כל חודש אנו נתקלים בתלוש המשכורת במשבצת המבשרת בשמחה ובצהלה 'סה"כ תשלומים', ואז קצת מתחתיה אנו נתקלים במשבצת עם המבט המתנצל 'שכר נטו' המבשרת שלא יותר מדי ייכנס לעו"ש; כל כמה ימים שומעים על עוד אירוע טרור או ניסיון לפיגוע; כל הצצה ב-yad2 מדור נדל"ן מזכירה לנו שאפילו קורת גג הפך ליקר המציאות.

אחת הסיבות המרכזיות להחלטה לעזוב את הארץ היא יוקר המחייה. המיסים כמעט ומשתלטים על תלוש המשכורת; כשמגיעים לקופה בסופר לא מבינים איך הגענו לסכום הזה מכמה פריטים בודדים; וקניית דירה נראת לרבים כמו חלום רחוק.
מן המחקרים עולות סיבות נוספות להגירה מישראל והן מלחמות ומתח בטחוני, רצון בשינוי תעסוקתי ורצון בהרחבת אופקים. 

האדם הפרטי מעוניין באיכות ורווחת חיים הנמצאים לכאורה ביתר זמינות אי שם מעבר לים. בסופו של יום, כולנו רוצים שיהיה לנו טוב ומחפשים אחר האופציה המיטבית שתאפשר לנו לחיות טוב יותר. וחוץ מזה, למה לצמצם את עצמנו ולא לחיות בעולם הגדול שם ביבשת אמריקה או באירופה?!  

השאלה הגדולה היא האם באמת יהיה לנו שם טוב יותר? מה נמצא כשנגיע לשם? ועל מה נצטרך לוותר בדרך לשם?…

פרופ' אייל נווה, ראש החוג להיסטוריה באונ' ת"א, אמר בהרצאתו בנושא 'החלום האמריקאי': "היופי בחלום האמריקאי שהוא משקר לרוב האנשים רוב הזמן, אבל אף פעם לא לכל האנשים כל הזמן. וכל עוד הוא ימשיך לשקר לרוב האנשים רוב הזמן, גם לחלק מהאנשים זה יהיה אמת. מכיוון שהחלק הזה הוא החלק המצליח שנותן לגיטימציה למערכת, וההצלחה עוברת מאדם לאדם, אז כנראה שעדיין לא נס ליחו של החלום. ולכן זה סוג של מיתוס לא במובן שקר, אלא במובן של אופק ההשראה, האופק שמעורר השראה. עכשיו, האופק הזה חייב להיות בקשרים כלשהם עם המציאות. אם הוא שונה לחלוטין מהמציאות והופך להיות שקר מוחלט, אז בסוף הוא נופל והופך להיות פארסה. הוא אף פעם לא יכול להיות המציאות, כי אחרת לא היה חלום. אבל הוא צריך להיות בקשרים של מתח פורה עם המציאות… החלום הוא מתעתע, הוא לא תמיד מוקסם, לפעמים הוא הופך לסיוט, אבל לרוב הוא סוג של תעתוע".

בתוך הזוהר הנוצץ – בדידות קרה

הרעיון של ירידה מהארץ ומעבר לחו"ל יכול להיראות נוצץ לרובנו שהיו רוצים לטעום קצת מהחיים האמריקאים, אך לאמיתו של דבר כאשר מגשימים את החלום הוא עלול להיות בפועל הרבה פחות זוהר לאור תחושת הבדידות הנובעת מהמרחק מהמשפחה והחברים. לתחושת הגעגוע לקרובים מתווסף גם הקושי ביצירת קשרים חברתיים בסביבה המקומית החדשה, הנעוץ בהבדלי תרבות ומנטליות, ואלה תורמים את חלקם לתחושת הבדידות הקשה המאפיינת את תחושותיהם של מרבית היורדים מהארץ. 

דניאל הצליח מקצועית בחו"ל, אך לאחר 5 שנים של מגורים בארה"ב עם אשתו, הוא בחר לחזור לארץ ומסכם: "אנחנו לא אמריקאים ולעולם לא נהיה. תמיד נהיה זרים – במבטא, בדרך המחשבה, בצורת ההתנהלות ובתקשורת עם אנשים. קשרי החברות בארה"ב מרוחקים יותר ממה שרצינו ורמת הפשע שם חמורה יותר. הגורם העיקרי לרצון לשוב לארץ הוא חד משמעית – לחזור להיות בבית, עם המשפחה והחברים, במקום בו אני מכיר ויודע איך דברים מתנהלים ומה אנשים חושבים. מקום שבו אפשר להגיד מה שחושבים בלי להיות מנומס, ואולי הכי חשוב – לא רצינו לגדל ילדה אמריקאית שלא מכירה את המשפחה שלה ולא מכירה את התרבות שלה ואת הרקע שממנו היא באה". (מתוך אתר AllJobs)

לירן רוזנפלד, מנכ"ל שופ־אימיגריישן, חברת היי־טק המתמקדת בהגירה לארה״ב, מספר בראיון לאתר 'TheMarker' כי אלה שעושים רילוקיישן מתמודדים בפני אתגרים רבים: "ריחוק מהמשפחה, אוכל שלא מורגלים אליו וקושי למצוא חברים טובים — אלה דברים שאין ישראלי שלא מתלונן עליהם. כאשר משכירים דירה או עושים ליסינג לרכב, צריך קרדיט (אישור מחברת האשראי או הבנק כי בעל החשבון יכול לעמוד בהתחייבויותיו) דבר שלוקח לפחות חצי שנה. לרוב, הישראלים מגיעים ללא ביטוח לאומי אמריקאי, דבר שמוסיף קושי ביורוקרטי, וגם הביטוח הרפואי כאן יקר ולא תמיד מכוסה על ידי המעסיק".

רוזנפלד מוסיף ואומר כי ישנם גם קשיים תקשורתיים-תרבותיים עבור המהגרים הישראלים ״הרבה פעמים בעקבות קשיי תקשורת, יש נתק בין הישראלי לבין התרבות האמריקאית… נוצר מצב שבו הישראלים מנותקים מסביבתם וחיים בשלט רחוק עם הבית, כאשר בפועל הם בנתק מהמדינה ומהתרבות המקומית״.

נכדים לא יהודיים

הקהילות הישראליות בחו"ל מנסות להתמודד עם היחלשות הזהות הישראלית והיהודית בקרב הדור השני של המהגרים שנוטה להיטמע לחלוטין בסביבה החדשה בה גדלו, חונכו והושפעו תרבותית ומנטלית.
כאשר בני הדור השני למהגרים בחו"ל נטמעים בסביבתם ואינם בעלי זיקה יהודית אדוקה, אין יהיה מן הנמנע כי הם יבחרו בחיי זוגיות לצד מי שאינו יהודי.

במחקרו של אורי אלטמן 'הגירה מישראל: בעיה או הזדמנות?' הוא כותב כי "הקלות היחסית שבה ניתן להגר ממדינה למדינה במאה ה-21 יכולה גם לגרום להמרה במישור הזהות האישית. הזהות האישית והחברתית יכולה להתחלף באופן פשוט וקל יותר, והנאמנות לארץ המוצא או לקבוצת המוצא יכולה להתחלף בנקל בהזדהות עם קבוצת השתייכות אחרת, אף ללא נטישה מוחלטת של קבוצת ההזדהות מן העבר… אחד ההבדלים המשמעותיים בין ישראל לארה"ב מבחינתו של המהגר מישראל הוא מערכת החינוך אליה ישלח את ילדיו. במידה וקיים רצון לשמר את הזהות הישראלית של הדור הבא דרך מערכת החינוך, הבחירה שתהיה בידי משפחה ישראלית ממוצעת בתפוצה, ובארה"ב בפרט, תהיה בין שני קצוות. אפשרות אחת תהיה לשלוח את הילדים לחינוך אורתודוכסי, על אף שבישראל המשפחה ניהלה אורח חיים שאיננו דתי באופן מובהק. אפשרות שנייה תהיה לשלוח את הילדים לחינוך הציבורי  (Public school)ולהכניס לתוך הבית את התרבות המקומית על שלל מאפייניה, ובעיקר להסתכן בהיטמעותם המוחלטת של הילדים. ילד שאמנם גדל בבית ישראלי אך מגיל הגן נמצא בסביבה אמריקאית המקיפה את מירב המעגלים החברתיים שלו – יעבור באופן יחסית מהיר תהליך אמריקניזציה מבחינות רבות. אחד הביטויים לכך הוא נישואים לבן זוג שאיננו יהודי. על פי הערכות של ארגון ה-IAC (ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית), שיעור הישראלים שמתחתנים עם בן או בת זוג שאינם ישראלים או יהודים הוא 75%, זהו הנתון הגבוה ביותר של נישואים לבני זוג שאינם יהודים בעולם. לשם השוואה, ההערכה המקובלת בדבר שיעור נישואי התערובת בקרב יהודים בארה"ב היא 58%. כלומר, ההיטמעות של הישראלים בארה"ב לאחר דור אחד בלבד, לפחות על פי מדד הנישואים, היא הגבוהה ביותר אל מול כל קהילה יהודית אחרת בתפוצה… רבים מילדי הדור השני לישראלים בארה"ב גדלים ללא חיבור מינימאלי לחגי ישראל, ללוח השנה העברי או לתרבות הישראלית. הפסיביות של ההורים בכל הנוגע להבניית הזהות היהודית והישראלית הביאה לבורות ולניתוק רגשי ותרבותי של בני הדור השני מישראל ומהישראליות. מכאן, הדרך להיטמעות תרבותית מוחלטת ולהתבוללות בשיעורים גבוהים הייתה סלולה".

נתוני ההתבוללות ונישואי התערובת בעולם היהודי נמצאים בעלייה מתמדת. נכון לשנת 2008, בצרפת ובאנגליה אחוז ההתבוללות עמד על כ-40%, ברוסיה שיעור נישואי התערובת עומד על כ-75%, ובארה"ב 55% מנישואי היהודים הם נישואי תערובת, כאשר בסקר האוכ' היהודית בארה"ב נמצא כי מס' היהודים בארה"ב הולך וקטן בעקבות התבוללות היהודים.
פרופ' דוד פסיג, עתידן המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות, הצהיר ב"כנס לחשיבה פיננסית עתידית" נתונים הנוגעים לעתיד היהדות הנתמכים ע"י מחקר שבוצע  ב'טכניון'. מהמחקר שבוצע בנושא עולה כי אחוז ההתבוללות של היהודים בעולם עומד על 64%.

אחד השיקולים שצריכים להילקח בחשבון בפני זוג השוקל מעבר מגורים לחו"ל הינו הסיכוי הסביר שילדיו יבחרו בחיי זוגיות ובהקמת משפחה עם בני זוג שאינם יהודיים, ובכך להביא לניתוק שושלת הדורות היהודית של משפחתם. 

זוגיות מתמודדת  

ישראלים שהיגרו לחו"ל ושבו ארצה פותחים צוהר לחיים האמיתיים של הישראלים המהגרים לחו"ל, ומספרים על התמודדויות שונות שלא תמיד ערים להן עד שלא פוגשים אותם. הם מספרים כי במקרים רבים בהם זוג נשוי מחליט לעשות רילוקיישן לחו"ל בעקבות הזדמנות מקצועית של אחד מבני הזוג, השני מתקשה בהשתלבות מקצועית, ולעיתים אף נאלץ להסתפק בעבודה בעלת דרג מקצועי נמוך מזה שזכה לה בארץ. יש לקחת בחשבון שגם קבלת אישור עבודה אורכת זמן ויכולה להימשך מס' חודשים בהם בן או בת הזוג נותרים חסרי מעש.

לא רק התמודדות מקצועית נוחתת על בן/בת הזוג שלעיתים נאלץ לחשוב על אפיקים מקצועיים אלטרנטיביים, אלא אף קשיים נוספים מתווספים לסיטואציה החדשה שגורמים פעמים רבות לאחד מבני הזוג תחושת חוסר שביעות רצון, בין אם מדובר על תחושת זרות וחוסר שייכות, בין אם מדובר על געגוע למשפחה ולחברים שנותרו מאחור או כל קושי הסתגלותי אחר.
אילן גת, מנכ"ל חברת דיוויד שילד, שמתמחה בביטוח רפואי לישראלים בחו"ל, מספר בראיון לאתר Ynet על קשייהם של בני הזוג "בתקופה זו, קל מאוד לבני הזוג להיכנס לדיכאון. התרבות חדשה, השפה זרה, אין להם עדיין חברים, הם לא מצליחים למצוא עבודה ומרגישים חסרי תועלת – זאת בזמן שבן הזוג שקוע בעבודתו החדשה, בעיקר בחודשים הראשונים, בהם צריך לעבוד יותר קשה".

סיון אביהוד, בעלת חברת השמה בארה"ב, מספרת בראיון לאתר 'TheMarker' כי "במקרים רבים אחד מבני הזוג לא מרוצה מהרילוקיישן, ומה שמרחוק היה נראה כהתנסות נהדרת עם תוכניות נפלאות — מתנפץ ונהפך לאתגר רציני״. לדברי אביהוד, ההתמודדויות והאתגרים הכרוכים ברילוקיישן משפיעים לא אחת גם על היחסים שבין בני הזוג. "אם הזוגיות חזקה אז מתמודדים עם האתגר, אבל אם הזוגיות לא חזקה — המצב הזה מעכיר את היחסים".

אז אולי אחרי הכול צדקה דורותי מ'הקוסם בארץ עוץ', כשאמרה:
There's No Place Like Home…