קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

התורה הועברה ממשה רבנו לחכמי אותו דור שהעבירו את התורה לחכמי הדור הבא. כך ביאור התורה על רבדיה השונים הועבר מדור לדור באדיקות גמורה ללא שום פתח למתן שינויים התואמים לרוח התקופה. מתן פירוש שאין מקורו במסורת אינו אלא פרי מחשבתו האישי של האדם עצמו והינו סילוף לאמת האלוהית

מי אמר שדווקא הביאורים של חכמי ישראל הם הנכונים, ומה הבעיה לפרש את הדברים על-פי הבנתי?

כדי להבין בצורה נכונה ועמוקה יותר את דברי התורה, יש צורך ללמוד את ביאורי הפרשנים. אבל מי אמר שמה שהם אומרים בהכרח נכון? איך אפשר לדעת שלא מדובר בפרשנות אישית שלהם, ובכלל - אולי כל אחד יכול להמציא פירוש לתורה לפי ראות עיניו?

תארו לעצמכם סטודנט שנה א' לרפואה שמגיע יום אחד למחלקה כירורגית בבית חולים גדול. הוא לובש חולק, חובש כפפות ומסכה ונכנס לחדר הניתוח לקראת ניתוח לב פתוח. "אתה הרופא?" שואלת האחות, והוא משיב בביטחון: "האמת היא שזו הפעם הראשונה שלי בחדר ניתוח, אבל קראתי המון ספרים בנושא, ואפילו ראיתי סרטון ביוטיוב של ניתוח כזה נדמה לי. רגע, אולי זה היה ניתוח של משהו אחר?". 

היש מישהו בעולם שהיה מוכן שהסטודנט הזה ינתח אותו?

בכל תחום בחיים בו אנו זקוקים לעזרת איש מקצוע, נחפש אנשים רציניים ומומחים שמכירים את הנושא לעומק. לא נסתפק באדם שרק קרא על שיפוץ הבית או תיקון הרכב, אלא עסק בפועל ורכש ניסיון רב.
כולנו מבינים שכדי להיות מומחה לא מספיק רק ללמוד ידע תאורטי; המומחה האמיתי צריך לשקלל מגוון רחב של שיקולים ותובנות קטנות, שרק בעלי ניסיון יכולים לשים לב אליהם. מכונאי מקצועי מיד יבין מה התקלה ברכב רק מלהאזין לקרבורטור, ויהלומן מיומן ידע להבחין מיד בין יהלום אמיתי למזויף. הניואנסים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל.

אם כך הדבר בכל התחומים, מדוע כשזה מגיע ליהדות ולפירוש התורה נדמה לנו שזה אחרת? מדוע נדמה שכל אחד שפתח קצת ספרים ושמע כמה הרצאות יכול לפרש את התורה כפי דעתו? פסיקת הלכה איננה דבר פשוט. כדי להיות מומחה לקיום דבר ה' בעולם צריך לדעת כיצד להבין נכון את המקורות, לנתח כל סיטואציה בצורה נכונה, להבין את התנאים המיוחדים לאותו אדם, לאותו רגע, לאותו מצב חד-פעמי. ייתכן ששני אנשים יבואו לרב עם אותה שאלה, והרב יפסוק לכל אחד מהם בצורה אחרת, מכיוון שהתנאים אצל כל אחד מהם שונים. אלו דברים שרק רב הבקיא בידיעות התורה וכללי הפסיקה מבין בהם. מסיבה זו גם אסור לפסוק הלכות לבד רק מחומרים שקוראים באינטרנט. בשאלות חשובות רצוי לגשת לרב באופן אישי ולקבל תשובה פרטנית המיועדת לאותו אדם.

רופאים עוברים הכשרה מעשית (סטאז'), עורכי דין תקופת התמחות, ורבנים, להבדיל, עוברים "שימוש תלמידי חכמים". מסורת זו, שעוברת מרב לתלמיד עוד מימי משה רבנו, נמשכת דור אחרי דור. התלמיד לא רק לומד מהרב, אלא גם נחשף לצורת החשיבה שלו, לדרכי פסיקתו, ולתשומת לבו לפרטים הקטנים. מכאן שתהליך ההכשרה כולל גם את הפן העיוני הארוך והקשה וגם את הפן המעשי.  

התורה מספרת לנו כי משה רבנו הקים את 'מוסד הרבנות' הראשון של ישראל שכלל את חכמי וזקני אותו דור. הם אלה שפסקו הלכה לעם וענו לשאלותיהם ע"פ התורה וכללי הפסיקה שניתנו במעמד הר סיני. חוכמת התורה מועברת מדור לדור, מרב לתלמיד, ומסמיכה את הדור הבא של הרבנים שבחרו לחיות חיי עמל וייגע בתורה ובלימודה.
כללי לימוד התורה והפסיקה מעולם לא השתנו מאז מעמד הר סיני ועד היום במשך אלפי שנים, דרך הסנהדרין, התנאים, האמוראים, הראשונים, האחרונים ועד רבני ימינו. עמוד התווך עליו עומדת היהדות הוא הנאמנות המוחלטת לתורה המקורית והאותנטית.  

חכמים ראו בחומרה רבה אדם המסלף את התורה ואף אמרו כי הלומד תורה עם פירושים מסולפים, אפילו שהוא לומד תורה ויש לו מעשים טובים – אין לו חלק לעולם הבא, והנה לשונם: אמרו חז"ל: "המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא" (פרקי אבות, פרק ג, משנה יא).

בתלמוד נאמר בעניין השפעת התורה על לומדיה "זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – סם מיתה" (מסכת יומא, דף עב). התורה היא חומר רב עוצמה שיכול לרומם את האדם עד למקומות הגבוהים ביותר, אך אם גישת האדם אליה איננה נכונה היא עלולה להוריד אותו לתהום. בחיים, כמו בהנדסה, כל טעות קטנה בתחילת הזווית, תהפוך לחריגה הולכת וגדלה בהמשך הדרך, ולכן גם ברוחניות חשוב לנהוג ע"פ מסורת מדויקת ולהיצמד למורשת המקורית.
כל זרם דתי שמקורו ביהדות ואימץ לעצמו שינויים כאלה ואחרים, ברבות הימים איבד את כלל זהותו היהודית המקורית.

התורה הינו ספר של הדרכת-נצח מפי בורא עולם לבריות העולם ויצירת עיוות בפירושו המקורי האמיתי אינו כעיוות בספר פרוזה או פואטה, אלא מדובר בעיוות של מהות החיים עצמם. הרבנים שהכירו בחשיבות ומהות התורה מעולם לא פירשו דברי תורה מדעתם האישית, שאז פוקעת תוקפה של התורה מדרגתה העל-אנושית ויורדת לדרגת אנוש.

מתן פירוש של אדם על דעת עצמו איננה גדולה, אך מתן פירוש שנאמן למקור היא מומחיות אדירה וקשה הדורשת שליטה בכל התורה, המשנה, המדרש וההלכה.
רק כדי לסבר את האוזן, על מנת לפרש מילה אחת הכתובה בתורה, נדרשת בקיאות בהקשר המילה לא רק במקומה הנוכחי אלא גם בכל האזכורים ומשמעותיה לאורך התנ"ך, המשנה והמדרש. מפרשי התורה היו "פרופסורים" ללשון הקודש ולכתבי הקודש.

פרשנות אמיתית לתורה צריכה לנבוע מתוך לימוד וקבלת מסורת. הדרך הנכונה לברר אם הפרשנות שלך נכונה היא ללמוד הרבה ולהיות בקשר עם תלמידי חכמים שקיבלו מסורת מדורות קודמים. כך תוכל בטוח לבדוק אם לפרשנות שלך אכן קיים מקור שורשי ויש לה על מה להישען. ומי יודע? אם תתמיד, אולי יום אחד גם דבריך יתקבלו ויתווספו לארון הספרים היהודי.

בהצלחה!

המשך קריאה ↓

1

ה' יאיר עיני

רבי עקיבא איגר (1837-1761) נחשב לאחד ממפרשי התלמוד החריפים ביותר. הוא היה גאון שהשאיר ספרים ובהם חידושים גדולים בתורה, ובהם רואים את עומק שכלו. עם כל גאונותו, בחלק מהמקומות הוא מקשה קושיות חזקות כנגד דברי המפרשים האחרים בנושא ומסיים בענווה במילים "וה' יאיר עיני להבין". אחרי כל הקושיות הוא יוצא מנקודת הנחה שאם מפרשים קודמים כתבו זאת, כנראה שהם הבינו מה הם כתבו, רק שהוא לא מצליח להבין זאת. ואם רבי עקיבא איגר לא הבין, מה נאמר אנו?… 

המשך קריאה ↓

4

ענווה כתנאי מקדים

התורה מתארת את הגעתם של בני ישראל להר סיני במילים הבאות: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, א-ב). שלוש פעמים חוזרת על עצמה המילה 'במדבר'. המפרשים מסבירים שהדבר בא ללמד כי כשם שהמדבר הוא מקום ריק ששייך לכולם, כך גם בני ישראל צריכים להיות ריקנים מגאווה בכדי לקבל את התורה ששייכת לכולם. 

המשך קריאה ↓

2

לא ידעתי פירושו

סיון רהב מאיר כתבה: "שמעתם בחודשים האחרונים מישהו שאומר "אני לא יודע"? אנחנו מוקפים בקמפיינים של אנשים שטוענים שהם הכי מוצלחים ויודעים הכול. סליחה על המילה, אבל אנחנו שומעים רצף אין סופי של דברי רהב… הקוראת עדי רימון הפנתה את תשומת לבי לשלוש מילים מרגשות שכותב רש"י בפירוש שלו על פרשת מצורע. תוך כדי דיון בנושא הצרעת, רש"י כותב: "לא ידעתי פירושו". אפילו רש"י הגדול לא יודע. אבל רגע, למה הוא בכלל מספר לנו שהוא לא יודע? הרי רש"י לא מפרש כל מילה בתורה, הוא יכול פשוט להמשיך הלאה ולהתעלם. כנראה שרש"י רוצה שאנחנו נדע שהוא לא יודע. הוא מבקש שנשים לב שיש כאן שאלה, עניין שצריך לפתור. הוא רוצה להגיע ביחד לחקר האמת, להבין ביחד את התורה, וגם לעורר את הסקרנות שלנו כלומדים. "לא ידעתי פירושו", הוא כותב לפני יותר מ-900 שנה, אבל אתה, שקורא את הדברים עכשיו, אולי לך יש רעיון? איזו תוספת מרעננת לשיח שלנו: להגיד שאני לא יודע הכול".

המשך קריאה ↓

5

וויכוח בין הרים

התלמוד מספר כי בשעת מתן תורה באו ההרים הגבוהים, כגון: הר תבור, הר כרמל, הר בשן וכל הר ביקש: 'ריבונו של עולם, עלי תינתן התורה, עלי תינתן התורה'. יצאה בת קול ואמרה: "'לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ' (תהלים סח, יז), למה תרצו דין עם הר סיני? כולכם בעלי מומים אצל הר סיני, הר סיני עניו ואתם גאוותנים" (מסכת מגילה, דף כט). בשעה שההרים התווכחו על מי תינתן התורה, שתק הר סיני למרות שכבר הובטח שעליו תינתן התורה (שמות ג, יב), ובכך הוכחה ענוותנותו. מכיוון שהוא ההר בעל הענווה עליו דווקא ניתנה תורה, כדי ללמדנו שבכדי ללמוד תורה באופן הנכון ולזכות לחוכמת התורה נדרשת ענווה כתנאי-סף, כפי שמובא בתלמוד: "למה נמשלו דברי תורה למים?… לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה" (מסכת תענית, דף ז).

המשך קריאה ↓

3

המנהל הלא-מושלם

בגמרא (מסכת ברכות, דף ד) נאמר כי אדם צריך לסגל לעצמו את הכלל: "למד לשונך לומר – איני יודע". מידת הענווה שמתבטאת בנכונותו של האדם להכיר בכך שאינו יודע הכול, היא הפתח ללימוד כנה ואמיתי. משה זלצברג, מנהל חברת הייטק, כתב: "בעיתון העסקים של הרווארד הופיע מאמר הנקרא "בשבח המנהל הלא-מושלם". מחברי המאמר טוענים כי בעוד שבעבר אנשים רצו לייחס למנהל שלמות שבה עליו לדעת הכול, תמיד ובכל מצב, הרי שבמציאות המורכבת של ימינו, יש צורך דווקא בסוג אחר של מנהל. החיים המודרניים מחייבים ידע בתחומים שונים ורבים – כלכליים, פוליטיים, טכנולוגיים, חברתיים, ואין אף מנהל שיהיה מסוגל להכיל את כל אלה.  המנהל האידיאלי הוא המנהל הלא-מושלם. זה שיודע להבחין בין התחומים שבהם הוא מבין, לאלו שבהם עליו לסמוך על דעתם של אחרים. יתרונו של אדם "לא-מושלם" היא יכולתו להבחין בין מה שהוא יודע לדברים לגביהם עליו לומר "איני יודע". אדם שכזה מעצים ונעזר בנקודות החוזק של אחרים, ובמקביל מאזן את נקודות החולשה שלו עצמו". וכך גם בלימוד תורה.

המשך קריאה ↓

1

ה' יאיר עיני

רבי עקיבא איגר (1837-1761) נחשב לאחד ממפרשי התלמוד החריפים ביותר. הוא היה גאון שהשאיר ספרים ובהם חידושים גדולים בתורה, ובהם רואים את עומק שכלו. עם כל גאונותו, בחלק מהמקומות הוא מקשה קושיות חזקות כנגד דברי המפרשים האחרים בנושא ומסיים בענווה במילים "וה' יאיר עיני להבין". אחרי כל הקושיות הוא יוצא מנקודת הנחה שאם מפרשים קודמים כתבו זאת, כנראה שהם הבינו מה הם כתבו, רק שהוא לא מצליח להבין זאת. ואם רבי עקיבא איגר לא הבין, מה נאמר אנו?… 

המשך קריאה ↓

2

לא ידעתי פירושו

סיון רהב מאיר כתבה: "שמעתם בחודשים האחרונים מישהו שאומר "אני לא יודע"? אנחנו מוקפים בקמפיינים של אנשים שטוענים שהם הכי מוצלחים ויודעים הכול. סליחה על המילה, אבל אנחנו שומעים רצף אין סופי של דברי רהב… הקוראת עדי רימון הפנתה את תשומת לבי לשלוש מילים מרגשות שכותב רש"י בפירוש שלו על פרשת מצורע. תוך כדי דיון בנושא הצרעת, רש"י כותב: "לא ידעתי פירושו". אפילו רש"י הגדול לא יודע. אבל רגע, למה הוא בכלל מספר לנו שהוא לא יודע? הרי רש"י לא מפרש כל מילה בתורה, הוא יכול פשוט להמשיך הלאה ולהתעלם. כנראה שרש"י רוצה שאנחנו נדע שהוא לא יודע. הוא מבקש שנשים לב שיש כאן שאלה, עניין שצריך לפתור. הוא רוצה להגיע ביחד לחקר האמת, להבין ביחד את התורה, וגם לעורר את הסקרנות שלנו כלומדים. "לא ידעתי פירושו", הוא כותב לפני יותר מ-900 שנה, אבל אתה, שקורא את הדברים עכשיו, אולי לך יש רעיון? איזו תוספת מרעננת לשיח שלנו: להגיד שאני לא יודע הכול".

המשך קריאה ↓

3

המנהל הלא-מושלם

בגמרא (מסכת ברכות, דף ד) נאמר כי אדם צריך לסגל לעצמו את הכלל: "למד לשונך לומר – איני יודע". מידת הענווה שמתבטאת בנכונותו של האדם להכיר בכך שאינו יודע הכול, היא הפתח ללימוד כנה ואמיתי. משה זלצברג, מנהל חברת הייטק, כתב: "בעיתון העסקים של הרווארד הופיע מאמר הנקרא "בשבח המנהל הלא-מושלם". מחברי המאמר טוענים כי בעוד שבעבר אנשים רצו לייחס למנהל שלמות שבה עליו לדעת הכול, תמיד ובכל מצב, הרי שבמציאות המורכבת של ימינו, יש צורך דווקא בסוג אחר של מנהל. החיים המודרניים מחייבים ידע בתחומים שונים ורבים – כלכליים, פוליטיים, טכנולוגיים, חברתיים, ואין אף מנהל שיהיה מסוגל להכיל את כל אלה.  המנהל האידיאלי הוא המנהל הלא-מושלם. זה שיודע להבחין בין התחומים שבהם הוא מבין, לאלו שבהם עליו לסמוך על דעתם של אחרים. יתרונו של אדם "לא-מושלם" היא יכולתו להבחין בין מה שהוא יודע לדברים לגביהם עליו לומר "איני יודע". אדם שכזה מעצים ונעזר בנקודות החוזק של אחרים, ובמקביל מאזן את נקודות החולשה שלו עצמו". וכך גם בלימוד תורה.

המשך קריאה ↓

4

ענווה כתנאי מקדים

התורה מתארת את הגעתם של בני ישראל להר סיני במילים הבאות: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, א-ב). שלוש פעמים חוזרת על עצמה המילה 'במדבר'. המפרשים מסבירים שהדבר בא ללמד כי כשם שהמדבר הוא מקום ריק ששייך לכולם, כך גם בני ישראל צריכים להיות ריקנים מגאווה בכדי לקבל את התורה ששייכת לכולם. 

המשך קריאה ↓

5

וויכוח בין הרים

התלמוד מספר כי בשעת מתן תורה באו ההרים הגבוהים, כגון: הר תבור, הר כרמל, הר בשן וכל הר ביקש: 'ריבונו של עולם, עלי תינתן התורה, עלי תינתן התורה'. יצאה בת קול ואמרה: "'לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ' (תהלים סח, יז), למה תרצו דין עם הר סיני? כולכם בעלי מומים אצל הר סיני, הר סיני עניו ואתם גאוותנים" (מסכת מגילה, דף כט). בשעה שההרים התווכחו על מי תינתן התורה, שתק הר סיני למרות שכבר הובטח שעליו תינתן התורה (שמות ג, יב), ובכך הוכחה ענוותנותו. מכיוון שהוא ההר בעל הענווה עליו דווקא ניתנה תורה, כדי ללמדנו שבכדי ללמוד תורה באופן הנכון ולזכות לחוכמת התורה נדרשת ענווה כתנאי-סף, כפי שמובא בתלמוד: "למה נמשלו דברי תורה למים?… לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה" (מסכת תענית, דף ז).

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

האם התורה שבע"פ גם ניתנה בסיני?
מענה לכל הקושיות על התורה שבעל פה
מי נתן סמכות לרבנים לקבוע הלכות?
מקור סמכותם של חכמי ישראל
האם התורה שבע"פ נכתבה ע" בני אדם?
למה חלק מהתורה נאמר בע"פ?

איך עוגת השחיתות הפכה לפשטידה שרופה?!

רק היצמדות ל"מתכון המקורי", ללא פרשנויות אישיות - מבטיח לנו תוצאה מדויקת

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

במה אתה מומחה?

"כבוד הרב, עם כל הכבוד - אתה תעסוק בעניינים שלך, אבל בעניינים המקצועיים תשאיר לנו לטפל. אתה לא בקיא ולא מתמצא בזה, אז בבקשה אל תתערב"

הרב ישראל מאיר לאו בספרו 'יחל ישראל' מספר כך:

"זכורני מעשה שחוויתי עם יהודי מפורסם, שאולי חשב עצמו לאפיקורס אך מעולם לא היה כזה. היה זה בעת מפגש אמנים בדירת גג בשכונת יוקרה תל אביבית, לשם הוזמנתי כמרצה אורח לשאת דברים על יסודות היהדות. באמצע ההרצאה החל אותו אדם להתקיף אותי על הדברים שאמרתי. הוא צעק והטיח בי שאני מדבר על דברים "שאבד עליהם הכלח", שנפסיק לקפוא על השמרים עם התורה המיושנת שלנו, שהגיע הזמן להכניס רפורמות ותיקונים בדת וכו' וכו'. הושלך הס בקהל וכולם ציפו לראות מה תהיה תגובתי.

פניתי אליו בשאלה: "מה אתה עושה בחייך היום?". 

הוא השיב שבימים אלה הוא בעיצומה של הפקת סרט. 

המשכתי לשאול, "באיזו מצלמה אתה משתמש?". 

הוא זרק: 16 מ"מ, ציוד נפוץ באותם ימים. 

"יפה", אמרתי. "עכשיו תאמר לי: מה פתאום מצלמה של 16 מ"מ? למה אתה לא מחליף ל-8 מ"מ?! אני חושב שהרבה יותר טוב להשתמש במצלמה כזו מאשר בציוד שאתה משתמש בו".

אותו אדם ענה לי: "כבוד הרב, עם כל הכבוד – אתה תעסוק בעניינים שלך, אבל בעניינים המקצועיים תשאיר לנו לטפל. אתה לא בקיא ולא מתמצא בזה, אז בבקשה אל תתערב". 

"יפה", אמרתי לו. "יש הגיון בדבריך. עכשיו תאמר לי: כמה שנים בחייך הקדשת ללימוד תורה? כמה זמן "התמחית" ביהדות, שאתה יכול לבוא ולהגיד, שהלל ושמאי, רבי יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא, רבי יהודה הנשיא ועוד מאות תנאים ואמוראים, לא ידעו מה טוב ליהודי, ואתה כן יודע?! 

"גם לאחר מכן, במשך כל הדורות ישבו יהודים בעלי כישרונות גדולים ממני וממך, אנשים שהיו בקיאים גם בהוויות העולם והנהיגו מאות ואלפי אנשים – אנשים כרש"י, הרמב"ם, רבי יוסף קארו, הגאון מוילנא, רבי יוסף חיים מבגדד, החת"ם סופר, החזון איש ועוד מנהיגים רבים לאלפים ולרבבות – אשר למדו בהתמדה יום ולילה במשך עשרות בשנים, ולא היתה להם כל בעיה עם התורה.

"כיצד הם לא שמו לב למה שאתה "קלטת" מיד? כל ימיהם הם האמינו שכל מה שכתוב בתורה הוא אמת ויציב. הם ידעו כי זאת התורה לא תהא מוחלפת, וקבעו שאי אפשר לוותר אפילו על קוצו של יו"ד. אז כיצד אתה, שלא למדת אפילו שנה אחת מחייך, מעז לייעץ ולהביע דעה?!… מניין אתה יודע משהו על יהדות – מכמה שיעורי תנ"ך משוכתבים? מאי-אלו כתבות מגמתיות בעיתון, שנכתבו על ידי כמה בורים?!…".

התגובה שלו הפתיעה לא רק אותי אלא גם את הקהל. הוא אמר בשקט: "אתה יודע מה, כבוד הרב, אתה צודק. אז תגיד לי, עם מה מתחילים? עם איזה ספר?".

לאחר שיקול דעת מהיר עניתי לו: "יש רמב"ם מנוקד, "משנה תורה". פתח את הכרך הראשון, ספר המדע. שם תמצא את הלכות יסודי התורה, הלכות דעות והלכות תשובה. תתחיל לקרוא. לא תבין הרבה, אבל לא יהיה עמוד שלא תמצא בו לפחות שורה אחת שתדבר אליך. כשתגמור לקרוא תתקשר אלי, ונדבר הלאה…".

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

הוכחה לוגית: תורה שבעל פה ניתנה משמים
מהו המקור לקיומה של תורה שבעל פה?
כיצד ניתן להיות בטוחים שלא שינו את התורה?
מהי משנה ומהי גמרא?
האם רבנים המציאו את ההלכה של ימינו?
מדוע לא ייתכן טלפון שבור במסורת ישראל?
מהי התורה שבעל פה?
האם אפשר להבין את התורה בלי המסורת בע"פ?
קדמותה וסמכותה של תורה שבעל פה
שאל את הרב: מהי התורה שבע"פ?
האם קיים קשר בין התורה שבע"פ לתורה שבכתב?
כיצד יתכן שחז"ל "המציאו" מצוות?
מהי בדיוק גמרא?