִי, לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ, אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ. כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (משלי ג, כ-כב).

"בְּנִי, שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ" (משלי ז, א-ב).

א. פנייה של אהבה – ניתן לראות כי כל פנייה של שלמה המלך בפס' אלה ונוספים מתחילה ב'בני', כלומר בכינוי של חיבה וקירבה. כאשר מעבירים ביקורת, יש לפנות לאחר בצורה של אהבה כך שהאחר יבין שכל סיבת הביקורת היא מתוך אכפתיות ודאגה כנה. גם בעת התוכחה, ליבו של ההורה אמור להקרין אהבה. 

ב. מסר שמטרתו הטבה – ניתן לראות בפס' אלה ונוספים כי שלמה המלך מסביר שכל מטרת הדרכתו היא למען טובת השומע. כאשר מעבירים ביקורת, יש לנסח את הדברים כך שיובן שכל המטרה היא למען ולטובת הצלחת השומע.

עצה נוספת אותה מלמד אותנו שלמה המלך מובאת בפס': "אַל תּוֹכַח לֵץ – פֶּן יִשְֹנָאֶךָּ. הוֹכַח לְחָכָם – וְיֶאֱהָבֶךָּ" (משלי ט, ח).

ג. להחמיא ולרומם – אין להוכיח על דרך השלילה של פגיעה, או לכנות את האחר בכינויים שליליים כגון 'לץ'. כלומר, אין להצהיר בפניו על הפגמים שבו. להיפך, יש להחמיא ולהעניק מילים משבחות כגון 'חכם'. דהיינו, יש לשבח אותו ולהחמיא לו, ועל דרך זה לציין בפניו שמפני אישיותו הטובה אין מתאים לו לנהוג בדרך כזו או אחרת בה נהג. לדוגמא, אם ילד נתפס על שקר יהיה נכון לומר לו "לילד מקסים כמוך לא מתאים להוציא דברים שאינם נכונים מהפה".

המשך קריאה ↓

5

כוחה של מילה

שלמה המלך, החכם באדם, מלמד אותנו "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי יח, כא). בכוחן של מילים טובות לעודד את האחר, להעצים אותו ולהחדיר בו אמונה עצמית וכוחות. מאידך, בכוחן של מילים פוגעניות להחליש את האחר, למנוע את מימוש הפוטנציאל שבו, ולהביא להרס וחורבן מערכת היחסים שלנו עמנו. 

על דרך המשל, אמצעי תחבורה הוא כלי שמאפשר לנו להתנייד בקלות ממקום למקום, אך אם לא משתמשים בו בזהירות הוא עלול לקטול חיי אדם. כך גם הן המילים – באמצעותם ניתן לבנות נפשות של יקירנו וללבות אש של קירבה, אך אם לא נזהרים הן הופכות לכלי נשק תקשורתי שבכוחו להרוס כל  חלקה טובה. צפו בסרטון הקצר על 'סיפור הצפרדע' הממחיש את כוחן של מילים.  

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

מה הסמארטפונים עושים למער' היחסים שלנו?
עודד מנשה ועדן הראל בשיחה אישית
פסיכולוגית הגבר והאישה
רעננות בנישואים
עוצמתי: איך נעזור לילדנו?
טהרת המשפחה מובילה לזוגיות טובה
השבת ואווירתה כגורם מאחד בבית היהודי
מהי הדילמה הגדולה בזוגיות, ומה הפתרון?
רמי לוי: "בגלל השבת אני מרגיש את המשפחה"
טיפים של הדרכה מעשית לזוגיות
עוד טיפים של הדרכה מעשית לזוגיות
חזק: תובנות מהשיר "אמן על הילדים"

החלטות קטנות - שינויים גדולים

בקבוצת משפחת קדושים אמא הודיעה הודעה שהולכת לשנות את חיי המשפחה

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

האישה שהצליחה להמיס את ליבו של הגנב

אייטם חדשותי על מורה סינית שתיקה נגנב ממנה, מוכיח שבן-האדם אינו רע מטבעו, אלא רק הנסיבות גרמו לו לנהוג אחרת מצו מצפונו, ושמתחת לשריון ולחספוס, מצוי לב מרגיש שבסך הכל ממתין שמישהו יבין אותו ויאמין שהוא יכול להיות טוב

קוראים לה פאן איינג, והיא מורה סינית.

היה זה יום בהיר כאשר צעיר על אופניים חטף ממנה בפראות את התיק, בו היו 4,900 יואן, כרטיס אשראי, מסמכים אישיים וטלפון סלולארי, ודהר הלאה במורד ברחוב.

אם מישהו חוטף לאדם ממוצע את התיק באמצע הרחוב, הוא בדרך כלל זוכה למנת קללות גדושה שתהדהד אחריו לאורך מנוסתו, אך לא במקרה הזה.

בתחילה פאן איינג חשבה לפנות למשטרה, אבל אחר כך החליטה לפתור את הבעיה בכוחות עצמה.

היא הרימה טלפון אל המכשיר הסלולארי שלה, מתוך תקווה שהגנב יענה. הוא לא ענה. היא ניסתה שנית, אך שוב לא היתה תגובה.

ואז, עלה בליבה רעיון. היא החליטה לשלוח לו הודעת טקסט. היא כתבה לו:

"אני פאן איינג, מורה בחטיבת ביניים. בוודאי עוברים עליך זמנים קשים. אם כך, לא אאשים אותך".

אך עדיין לא זכתה למענה.

"תשמור אצלך את הכסף אם אתה זקוק לו, אבל בבקשה תחזיר את שאר החפצים שלי. אתה עדיין צעיר, לתקן את שגיאותיך זה הדבר הכי חשוב" כתבה בהודעה אחרת, אך הגנב הצעיר לא הגיב.

פאן איינג לא התייאשה ושלחה לגנב 21 הודעות מלאות הבנה, חמלה ובקשה, בתקווה שיענה להן, אך לא היה נראה שזה קורה.

באותו השבוע, פאן איינג פתחה באחד הבקרים את דלת ביתה ונתקלה בתיק האבוד, ממתין רק לה. היא פתחה אותו, לא נלקח ממנו מאומה.

בתוך התיק היה פתק:

"פאן היקרה, אני מצטער. טעיתי. בבקשה סלחי לי", כתב שם הגנב, "את כל כך סובלנית, למרות שגנבתי ממך. בכוונתי לתקן את התנהגותי ולהפוך לאדם ישר".

***

את הסיפור הזה קראתי כסיפור חדשותי שהתכוון להביא אייטם נחמד לקוראים.

אני רגילה שסיפורים מהסוג הזה, המומצאים על פי רוב, מגיעים אלי למייל, בדרך כלל כמצגות פאוור-פוינט עם שלל אפקטים (ואני מאמינה שמאד מהר יהיה גם מי שיהפוך את הסיפור הזה למצגת…), אבל הפעם – בלי מצגת, בלי דרמטיות מעושה, רק מלל כנה, שהצליח לחדור ישר פנימה.

אני אוהבת אנשים כמוה, כמו פאן איינג, מפני שהם מצליחים להחזיר לנו, ציניקנים שכמותנו, את האמון במין האנושי, בבני אדם כבני אדם, בעלי לב, רגש, נפש מרגישה וערכים.

אנו סבורה שההישג הגדול ביותר שלה מכל האירוע הנ"ל הוא לא העובדה שהיא הצליחה להחזיר לעצמה את התיק עם הכסף והחפצים, אלא דווקא הלימוד הזה שהיא הצליחה ללמד אותנו, שכמעט אין אדם שהינו רע מטבעו, אלא רק הנסיבות גרמו לו לנהוג אחרת מצו מצפונו, ולהראות לנו שמתחת למעטה השריון ולחספוס הגס, מצוי לב מרגיש שבסך הכל ממתין שמישהו יבין אותו ויאמין שהוא יכול להיות טוב.

שיר מתנגן אצלי ברקע, ממערכת הסטריאו שבקצה החדר.

יוסף קרדונר, חסיד ברסלב, שר עם גיטרה את מילותיו של רבי נחמן, שפתאום קיבלו כל כך הרבה משמעות בעיני:

"דע, כי צריך לדון את כל האדם לכף זכות.

ואפילו מי שהוא רשע גמור –

צריך לחפש ולמצוא בו, איזה מעט טוב,

שבאותו המעט אינו רשע.

ועל ידי שמוצא בו איזה מעט טוב, ודן אותו לכף זכות –

על ידי זה מעלה אותו לכף זכות,

ויכול להשיבו בתשובה שלמה".

 

אם ניקח את התובנה הזו לחיינו המשפחתיים נוכל להביא למהפכה חיובית בתוך כותלי ביתנו.

אם ננסה קצת פחות לשפוט את בן או בת זוגנו,

אם ננסה לראות את הטעויות של ילדינו בעין יותר חומלת,

אם נבין שאולי מאחורי צעקה כועסת מסתתר תסכול פנימי שאולי לא קשור כלל אלינו,

אם נבין שאולי מאחורי טריקת דלת מצלצלת מסתתרת פגיעה כואבת,

אם נהיה קצת פחות קשים וקצת יותר רכים עם בני משפחתנו,

אם נהיה קצת פחות "צודקים" וקצת יותר סבלניים ומכילים,

אם לפעמים נעלים עין מהטעויות ודווקא נהלל את ההצלחות,

אם לפעמים נקטין את הפגמים ודווקא נעצים את החוזקות – נגלה כמה אהבה ושמחה קיימים בתוך משפחתנו, כמה אווירה של חום ויציבות שוררת בביתנו וכמה הפכו להיות טובים יותר קרובנו ואנו עצמנו.  

 

ערוך מתוך אתר 'אש התורה'

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

איך להפוך את שולחן השבת לזמן המיוחד של השבוע?
10 כללים: איך להכניס את השמחה למשפחה?
טכניקות לתקשורת יעילה שתיצור אווירה שלווה בבית
10 כללים שיהפכו את החיים במשפחה שלך ליפים יותר
רעיונות לפעילויות בשבת עם הכי הכי יקרים לי
4 כללים שיחזירו לנו את החיים
מתכון מנצח למשפחה מאושרת
לפעמים המילים שלא נאמרות, נשמעות הכי חזק