חיפוש קל בגוגל מעלה שאין כל כך הרבה דתות בעולם כמו שמקובל לחשוב. מקובל אמנם להעריך את מספרן בכ-4,000, אבל בפועל מדובר על זרמים ותתי-זרמים של הדתות הגדולות. כך לדוגמא, קבוצות כמו נצרות קתולית, פרוטסטנטית, נצרות אורתודוקסית מזרחית, אוונגליזם, בפטיזם ועוד, כולן נחשבות כחלק מהנצרות. בפועל יש רק כ-11 דתות מרכזיות, וגם מתוכן – לא כולן נחשבות בגדר דתות. דת כפי שאנו מגדירים טוענת לחוויה של התגלות אלוהית, וחלק מה'דתות' הללו כלל אינן עוסקות בתחום זה. למשל, הקונפוציאניזם הסיני או הבודהיזם קרובים יותר לפילוסופיית חיים מאשר לדת. לכן, הוויכוח העיקרי שלנו הוא מול שתי הדתות הגדולות בעולם – הנצרות והאסלאם.

בנצרות יש כיום 2.4 מיליארד מאמינים, ובאסלאם 1.5 מיליארד מאמינים. שתי דתות אלו מהוות יחדיו יותר ממחצית אוכלוסיית העולם, כשמקור שתיהן הוא מתוך היהדות. כתבי הקודש שלהן מכירים באמיתות כתבי הקודש של היהדות, שתיהן לקחו אלמנטים רבים מתוכה, ורואים את עצמם כממשיכי דרכה.

תאוריית החילופין הנוצרית

הנצרות מאמינה ב"תאוריית החילופין" הטוענת כי ה' החליף את העם הנבחר – הברית החדשה תפסה את מקומה של הברית הישנה עם היהודים, ולכן הם רואים בעם הנוצרי כ"עמו החדש של האלוהים". הנצרות טוענת כי הישועה תבוא רק דרך הנוצרים, וכל עוד היהודים לא יתנצרו גם הם, לא תבוא הישועה לכלל האנושות. לכן הם עושים ניסיונות רבים במטרה לגרום ליהודים לנטוש את דתם ולהתנצר. 

הכנסייה השקיעה אינספור דיונים כדי להסביר איך זה שאנחנו לא מתנצרים בניגוד גמור לכל התאולוגיה הנוצרית. אך בשנים האחרונות עוברת הכנסייה מהפך – היא התחילה לדבר על כך שהיהודים הם אכן העולם הנבחר, שהם היו הראשונים להבין את דבר האל. מבלי להיכנס לכל פרטי השינויים העצומים שעוברים על הנצרות ביחס ליהודים, רק נזכיר את המסמך ההיסטורי של הוותיקן משנת 2015 שקבע שהיהדות היא "האחות הגדולה" של הנצרות, שהיא השורש של הנצרות ושהישועה תבוא דרך היהודים.      

אלוהים לא עושה טעויות

הנצרות אומנם נחשבת כדת הגדולה בעולם, אך באופן מפתיע קיימות בברית החדשה מספר רב של טעויות המוכיחות את חוסר האלוהיות שבדתם, שהרי ספר שניתן מפי האלוהים חייב להיות בתכלית השלמות ודי למצוא ולו טעות אחת בכדי להסיר כל ספק כי הספר נכתב בידי אנוש.

הנצרות טוענת כי ישוע הוא המשיח מזרעו של דוד המלך, וכך מתוארת שושלת ייחוסו של ישוע בברית החדשה (מתי, פרק א', פסוקים 16-1):  

"ספר תולדות ישוע המשיח בן-דוד בן-אברהם; אברהם הוליד את-יצחק ויצחק הוליד את-יעקב ויעקב הוליד את-יהודה ואת-אחיו. ויהודה הוליד את-פרץ ואת-זרח מתמר ופרץ הוליד את-חצרון וחצרון הוליד את-רם. ורם הוליד את-עמינדב ועמינדב הוליד את-נחשון ונחשון הוליד את-שלמון. ושלמון הוליד את-בעז מרחב ובעז הוליד את-עובד מרות ועובד הוליד את-ישי. וישי הוליד את-דוד המלך ודוד המלך הוליד את-שלמה מאשת אוריה. ושלמה הוליד את-רחבעם ורחבעם הוליד את-אביה ואביה הוליד את-אסא. ואסא הוליד את-יהושפט ויהושפט הוליד את-יורם ויורם הוליד את-עזיהו. ועזיהו הוליד את-יותם ויותם הוליד את-אחז ואחז הוליד את-יחזקיהו. ויחזקיהו הוליד את-מנשה ומנשה הוליד את-אמון ואמון הוליד את-יאשיהו. ויאשיהו הוליד את-יכניהו ואת-אחיו לעת גלות בבל. ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניהו את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את-זרבבל. וזרבבל הוליד את-אביהוד ואביהוד הוליד את-אליקים ואליקים הוליד את-עזור. ועזור הוליד את-צדוק וצדוק הוליד את-יכין ויכין הוליד את-אליהוד. ואליהוד הוליד את-אלעזר ואלעזר הוליד את-מתן ומתן הוליד את-יעקב ויעקב הוליד את-יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח"

והנה, מופיע ייחוס שונה לישוע במקום אחר בברית החדשה (לוקס, פרק ג', פסוקים 34-23):

"וישוע היה כבן שלשים שנה בהחלו את עבדתו ויחשבהו לבן יוסף בן עלי; בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף; בן מתתיהו בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי; בן מחת בן מתתיהו בן שמעי בן יוסף בן יודה; בן יוחנן בן רישא בן זרבבל בן שאלתיאל בן נרי; בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמודם בן ער; בן ישוע בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי; בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים; בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד; בן ישי בן עובד בן בועז בן שלמון בן נחשון; בן עמינדב בן ארני בן חצרון בן פרץ בן יהודה; בן יעקב בן יצחק בן אברהם" 

כפי שניתן לראות, שושלת ישוע מתוארת בשני מקומות בברית החדשה כסותרות לחלוטין אחת את השנייה. 

מלבד זאת, הנצרות טוענת כי ישוע הוא בנו של "רוח הקודש" ויוסף אינו אביו. אם כן, מדוע מציגות שושלות היוחסין שלו כאילו והוא בנו של יוסף?!
הנצרות מאמינה בדברי הנביאים האומרים כי המשיח חייב להיות מצאצאיו של דוד המלך כאשר ידוע כי ייחוס הולך אחר האב בלבד, ולכן מציגים אותו כבנו של יוסף ואת מוצאו המיוחס לכאורה מדוד המלך, אך מצד שני הם טוענים כי ישוע, משיחם, נולד ממרים ו"רוח הקודש".

כמו כן, הנצרות מאמינה בדברי תורת ישראל, הנביאים והכתובים, ומכנה את התנ"ך כ"הברית הישנה" הנכללת בחלקה הראשון של כתבי הקודש הנוצריים. עם זאת, ניתן למצוא בתוך הברית החדשה סתירות לתורה בה הם עצמם מאמינים. לדוגמא, בברית החדשה (מעשי השליחים, פרק ז, פסוקים 14-16) מובא:

"וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף וַיִּקְרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל־מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נָפֶשׁ׃ וַיֵּרֶד יַעֲקֹב מִצְרָיְמָה וַיָּמָת הוּא וַאֲבוֹתֵינוּ׃ וַיּוּבְאוּ שְׁכֶמָה וַיּוּשְׂמוּ בַקֶּבֶר אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם בְּכַסְפּוֹ מִיַּד בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם"

לעומת זאת, בתורת ישראל נאמר:

"וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֻלַּד-לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" (בראשית מו, כז),
"וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא" (בראשית נ, יג),
"וַיָּבוֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹואוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיַּחֲנֶה לִפְנֵי הָעִיר. וַיִּקְנֶה אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר הֵקִים שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (בראשית לג, יח-יט)

ניתן לראות בקלות מס' סתירות:
א. בתורה נכתב כי ירדו עם יעקב למצרים 70 נפשות, ולעומת זאת בברית החדשה ציינו כי ירדו 75 נפש. כפי שציינו, די למצוא ולו טעות אחת בספר המתיימר להיות אלוהי, בכדי לשלול זאת בוודאות.
ב. בתורה נכתב כי יעקב אבינו נקבר במערת המכפלה (בעיר חברון), ולעומת זאת בברית החדשה נכתב כי הוא נקבר בשכם.
ג. בתורה נכתב כי השטח בשכם נרכש ע"י יעקב אבינו, ואילו בברית החדשה נכתב כי השטח בשכם נרכש ע"י אברהם אבינו. 

קיימות טעויות וסתירות רבות נוספות בנצרות, אך נסתפק בטעימה קטנה זו. 

גם בקוראן, ספרה הקדוש של האסלאם – הדת השנייה בגודלה בעולם, ישנן טעויות שרובם של המוסלמים לא מכירים, מכיוון שלא נהוגה אצל המוסלמים קריאה מסודרת בקוראן כפי שנהוג ביהדות קריאת 'פרשת השבוע'.
המוסלמים מאמינים בתורת ישראל, אך טוענים כי ה' ביטל את הברית עם בני ישראל. עם אמונתם בתורת ישראל כי היא ניתנה מבורא עולם, קיימות בקוראן סתירות רבות למופיע בתנ"ך. לדוגמא, בקוראן מופיע כי אשתו של פרעה היא זו שמצאה את משה רבנו ביאור, אימצה וגידלה אותו, והנה לשון הקוראן: 

"ונאמר אל אם משה: היניקיהו! ואם יצר לבך עליו, שימיהו ביאור: אל תיראי ואל תתאבלי!: אני אשיבהו לך ואשימהו לשלוחי. ויוציאוהו מהיאור אנשי פרעה, למען יהיה להם לשונא ולמדיב נפש, כי פרעה המן וחילו היו מן החוטאים: ותאמר אשת פרעה‏ אליו: הילד הזה מחמד עין לי ולך; לכן אל תמיתהו! אולי יועיל אותנו, או יהיה לנו לבן. אך הם לא ידעו מאומה: כמעט הסגירתו אמו מפחד לבה, לולי אמצנו את לבה למען תאמין בנו" (סורה 28, פס' 6-9) 

זאת בעוד בתורה נאמר כי הייתה זו בתו של פרעה, ולא אשתו, שמצאה את משה רבנו ביאור ואימצה אותו:

"וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ: וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו… וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, ה-ט)   

לנוכח הסתירות טוענים המוסלמים באופן מגוחך כי היהדות זייפה את התנ"ך כדי לסתור את נבואת מוחמד – זאת למרות שהתנ"ך תורגם לשפות שונות והופץ בעולם מאות שנים לפני הולדתו של מוחמד.  

הבטחה נצחית    

האסלאם מכיר בייחוד של היהודים לעומת דתות אחרות. חי בר-זאב מסביר בספרו 'מאחורי הקוראן' כי תורת משה היא הבסיס של הקוראן: "האסלאם בנוי על היהדות, והיהודים הם 'אביהם' של המוסלמים. לכן המוסלמים סובלים מתסביך אדיפוס, כאשר הבן רוצה להרוג את אביו כדי להתקיים". 

שתי הדתות הגדולות – הנצרות והאסלאם – מאמינות בתורה, אך בנוסף מאמינות לנביאי השקר, הטוענים להחלפת התורה וביטול מצוותיה. אך האם ייתכן שה' שברא את העולם עם מטרה מסוימת ישנה את דעתו – יחליף את תכלית הבריאה באחרת? דומה הדבר לנגר שבנה כיסא, כשמטרתו היא לשבת עליו, ישנה את דעתו לאחר גמר יצירת הכיסא ויחליט כי כעת מטרת הכיסא היא להורות את השעה. טענתם של דתות יתר העולם כי ה' החליט לבטל את התורה המקורית, בה כתובים תכלית הבריאה וכן ניתנת בה ההדרכה המדויקת בכדי להגיע לאותה תכלית – הרי היא מגוחכת לחלוטין. הנצרות והאסלאם בנויות על אמונה ילדותית באל שמשנה את דעותיו – כאילו היום בחר בעם ישראל, ומחר יוותר עליהם, היום קבע תורה אחת ומחר ירצה בתורה אחרת…

ה' ציווה אותנו בתורה לקיים את מצוותיו בעשרות פסוקים, כגון "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים י, יב), ובאף מקום בתורה לא נאמר כי ציווי זה מותנה בתנאים אחרים, ובאם לא יתקיימו – התורה תשתנה, אלא ההיפך הוא זה שנאמר. בתורה עצמה כתובים פסוקים מפורשים המבטלים כל טענה כי ה' ביטל את בריתו עם בני ישראל, וכי בריתו עמנו הינה ברית נצחית, כפי שמובא בתורה: 

"וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם – לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה': אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה" (ויקרא כו, מד-מו)
"חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם" (ויקרא יז, ז).
"וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם : בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם" (שמות לא, טז-יז).  
"וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים" (דברים ד, מ).
"חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" (ויקרא ג, יז).
"וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים כט, כח).

התורה אף מזהירה אותנו לא ללכת אחר נביאי שקר שיקומו לטעון להחלפתה של התורה:

"אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ:כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם: לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא …אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן" (דברים יג, א-ה)

סוד כוחה של היהדות

במה היהדות יוצאת דופן משאר הדתות, ואיך ייחודיותה מעניקה לה מעמד של "דת האמת"?
היהדות מבוססת על ברית מיוחדת ויוצאת דופן שנכרתה בין עם ישראל לאלוהים. ברית ייחודית שאף אחד לא יכול לערער עליה.

כל הדתות נוסדו על ידי אדם שטען שהייתה לו התגלות נבואית אישית, והוא מציע בעקבותיה דרך חיים חדשה. לעומת זאת, היהדות היא הדת היחידה שמתבססת על התגלות המונית, שהתרחשה לעיני 3 מיליון איש. התורה היא היחידה הנטענת להיכתב בזמן המאורעות האמורים בה. היא מצטטת אמירות ישירות של הבורא ומשה רבנו, כמו גם אמירות ישירות כלפי העם. תורת ישראל היא למעשה התורה היחידה בעולם המתארת אירועים נסיים בקנה מידה לאומי הכתובים בסמוך לעת התרחשותם (בגוף שני בלשון הווה), מה שלא מאפשר את זיופה. 

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם… לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (דברים כט, ט-יא).
"אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח).
"אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ" (דברים כט, א).
"לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, ג-ד).
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ד, לה-לו).
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן" (דברים ד, ט-י).
"כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי" (דברים ה, כב).
"הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי" (דברים ה, כ).

התיאור מגיע לשיא בשעה שמשה רבנו מדבר עִם בני ישראל בסוף ימיו: "כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ: הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי" (דברים ד, לב-לג). משה רבנו מודע לכך שהטענה שעם שלם היה עד להתגלות אלוהית הינה טענה יחידאית ויוצאת דופן בכל ההיסטוריה האנושית והעתיד האנושי. 

העובדה שמעמד הר סיני נכנס לזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל הוא ללא ספק הבסיס המשמעותי ביותר למידת מהימנותו ההיסטורית. 

לו רצה ה' לשנות מבריתו הראשונה, והיה מעוניין לכרות ברית חדשה עם אומה אחרת – היה מתגלה גם בפניה במעמד נבואי לפני מיליוני אנשים. לאחר שה' כרת ברית לעיני כל מיליוני בני ישראל במעמד היסטורי אדיר בהר-סיני, לא ייתכן כי ישנה אפילו פרט אחד מבריתו ללא התגלות חוזרת וגדולה מזו. וכי יוכל אדם רציונלי להאמין שה' לחש באוזנו של אדם בודד כי ביטל עדות שכרת לעיני 3 מיליון איש?! על זה נאמר: רק פתי יאמין לכל דבר.

דתות רבות לקחו מאיתנו הרבה דברים, אבל יש דבר אחד שאף אחת מהן לא העיזה לחקות – את הטענה שעם שלם זכה להתגלות אלוהית. זהו סוד כוחה של היהדות, וסוד כוחו של העם היהודי – שאינו צריך להוכיח את אמונתו לאיש.

בנוסף, התורה כוללת בתוכה מארג של הוכחות ברבדים שונים המציגים את חוסר האנושיות שבתורה ושוללים כל אפשרות כי נכתבה ביד אדם (להרחבה, קראו בשאלה: איך אפשר להיות בטוחים שהתורה היא לא המצאה?).