התא המשפחתי נחשב בעולם היהדות לא לעוד פן בחיינו אחד מיני רבים, אלא עומד בבסיסו של העם היהודי. יחסים משפחתיים הם אלה המקשרים בין הדור הקודם לדור הבא, ובכך מאפשרים את המשך השושלת. היהדות נשמרת על ידי מסורת אבות, כפי שנאמר בתורה "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ" (דברים לב, ז). לכן, יחסים בריאים, אוהבים וקרובים הם הכרחיים להמשכיות המסורת. כמו כן, יחסים בין משפחתיים יציבים ותומכים מעניקים חיות וכוחות לאדם, וכך יכול הוא לתפקד ולנהל את חייו בצורה איכותית וטובה יותר, בין בעיסוקיו הגשמיים ובין בעיסוקיו הרוחניים. מעבר לכך, היהדות רואה במסגרת המשפחתית כאמצעי לתיקון ושיפור האישיות שלנו, מכיוון שרק בה נדרש מאיתנו לצאת מהאנוכיות שבנו, להתפשר למען האחר, לוותר, לשנות הרגלים, להעניק ולתת – וכל זאת ללא פרסים, תעודות הוקרה או שבחי כבוד, כפי שמקבלים לאחר מעשה התנדבות שנעשה מחוץ לכותלי הבית. דווקא משום זאת הבית הוא המסגרת המיטבית בה נוכל לעבוד על עצמנו להיות לאנשים טובים יותר.
משפחה קרובה זה בריא
במחקר סוציולוגי שנערך באוניברסיטת טורונטו ביקשו החוקרים למצוא האם קשרים משפחתיים משפיעים על תוחלת חייו של האדם. החוקרים ביקשו מ-3,000 משתתפים בין הגילאים 57 עד 85 לנקוב בחמשת הקשרים הקרובים אליהם ביותר ולציין את טיב מערכת היחסים. החוקרים עקבו אחר המשתתפים וגילו כי אנשים בעלי מערכות יחסים בריאות עם בני משפחה דווקא, היו בעלי סיכון נמוך יותר לחולי המהווה סכנת חיים. אנשים שהקשרים הקרובים אליהם ביותר היו של בני משפחה והם הגדירו אותם כקשרים קרובים מאוד, היו בעלי סיכון של 6% למות במהלך 5 השנים הקרובות, לעומת 14% סיכון למות של אותם משתתפים שלא היו בעלי קשרים משפחתיים קרובים.
ד"ר ג'יימס איבניוק, החוקר שביצע את המחקר יחד עם עמיתו ד"ר פיליפ שומר מאוניברסיטת שיקגו, מסביר מדוע קשרים משפחתיים דווקא ולאו חברתיים הם אלה שמשפיעים על תוחלת חייו של האדם "בהשוואה לחברים, קבלת תמיכה מהמשפחה איננה מותנית בתוכן הרגשי של מערכת היחסים. בני משפחה מסוימים הם אולי מלחיצים או מעיקים, אבל הם עדיין יזכו לתמיכה ממשפחתם". הוא מוסיף כי ייתכן שקשרים משפחתיים הינם מספקים יותר מאשר קשרים חברתיים במובנים מסוימים.
חברים באים וחברים הולכים, החברים של הצבא החליפו אט אט את החברים של בית הספר, החברים של האוניברסיטה החליפו אט אט את החברים של הצבא, והחברים של העבודה תפסו מקום מרכזי יותר בחיי היום-יום. לעומת זאת, משפחה תמיד תהיה משפחה ללא שום תלות בזמן או מקום. בני המשפחה הם אלה שמלווים אותנו לאורך כל חיינו והם מהווים את הנוכחות היציבה ביותר בחיינו. דווקא משום זאת כ"כ חשוב לטפח את הקשרים עם האהובים והיקרים לנו ביותר.
מערכות היחסים שבין כותלי ביתנו משפיעות אף עוד יותר על חיינו מאשר עם בני המשפחה המורחבת, ולכן אווירה טובה בבית ויחסים בריאים ישפיעו בצורה מכרעת על התחושות, התפקוד, מצב הרוח והבריאות המנטלית שלנו ושל יקירנו.
לעיתים נראה שהמשפחה עליה פעם חלמנו לא משקפת בדיוק את המציאות הנוכחית. מה ניתן לעשות כעת? כיצד ניתן לחזק את הקשרים הבין משפחתיים? איך ניתן להביא לשיח מקרב עם הילדים, ואיך ניתן לשפר את הזוגיות?
להכניס שמחה וחיוביות לאווירה
מכירים את האנשים שרק נכנסים לחדר, ופתאום האווירה נהיית שמחה ואנרגטית יותר? אצל סוג אנשים אלו חיוביות וראייה טובה על החיים הן חלק מאישיותם, ואותה אנרגיה טובה קורנת מהם החוצה אל הסביבה.
אם נהיה אנחנו בתוך קורות ביתנו לאנשים חיוביים ושמחים יותר, האווירה בבית תהיה רגועה וחיונית, וממילא הקשרים הבין-משפחתיים יהיו בריאים וחזקים יותר.
אף אחד אינו אוהב להימצא בקרב אנשים שמבקרים ללא סוף, שופטים אותנו על המחדלים והטעויות שעשינו, כעוסים, מזלזלים בדברי האחר, עצובים או מתלוננים על כל העולם.
היהדות מלמדת אותנו את ההנהגה הרצויה עם ילדנו "שמאל דוחה וימין מקרבת" (מסכת סנהדרין, דף קז, עמ' ב). כלומר, את הביקורת לשם החינוך וההדרכה יש למעט כפי שיד שמאל היא היד החלשה, ואת האהבה והחום יש להרעיף בנדיבות כפי שיד ימין היא היד החזקה.
לכן, העצה הראשונה היא: מעטו בביקורת כלפי הילדים, וכאשר מדובר בבן/בת זוגנו – עדיף להימנע ככל הניתן. השתדלו למגר כל דפוס התנהגותי שלילי כמו שהוזכר לעיל.
כמו כן, הרבו בחיוביות: חפשו את המעלות שבאחר ושבחו אותו על כך, התפארו בהצלחה או במעשה טוב שבן משפחה עשה ואף שבחו אותו בפני בני המשפחה, הודו על מעשה טוב ועזרה שקיבלתם, עודדו את האחר ופזרו מילות מחמאה, הרבו במילות חיבה וחום, הזכירו מעשים טובים שקיבלתם מהאחר בעבר והראו לו כי לא שכחתם נשכחות. בנוסף, התמקדו במחשבתכם בחיובי הקיים בחייכם, בעצמכם ובבני משפחתם. הקטינו במחשבתכם את המגרעות והשלילי, והגדילו את הטוב הקיים. ואל תשכחו לפזר כמה שיותר חיוכים – מוצר נצרך כ"כ שלא צריך בשבילו את הארנק.
שבת – זמן איכות למשפחה
לא פעם דמיינו בצעירותנו כיצד כשיהיו לנו ילדים נשב עמם בפינת המשחקים ונקדיש להם שעות ארוכות של זמן הורה-ילד או כיצד נשב לשיחה ארוכה ורגועה עם בתנו או בננו המתבגרים, אך המציאות הטופחת על פנינו מזכירה לנו לא פעם כמה שהיא תובענית ודורשת.
רבים מאיתנו בעלי רצון ונכונות להשקיע זמן איכות בילדנו, אך עומס שגרת היום יום מצליחה למשוך אותנו לכיוונים אחרים בעל כורחנו.
נוכחות הורית חשובה עד מאוד לנפש הילד. היא בונה בהם ביטחון עצמי, תחושת יציבות ואף תורמת להתפתחותם הרגשית והנפשית. בנוסף, זמן איכות משפחתי הינו הגורם הראשון לחיזוק הקשרים בין בני המשפחה ולפיתוח שיתופיות רגשית. כאשר יש קשר קרוב בין ההורה לילדו, הילד יחוש בנוח יותר לשתף בקשיים, רגשות ויהיה נכון יותר לקבלת הדרכה מההורה. אם כן, מה ניתן לעשות כדי לפלס את הדרך לזמן משפחתי, והאם ישנו פתרון קסם?
השבת, היום המיוחד בשבוע, הוא היום בו ההורים פטורים מהעבודה והילדים ממוסדות הלימוד. דווקא ביום הזה קיים פוטנציאל עצום לחיבור ואיחוד התא המשפחתי, אך הדרך לממש אותו מחייבת הגבלות מסוימות שישמרו על זמן האיכות מפני הסחות חיצוניות.
תארו לעצמכם עובד הניגש לראיון עבודה חשוב, אך תוך כדי שמנהל העבודה מראיין אותו, המתראיין מציץ בפלאפון שלו ושולח הודעות פעם אחר פעם. הוא כמובן מציין בפני המנהל שמראיין אותו "סליחה, אני כבר איתך", אבל את העבודה כנראה שהוא כבר לא יקבל.
אותו הדבר בפגישה ראשונה בין בחור ובחורה צעירים. הם מחייכים זה לזו, נכנסים לבית הקפה ומתחילים לשוחח. הבחור שואל את הבחורה אודותיה, והנה לפתע צפצוף מלווה ברטט נשמע מכיוון הפלאפון של הבחור. הוא שולף אותו, מציץ, ועונה בתכתובת מהירה. "סליחה" הוא אומר. כמובן שהבחורה מבליגה וממשיכה בדיוק מאותו מקום בו היא נקטעה ע" הצפצוץ המוכר, אך לפתע נשמע לו צפצוף נוסף, ובלי לחשוב פעמיים שוב שולף הבחור את הפלאפון, מציץ ועונה בהתכתבות. כך פעם אחר פעם אחר פעם. הבחורה הבינה שהיא בסדר עדיפות משני לעומת הפלאפון של הבחור, ועם כל הכבוד – מגיע לה יותר טוב מזה.
הפלאפונים, הטלוויזיה, המחשבים וכל שאר הגירויים המפתים והמסקרנים לעולם יעיבו על התקשורת והיחסים בינינו כל עוד הם נמצאים ברקע. במקרה הזה התפאורה הצדדית לוקחת את תשומת הלב משחקני ההצגה עצמה – אנו ובני משפחתנו.
יום השבת הוא היום בו אנו שובתים ומתנתקים מכל העולם לטובת קשר עם בוראנו, משפחתנו ועם אנו עצמנו. על מנת שהנתק מהעולם שבחוץ יוכל להביא לידי חיבור עם החשוב לנו ביותר, יש צורך לסגור את השאלטר, ורק כך הניתוק עם הרחוק – יביא לחיבור עם הקרוב.
מדורי דורות מקובל בקרב קהילות ישראל שביום השבת יושבים יחדיו בני המשפחה סביב שולחן ערוך למופת ובו מאכלים ומטעמים משובחים. יחד בני המשפחה משוחחים בנחת על כל אשר על ליבם, צוחקים יחד, ופשוט נהנים זה מחברתו של זה ללא הסחות דעת או טרדות מבחוץ. לאורך כל השבת בני המשפחה מבלים זה במחיצת זה זמן איכות אמיתי המביא לידי קירוב הלבבות ובניית התא המשפחתי. השבת היא כמעין חומת מגן עבור הזוגיות והמשפחתיות שלנו, המאפשרת לנו לשים את כל שלל העיסוקים שלנו בצד ולהתפנות במלוא תשומת הלב אל יקירנו.
במקורות היהודיים נאמר על השבת "וקראת לשבת עונג" (ישעיהו, נח, יג), כלומר השבת היא יום של עונג אמיתי כאשר מקיימים אותה עם כל התנאים הנכונים שבאמצעותם ניתן להוציא לפועל את העונג הטמון בה.
רוצים לשמוע עוד על העונג הטמון בשבת? קראו את השאלה: אם שבת היא יום מנוחה, למה יש בה כל כך הרבה הגבלות?
זוגיות אוהבת
יחסים בריאים בין אבא ואמא אינם ערך זוגי בלבד, אלא בעלי משמעות והשפעה אדירה גם על הילדים עצמם. כאשר הילדים זוכים לראות קשר בריא ואוהב בין הוריהם, הם מקבלים תחושת יציבות המלווה אותם לאורך כל חייהם, הם רואים דוגמא אישית שתשפיע ברבות הימים על נישואיהם שלהם, וכן כל הבית מקבל חיות ותחושה של שלום ואהבה.
יחסים זוגיים בריאים אינם מגיעים מכוח עצמם אלא דורשים השקעה, לימוד על צרכיו של הצד השני ועבודה פנימית למען שלום הבית.
כשם שעבור רכישת מקצוע נדרש ידע מקדים, כן עבור הצלחת חיי הנישואים נדרש ידע מקדים.
כשם שאדם מוכן להשקיע זמן ואנרגיה ברכישת מקצוע לשם איכות חייו, כן מומלץ להשקיע זמן ואנרגיה בהצלחת חיי הנישואים לשם איכות חיינו. חיי הזוגיות אינם עוד אספקט אחד מיני רבים בחיינו, אלא הם מהווים מפתח לתפקוד שלנו בכל שטחי החיים: תפקוד במקום העבודה, אופן ההתנהלות מול הילדים, רמת הכוחות בניהול הבית, מצב הרוח ושמחת החיים. חיי נישואים הינם הקרקע עליה מושתת חיינו והשקעה בקשר עם בן/בת זוגנו תעניק מרבד פורה לחיים בריאים, שלווים ושמחים.
רוצים ללמוד עוד כיצד ניתן לשדרג את חיי הנישואים שלנו? קראו את השאלה: מה המתכון היהודי לזוגיות מאושרת?
מסכים חוצצים
במחקר מקיף שנערך על ידי האיחוד האירופי בקרב עשר מדינות באירופה, ישראל מוקמה בראש המדינות הסובלת מהתמכרות לאינטרנט. 12% מהנשאלים המתבגרים ממדינת ישראל אובחנו במחקר זה כמכורים לאינטרנט (!), כאשר בשאר המדינות שנבדקו אחוז שיעור המתבגרים המכורים לאינטרנט עמד על מחצית מאחוז זה.
ד"ר מוטי לוי ציין מספר עובדות מדאיגות בהרצאתו בכנס 'הפרעת קשב וריכוז': ילדים צופים בממוצע כ-6.5 שעות ביום בטלוויזיה; עד גיל 6 ילדים נחשפים לזמן כולל של מסך של כ-60 שעות בשבוע; אדם ממוצע מבזבז כ-10 שנים מחייו מול המסכים.
מכשירי המדיה השונים מציפים אותנו במידע וגירויים המנתקים את הקשרים הבינאישיים בעולמנו. הקשרים הווירטואליים הופכים להיות הדומיננטיים בעוד הקשרים המציאותיים מוזנחים ונדחקים לפינה. במחקרים שונים נמצא כי דווקא הרשתות החברתיות תורמות לתחושת הבדידות. פרופ' איתן כרם, מנהל בית החולים לילדים בהדסה ויו"ר עמותת 'גושן' הפועלת למען בריאות ורווחת הילד בקהילה הרפואית, מדגיש את חשיבות הקשר הורה–ילד: "חשוב לזכור שהזמן שמבלים הילדים מול המסכים הופך להיות זמן ללא הורים… הילדים זקוקים להורה לצורך התפתחות קוגניטיבית ורגשית, בעוד השהייה מול המסכים לבד מגבירה אצלם את תחושת הבדידות".
איגוד רופאי הילדים הישראלי ממליץ על הגבלת זמן מסך תוך מציאת חלופות לזמני הפנאי הפנויים. ניתן למצוא פעילויות חלופיות הדורשות הווי חברתי כגון: חוגים, פעילות ספורטיבית, זמן איכות עם בני המשפחה, ביקורים אצל בני משפחה המורחבת ומפגשים חברתיים וכו'.
כאשר נגביל את עצמנו, אפילו בצורה מאולצת, מכלי המדיה השונים נגלה כמה זמן יקר ערך התפנה עבור בני זוגנו וילדנו. אם נגדר בגדרות אותן נגדיר מראש את אותו זמן רב שמוקדש לגלישה ברשתות חברתיות או לצפייה בעוד תוכנית טלוויזיה, נוכל להרוויח זמן רב אותו ניתן יהיה להקדיש למטרה חשובה יותר של העמקת הקשרים עם בני משפחתנו.
רוצים לקרוא על השפעת זמן מסך על בריאותנו הנפשית והבריאותית? רוצים לדעת מהן ההשלכות ההתנהגותיות, החינוכיות והחברתיות של המדיה על ילדינו? קראו את השאלה: הילדים תקועים מול המסך. האם אפשר אחרת?
