קצר וקולע
מדברים תכל'ס
סרטונים
המחשת וואטסאפ
סיפור מהחיים

הגבר והאישה בנויים באופן שונה מבחינת פנימית, ולכן על כל אחד מהצדדים ללמוד למה הצד השני זקוק בתוך מערכת זוגית. הרמב"ם מונה הנחיות עבור כל אחד מן הצדדים. בנוסף, היהדות מלמדת שהדרך לליבוי האהבה עוברת דרך נתינה והענקה לאחר. וכן, אורח החיים היהודי כולל בתוכו מספר מנגנונים שמהווים שמירה על חיי הנישואין

מהן העצות שמעניקה היהדות להצלחת הקשר הזוגי?

בעולם שבו המילה "גירושין" כבר מזמן הפסיקה להיות מילה גסה, כיצד ניתן לבנות קשר נישואין בריא, קרוב ואוהב? מה משמעותה של אהבה ביהדות? מהן העצות מתוך המסורת היהודית לשלום בית יציב ואיתן? ומהם הצרכים הנפשיים של הגבר ושל האישה בקשר זוגי?

כמעט שליש מהזוגות בישראל מוצאים את דרכם לרבנות… להתגרש. מדוע זה קורה? איך זה יכול להיות שכל כך הרבה אנשים חולמים על זוגיות, סוף סוף מוצאים את "האחד" ומתאהבים, ואחרי כמה שנות חיי נישואין מפרקים את החבילה? מדוע כל כך הרבה ממערכות הנישואין שכן מחזיקות מעמד אינן מערכות בריאות המלאות בשמחה ואושר, אלא מערכות שהמילה שהכי מתאימה לתאר אותן היא: "סוחבים…"? מדוע מערכת נישואים של אהבה והרמוניה נראת כתופעה נדירה בימינו, ואולי אף כלא מציאותית? האם ישנו מתכון לזוגיות טובה ומאושרת, ואם כן – למה לא כולם משתמשים בו?

ובכן, היהדות בהחלט מספקת 'מתכון' לזוגיות, והסיבה שלא כולם משתמשים בו היא שהוא מצריך יציאה מאזור הנוחות שאליו הורגלנו עד יום חתונתנו.
הוליווד דאגה לתכנת בנו מנגנון תפיסה עקום מאוד לרעיון האהבה. למעשה, על תפיסת רעיון האהבה העקום גדלנו עוד משחר ילדותנו, עם אגדות סינדרלה, שלגיה או בת ים הקטנה. שם, באותן פנטזיות לא ראליות (באגדות הילדים או בסרטים), הגיבור והגיבורה מתאהבים זה בזו ממבט ראשון, ולאחר עלילה מפותלת שבו המכשפה/האישה האחרת מנסה למנוע את אהבתם, הם זוכים לשוב זה לזרועות זה, להינשא, ומאז הם חיים Happily Ever After…

גדלנו עם תפיסה שאהבה זה משהו שפשוט קורה, ואמור להימשך משם… לא? ואם האהבה נגמרת עם הזמן, אז עומדות לפנינו שתי אפשרויות: האחת, לסיים ולהתחיל פרק ב', והשנייה, לגרור 'בשביל הילדים', או סתם כי 'אלה החיים ונסתדר עם מה שיש'.
בשום סרט או סיפור אגדה דמיוני הגיבורים לא צריכים לשלם משכנתא, לשטוף את ערימת הכלים שהצטברה בכיור, לאסוף את פירורי הבמבה שהילד דאג להשאיר או לקום בפעם השלישית בלילה לתינוק שבוכה. ומה היהדות אומרת? היהדות אומרת שדווקא שם טמון הפוטנציאל לצמיחתה של אהבה אמיתית… איך ולמה? אז בואו נתחיל…

בשביל מה בכלל להתחתן?

התורה מסבירה לנו כי סיבת הגעתנו לזה העולם אינה כדי לעשות על האש עם החבר'ה, או לקדם קריירה מדופלמת, ואפילו לא למען הבאת דור המשך גרידא. התורה מסבירה שכל אחד ואחת מאיתנו הגיע לכאן כדי לעבור מסלול שבסופו הוא ייהפך לאדם גדול יותר, נעלה יותר וטוב יותר. לא באנו לעולם כדי להיכנס, להתקיים ולחיות 80-90 שנה, ולצאת כמו שנכנסנו. התורה מסבירה כי האמצעי היחידי שבו נוכל לעבוד על הפנימיות שלנו ולהשתנות כאנשים הוא חיי נישואין. המסגרת של חיי נישואין תובעת מהאדם לצאת מאזור הנוחות שבו הוא חי עד כה, לשנות הרגלים לטובת האחר, להתחשב ברצון השני, לוותר על חלק מהרצונות שלו, לפתח גמישות, לדעת להתאפק, להבליג ו"לנשוך את השפתיים" גם כשממש קשה. 

אפשר לדמות כניסה לחיי נישואין למשל הבא: אתם נכנסים לאוטובוס ומתיישבים במושב כפול ריק מאדם, מניחים את התיק שלכם במושב שלצדכם, מתבוננים בחלון ונהנים מהנסיעה השקטה והמרווחת.
באחת התחנות עולה לאוטובוס נוסע נוסף, ומבקש לשבת לצדכם. אז אתם נדרשים לקחת את התיק הכבד שהיה מונח לידכם, ולהניח אותו על ברכיכם, לזוז טיפה לעבר החלון ולהצטופף. עכשיו קצת פחות נוח ומרווח…
טוב, אלה הם חיי נישואין – הם דורשים מאיתנו, והם קצת פחות נוחים מאשר חיי רווקות שבהם כל אחד אדון לעצמו. כשמתחתנים, פתאום יש מישהו שצריך להתחשב בדעתו וברצונותיו, ולשנות את התכנונים שהיו לנו. 

ועם כל זאת שזה פחות נוח, זה היה בדיוק, אבל בדיוק, התיכנון של יוצר האדם, אלוהים. הוא רצה ליצור מסגרת שתכריח אותנו להתאמץ מנטלית ולהיות טובים יותר. דומה הדבר לתהליך ניקוי וזיכוך יהלומים, שבו לוקחים שני יהלומים ומשפשפים אותם זה בזה. רק על ידי השיפשוף מתקבלים יהלומים נקיים ומזוככים. אז בפעם הבאה שבעלך/אשתך קצת יעצבנו אתכם, תדעו שאם תצליחו להבליג ולוותר למען השלום – הצלחתם לעבור עוד 'שפשוף' קטן שניקה אתכם מדחפים שליליים, וקידם אתכם צעד אחד קדימה כבני אדם משופרים. 

סטודנט לאהבה

הרבה מן הזוגות חושבים מפעם לפעם כי אינם מתאימים זה לזו, וכי אולי היה עליהם לבחור בבן זוג אחר, שדומה להם יותר. ובכן, היהדות אומרת כי "ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת, בת פלוני לפלוני" (מסכת סוטה, דף ב, עמ' א). דהיינו, זה אולי נראה שאנחנו אלה שבחרנו את הצד השני, אך למעשה אלוהים הוא זה שבחר עם מי נתחתן, ואת מי שיהיה הכי טוב בשבילנו. אין כאן שום צירוף מקרים או שילוב של נסיבות שהביאו לכך שתעמדו מתחת לחופה עם זה שלצדכם, אלא רצונו של ה' בלבד. עובדה זו בלבד יכולה להקל מעלינו ולהסיר מחשבות סוררות שאומרות 'אולי בחרתי לא נכון'. כך ה' רצה, ולכן כך קרה. 

אז איך בכל זאת מסתדרים, למרות כל ההבדלים בינינו? ישנו משפט מפורסם בקרב יועצי הנישואים, שאומר "אין זוג לא מוצלח. יש זוג לא מודרך". על מנת שנצליח במערכת היחסים החשובה בחיינו, עלינו להשקיע זמן כדי ללמוד מה הצד השני צריך מאיתנו, מהן החובות שלנו כלפיו ומה מוטל עלינו לעשות כדי לשפר את חיי הנישואין. כדאי להתחיל מלימוד בנושא שלום-הבית כבר בתקופת הרווקות, על מנת להגיע עם כלים לתוך חיי הנישואין, אך גם אם לא עשינו זאת, אף פעם לא מאוחר, וניתן להתחיל בלימוד כבר מהיותנו נשואים. אף יותר מזה, מומלץ לאורך כל חיי הנישואין להמשיך וללמוד בנושא שלום הבית. בכל מקצוע ממשיכים ללמוד ולהשתלם גם לאחר סיום הלימודים הרשמי: רופאים, עורכי דין, מורים. גם האהבה דורשת תחזוקה מתמדת. שמיעת הרצאות, קריאת ספרים, השתתפות בסדנאות ושיחה פתוחה וכנה בין בני הזוג תסייע מאוד לשמירה על קשר חם וטוב לאורך שנים.

רוצים לאהוב יותר? תנו יותר

את מי אנחנו אוהבים יותר – את אלה שנותנים לנו, או את אלה שאנו נותנים להם? אף על פי שזה כיף ונעים לקבל טובות, מתנות והשקעה מהאחר, אנו תמיד נאהב יותר את אלה שאנו מעניקים להם. חשבו על אהבה הורה לילדו. וכי הילד נתן משהו להורה? ההורה הוא זה שהשקיע בילד כל כך הרבה זמן, כסף, אנרגיה וכוחות. הוא טיפל בו, האכיל אותו, קם עבורו בלילות, לקח אותו לרופא, כיבס לו בגדים, החליף לו בגד שלכלך בדיוק דקה אחרי שהלביש אותו בבגד נקי, החליף טיטולים וכו' וכו'. כל כך הרבה השקעה, ללא טיפה של קבלה חוזרת, ודווקא זה יצר אהבה אדירה כל כך. ההשקעה של עצמי באחר יוצרת בנו קשר וחיבור אל האחר כי ממש נתנו מעצמנו, מנפשנו, לצד השני, ודווקא זה מה שיצר את החיבור אליו.
זוהי גם הסיבה לכך שאומן ירגיש חיבור כלפי פרי אומנותו, או סופר לפרי עטו, משום שחלק ממנו נמצא בתוך אותו הדבר שבו השקיע מעצמו.
הרב אליהו דסלר, מגדולי הרבנים בדור הקודם, כתב בספרו "יותר ממה שהנתינה באה בעקבות האהבה – האהבה באה בעקבות הנתינה" (מכתב מאליהו, קונטרס החסד).
הרב דסלר אומר לנו במילים אחרות: אל תחכו שתרגישו את האהבה והרצון לתת ורק אז תעניקו לאחר, אלא תעניקו גם כשלא מתחשק כל כך, ואז אותה הענקה היא זו שתפתח לכם את הלב. 

אותו רעיון מובא גם במדרש: "אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הווה נושא ונותן בטובתו" (מסכת דרך ארץ זוטא, פרק ב'). זאת אומרת שהדרך אל האהבה עוברת דרך הנתינה.
אומנם נדרשת ההתאהבות הראשונית, אך היא מהווה את הבסיס ההתחלתי. על מנת לפתח את האהבה אין לשבת בחיבוק ידיים ולקוות שהיא תקרה מאליה, אלא יש לגרום לה לקרות בעזרת מאמץ. לכן, אם אתם רוצים להרבות את אהבתכם כלפי הצד השני, תתחילו להעניק, להשקיע ולתת.

העולם המודרני משוכנע שרגשות הם דבר ש"קורה" לנו. משום כך, גם אהבה היא דבר שאמור לקרות בין שני בני זוג שנפגשים במקרה, כמו בביטוי האנגלי: To Fall In Love, "ליפול לתוך האהבה". אך היהדות מלמדת אותנו שנדרשת עבודה כדי שזה יקרה. היא מלמדת אותנו שחיי נישואין יכולים להיות גן עדן, אך נדרשים לכך עבודה מנטלית ומאמץ מצדנו.
התשובה לשאלה שבכותרת, 'מה המתכון לזוגיות מאושרת?', היא קודם כל לקחת אחריות על האהבה! איש לא יגרום לזוגיות שלכם לעבוד במקומכם. כן, על הזוגיות צריך לעבוד, כמו על כל דבר בעולם. היא לא נוצרת מעצמה.

עזרה ראשונה לחיי נישואין

לגבר ולאישה ישנם צרכים שונים. גבר ואשה אינם זהים; כל אחד מהם נושא תכונות אחרות. גם כשמדברים על שוויון בין המינים, כולם מבינים כי ישנם הבדלים מהותיים בין גברים לנשים, שאי אפשר להתעלם מהם בקשר הזוגי.
כשם שצורת הגוף של הגבר והאישה שונים, כך מבחינה פסיכולוגית ונפשית הם בנויים באופן שונה, ועל כן לכל אחד מהם צרכים שונים מהצד השני במסגרת הזוגית. על כל אחד מהצדדים להעניק לצד השני את מה שהאחר זקוק לו, ולא את מה שהוא חושב שהצד השני צריך.
אם בעיני אישה אהבה מתפרשת במילים טובות ויחס חם, והגבר מצידו חושב שאהבה מתפרשת בקצת עזרה בכביסה ובכלים, הוא אולי מעניק לה ומקל עליה, אך מחסיר ממנה את הדבר החשוב ביותר שהיא זקוקה לו ממנו. וכן להפך, אם הגבר זקוק לרוב מאשתו ליחס מכבד, אך היא לעומתו סבורה שעניין זה הוא משני, ובמקום זה מעניקה לו מתנות יפות, ובכך סבורה שהיא מעניקה לו את צורכו, הרי היא פוגעת בטיב הקשר, שכן היא מחסירה ממנו את הדבר שעומד עבורו בראש סולם הצרכים בקשר הזוגי. לכן חשוב עד מאוד ללמוד למה האחר זקוק ממני.

אם ברצוננו ליצור מערכת חיי נישואין בעלת הרמוניה, אהבה ושלום, יהיה עלינו להתמקד בחלק שלנו במערכת הזוגית, בתרומה שלנו ובתפקיד שלנו, ולא לדרוש מהאחר שישתנה או ייתן את חלקו. בשעה שהעולם זועק 'עמוד על זכויותיך!', היהדות מדגישה 'דע את חובותיך'. אך אל דאגה, ברגע שאתם תהיו טובים יותר כלפי הצד השני, השינוי לטובה מצדו של השני יגיע בשלב מוקדם או מאוחר יותר. תהיו אתם טובים יותר, ובשלב מסוים, באופן טבעי, גם האחר יהיה טוב יותר כלפיכם. 

אז מה החובות שלנו? הרמב"ם, מגדולי הפוסקים, מונה בספרו 'משנה תורה' כמה הנחיות קצרות עבור הבעל, וכמה הנחיות קצרות עבור האישה. 

גברים, בואו נלמד מה הנשים באמת צריכות מאיתנו:
"צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז". אז מה זה אומר?

  • לא אומרים הכול. לפעמים נדמה כאילו קשר זוגי טוב הוא קשר פתוח, שבו אפשר להגיד את כל העולה על רוחנו. ממש לא! היהדות דורשת מהאדם לא להיות "דוגרי", אלא להיפך: "ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז". יתר על כן, האישה בטבעה היא רגישה יותר, ולכן יש להיזהר שלא לומר דבר שיפגע בה או יצער אותה.
  • לפרגן במתנה. אם קיימת אפשרות כלכלית, יש להשתדל ברכישת תכשיט או מתנה שישמחו את האישה. ניתן להסתפק גם במתנה בעלת מסגרת תקציב מצומצם, שמראה על תשומת לב ומעניקה יחס חם. 
  • מילים טובות. אישה צריכה מבעלה בעיקר שיספק את צרכיה הרגשיים, ולכן יש להרבות במילים טובות וחמות, יש להעניק מחמאות, לומר דברי שבח והודיה, וכן מילות הערכה והזדהות.
  • שליטה רגשית. על הגבר להקרין שמחה ועוצמה גם כאשר הוא אינו מרגיש כך, וכן יש להימנע מהתנהלות של רגזנות וכעס, שכן הדבר יוצר אווירה רעילה. הגבר מהווה את החוסן והביטחון השוררים בבית, וכאשר הוא עצב או כועס, זה משפיע על כל בני הבית. ואם הוא שמח, חייכן, סבלן ושלו – הרי כל בני הבית מתמלאים בתחושה טובה ורגועה. 
  • תקשורת. השיחה היא האמצעי המהותי שדרכו נבנה הקשר, ועבור האישה, שיחה היא הדבר הכי משמעותי ליצירת חיבור. לא סתם מדריכי נישואין רבים מנחים בני זוג בתחילת דרכם לשוחח מדי יום זמן ממושך – לפחות שעה. על מה מדברים כל כך הרבה? בהתחלה זה אולי נראה קצת מאולץ, אבל כשמפנים זמן לשיחה, הנושאים באים מאליהם. הזמן המוקדש לשיחה הוא גם הזדמנות נהדרת לתרגל את עניין ההקשבה העמוקה – לאפשר לבן/בת הזוג מרחב בטוח של שיחה על נושאים המטרידים אותם, מבלי להרגיש ששופטים אותם. אין דבר שמחזק יותר את האהבה מאשר להרגיש נאהב בזכות מי שאני.


נשים, בואו נלמד מה הגברים שלנו באמת צריכים:

"וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה… ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן. ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח". אז מה זה אומר?

  • לעשות ממנו גבר. גברים זקוקים לתחושת סמכותיות מיוחדת מנשותיהם. אישה שמפגינה כבוד לבעלה מעוררת אצלו תחושת הערכה ושמחה, ומאפשרת לו להוציא מתוכו את כל הפוטנציאל הקיים בו, ולתפקד בכל שטחי החיים בצורה הטובה ביותר.
    גם גבר שנמצא בתפקיד ניהולי במקום עבודתו, זקוק לתחושת הסמכותיות מאשתו דווקא, ואין לכך תחליף. הוא זקוק להרגשה שאשתו סומכת עליו, מאמינה בשיקול הדעת שלו, הולכת אחר ההחלטות שלו ובקיצור – רואה בו "גבר". 
  • דיבור מכבד. בגלל הצורך הבסיסי של הבעל מיחס מכבד מאשתו, יש לשים לב לא לדבר לבעל בצורת דיבור מזלזלת, או לשלול בהינף יד את דעתו או אמירתו. להיפך, יש לדבר עמו בצורה מכבדת, אף כשהדבר שנאמר על ידו נשמע כמשולל היגיון. 
  • ללמוד לומר 'כן'. בתקופה שבה רוח הפמיניזם שולט, גם התור לפתיחת תיקי גירושין ברבנות מתארך… הפמיניזם שחדר לעולמנו מכיל בתוכו טעות יסודית, שאומרת 'גבר ואישה הם אותו הדבר'. היהדות לא טוענת כי הגבר נעלה מהאישה או כי האישה נעלית מהגבר, אלא שלכל אחד ישנו תפקיד וייעוד שונה, וכן צרכים נפשיים שונים. היהדות טוענת כי הגבר והאישה הם לאו דווקא בעלי מעמד שונה, אך הם כן שונים במהותם. אשר על כן, לגבר ולאישה ישנם צרכים נפשיים שונים. אחד מההבדלים הבולטים הוא הצורך הגברי לראות את אשתו הולכת אחריו כמנהיג. ובינינו, גם האישה תשמח להרגיש שבעלה הוא 'מנהיג'. אז בואו נחיה ככה. אפשרי את לפעמים לוותר וללכת אחרי ההצעות של בעלך, גם אם חשבת קצת אחרת. עבורך זה לא קריטי, אבל אצלו זה בנימי נפשו… 
  • להראות לו שטוב לך. גבר מסוגל להתמודד עם ביקורות או תלונות ממקורות שמבחוץ לביתו, כמו העבודה, השכן או המשפחה המורחבת, מלבד מקור אחד – אשתו. בעל רואה בביתו מקום של קן משפחתי חם ומוגן, אך אם הוא מגיע הביתה ואשתו מלאה בכעסים, תלונות וביקורת, הוא יהפוך לאדם קטנוני, כעסן וחסר שקט פנימי. לכן חשוב שהאישה תקבל את פני בעלה בשובו הביתה בחיוך, תתעניין בשלומו ותציע לו לאכול או לשתות. בנוסף, חשוב שהיא תשדר לו או תגיד מפורשות כמה היא שמחה בו, וכמה באופן כללי טוב לה. בעל צריך להרגיש שטוב לאשתו, כיוון שאם לא כך, הוא חש שהוא זה שאשם בחוסר השמחה שלה, הוא מרגיש שהוא כשל בתפקידו וחש אכזבה עצמית.


התורה שומרת על הזוגיות

באורח-החיים היהודי, המתנהל על פי רוח התורה, כלולות הנהגות ומצוות שמהוות שמירה והגנה על המערכת הזוגית. מובן שסיבת קיומן היא שכך ציווה ה', אך הן טומנות בתוכן איכות חיים. 

  • הסוד של טהרת המשפחה. אחת המצוות החשובות ביהדות בכלל, ובין בני זוג בפרט, היא טהרת המשפחה, כלומר שמירת ההלכות הנוגעות לריחוק בין בני הזוג בימים שבהם האישה נמצאת בימי הווסת ו-7 ימים לאחר סיומו, כשלאחריהם יש לטבול במקווה. מעבר לכך שזוהי מצווה גדולה, היא תורמת לחיי הזוגיות ומונעת שחיקה של הרגל ושגרה. המשחק של קרבה-ריחוק לסירוגין בימות החודש, מכניס לתוך חיי הנישואים תנועה של התחדשות, רענון ואף געגוע מתוק (להרחבה בנושא תוכלו לקרוא את השאלה: מה הקטע עם המקווה? אמבטיה בבית זה לא טוב מספיק?).
  • הפרדה בין המינים. הנאמנות בין בני זוג היא דבר חשוב ביותר. בלי אמון ובלי היכולת לסמוך על הצד השני שיישאר נאמן לי, אי אפשר לקיים קשר חם ואינטימי באמת. פגיעה בנאמנות היא דבר שאי אפשר לתקן אחר כך, וברוב המקרים היא מפרקת את הנישואין. לשם כך, היהדות מנחה את בני הזוג (וגם אנשים שעדיין לא נישאו) להתרחק מקשרי ידידות עם בני המין השני. בנוסף, היהדות הגדירה 'הלכות ייחוד', שלפיהן אין לגבר ואישה (למעט קרובי משפחה) לשהות יחד לבד במקום סגור. שמירה על הלכות ייחוד כמובן מסייעת מאוד לשמירה על חיי הנישואין.
  • עוד גדר של צניעות – להיזהר מרשתות חברתיות. מחקר בריטי שנערך על ידי עו"ד לגירושין בשנת 2012 מצא כי ב-30% מהתביעות לגירושים שהוגשו במדינה, הגורם לגירושין היה קשור לרשתות החברתיות! מאז השיעור רק הלך וגדל. מחקר נוסף שנערך ע"י ד"ר ראסל קלייטון מאוניברסיטת מיזורי מצא כי אדם שמשתמש לעיתים תכופות ברשת חברתית, צפוי לחוות קונפליקט זוגי שיביא לפרידה או לגירושים. אנשים חושבים "לי זה לא יקרה", אך זה מה שגם אותם 'מפרקי משפחה' חשבו לעצמכם כשהם נכנסו לפייסבוק בצורה תמימה. אף אחד מהם לא דמיין לעצמו שברגע זה הוא סולל לעצמו את המסלול הישיר לפירוק הבית.
  • אשתך – היחידה שקיימת לעיניך. התורה מצווה את הגבר שלא להסתכל בהתבוננות בנשים אחרות, או אף בראיה שטחית, בנשים שאינן לבושות על פי גדרי הצניעות, פרט לאשתו. הלכה זו נלמדה מהציווי "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר ט"ו, ל"ט). זו גם הסיבה לכך שגברים שומרי תורה ומצוות לא רואים טלוויזיה או מבקרים בקולנוע. גבר שנמנע מלהיחשף ליופיין של נשים אחרות, זוכה לכך שאשתו תיראה עבורו אפילו יותר יפה ממה שהיא, בעקבות חוסר ההשוואה לנשים אחרות.
    תעשיית הבידור מלאה בגברים ובנשים שמשקיעים זמן וכסף רב במראה החיצוני, ואף נבחרו בקפידה להיות מאלה המוצגים על גבי המסך. הימנעות מחשיפה לגברים ולנשים אחרות מהווה הגנה נוספת על היופי של הקשר הזוגי שלנו.
המשך קריאה ↓

1

עצתו של שלמה המלך

בתלמוד נאמר כי בימי עבר היה נהוג לשאול חתן לאחר חתונתו "מצא או מוצא"? פשר השאלה המוזרה מרמז לשני פסוקים בתנ"ך: "מצא אישה מצא טוב" (משלי י"ח, כ"ב), ו"ומוצא אני מר ממוות את האישה" (קהלת ז', כ"ו). במבט שטחי נראה כי השאלה התמימה ביקשה להבין האם החתן מצא את אשתו הטרייה כטובה, או שהוא מוצא אותה מרה ממוות… האם באמת ראוי לשאול חתן צעיר אם הוא מרוצה לאשתו?! מנהג זה נראה תמוה ולא מובן, אך אם נציץ פנימה יותר נגלה שלא הייתה זו שאלה כלל, אלא תזכורת ועצה לחיי נישואים טובים. הכיצד?
שני פסוקים אלה נאמרו ע"י שלמה המלך, אך נראים כהפוכים לחלוטין, ומלבד זאת, הפסוק השני יכול היה להיאמר בלשון זו: 'האישה מרה ממוות', אך הפסוק נכתב דווקא במילים "מוצא אני מר ממוות את האישה". אם כן, מה בכל זה שלמה המלך רוצה לומר לנו?
ההבדל בין הזוגיות המתוארת בשני הפסוקים נובע מנקודת שוני אחת: מה אתה מחפש בזוגיות – הענקה לאחר, או את העונג הפרטי שלך? את האישה שמולך, או את עצמך?
אם אתה מוצא שזוגיות זה ה'אישה', זה האחר שמולך, כפי שמתואר בפסוק הראשון, כלומר נתינה והענקה לאחר – תזכה לזוגיות פורחת, וכמובן הצד השני יהיה הראשון שירצה לתת בחזרה.
אך אם אתה מוצא שזוגיות זה ה'אני', כפי שמתואר בפסוק השני, כלומר קבלת טובות הנאה עבור עצמך – הזוגיות תהיה מרה. המילה 'אני' המצוינת בפסוק השני באה ללמד אותנו כי בזוגיות שמתבססת על אנוכיות ואגו, המיוצגים על ידי המילה 'אני', בני הזוג ינחלו סבל רב ומרירות. שלמה המלך, שכתב פסוקים אלה, בא ללמד אותנו כי תנאי הכרחי לזוגיות מלאה בהרמוניה ובשלום היא ראיית האחר, התחשבות באחר ורצון להיטיב עמו.
עיקרון יסודי בסוגיית הנישואין הוא מי עומד במרכז הקשר – אני או בן/בת הזוג? במקום לשאול "מה אני יכול לקבל?", נסו לשאול "מה אני יכול לתת?". שאלה שתהפוך את החיים למתוקים הרבה יותר…

המשך קריאה ↓

4

כבוד הדדי

לפני הכל ואחרי הכל, בקשר זוגי שמתבסס על אמונה בצלם אלוהים אמור לשרור כבוד הדדי בין בני הזוג, כמו שכתב הרמב"ם: "לעולם יהא האדם זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של האדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָה" (של שרה אשתו), וכן "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו" (מסכת בבא מציעא, דף נט, עמ' א). הדבר נכון גם לגבי האישה: "וכן ציוו חכמים על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדי". מסופר על אחד מגדולי הרבנים בירושלים שאחד מתלמידיו ליווה אותו לביתו. לפני כניסתו הביתה עצר הרב על מנת לסדר את עצמו, ליישר העניבה ולהחליק את זקנו, ושאל את תלמידו אם הוא אכן נראה מסודר. התלמיד הסיק שבבית מחכים לרב אורחים, ולכן הוא משפר את הופעתו, אולם הרב השיב שאף אורח אינו ממתין לו בביתו. הוא הסביר את פשר הטבת בגדיו ביחסו אל אשתו: "חז"ל אמרו 'איש ואישה שזכו – שכינה ביניהן', ומתכונן אני להיכנס אל השכינה (גילוי מסוים של ה'). לכן הכנתי עצמי לקראתה…", כשהוא למעשה מדבר אודות אשתו. חשוב לזכור, הכבוד ההדדי אינו אמצעי תועלתי לשלום בית, אלא תפיסת חיים מהותית!

המשך קריאה ↓

2

"הרגל של אשתי כואבת לנו"

הרב אריה לוין זצ"ל היה צדיק ירושלמי שנודע בזכות מעשי החסד שעשה, ולבו הרחום. הוא כונה "אבי האסירים", על שם מנהגו במשך 25 שנה לבקר את אסירי בית הכלא ולעודד את רוחם. אף בשבתות וחגים היה נוהג ללכת אליהם רגלית, וכן היה נוהג לבקר ולסייע למצורעים בבתי החולים, שלא זכו למבקרים בעקבות חשש ההידבקות. אחת האנקדוטות המוכרות ביותר אודות רבי אריה לוין היא הפעם שבה ליווה את אשתו לרופא, ואמר לו: "הרגל של אשתי כואבת לנו". סיפור זה מהווה סמל מופת לזוגיות של אחדות אמיתית. בין רבי אריה לוין לאשתו הייתה הזדהות, אהבה ואיחוד אמיתי, ממש כפי שהתורה מעודדת אותנו לשאוף בחיי הנישואין של כל אחד מאיתנו, אידיאל של אדם אחד, שני חצאים שהופכים לאחד שלם: "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב', כ"ד).

המשך קריאה ↓

5

נישואין ואושר

ב'מחקר האושר הגדול' שנערך בישראל בשנת 2018, בהובלת משרד המדע והטכנולוגיה ובהנחיית ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית וראש החטיבה לפסיכולוגיה ורוח בביה"ס לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, עלה באופן ברור כי אנשים נשואים מאושרים הרבה יותר מאשר רווקים, פרודים וגרושים. "מחקרים רבים בעולם המערבי טוענים בתוקף שאנשים נשואים מאושר יותר… הנתונים מראים כי גם בערים שוקקות חיים ואנשים צעירים כגון ת"א, אנשים נשואים מאושרים יותר". עוד עלה כי ילדים הם אכן שמחה, ומספר הילדים מנבא את מידת האושר. "חשוב לזכור את ההבדל בין 'אושר' לבין 'הנאה', שכן הניסוי שלנו שם את הדגש בשאלות שלו על אושר במובן עמוק יותר, משמעותי יותר, כזה שקשור להערכת החיים שלנו באופן כולל ופחות לרמת ההנאה היומיומית שלנו", אומר ד"ר דורון. "על רקע זה, התוצאות אינן מפתיעות, ואין ספק שילדים, שעלולים לפעמים להפחית את רמת ההנאה היומיומית שלנו, בהחלט מסבים לנו משמעות עמוקה לחיים".

המשך קריאה ↓

3

לראות את הטוב

אנשים אוהבים להרגיש אהובים, ואין מקום טוב לשם כך מאשר הקשר הזוגי. התורה מצווה "הווי דן את כל האדם לכף זכות" (משנה אבות, פרק א', משנה ו'). כאשר רואים אדם שאינו נוהג כפי שאנו חושבים שצריך לנהוג, עלינו לנסות להיות סלחניים כלפיו בחשיבתנו, לנסות להבין מדוע הוא נהג כך, ולראות בו את הנקודה הטובה במקום להטיח בו ביקורת. עיקר המאמץ בקשר הזוגי צריך להיות על ראיית הטוב שבאחר, הערכה, מחמאות, הודיה ומחילה על הטעויות. כדאי לנסות להעתיק את זווית הראייה לזווית של אהבה. כאשר השיח בבית הופך משדה קרב לאזור של אהבה וצמיחה, הרבה דברים טובים קורים לכל בני הבית.

המשך קריאה ↓

1

עצתו של שלמה המלך

בתלמוד נאמר כי בימי עבר היה נהוג לשאול חתן לאחר חתונתו "מצא או מוצא"? פשר השאלה המוזרה מרמז לשני פסוקים בתנ"ך: "מצא אישה מצא טוב" (משלי י"ח, כ"ב), ו"ומוצא אני מר ממוות את האישה" (קהלת ז', כ"ו). במבט שטחי נראה כי השאלה התמימה ביקשה להבין האם החתן מצא את אשתו הטרייה כטובה, או שהוא מוצא אותה מרה ממוות… האם באמת ראוי לשאול חתן צעיר אם הוא מרוצה לאשתו?! מנהג זה נראה תמוה ולא מובן, אך אם נציץ פנימה יותר נגלה שלא הייתה זו שאלה כלל, אלא תזכורת ועצה לחיי נישואים טובים. הכיצד?
שני פסוקים אלה נאמרו ע"י שלמה המלך, אך נראים כהפוכים לחלוטין, ומלבד זאת, הפסוק השני יכול היה להיאמר בלשון זו: 'האישה מרה ממוות', אך הפסוק נכתב דווקא במילים "מוצא אני מר ממוות את האישה". אם כן, מה בכל זה שלמה המלך רוצה לומר לנו?
ההבדל בין הזוגיות המתוארת בשני הפסוקים נובע מנקודת שוני אחת: מה אתה מחפש בזוגיות – הענקה לאחר, או את העונג הפרטי שלך? את האישה שמולך, או את עצמך?
אם אתה מוצא שזוגיות זה ה'אישה', זה האחר שמולך, כפי שמתואר בפסוק הראשון, כלומר נתינה והענקה לאחר – תזכה לזוגיות פורחת, וכמובן הצד השני יהיה הראשון שירצה לתת בחזרה.
אך אם אתה מוצא שזוגיות זה ה'אני', כפי שמתואר בפסוק השני, כלומר קבלת טובות הנאה עבור עצמך – הזוגיות תהיה מרה. המילה 'אני' המצוינת בפסוק השני באה ללמד אותנו כי בזוגיות שמתבססת על אנוכיות ואגו, המיוצגים על ידי המילה 'אני', בני הזוג ינחלו סבל רב ומרירות. שלמה המלך, שכתב פסוקים אלה, בא ללמד אותנו כי תנאי הכרחי לזוגיות מלאה בהרמוניה ובשלום היא ראיית האחר, התחשבות באחר ורצון להיטיב עמו.
עיקרון יסודי בסוגיית הנישואין הוא מי עומד במרכז הקשר – אני או בן/בת הזוג? במקום לשאול "מה אני יכול לקבל?", נסו לשאול "מה אני יכול לתת?". שאלה שתהפוך את החיים למתוקים הרבה יותר…

המשך קריאה ↓

2

"הרגל של אשתי כואבת לנו"

הרב אריה לוין זצ"ל היה צדיק ירושלמי שנודע בזכות מעשי החסד שעשה, ולבו הרחום. הוא כונה "אבי האסירים", על שם מנהגו במשך 25 שנה לבקר את אסירי בית הכלא ולעודד את רוחם. אף בשבתות וחגים היה נוהג ללכת אליהם רגלית, וכן היה נוהג לבקר ולסייע למצורעים בבתי החולים, שלא זכו למבקרים בעקבות חשש ההידבקות. אחת האנקדוטות המוכרות ביותר אודות רבי אריה לוין היא הפעם שבה ליווה את אשתו לרופא, ואמר לו: "הרגל של אשתי כואבת לנו". סיפור זה מהווה סמל מופת לזוגיות של אחדות אמיתית. בין רבי אריה לוין לאשתו הייתה הזדהות, אהבה ואיחוד אמיתי, ממש כפי שהתורה מעודדת אותנו לשאוף בחיי הנישואין של כל אחד מאיתנו, אידיאל של אדם אחד, שני חצאים שהופכים לאחד שלם: "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב', כ"ד).

המשך קריאה ↓

3

לראות את הטוב

אנשים אוהבים להרגיש אהובים, ואין מקום טוב לשם כך מאשר הקשר הזוגי. התורה מצווה "הווי דן את כל האדם לכף זכות" (משנה אבות, פרק א', משנה ו'). כאשר רואים אדם שאינו נוהג כפי שאנו חושבים שצריך לנהוג, עלינו לנסות להיות סלחניים כלפיו בחשיבתנו, לנסות להבין מדוע הוא נהג כך, ולראות בו את הנקודה הטובה במקום להטיח בו ביקורת. עיקר המאמץ בקשר הזוגי צריך להיות על ראיית הטוב שבאחר, הערכה, מחמאות, הודיה ומחילה על הטעויות. כדאי לנסות להעתיק את זווית הראייה לזווית של אהבה. כאשר השיח בבית הופך משדה קרב לאזור של אהבה וצמיחה, הרבה דברים טובים קורים לכל בני הבית.

המשך קריאה ↓

4

כבוד הדדי

לפני הכל ואחרי הכל, בקשר זוגי שמתבסס על אמונה בצלם אלוהים אמור לשרור כבוד הדדי בין בני הזוג, כמו שכתב הרמב"ם: "לעולם יהא האדם זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של האדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָה" (של שרה אשתו), וכן "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו" (מסכת בבא מציעא, דף נט, עמ' א). הדבר נכון גם לגבי האישה: "וכן ציוו חכמים על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדי". מסופר על אחד מגדולי הרבנים בירושלים שאחד מתלמידיו ליווה אותו לביתו. לפני כניסתו הביתה עצר הרב על מנת לסדר את עצמו, ליישר העניבה ולהחליק את זקנו, ושאל את תלמידו אם הוא אכן נראה מסודר. התלמיד הסיק שבבית מחכים לרב אורחים, ולכן הוא משפר את הופעתו, אולם הרב השיב שאף אורח אינו ממתין לו בביתו. הוא הסביר את פשר הטבת בגדיו ביחסו אל אשתו: "חז"ל אמרו 'איש ואישה שזכו – שכינה ביניהן', ומתכונן אני להיכנס אל השכינה (גילוי מסוים של ה'). לכן הכנתי עצמי לקראתה…", כשהוא למעשה מדבר אודות אשתו. חשוב לזכור, הכבוד ההדדי אינו אמצעי תועלתי לשלום בית, אלא תפיסת חיים מהותית!

המשך קריאה ↓

5

נישואין ואושר

ב'מחקר האושר הגדול' שנערך בישראל בשנת 2018, בהובלת משרד המדע והטכנולוגיה ובהנחיית ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית וראש החטיבה לפסיכולוגיה ורוח בביה"ס לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, עלה באופן ברור כי אנשים נשואים מאושרים הרבה יותר מאשר רווקים, פרודים וגרושים. "מחקרים רבים בעולם המערבי טוענים בתוקף שאנשים נשואים מאושר יותר… הנתונים מראים כי גם בערים שוקקות חיים ואנשים צעירים כגון ת"א, אנשים נשואים מאושרים יותר". עוד עלה כי ילדים הם אכן שמחה, ומספר הילדים מנבא את מידת האושר. "חשוב לזכור את ההבדל בין 'אושר' לבין 'הנאה', שכן הניסוי שלנו שם את הדגש בשאלות שלו על אושר במובן עמוק יותר, משמעותי יותר, כזה שקשור להערכת החיים שלנו באופן כולל ופחות לרמת ההנאה היומיומית שלנו", אומר ד"ר דורון. "על רקע זה, התוצאות אינן מפתיעות, ואין ספק שילדים, שעלולים לפעמים להפחית את רמת ההנאה היומיומית שלנו, בהחלט מסבים לנו משמעות עמוקה לחיים".

המשך קריאה ↓

אספנו עבורך את הסרטונים הכי מדויקים ברשת

הגאונות שביהדות: הכלי ששומר על הזוגיות
איה קרמרמן בשיתוף אישי על הזוגיות שלה
פסיכולוגיית הגבר והאישה
כיצד יוצרים רעננות בנישואים?
טיפים של הדרכה מעשית
עוד טיפים של הדרכה מעשית
מהי אהבת אמת?
החמצן של קשר זוגי
בחן את עצמך: איזה סוג בן-זוג אתה?
האם למתוח ביקורת, או שעדיף לשתוק?
סוד האושר בנישואין
להיות נשוי ו... מאושר
המעבדה לזוגיות
צרכים גבריים ונשיים
ניהול קונפליקטים
להתאהב ולהישאר מאוהבים
מה גברים רוצים, ומה נשים רוצות?
איך מחדשים את האהבה?
מי קבע עם מי אני אתחתן – אני או ה'?
משקפיים של אהבה
זוגיות ע"פ הרמב"ם
מנגנון הצניעות לשמירת הזוגיות
מהו המפתח לשלום בית?
אמנות האהבה

אהבה זה מקצוע

גורי נותן לאריק ואסי כמה עצות טובות לקשר זוגי קרוב ואוהב

עברו על המכשיר עם העכבר וגללו מטה לקריאת השיחה!

שיעור על זוגיות מהמרפסת

דווקא הפשטות של המעשים הקטנים הסבירה לי איך אפשר לתחזק זוגיות ואהבה שמחזיקה מעמד יותר מחמישים שנה

יש פעמים שהחיים מזמנים אותך לסיטואציה שמעבירה לך מסר בצורה חדה ומדויקת יותר מסדנאות וימי עיון בנושא.

בשבוע שעבר הזדמן לי לחוות את אחד מאותם רגעים מיוחדים, שכאילו הניחו בפני כרטיס כניסה להצגה מיוחדת על "איך נראית זוגיות מוצלחת של יותר מחמישים שנה".

הסצנה התרחשה בחצר מתחת לביתי, כאשר זוג שכנים שלי, בני שמונים ומעלה, שמתגוררים קומה מתחתינו, ארגנו לעצמם סעודת חג פורים זוגית. סתם, בדשא של החצר.

הבעל, פרופסור ידוע בירושלים, החל לעמול על מלאכת התקנת הסעודה: הוא קיפל בתשומת לב מרובה את המפיות הלבנות, סידר את המאכלים כשאשתו הגיעה והזיז למענה את הכיסא. כשסיימה להתיישב, התיישב אף הוא, מזג לשניהם כוסית 'לחיים' וברך אותה ב'חג שמח'.

אחרי שהתיישבו, הטריח עצמו הפרופסור כמה וכמה פעמים עד שהגיש לאשתו את כל המאכלים שהיו על השולחן. 

(חייב לציין במאמר מוסגר – צפייה באנשים אחרים היא לא כוס התה שלי. אבל הייתי פשוט מהופנט).

כשסיים סוף סוף את הסידורים והתיישב לאכול, אחז את הכפית לראשונה והחל לבחוש במרק המהביל.

"תגיד", פנתה אליו אשתו, "אתה רואה את הצמחים שם מאחוריך? אתה מכיר את הסוג שלהם?".

הסתכלתי עליו וציפיתי לתגובתו. משהו מהסוג המוכר של: להפנות את המבט אחורה, לראות אם מבחין באילו צמחים מדובר, ולומר בין ביס אחד למשנהו: "אסתכל עוד מעט, כשנגמור לאכול, אוקיי?".

אבל כאן החל השיעור הפרטי שלי בשלום בית: הפרופסור פשוט עזב באחת את הכפית שלו, אף על פי שכבר כיוון אותה אל פיו. הוא קם לעבר הצמחים והחל לשתף פעולה עם השאלה של אשתו. הוא לא שידר קוצר רוח, אלא נתן לה את מלא תשומת הלב. כעבור שניות החל להרצות לה בידענות על סוג הצמח, בעוד היא ממשיכה להזרים לעצמה כפית אחר כפית. 

הסתכלתי, כולי נפעם מהפרופסור. מבחינה שטחית אפשר לשאול מה הוא כבר עשה? התאפק קצת מלבלוס את המרק? טרח מסביב לאשתו?

לכאורה, הוא לא בדיוק הטיס מטוס בשמיים שמותיר אחריו שובל בצורת אותיות: 'אני אוהב אותך'.

הוא לא ארגן לה זר פרחים ענק או כרטיס לבילוי משותף במצדה בזריחה.

האירוע אפילו לא התרחש במסעדה האקסקלוסיבית של 'וולדורף אסטוריה', ולא בגינה הפורחת של 'קינג דיוויד'. בסך הכל ארוחה בדשא שבחצר, בניחוח הטריוויאלי ביותר שיש.

אבל הרגשתי שמבחינתי, שלוש הדקות האלו שבהן צפיתי בזוג הישיש, היו שוות לי יותר מעשרה סמינרים דחוסים על זוגיות.

אף על פי שהאהבה של הפרופסור לאשתו לא שווקה בנצנצנים וורדים וב'סיילים' של 'המשביר לצרכן', היה במעשיו משהו מיוחד: הוא הקשיב לה. הוא הכיל אותה. נראה שהוא פשוט היה שם בשבילה. לגמרי.

והכי חשוב: הוא עשה את זה בצורה טבעית ומתבקשת כל כך.

ובואו לא נשכח את נקודת המבט של אשת הפרופסור: היא ידעה, בתבונתה, לשאול אותו שאלה בתחום ידיעותיו. היא נתנה לבעלה להרגיש חשוב, מוערך ומשמעותי עבורה.
סוד הזוגיות הוא בעבודה של שני הצדדים, כאשר כל אחד מעניק לשני מכל הלב את מה שהשני צריך וזקוק לקבל מבן זוגו.

דווקא הפשטות של המעשים הקטנים הסבירה לי איך בעידן שבו נכנס הסכם הממון לחבילת הנישואין (כי למה להיות אופטימיים כשאפשר להיות רציונליים ומוכנים לכל תרחיש), אפשר לתחזק זוגיות ואהבה שמחזיקה מעמד יותר מחמישים שנה.

לחייך, פרופסור, ולחיי אשתך!
ותודה על השיעור לחיים. 

 

מאת אבינועם הרש, מתוך אתר 'אש התורה'

המשך קריאה ↓

תגידו ששלחנו אתכם:

10 כללים לתקשורת יעילה מול בין בני הזוג
בשביל מה צריך להתחתן?
הדרכה מעשית לבני הזוג
סוד האושר בחיי נישואין
כבוד הדדי בין בני הזוג
האם אתם עושים חשבונות של מי עשה מה בנישואיכם?
הסוד היהודי: איך השגרה לא תשחק את הקשר בינינו?
מה גורם ל-30% מהזוגות להתגרש?
המפתח להצלחה בנישואין
7 שלבים בפסיכולוגיה זוגית
5 דרכים לשמור על הזוגיות
5 טעויות נפוצות בנישואין
בשביל הזוגיות: 7 דפוסי חשיבה שכדאי להיפרד מהם
7 דרכים לשמור על הרגש בחיי הנישואין
לשמור על הניצוץ בחיי הנישואין: הטיפ לגבר
לשמור על הניצוץ בחיי הנישואין: הטיפ לאישה
5 המרכיבים של חיי זוגיות טובים
5 דרכים להחיות את הנישואין
על הזוגיות: 97 ק"מ ששינו לנו את החיים
9 עצות להחזרת הרגש לזוגיות
5 דרכים לשמירת חיי הנישואין